תוכנית חבצלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכנית חבצלות
סמל התוכנית
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג תוכניות מצוינות בצה"ל
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 2004
נתוני היחידה
כוח אדם

כ-50 חניכים וחניכות במחזור גיוס המתקיים אחת לשנה

יעוד הבוגרים: חטיבת המחקר, יחידה 504, 8200, 9900, מד"ן, למד"ן, מערך המבצעים המיוחדים, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד החוץ ועוד.
פיקוד
יחידת אם AmanLogo.svg  אגף המודיעין
דרגת המפקד תת אלוף  תת אלוף במיל'

תוכנית חבצלות היא תוכנית מצוינות צבאית-אקדמית, להכשרת קציני מודיעין בתפקידי הליבה באגף המודיעין של צה"ל.

המסלול כולל הכשרה בת שלוש שנים הכוללת לימודים לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה[1], הכשרה מודיעינית רחבה, הכשרה פיקודית-מנהיגותית והכשרות צבאיות שונות, ביניהן טירונות קרבית וקורס קצינים. כל זאת, בנוסף לביקורים בתרגילים, כנסים והשלמות של אוגדות וחטיבות שונות, והיכרות עם כלל המערכים באגף המודיעין.

תוכנית חבצלות נחשבת לאחת התוכניות היוקרתיות ביותר שמציעים צה"ל ואמ"ן[2].

הקמת התוכנית והתפתחותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות דו"ח ועדת שטייניץ לחקירת הכשל המודיעיני במלחמת המפרץ השנייה, נעשתה עבודת מטה באמ"ן אשר בעקבותיה הוחלט על הקמת התוכנית, על בסיס מבנה ההכשרה של תוכנית תלפיות. המטרה הייתה לפתח שדרת פיקוד איכותית באמ"ן שתישאר בשירות בצה"ל לאורך שנים רבות.

המסמך הראשון המתאר את תוכנית חבצלות נכתב בשנת 2003 על ידי הוגה התוכנית, ד"ר אביתר מתניה. מתניה טען שכמו כל זרוע בצה"ל, גם אמ"ן חייב תוכנית אקדמית משלו - תשתית לקציני המודיעין של אמ"ן.

המחזור הראשון של התוכנית כלל 25 חניכים, התגייס באוגוסט 2005 והחל את שירות הקבע בנובמבר 2008.

בסוף שנת 2012 עברה התוכנית שינוי ארגוני ובמסגרתו, עברה להכוונה מקצועית של חטיבת המחקר.

בינואר 2013 החליט ראש אמ"ן דאז, האלוף אביב כוכבי, למנות לראשות התוכנית את תת-אלוף במיל' מוטי דימיטשטיין, ובהמשך אותה שנה הוגדל מספר החניכים במחזור מ-25 ל-35.

בתחילת שנת 2017, הגדיל ראש אמ״ן הנוכחי, האלוף הרצי הלוי, את מספר החניכים במחזור לכ-40. בסוף אותה השנה, בעקבות הצלחת התוכנית והביקוש הגובר לבוגרים ביחידות החיל השונות, החליט הלוי להגדיל את מספר החניכים למחזור לכ-50, החל משנת 2018. מאז כניסתו של ראש התוכנית לתפקידו, הוכפל מספר החניכים למחזור.

המיונים והקבלה לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה לחבצלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתאמה לתוכנית חבצלות מוערכת ונבחנת במספר היבטים. ראשית, על המועמדים להיות סקרנים ובעלי זיקה לאקטואליה ולנושאים העומדים על סדר היום הביטחוני של מדינת ישראל. שנית, הם נדרשים ליכולות לימודיות גבוהות וכן להיות תלמידים מצטיינים בתיכון. בנוסף, עליהם להיות בעלי כישורים חברתיים גבוהים ויכולת להוביל. זאת, הן בשל אופי ההכשרה של התוכנית והן בשל אופי התפקידים שלאחריה, בהם בוגרי התוכנית נדרשים לפקד על צוותים תוך עבודה משותפת ואינטנסיבית.

המועמדים לתוכנית חבצלות נדרשים להיות בעלי קב"א (קבוצת איכות) 55 ומעלה ודפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) 80 ומעלה.

המיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיונים כוללים:

  1. שאלון אינטרנטי - מלש"בים העומדים בקריטריונים (קב"א 55, דפ"ר 80) יקבלו מכתב לביתם ובו בקשה למלא שאלון באינטרנט. השאלון נועד בעיקר כדי להכיר את הרקע הלימודי והחברתי של המועמדים.
  2. מבחנים קוגניטיביים - מבחני ידע כללי, לוגיקה, תכנות, שפות, מתמטיקה וכו׳.
  3. כנס הסברה - מיועד להכיר למועמדים את הכשרת חבצלות בצורה מעמיקה ומפורטת. כחלק מהכנס, המועמדים יפגשו בוגרים וחניכים של התוכנית, תוך אפשרות לקבלת מענה על שאלותיהם.
  4. מבחני דינמיקה קבוצתית - במהלכם המועמדים יבחנו על עבודה בצוות, עבודה תחת לחץ, יכולת ניתוח מצבים, הסקת מסקנות ועוד.
  5. ראיון אישי - יתבצע בנוכחות קצין מודיעין בוגר התוכנית וקצינת איתור.
  6. יום פסיכולוג - המועמד נדרש לעבור מספר מבחנים אישיותיים, ביניהם ראיון עם פסיכולוג, שמטרתם לבחון את התאמתו לשירות בחיל המודיעין בכלל ובתוכנית חבצלות בפרט.
  7. מבדקי קצונה - חניכי התוכנית יוצאים לקורס קצינים ולכן על המועמדים לעבור מבחני התאמה לקצונה בבסיס תל השומר.
  8. תחקיר ביטחוני - נועד לקבוע את התאמת המועמדים להיחשפות למידע מסווג, בהתאם לנוהלי ביטחון המידע באמ"ן.
  9. תנאי קבלה לאוניברסיטה - בנוסף לשלבים הללו, על המועמדים לעמוד בתנאי הקבלה של אוניברסיטת חיפה לתואר ראשון דו-חוגי, ולכן לקבל בבחינת הפסיכומטרי (עד מועד אפריל) ציון של 650 נקודות ומעלה.

מסלול ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרת תוכנית חבצלות היא מהארוכות והיוקרתיות בצה"ל, והיא מקנה לחניכי וחניכות התוכנית את בסיס הידע, החשיבה והערכים הדרושים לבוגרי התוכנית בתפקידיהם. בכל שנה מתחילים את דרכם כ-40 חניכים וחניכות. ההכשרה אורכת 36 חודשים ומתקיימת ברובה בתנאי בסיס סגור, במתחם התוכנית באוניברסיטת חיפה. כל תנאי השירות ותכני ההכשרה, לרבות שכר הלימוד של התואר האקדמי, הם במימון מלא של צה"ל. כמו כן, כל הקצינים המפקדים בהכשרה הם בוגרי תוכנית חבצלות. את הכשרת חבצלות ניתן לחלק לארבעה עיקרים: אקדמי, צבאי, מודיעיני וערכי-מנהיגותי.

הכשרה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החניכים לומדים לתואר ראשון במסלול דו-חוגי מורחב באוניברסיטת חיפה. החוג הראשון, חוג רב תחומי בסך 60 נקודות-זכות, המשלב מדעי המדינה, סוציולוגיה ומזרח תיכון, זהה ואחיד לכל החניכים, ובמסגרתו מוקנה לחניכים בסיס ידע רחב בנושאי ההיסטוריה של המזרח התיכון, ערבית, מחקר החברה ומערכות פוליטיות. החוג השני (גם הוא בסך 60 נ"ז) נבחר על ידי כל חניך וחניכה בנפרד מבין האפשרויות הבאות: כלכלה, מתמטיקה, פילוסופיה ומדעי המחשב.

הכשרה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה הצבאית של חבצלות מתחילה בטירונות 03 וממשיכה בקורס קצינים וסדרות צבא, שבמהלכן לומדים חניכי התוכנית את פעילות הצבא, מהדרג הטקטי ועד לדרג המטכ"ל.

הכשרת חבצלות מתחילה בטירונות קרבית במתכונת של רובאי 03 בבט"ר ניצנים, מתוך תפיסה שעל חניכי וחניכות התוכנית להכיר את הצבא והמערכת ולהיפגש עם חווית השטח. גם לאחר תום הטירונות ממשיכה ההכשרה הצבאית, הן בקורסים צבאיים תאורטיים והן ביציאה ל"סדרות צבא" שנערכות בין הסמסטרים, שבמהלכן מודרכים החניכים ביחידות הצבא השונות. בנוסף, במהלך השנה הראשונה יוצאים החניכים לסדרת ניווטים במטרה להקנות להם הבנה מעמיקה יותר של השטח.

בסוף שנת ההכשרה הראשונה ולפני תחילת שנת הלימודים השנייה, חניכי התוכנית עוברים את קורס הקצינים בבה"ד 1. חניכי התוכנית מקבלים את דרגות הקצונה בתום שלוש שנות ההכשרה, ונכנסים לתפקידם בדרגת סגן.

הכשרה מודיעינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה המודיעינית מטרתה להקנות לבוגרי התוכנית יסודות מכל המערכים באמ"ן.

החניכים לומדים את מקצוע המודיעין במקביל ללימודים האקדמיים. ההכשרה המודיעינית כוללת העמקה בדיסציפלינות המחקר שבהן עוסק אמ"ן ושאר גופי המודיעין בישראל, לצד עיסוק במידע מודיעיני עדכני ובהכרת היחידות השונות באמ"ן.

חניכי התוכנית עוברים קורסים בכלל מקצועות המודיעין, הנפרשים על פני שלוש שנות ההכשרה. בנוסף, הם עוברים סיורים וסיפוחים לדרגי השטח, תרגילים וסדרות מודיעין ביחידות השונות.

בסוף השנה השנייה להכשרה מקבל כל חניך פרויקט מחקרי שאורכו כחודש באחד ממערכי אמ"ן, כאשר בסופו מציג החניך את תוצריו לבכירים בחיל. הפרויקטים מאפשרים לחניכים לחוות את העבודה המודיעינית מחוץ למסגרת מתחם ההכשרה ולהתנסות בעצמאות מחקרית לאחר שנתיים של לימודי מקצוע המודיעין.

הכשרה ערכית-מנהיגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ייעודם של בוגרי תוכנית חבצלות - להיות מפקדים באמ"ן, ההכשרה שמה דגש גם על פיתוח יכולות הפיקוד של חניכיה. זאת נעשה בין היתר באמצעות למידה פרונטאלית, התנסויות בהעברת תכנים ובמתן אחריות בתפקוד השוטף של ההכשרה. לדוגמה, חניכי השנה השלישית מפקדים על חניכי השנה הראשונה והשנייה ואמונים על פיתוחם האישי ועל תפקודו של מתחם ההכשרה. באופן זה מתנסים חניכי ההכשרה בפיקוד ופיתוח חניכים בליווי צמוד של סגל התוכנית.

השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס חשיפת הדרגות במעמד ראש אמ"ן, האלוף הרצל הלוי, במלאת שלוש שנות הכשרה

במהלך השנה השלישית להכשרה מתקיים תהליך מסודר לשיבוץ החניך, בו נבחנות העדפות החניך (זירת מחקר, דיסציפלינה מחקרית וגוף המודיעין), יכולותיו והתאמתו לתפקיד (על פי הערכת המפקדים וראש התוכנית). בסוף תהליך השיבוץ נבחר התפקיד אותו ימלא החניך בשנתיים הראשונות לשירות הקבע, מתוך שש שנות הקבע עליו חתם בתחילת ההכשרה.

הבוגרים משובצים לתפקידי קצונה ליבתיים וערכיים בלבד בכלל קהיליית המודיעין והגופים השונים בתוכה, בניהם חטיבת המחקר באמ"ן, מערך המבצעים המיוחדים, יחידות האיסוף השונות בחיל (8200, 9900, 504 ועוד), גופי המודיעין בפיקודים המרחביים ובאוגדות, להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר ומספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים.

עם סיום ההכשרה לבוגרים מוענקת דרגת סגן, כאשר לאחר שנתיים מוענקת להם דרגת סרן. לבוגרים אשר מעוניינים בהמשך שירות בחיל מעבר להתחייבות הראשונית (6 שנים) ומוכיחים עצמם כבעלי יכולות והשקעה מעונקות דרגת רב סרן, עוד במהלך שירות הקבע הראשוני.

שירות הבוגרים בחיל כולל דגש מרכזי על מעבריות – התנסות במגוון דיסציפלינות מחקר, היכרות מעמיקה ובין זירתית עם עבודת המודיעין וגיבוש תפיסה רחבה. כפועל יוצא מכך, רוב הבוגרים עוברים כל שנתיים בין יחידות שונות בתוך קהיליית המודיעין הישראלית וצוברים ניסיון רב בשלל עיסוקי המודיעין (אופי שירות אשר נחשב חריג בחיל).

מרכיב מרכזי נוסף באופי השירות של בוגרי התוכנית הוא הרשתיות אשר קיימת בין הבוגרים – קשר בלתי אמצעי בין בוגרים מאותו מחזור, או ממחזורים שונים, אשר פזורים בכל רחבי רחבי החיל ומאפשר הובלת מהלכים יצירתיים, שבירת חומות בירוקרטיות וקידום שיתופי פעולה חדשניים.

סיכת בוגר חבצלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת בוגר ההכשרה מורכבת מפרח החבצלת אשר מייצג את אמ"ן, עוגן וכנפיים אשר מסמלים את פריסת הבוגרים בכלל הזרועות (חיל האוויר וחיל הים בהתאמה) והמערכים המודיעיניים בצה"ל, עט נובע דמוי חרב המדגיש את הצד האקדמי של בוגרי התוכנית, ומשני אנשים אשר מייצגים את ההון האנושי ממנו מורכבת התוכנית. כל זאת על רקע מגן דוד - סמל לביטחון ישראל.

לבוגרי התוכנית החוזרים לפקד בהכשרה מוענקת סיכה מוזהבת.

עמותת בוגרי חבצלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף בני גנץ, בהרצאה בכנס בוגרי תוכנית חבצלות

בינואר 2017 הוקמה עמותת בוגרי חבצלות אשר מטרותיה העיקריות הן גיבוש הבוגרים, חיזוק הקשרים ביניהם ושמירה על גאוות יחידה, מורשת התוכנית וערכיה. סיוע לבוגרי התוכנית, הכוונה לאחר שחרורם וכן פיתוח וקידום עתידם באמצעות כנסים, אירועים חברתיים, מלגות, מענקים. שימוש בבוגרים לטובת קידום החברה הישראלית וסיוע לקהילה באמצעות יוזמות, עשייה חברתית וחינוך. חיזוק הקשר בין תוכנית חבצלות לבוגריה[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]