לדלג לתוכן

הרצי הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרצל "הרצי" הלוי
דיוקנו הרשמי של הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ינואר 2023
דיוקנו הרשמי של הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ינואר 2023
לידה 17 בדצמבר 1967 (בן 56)
ט"ו בכסלו ה'תשכ"ח
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי הרצי
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-1985
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־23
16 בינואר 2023 – מכהן
(שנה)
סגן אמיר ברעם
תחת שר הביטחון יואב גלנט
שר ממנה בני גנץ
סגן הרמטכ"ל ה־33
11 ביולי 202131 באוקטובר 2022
(שנה)
תחת ראש המטה הכללי אביב כוכבי
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרצל (הרצי) הלוי (נולד ב־17 בדצמבר 1967) הוא קצין בדרגת רב-אלוף, המכהן כראש המטה הכללי ה־23 של צה"ל[1]. בתפקידיו הקודמים שימש בין היתר סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום, ראש אמ"ן, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל, ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד חטיבת מנשה ומפקד סיירת מטכ"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי נולד, גדל והתחנך בירושלים. אביו, שלמה (מומו) הלוי, שהיה מראשי סניף הליכוד בירושלים וחבר מועצת העיר, הוא בנם של חיים שלום הלוי (גורדין), יליד בריסק שבבלארוס, שהיה פעיל באצ"ל ובגדוד מגיני השפה[2], ושל צילה, בתו של הרב דב בער הכהן קוק ואחייניתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אמו, לינה, היא נצר למשפחת פרנס ולמשפחת מזרחי-צורף. הוא נקרא על שם דודו, הרצל (הרצי) הלוי[3], שנהרג בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים[4]. למד בבית-הספר התיכון הדתי הימלפרב והיה חניך בשבט "משואות" של הצופים הדתיים[5].

מהלך שירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת הבקו"ם של הרצי הלוי, 1985

התגייס לצה"ל בשנת 1985. תחילה שירת בגרעין נח"ל בקיבוץ בצפון ישראל. לאחר מכן התנדב לחטיבת הצנחנים, לגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[6]. בסיום הקורס חזר לגדוד הנח"ל המוצנח, ומונה למפקד מחלקה. לאחר מכן שירת כקצין המבצעים הגדודי. בהמשך שימש כמפקד פלוגת מסלול בגדוד 101. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה רובאית בגדוד 101. בשנת 1992 מונה למפקד פלנ"ט צנחנים[7], והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון[8]. במהלך תפקידו כמפקד הפלנ"ט, שימש כמפקד מוצב ריחן, המוצב הצפוני ביותר שהחזיק צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון, בזמן שהפלוגה תפסה קו בגזרה[9]. במהלך השהות בקו הוביל כוח מן הפלוגה במבצע פינה אחרת[10]. בתפקיד זה שירת עד שנת 1993.

בשנת 1993 עבר לשרת בסיירת מטכ"ל[11] ומונה למפקד פלגת ההכשרות ביחידה. לאחר מכן מונה ל"מצביא" מבצעים[12]. בהמשך שירת במערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. לאחר מכן מונה לסגן מפקד הסיירת. במסגרת תפקידיו השתתף במבצעים רבים, ובהם, מבצע עוקץ ארסי, במהלכו נחטף מוסטפא דיראני[13], ובניסיון החילוץ של נחשון וקסמן. ב-7 במרץ 2001 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד סיירת מטכ"ל[14], והוביל אותה בלחימה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים. בסיום תפקידו בשנת 2004, הועלה לדרגת אל"ם, ויצא ללימודים בארצות הברית.

הרצי הלוי כמח"ט צנחנים במבצע עופרת יצוקה.

במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות שהה בלימודים בארצות הברית, ומיד אחריה, ב-11 בספטמבר 2005, מונה למפקד חטיבת מנשה[15], ושימש בתפקיד עד 12 ביוני 2007. ב-22 באוגוסט 2007 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל את החטיבה בין היתר במבצע אתגר כפול ובמבצע עופרת יצוקה[16]. במהלך המבצע פיקד על החטיבה ועל גדוד שריון שצורף כסיוע, בקרבות בצפון רצועת עזה, בגזרות הערים בית חאנון, בית לאהיא ואל-עטטרה[17], ובמרחבי שיגור הרקטות שבאזור[18]. ב-20 באוגוסט 2009 סיים את תפקידו.

בספטמבר 2009 הועלה לדרגת תא"ל ומונה לראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן, תפקיד בו כיהן עד 11 באוקטובר 2011[19]. ב-6 בנובמבר 2011 מונה למפקד עוצבת הגליל[20]. בדצמבר 2012 זכתה האוגדה בפיקודו בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות, על תפיסת הפעלה חדשה החולקת ידע בין היחידות האורגניות של האוגדה לבין אלו המסתפחות אליה לעיתים[21]. את תפקידו סיים ב-28 בנובמבר 2013. בשנת 2014 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. במקביל מונה לחבר הצוות לבחינה וליישום מסקנות דו"ח ועדת טירקל, לחקר אירועי המשט לעזה.

תפקידי אלוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בספטמבר 2014 הועלה לדרגת אלוף וב-22 בספטמבר מונה לראש אמ"ן[22], תפקיד בו החזיק עד 28 במרץ 2018. בתפקידו הגביר את שיתוף הפעולה עם השב"כ ועם המוסד וחתם על מזכר הבנות בין אמ"ן לשב"כ שהביא לסיומה את היריבות בין שני גופים בדבר הקצאת משאבים וחלוקת סמכויות. ב-2015 הרמטכ"ל גדי איזנקוט הורה לו לעמוד בראש צוות לבחינת אפשרויות ייעול מערך הסייבר והפרדתו מיחידה 8200[23]. על תפקוד אמ"ן במבצע צוק איתן לפני שנכנס לתפקיד אמר שאמ"ן פעל במבצע כראוי אך לא היה נטול בעיות;[24] נועם אמיר כתב על תקופתו באמ"ן:[25]

”אגף המודיעין עבר מהפכה של ממש. עד אז נחשב אמ”ן ליחידה חוץ־צבאית, עם מפקדים מתנשאים שלא משתפים את תוצרת האגף עם שאר הצבא, וכשתוצר האגף המודיעיני כבר יצא החוצה, בדרך כלל המידע הגיע באיחור בגלל סיאוב תהליכים. הלוי [...] פתח את אמ”ן לכלל היחידות והכניס את חובשי הכומתות הירוקות לכל יחידה בצה”ל.”

כראש אמ"ן הזהיר הלוי בתחילת 2016 ש"המצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה עלול להביא לפיצוץ שיופנה כלפי ישראל, למרות מאמצי החמאס לשמור על רגיעה." בנוסף טען שההתקדמות בשיקום עזה אטית מדי ואינה מספקת וש"החמאס עושה מצדו מאמצים רבים כדי לשמור על רגיעה ולרסן ארגוני טרור הפועלים ברצועה"[26]. בסקירה ביוני 2017 ציין הלוי את הדילמה בין מתן אפשרות לרצועת עזה להשתקם לבין העובדה שהחמאס משתמש באמצעים הניתנים לו, כמו בטון וחשמל לצורך בניית כח למלחמה בישראל. הוא אמר שצריך להעמיד את חמאס בפני בחירה בין שיקום הרצועה לבין התעצמות[27].

בראשית מרץ 2017, הלוי העריך שחמאס וחזבאללה לא מעוניינים בעימות צבאי "בטווח הזמן הקרוב"[24]. הוא טען שההרתעה הישראלית מפחיתה את סבירותה של מלחמה יזומה, אך שבניין כוח צבאי של שחקנים לא־מדינתיים שמעוניינים להרתיע באמצעותו את ישראל ולהרחיק מלחמה, גורם פרדוקסלית להעלאת סבירותה מפני פעולותיה של ישראל נגד קיומו בידיים ללא אחריותיותהערך המילוני "אחריותיות" באתר ויקימילון[28].

הלוי גם ציין את איראן כמדינה שמחמשת ארגוני טרור רבים, כולל בטכנולוגיות מתקדמות, וקרא לעולם לרסן את איראן[29].

ב-6 ביוני 2018 מונה למפקד פיקוד הדרום[30]. במהלך תפקידו יזם בוחן רף, אותו עברו כלל החטיבות בסדיר ובמילואים המיועדות לקחת חלק בלחימה ברצועת עזה[31]. הוא הוביל את הפיקוד בין היתר בימי הקרב שהתקיימו בנובמבר 2018, במאי 2019 ובמבצע חגורה שחורה[32]. בפברואר 2020 הצטרף הלוי לראש המוסד יוסי כהן לנסיעה סודית לדוחא בירת קטאר, שם נפגשו השניים עם מוחמד בן אחמד אל-מסנד, ראש שירותי המודיעין והיועץ לביטחון לאומי של אמיר קטאר, ועם מוחמד אל עמאדי, השליח הקטארי לרצועת עזה. בראיון לחדשות 12 התבטא אביגדור ליברמן על הביקור בדוחא ואמר כי "ראש המוסד יחד עם אלוף פיקוד דרום בשליחות נתניהו והם מתחננים לקטארים להמשיך ולהזרים כסף לחמאס אחרי ה-30 במרץ"[33][34][35]. בתפקיד זה שירת עד 21 במרץ 2021[36].

בתקופתו המשיך תהליך ההחמרה בהוראות הפתיחה באש על גבול רצועת עזה שהחל בתחילת 2018. עומק הפרימטר בקרבת הגבול שאליו אסור לעזתים להיכנס צומצם מ-300 מטרים ל-100 מטרים והוטלו הגבלות קשות על ירי נגד עזתים לא חמושים שאפשרו להם לגשת עד לגדר. צה"ל נמנע מלירות נגד עזתים שחצו את הגדר[37] ונגד משליכי בקבוקי תבערה. באמצע 2019 אף הוטלו הגבלות על ירי כלפי חמושים המתקרבים לגדר מחשש לפגיעה באנשי חמאס המרסנים את המהומות[38].

נועם אמיר כתב על תקופתו בפיקוד דרום[25]:

"לפניו צה”ל בעיקר הכיל את רצועת עזה וארגוני הטרור שבה; בתקופתו למדו ארגוני הטרור שצה”ל הוא לא צבא שצופה מן הצד, וכל פעולת טרור נענית בתגובה חריפה. סבבי הלחימה הוכיחו את עצמם, והובלת הפיקוד לסיכול ממוקד ברצועה תוך היערכות למלחמה, משימה שקיבל ביום הראשון מהרמטכ”ל כוכבי, סידרה לצה”ל שקט בדרום – כזה שמאפשר לצבא למקד את שיא יכולותיו בזירות אחרות ומאתגרות לא פחות."

ב-11 ביולי 2021 נכנס לתפקיד סגן הרמטכ"ל[39], תפקיד אותו מילא עד 31 באוקטובר 2022.

ראש המטה הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל הרצי הלוי בהצהרה לתקשורת על מבצע מגן וחץ.

ב-4 בספטמבר 2022,[40], הודיע שר הביטחון בני גנץ, על כוונתו למנותו לרמטכ"ל ה-23 של צה"ל[41][42]. המינוי התעכב בגלל שגנץ היה שר בממשלת מעבר, שלא רשאית למנות רמטכ"ל. המהלך התאפשר רק לאחר חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וכינוס חריג של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, שאישורה נדרש לצורך מינוי הרמטכ"ל[43]. ב-23 באוקטובר אישרה הממשלה את המינוי וב-16 בינואר 2023 הועלה לדרגת רב-אלוף ונכנס לתפקידו כראש המטה הכללי.

זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד קיים צה"ל את תרגיל "אלוני בזלת", תרגיל רב-חיילי, הגדול ביותר מסוגו, ביחד עם פיקוד מרכז של ארצות הברית[44]. הלוי ראה עין בעין עם שר הביטחון יואב גלנט, שנכנס לתפקידו בסמיכות אליו, בנושא בניין הכוח. שניהם פעלו לקדם תוכנית רב-שנתית אשר תגדיל את חלקו של צבא היבשה בתקציב הביטחון ותחזק את עוצבת ההכרעה של צה"ל לקראת מלחמה עתידית. במקביל לכניסתו לתפקיד נמשכו מבצע שובר גלים למיגור תאי טרור ביהודה ושומרון והמערכה בין המלחמות מול איראן ושלוחותיה במרחב.

המחאה הציבורית נגד הרפורמה המשפטית לוותה גם בהודעות של חיילי מילואים על הימנעות מהתייצבות לשירות[45]. במקביל חלה הסלמה, במספר אירועים בגבול ישראל–לבנון, כולל הפיגוע בצומת מגידו שנעשה על ידי מחבל שחדר לישראל מלבנון. במרץ 2023 אמ"ן ביצע הערכת מודיעין מחודשת, בה התריע שהסיכויים להסלמה לכדי מלחמה בגזרה הצפונית התגברו. כתוצאה מכך, הרמטכ"ל הבהיר לדרג המדיני שברמה הביטחונית גרידא חשוב שהעימות הפוליטי בישראל יתקרר ושני הצדדים יוכלו להגיע להידברות במקום חקיקה חד-צדדית. לקראת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות ביקש הרמטכ"ל לערוך סקירה ביטחונית לראש הממשלה נתניהו, אך סורב[46]. לאחר ההצבעה פרסם הרמטכ"ל איגרת מיוחדת לחיילי צה"ל בה הזהיר מפני השלכותיה של מחאת המילואימניקים וקרא לשמור על הצבא "מאוחד וחזק" למען ביטחון המדינה[47].

במאי 2023, שבוע לאחר מטח ירי על עוטף עזה, החל מבצע מגן וחץ נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בסדרת סיכולים ממוקדים נגד מפקדי הארגון. האמונה שרווחה בממשלה ובדרג הצבאי הייתה שהחמאס עסוק בבעיות הפנים שלו ומעדיף לדאוג למצבם ההומניטרי של תושבי הרצועה, ולכן נמנע מהתערבות בלחימה. מערכת הביטחון והממשלה גרסו שלא צפוי עימות מכיוון החמאס, והתמקדו בכוננות לקראת הסלמה אפשרית בגזרה הצפונית, נגד החזבאללה[48].

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל הרצי הלוי בשיחה עם חיילים במהלך מלחמת חרבות ברזל

במהלך חודשי הקיץ התריע הלוי מספר פעמים על סכנה גוברת למלחמה אזורית בצד ירידה בכשירות צה"ל למלחמה[49][50] נוכח הקרע החברתי הגדל בחברה הישראלית כתוצאה מקידום הרפורמה המשפטית. הערכות המודיעין התרכזו באפשרות של הסלמה מכיוון צפון, והלוי אמר במרץ 2023 שהחמאס ברצועת עזה אינו מעוניין במערכה, אך מבין שסבב נוסף בדרך[51]. הנחת העבודה של צה"ל הייתה שהחמאס אינו מעוניין בהסלמה ברצועת עזה[52] וזו הייתה ההערכה שהוצגה לדרג המדיני בימים שלפני המתקפה[53].

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בטקס מצטייני הנשיא, מאי 2024

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[54] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[55] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[56] שוטרים ו־10[57] אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות המתקפה יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל. הרמטכ"ל הציג, ושר הביטחון וראש הממשלה אישרו גיוס מילואים בהיקף מסיבי, לגזרת הדרום ולגזרת הצפון המתוחה. במהלך הלחימה, ישראל זוכה לגיבוי צבאי ומדיני מסיבי מארצות הברית. בשלב הראשון ללחימה בדרום ישראל, נהרגו המחבלים בתוך שטח ישראל וסביבת עוטף עזה טוהרה. בשבועות הבאים הכין הרמטכ"ל את צה"ל לקראת הכניסה הקרקעית לתוך עזה, במטרה להשמיד את ארגון הטרור חמאס מבחינה שלטונית ולשלול את יכולותיו הצבאיות. במהלך חודש אוקטובר, האוגדות בדרום ביצעו סדרות אימונים ותרגילים ולקראת סוף החודש החלה הכניסה הקרקעית המסיבית. במלחמה נהרגו יותר מ-33,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה[58], ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. ישראל פינתה 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם, ותושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. במהלך המלחמה הצליח צה"ל לבלום את המתקפה האיראנית על ישראל.

רעיית הרמטכ"ל שרון הלוי בהרמת כוסית עם החיילים הבודדים לרגל השנה החדשה

השכלה וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה[6] ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון[59].

הלוי מתגורר בכפר האורנים[60], נשוי לשרון ואב לארבעה. מקיים אורח חיים מסורתי[61].

אחיו, אמיר הלוי, כיהן כמנכ"ל משרד התיירות.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו:

מנאומיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, הבחירה בהרצי הלוי הייתה מתבקשת. גנץ יכול לרשום לפניו הישג כפול, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2022
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "חיים שלום הלוי (גורדין)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3160
  3. ^ הרצל (הרצי) הלוי
  4. ^ נאוה כהן צוריאל, ה' עוז לעמו ייתן, באתר nrg‏, 4 בינואר 2001
  5. ^ מרדכי חיימוביץ, ‏אגדת הרצי והרצי: סיפורו של דודו של הרמטכ"ל ה-23, שנפל במלחמת ששת הימים, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2022
  6. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ג'ודי רודורן, הניו יורק טיימס מסמן את הרמטכ"ל הבא של ישראל, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2013
  7. ^ גל פרל פינקל, הערכת אמ"ן מזהה אפשרות להסדרה עם חמאס, בדרום בינתיים אין רגיעה, באתר זמן ישראל, 23 בינואר 2020
  8. ^ אמיר בוחבוט ועפר שלח, מח"ט הצנחנים היוצא: שבי ומוות - חלק מחיינו, באתר nrg‏, 4 בספטמבר 2009
  9. ^ אמיר פרחי וגל פרל, מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים, בין הקטבים 38, דצמבר 2022
  10. ^ אהוד ערן, "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 152-149
  11. ^ גבי סיבוני וגל פרל פינקל, משבר מוטיבציה בגיוס לשירות קרבי, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 997, 11 בדצמבר 2017
  12. ^ פירוש למילה מצביא נמצא כאן וכאן
  13. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים", הוצאת כנרת, 2009, עמוד 385
  14. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 291
  15. ^ אבי יששכרוף, רוני זינגר-חרותי ועמוס הראל, מסתערבי מג"ב הרגו את מפקד הג'יהאד בג'נין, שנחשד בשליחת המחבל לת"א, באתר הארץ, 21 בפברואר 2007
  16. ^ אמיר בוחבוט, דיווח מיוחד מעזה: אין דשדוש - יש לחימה ברצועה, באתר nrg‏, 14 בינואר 2009
  17. ^ יאיר גולן וגל פרל פינקל, על התמרון והאימונים לקראתו, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2020
  18. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, המח"ט והחפ"ש, המוסף לשבת ידיעות אחרונות, 23 בינואר 2009
  19. ^ מערכת אתר צה"ל, תא"ל ליאור כרמלי מונה לראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 באוקטובר 2011
  20. ^ מערכת אתר צה"ל, תא"ל הרצי הלוי נכנס לתפקידו כמפקד עוצבת "הגליל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 בנובמבר 2011
  21. ^ נעם ויטמן, הרמטכ"ל העניק תעודות הוקרה ליחידות מצטיינות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 בדצמבר 2012
  22. ^ רוני דניאל, ‏ראש אמ"ן הנכנס מתריע: "קשה להיות אופטימי באשר לשקט באזור", באתר ‏מאקו‏, 22 בספטמבר 2014
  23. ^ יואב לימור, אתגר המפקד: כל מה שרציתם לדעת על הרצי הלוי, הרמטכ"ל ה־23, באתר ישראל היום, ‏17 בנובמבר 2022
  24. ^ 1 2 יקי אדמקר‏, ראש אמ"ן מזהיר: עזה נמצאת בפני משבר לנוכח המצב הכלכלי, באתר וואלה‏, 1 במרץ 2017
  25. ^ 1 2 נועם אמיר, אלוף הרצי הלוי האיש שגדל בלב הציונות הדתית והפך למועמד בולט לתפקיד הרמטכ”ל ה–23, מוצש, מקור ראשון
  26. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏ראש אמ"ן: המצב הקשה בעזה עלול להביא לפיצוץ כלפי ישראל, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2016
  27. ^ סקירת ראש אמ"ן: אלוף הרצי הלוי, ראש אגף המודיעין, כנס הרצליה ה-17, יוטיוב, דקות 18-21
  28. ^ סקירת ראש אמ"ן: אלוף הרצי הלוי, ראש אגף המודיעין, כנס הרצליה ה-17, יוטיוב, דקות 27:15 - 28:15
  29. ^ סקירת ראש אמ"ן: אלוף הרצי הלוי, ראש אגף המודיעין, כנס הרצליה ה-17, יוטיוב
  30. ^ אלוף הרצי הלוי מונה למפקד פיקוד הדרום, באתר צה"ל, 6 ביוני 2018
  31. ^ גל פרל פינקל, נדרשת תנופה ליבשה, מבט על, גיליון 1344, 6 ביולי 2020, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  32. ^ גל פרל פינקל, בין סיכוני ההסלמה ואתגרי בניין הכוח, הרמטכ"ל צריך קבלן ביצועים, באתר זמן ישראל, 2 ביולי 2020
  33. ^ דוד גולדברג, הותר לפרסום: ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום ביקרו בחשאי בקטאר, באתר חדשות JDN, ‏22 בפברואר 2020
  34. ^ איתי בלומנטל ורענן בן צור, ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום ביקרו בקטאר ונפגשו עם השליח לעזה, באתר ynet, 22 בפברואר 2020
  35. ^ אתר למנויים בלבד ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום ביקרו בקטאר וביקשו שתמשיך להעביר כסף לעזה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2020
  36. ^ "לא ניתן להחלטת בית הדין הבין-לאומי לערער אותנו", באתר צה"ל, 21 במרץ 2021
  37. ^ אריאל זיגלר, הנהלים אוסרים על ירי – והעזתים חודרים לישראל, מקור ראשון, 7 באוקטובר 2018
  38. ^ יואב זיתון, מ"אויב מיידי" ל"אויב אפשרי": כך שונו הוראות הירי באוגדת עזה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2019
  39. ^ אתר למנויים בלבד נועם אמיר, ‏אלוף הרצי הלוי, סגן הרמטכ"ל החדש, נכנס לתפקידו, בעיתון מקור ראשון, 11 ביולי 2021
  40. ^ אריה יואלי, ‏שבוע לבחירות: הממשלה תאשר את מינוי הרמטכ"ל, באתר "סרוגים", 22 באוקטובר 2022
  41. ^ אמיר בוחבוט‏, הרצי הלוי נבחר לתפקיד הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל, באתר וואלה‏, 4 בספטמבר 2022
  42. ^ רועי שרון, שר הביטחון גנץ החליט: הרצי הלוי הוא הרמטכ"ל הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בספטמבר 2022
  43. ^ היום: הממשלה תאשר את מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל, באתר ישראל היום, 23 באוקטובר 2022
  44. ^ כך נראה התרגיל הגדול ביותר שהתקיים בשיתוף צבא ארה"ב, באתר צה"ל, 26 בינואר 2023.
  45. ^ אלישע בן קימון, קורין אלבז-אלוש, מיהו סרבן, והאם צה"ל מתכוון להעניש את אלו שלא יגיעו: השאלות והתשובות, באתר ynet, 7 במרץ 2023
  46. ^ ירון אברהם ניר דבורי, ‏נתניהו סירב לפגוש את הרמטכ"ל לסקירה ביטחונית לפני ההצבעה, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2023
  47. ^ יוסי יהושוע, איתמר אייכנר, יואב זיתון, אחרי שנתניהו דחה פעמיים: הרמטכ"ל נפגש עם רה"מ, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  48. ^ יוסי יהושוע, בלי תיאום עם צה"ל ושב"כ: הודעת "הבכיר המדיני", המנוגדת לקו של ישראל, באתר ynet, 13 במאי 2023
  49. ^ טל לב רם, ‏מלחמה באופק? הרמטכ"ל: "עלינו להיות מוכנים מתמיד לעימות רב-זירתי", באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2023
  50. ^ "הרמטכ"ל התריע: על סף פגיעה בהיקף מבצעים בגלל המחאה; נתניהו מכחיש שהוזהר", באתר ynet, 24 במרץ 2023
  51. ^ מוריה אסרף וולברג, הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה", באתר חדשות 13, 26 באוקטובר 2023
  52. ^ יוסי יהושע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  53. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  54. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  55. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  56. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  57. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  58. ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
  59. ^ Alumni on the Move, Classes of 2001 - 2005 אתר האוניברסיטה לביטחון לאומי
  60. ^ יהודה גולן, מלחמות הגנרלים ממודיעין, MNews - מודיעין ניוז, 17 בינואר 2016
  61. ^ Jodi Rudoren, To a Philosopher-General in Israel, Peace Is the Time to Prepare for War, ‏6 באוקטובר 2013


הרצי הלוי - תבניות ניווט