תות שדה
 תות שדה
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת־משפחה: | Rosoideae |
| סוג: | תות שדה |
| מין: | תות שדה |
| שם מדעי | |
 Fragaria × ananassaדושסן, 1788 | |
תות שדה[1] (גם: תות גינה; שם מדעי: Fragaria × ananassa) הוא מין של צמח בעל פרחים ממשפחת הוורדיים והוא הכלאה בין שני מינים של הסוג תות שדה - F. chiloensis ו-F. virginiana.
תות השדה מהווה מקור טוב לוויטמין C, לוויטמין A ולוויטמינים מקבוצת B. הוא עשיר באשלגן, ברזל וסידן ודל בקלוריות: 26 קלוריות ל-100 גרם תות-שדה.
ידוע על קיום תגובות אלרגיות לאכילת תות שדה, המתבטאות בעיקר בפריחה עורית, אולם אלה נדירות ונחקרו אך מעט.[2]
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המילה תות ככל הנראה מהשפה הפרסית, שבה התות נקרא توت فرنگی (תּוּתְּפַרַנְגִּי). למילה גם הגייה דומה בערבית: תּוּתּ וארמית: תּוּתָא, והיא מופיעה גם בתלמוד.[3]
מקור השם באנגלית (Strawberry) איננו ודאי, אך ייתכן שהוא מגיע מהזרעים החיצוניים דמויי-הקש שמכסים את הפרי.[4] ככל הנראה הקש (straw) נמצא בשם מכיוון ששיטת ההימנעות מריקבון הפרי על ידי מגע באדמה הייתה בהצבת קש בין התלמים (כיום משתמשים בפלסטיק כהפרדה)
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה בוטנית, התות אינו פרי אלא מצעית תפוחה, כלומר גבעול התפוח בסופו. כל אחת מהבליטות הצהובות-שחורות המצויות על פניו היא המשך השחלה עם זרע בתוכה, ולכן הן ראויות יותר להיקרא הפרי.[5]
עלי צמח התות נחלקים לשלוש אונות, ופרחי הצמח לבנים. הצמח מצמיח שלוחות – גבעולים הזוחלים על פני הקרקע ומצמיחים שורשים, וכך יכול כל צמח להוסיף וליצור צמחים חדשים ברבייה וגטטיבית.
מקומות גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתונים על כמויות (בטונות) של תות שדה המגודל במדינות שונות:[דרוש מקור]
| ארץ | 2005 | 2006 | 2007 |
|---|---|---|---|
| ארצות הברית | 1,053,242 | 1,090,436 | 1,115,000 |
| רוסיה | 221,000 | 235,500 | 324,000 |
| ספרד | 320,853 | 333,500 | 263,900 |
| טורקיה | 200,000 | 211,127 | 239,076 |
| קוריאה הדרומית | 201,995 | 205,307 | 200,000 |
| יפן | 196,200 | 190,600 | 193,000 |
| פולין | 184,627 | 193,666 | 168,200 |
| מקסיקו | 162,627 | 154,893 | 160,000 |
| גרמניה | 146,500 | 173,230 | 153,000 |
| מצרים | 100,000 | 105,000 | 104,000 |
| מרוקו | 118,600 | 112,000 | 100,000 |
| בריטניה | 68,600 | 65,900 | 66,000 |
| אוקראינה | 46,200 | 47,800 | 63,000 |
| איטליה | 146,769 | 131,305 | 57,670 |
| צרפת | 57,637 | 57,221 | 57,500 |
| סה"כ גידול עולמי | 3,789,701 | 3,908,978 | 3,822,989 |
נכון לשנת 2016, ספרד היא היצואנית הראשונה בעולם, לאחריה ארצות הברית ובמקום השלישי מרוקו.
זני תות השדה בישראל מוצאם מקליפורניה. תות השדה בישראל גדל בחורף. עד שנות השישים, גדל התות בשדה פתוח והניב בחודש מרץ. היום מגדלים אותו גם מתחת למעטה פלסטי מוגן מגשם, קור, ברד ורוח. התנובה מחודש דצמבר עד חודש יוני. בארץ טופחו ומטופחים זנים כגון מלאך, תמר, אורלי, יובל, חירות, ברק, רותמי, שקד, רוקי ומתן - רובם על ידי מכון וולקני ומיעוטם על ידי חברות מסחריות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: 
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
טקסונומיה בוויקימינים: - תות שדה, באתר ITIS (באנגלית)
- תות שדה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תות שדה, באתר Tropicos (באנגלית)
- תות שדה, באתר GBIF (באנגלית)
- תות שדה, באתר The Plant List (באנגלית)
- תות שדה, באתר IPNI (באנגלית)
נטע אחיטוב, אדום מבחוץ, מתוק מבפנים - כך משפרים את טעמו של תות השדה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017- הניו יורק טיימס, מה הופך את התות ללבן?, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תּוּת-שָׂדֶה במילון מחלות צמחים [חקלאות] (תשע"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ L. Zuidmeer, E. Salentijnw, M. F. Rivasz, et. al., The role of profilin and lipid transfer protein in strawberry allergy in the Mediterranean area. Clinical and Experimental Allergy 2006;36:666–675.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ז, עמוד ב'; תוספתא, מסכת תרומות, פרק ד, סימן ה
- ^ strawberry (n.), Online Etymology Dictionary
- ^ Esau, K. 1977. Anatomy of seed plants. John Wiley and Sons, New York.
