תל אביב הקטנה (מופע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"תל אביב הקטנה: חזיון" (עטיפת האלבום)

תל אביב הקטנה היא הצגה מוזיקלית בסגנון קברטי שעסקה בשנותיה הראשונות של תל אביב. היא כללה מערכונים קצרים מהווי החיים בתל אביב הקטנה יחד עם שירים מקוריים.

המופע נכתב ונערך על ידי חיים חפר ודן בן אמוץ בשנת 1958 לצורך הצגתו בתערוכת יוֹבֵל לתל אביב. מפאת קוצר הזמן שעמד לרשותם, חפר התאים שירים שכתב על הווי תל אביב הקטנה למנגינות זרות, בעיקר צרפתיות ואיטלקיות, בהם: "זה לא יחזור" (שבו נטען כי "עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה"), "שני בנאים" (שיר הומוריסטי על הבנאים שבונים את תל אביב), "טיטינה" (שיר צרפתי במקור, שבוצע בין היתר על ידי צ'ארלי צ'פלין ב"זמנים מודרניים" ואף בעברית בתיאטרון "המטאטא"[1] ), "טנגו אמא אדמה" ו"בחולות" (על החולות שהיוו מוקד משיכה לזוגות הצעירים). כמו כן צורפו שני שירים ידועים של נתן אלתרמן משנות הארבעים שבוצעו במקור במטאטא ובלי לה לו: "רינה" ו"בכרמי תימן" וכן שלושה שירים שכתב בן-אמוץ.

ההצגה, בכיכובם של יוסי בנאי, יונה עטרי ואבנר חזקיהו ובבימויו של שמואל בונים, הועלתה לראשונה במתחם תערוכת 50 שנה לתל אביב בגני התערוכה ולאחר מכן במספר רב של הופעות במועדון החמאם ביפו, כשאת הצוות המקורי החליפו לאחר מכן אורי זוהר, אריק איינשטיין, רחל אטאס ועליזה רוזן. חיים חפר סיפר כי באמצע הופעת הבכורה ירד גשם והקהל, שסירב לעזוב, שם את השרפרפים על הראש, וכך הוא הבין שמדובר בשלאגר גדול. המופע הועלה בשלישית בתיאטרון בימות ב-1969 בהשתתפות חנן גולדבלט, אושיק לוי ורחל אטאס ובפעם הרביעית בשנת 1980 בתיאטרון הבימה בהשתתפות מוני מושונוב, סנדרה שדה, מיקי קם, גדעון זינגר, חנה רוט ומשה בקר ושוב ב-1999 ב"הבימה" עם יעל פוליאקוב ודני שטג.

שירי המופע המקורי הועלו על גבי תקליט ב-1958 ובשנות האלפיים הועלו על תקליטור, ביחד עם קטעים מההפקה השלישית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גילגולו של השיר "טיטינה": הגרסה המקורית של השיר פורסמה בצרפתית בשנת 1917 בשם "טיטינה, אני מחפש אחר טיטינה" (מילים: לואיס מובן ומרסל ברטל, לחן: ליאו דנידרף). השיר היגר לארצות הברית בשנת 1925 תחת השם "חייך, גם אם לבך נשבר" ובוצע על ידי בילי ג'ונס בגרסה הומוריסטית, וגם זכה למספר גרסאות כיסוי מפי אמנים כג'ודי גרלנד, נט קינג קול וליברצ'ה. גירסת הג'יבריש של צ'ארלי צ'פלין מהסרט זמנים מודרניים התפרסמה בשנת 1936 (לצפיה) שנה לאחר הסרט, כתב נתן אלתרמן גרסה עברית לשיר לכבוד נשף פורים בתיאטרון "המטאטא", בה הוא ניסה לחקות את הג'יבריש של צ'פלין (זה פורים פורימטו, תיאטרו מטאטאטו, בחור אֶ-בחורתו, אלגרו נשיקתו). גרסה שנייה, המוכרת יותר, נכתבה על ידי חפר ל"תל אביב הקטנה" תחת השם "טיטינה" (להאזנה). בשיר זה הוא יצר דיאלוג משעשע בין אפרים החלוץ לטיטינה המפונקת שרוצה להגר חזרה לאירופה (טיטינה, הו טיטינה, מה רע בפלסטינה...).