חנן גולדבלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנן גולדבלט
Hanan Goldblatt.jpg
לידה 10 באוקטובר 1941 (בן 79)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19592005 (כ־46 שנים)
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, מדבב, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חנן גולדבלט (נולד ב-10 באוקטובר 1941) הוא שחקן, קומיקאי וזמר ישראלי. הופיע בהצגות, בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, המפורסמת שבהן היא התוכנית "בלי סודות". בשנת 2008 הורשע גולדבלט בביצוע אונס ובעבירות מין נוספות, שהתרחשו לאורך שנים רבות בנשים ובנערות שאותן לימד משחק. הוא נדון לשש שנות מאסר, השתחרר לאחר שריצה ארבע שנות מאסר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדבלט נולד בתל אביב ולמד בכפר הירוק יחד עם ישראל פוליאקוב ("פולי"). יחד העלו מערכונים באירועים ומסיבות. הוא התקבל ללהקת הנח"ל, והיה שותף לתוכניתה "בדרך כלל" בשנת 1959.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל, נמנה עם יוצאי הלהקות הצבאיות שהקימו את להקת "התרנגולים", בהדרכתה המוזיקלית של נעמי פולני. לקראת התוכנית השנייה, עזב גולדבלט את הלהקה לטובת משחק בתיאטרון. בשנת 1962 השתתף במופע "שורש כל רע", על פי "מנדרגולה" של מקיאוולי, שהועלה במועדון החמאם ביפו[1]. בשנת 1963 החליף חנן גולדבלט את שמעון בר ב"רביעיית מועדון התיאטרון", והופיע בהצגה "רק בכח"[2]. בתחילת 1965 נסע עם הרביעייה להופיע בארצות הברית. כשהרביעייה חזרה הם הופיעו בהצגה "ימים של זהב"[3].

במקביל הופיע גולדבלט בסרטים. ב-1964 הוא הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "משפחת שמחון"[4] ובהמשך אותה שנה הופיע ב"דליה והמלחים"[5].

בשנת 1966 שיחק בסרט "שני קוני למל". באמצע שנות ה-60, לאחר שסירב להצטרף לגשש החיוור כגשש הרביעי,[דרוש מקור] הקים ביחד עם פופיק ארנון ואושיק לוי את שלישיית התאומים, שפעלה עד שנת 1970, והעלתה שתי תוכניות בידור, בהן שילבו שירים ומערכונים. בשנת 1968 גילם את התפקיד הראשי בסרט הישראלי הקצר ״הצד השני" בבימויו של אורי זוהר.

עם פירוק שלישיית התאומים, נסע גולדבלט לארצות הברית. בסוף שנות השבעים, חזר לישראל והצטרף לצוות סדרת הטלוויזיה "קרוסלה", שם גילם את דמותו של "חנן ענן" מוכר הבלונים. אחר כך השתתף בסדרת הטלוויזיה ללימוד קריאה "בלי סודות" בתפקיד "גשש בלש". בעקבות הסדרה, העלו משתתפיה מופע לילדים.

בשנות השמונים, כתב את ההצגה לילדים "רגע מדהים בקרוסלה", והופיע בה. באותן שנים הפיק אלבום סולו, שאת כל שיריו כתב בעצמו. הוא החל לכתוב עבור ולביים להקות צבאיות, שהתכנסו בכפר הירוק, אחת מהן הייתה "להקת המשטרה הצבאית", אותה ביים גולדבלט עם ניהול מוזיקלי של דני רובס. גולדבלט הופיע בתפקידים שונים ברחוב סומסום בגרסה הישראלית. בין השאר הופיע כדוור, שרגא, טוני ומר ג'ונסון.

בשנות ה-80 הופיע בסרטים "מלך ליום אחד", "עם ישראל חי", "כוח משיכה", "אירית עירית", "מניו יורק באהבה" ועוד.

חנן גולדבלט מימין כגשש בלש בתוכנית בסוד העניינים, עם חני נחמיאס ונתן נתנזון

בשנות התשעים, השתתף בתוכנית לימוד הקריאה "בסוד העניינים" עם חבריו לתוכנית האם "בלי סודות", והנחה את תוכנית הקיץ "דגי דיגיטלי". דיבב את הפנתר הוורוד במשחקי המחשב "הפנתר הוורוד - הוקוס פוקוס" ו"הפנתר הוורוד - משימה בינלאומית", דיבב גם את הרוזן פאנגולה ב"ביטלבורגס", ושימש קריין ב"מרוץ החלל של יוגי הדב". במקביל להופעותיו, לימד תיאטרון במספר בתי ספר למשחק. בשנת 2001 דיבב את הקולונל בסרט "טוויטי מסביב לעולם" (אחד מסרטי לוני טונס). בשנת 2002 גילם שנית את גשש בלש בפרפר נחמד ושיחק את ד"ר ארבלי בסדרה החיים זה לא הכל. בשנת 2003 שיחק את מר שמלו הסבא בקלטת הילדים השנייה של ינקל'ה קליין "סוד השוקולד". בשנת 2004 החל בהגשת התוכנית "אדם ומלואו" בערוץ 33 (לאחר מותו הפתאומי של המגיש הקודם, עוזי חיטמן). בנוסף לכך, הוא שיחק בתפקיד אורח בשני פרקים בסדרה "הפיג'מות" בתור מיכה - דודה של אלונה טל. בשנת 2005 דיבב את תפקיד רובוט דואר בסרט "רובוטס".

הרשעתו בעבירות מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2005 פורסמה בידיעות אחרונות כתבה של נעמה לנסקי בה הובאו עדויות של מספר נערות על כך שגולדבלט שידל אותן לקיים איתו סצנות מיניות תוך הבטחה שיסייע להן בעולם המשחק[6]. כתבתה של נעמה לנסקי נולדה מפרסומים ברשת האינטרנט אליהן היא נחשפה[7].

באוגוסט 2005 נעצר גולדבלט בחשד לביצוע מעשי אונס ומעשי סדום בשחקניות מתחילות, בהן קטינות, שהגיעו לדירתו לשם לימוד משחק. גולדבלט כפר בהאשמות נגדו, וטען שמעולם לא כפה עצמו על אף אחת מהמתלוננות. ב-3 ביולי 2008 הורשע גולדבלט בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשתי עבירות של אונס, במעשה סדום, בשלוש עבירות של מעשה מגונה ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשש נשים, שחלקן היו קטינות בזמן ביצוע העבירות, במהלך השנים 19862004[8]. בית המשפט ציין כי "מדובר באירועים שהתרחשו לאורך שנים רבות, החל משנת 1986 ועד לשנת 2004" גם כלפי נשים נוספות, אך עקב ההתיישנות ניתן היה לשפוט את גולדבלט רק בעבירות המאוחרות יותר.

במסגרת הטיעונים לעונש ציין גולדבלט כי במקרים מסוימים הוא היה קל דעת, וכי כמה מהמתלוננות "בצורה זו או אחרת" נפגעו על ידיו. על גולדבלט נגזר עונש של שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, ומתן פיצוי בסך 25,000 ש"ח לכל אחת משתי הנשים שהורשע באינוסן[9]. גולדבלט ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו ועל חומרת העונש שהוטל עליו. בפברואר 2011 קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי, ברב דעות כנגד דעתה החולקת של עדנה ארבל, את ערעורו של גולדבלט, והחליף את אחת מעבירות האונס, עבירה של אונס בהסכמה שהושגה במרמה, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והפחית את עונשו לשש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי[10]. ב-25 בנובמבר 2012 שוחרר לאחר ארבע שנות מאסר, בעקבות קיצור שליש מעונשו. בצאתו מן הכלא הצהיר: "אני מצטער ומתנצל על מה שעשיתי ועל דברים שאמרתי בעבר"[11].

לאחר שחרורו מהכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהכלא הוטלו עליו מגבלות כאסיר משוחרר בהן איסור שהות מחוץ לבית בשעות הערב. גולדבלט החל לעבוד בחברת ליסינג[12], וניסה לחזור לעולם המשחק. כנגד רצונו לחזור להופיע על במות הובעה ביקורת רבה. כך, במהלך מופע הטיש הגדול של משה להב הועלה גולדבלט לבמה. עקב חוסר שביעות הרצון מהופעתו בציבור עזב קהל את האולם[13]. ערב מחווה לנעמי פולני בקריית טבעון בוטל, לאחר ביקורת שהובעה כנגד הנחיית האירוע בידי גולדבלט[14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מפגש הלהקות הצבאיות ב"כפר הירוק" שאותה אף ביים, הכיר גולדבלט את רבקה וילנר, הם נישאו בשנת 1984, ולהם בן ובת. הזוג התגרש ב-1997.

ביוני 2021 התחתן גולדבלט ברביעית עם בת זוגו בשבע השנים האחרונות, שולמית לוגסי.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תל אביב יפו, הארץ, 7 בספטמבר 1962
  2. ^ הקהל בבכורות והקהל כשחקן, הבוקר, 24 בספטמבר 1963
    החמאם באוקטובר, הבוקר, 4 באוקטובר 1963
  3. ^ בין המסכים, חרות, 13 ביוני 1965
  4. ^ סינרמה בישראל, חרות, 26 בינואר 1964
  5. ^ דליה והמלחים, למרחב, 13 באוגוסט 1964
  6. ^ נעמה לנסקי, "חנן גולדבלט הטריד אותנו", באתר ynet, 26 ביולי 2005
  7. ^ אבנר פינצ'וק, ללא חופש הביטוי ברשת - גולדבלט לא היה נחשף, באתר ynet, 6 ביולי 2008
  8. ^ פח (ת"א) 1133/05 מדינת ישראל נגד חנן גולדבלט, ניתן ב-3 ביולי 2008
  9. ^ פח (ת"א) 1133/05 מדינת ישראל נגד חנן גולדבלט, ניתן ב-6 בנובמבר 2008
  10. ^ ע"פ 10733/08 חנן גולדבלט נ' מדינת ישראל, ניתן ב-17 בפברואר 2011
  11. ^ מאור בוכניק ורענן בן-צור, גולדבלט השתחרר מהכלא: "אני מצטער ומתנצל", באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
  12. ^ אלינור פוקס, כוכב נופל, באתר mako, 24 ביוני 2014
  13. ^ יוני פרוים, העלוקה: חנן גולדבלט עלה לבמה בהפתעה, חלק מהקהל עזב בזעם את האולם, באתר ידיעות אחרונות, 1 באוגוסט 2018
  14. ^ אירוע בהנחיית חנן גולדבלט בוטל בגלל מחאה, באתר ynet‏, 3 באוקטובר 2018
  15. ^ יוני פרוים, בפעם הרביעית: חנן גולדבלט התחתן, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 26 ביוני 2021