חנן גולדבלט
![]() | |
לידה |
10 באוקטובר 1941 (בן 81) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
תקופת הפעילות | 1959–2005 (כ־46 שנים) |
עיסוק | שחקן, זמר, קומיקאי |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
חנן גולדבלט (נולד ב-10 באוקטובר 1941) הוא שחקן, קומיקאי וזמר ישראלי. הופיע בהצגות, בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, המפורסמת שבהן היא התוכנית "בלי סודות". בשנת 2008 הורשע גולדבלט בביצוע אונס ובעבירות מין נוספות, שהתרחשו לאורך שנים רבות בנשים ובנערות שאותן לימד משחק. הוא נדון לשש שנות מאסר, השתחרר לאחר שריצה ארבע שנות מאסר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדבלט נולד בתל אביב ולמד חקלאות בכפר הירוק. הוא וחברים, בהם ישראל פוליאקוב ("פולי") ויהורם גאון, העלו בימי שישי ובחגי ישראל, הצגות ומערכונים באירועים ומסיבות. הוא התקבל ללהקת הנח"ל, והיה שותף לתוכניתה "בדרך כלל" בשנת 1959.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מצה"ל, נמנה עם יוצאי הלהקות הצבאיות שהקימו את להקת "התרנגולים", בהדרכתה המוזיקלית של נעמי פולני. בין היתר, השתתף בשיר ונצואלה וגם עשה את ההעמדה ללהקת "התרנגולות" בהשתתפות: חני נחמיאס, דינה גולן, נירה רבינוביץ', שולה חן, רחלי חיים ואסנת וישינסקי. לקראת התוכנית השנייה, עזב גולדבלט את הלהקה לטובת משחק בתיאטרון. בשנת 1962 השתתף במופע "שורש כל רע", על פי "מנדרגולה" של מקיאוולי, שהועלה במועדון החמאם ביפו[1]. בשנת 1963 החליף חנן גולדבלט את שמעון בר ב"רביעיית מועדון התיאטרון", והופיע בהצגה "רק בכח"[2]. בתחילת 1965 נסע עם הרביעייה להופיע בארצות הברית. כשהרביעייה חזרה הם הופיעו בהצגה "ימים של זהב"[3].
במקביל הופיע גולדבלט בסרטים. ב-1964 הוא הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "משפחת שמחון"[4] ובהמשך אותה שנה הופיע ב"דליה והמלחים"[5].
בשנת 1966 שיחק בסרט "שני קוני למל". באמצע שנות ה-60, לאחר שסירב להצטרף לגשש החיוור כגשש הרביעי,[דרוש מקור] הקים ביחד עם פופיק ארנון ואושיק לוי את שלישיית התאומים, שפעלה עד שנת 1970, והעלתה שתי תוכניות בידור, בהן שילבו שירים ומערכונים. בשנת 1968 גילם את התפקיד הראשי בסרט הישראלי הקצר והקומי ״הצד השני" בבימויו של אורי זוהר.
עם פירוק שלישיית התאומים, נסע גולדבלט לארצות הברית. בסוף שנות השבעים, חזר לישראל והצטרף לצוות סדרת הטלוויזיה "קרוסלה", שם גילם את דמותו של "חנן ענן" מוכר הבלונים. אחר כך השתתף בסדרת הטלוויזיה ללימוד קריאה "בלי סודות" בתפקיד "גשש בלש". בעקבות הסדרה, העלו משתתפיה מופע לילדים. בשנת 1978 היה חנן אחראי להעמדה של משתתפי מופע הטלוויזיה החגיגי ״30 שנות זמר בצה"ל", והיה המעמיד ששודר בערוץ הראשון ביום העצמאות ה-30 למדינת ישראל. בשנת 1984 השתתף חנן בתוכנית הטלוויזיה ששודרה בערוץ הראשון: "חיילים יצאו לדרך" עם יהורם גאון, ששי קשת, אושיק לוי ואחרים, וביצע את השיר "סרנדה לעדה". חנן היה במאי השחקנים והכוריאוגרף של המופע הטלוויזיוני.
בשנות השמונים, כתב את ההצגה לילדים "רגע מדהים בקרוסלה", והופיע בה. באותן שנים הפיק אלבום סולו, שאת כל שיריו כתב בעצמו. הוא החל לכתוב עבור ולביים להקות צבאיות, שהתכנסו בכפר הירוק, אחת מהן הייתה "להקת המשטרה הצבאית", אותה ביים גולדבלט עם ניהול מוזיקלי של דני רובס. גולדבלט הופיע בתפקידים שונים ברחוב סומסום בגרסה הישראלית בטלוויזיה החינוכית בשנת 1983. בין השאר הופיע כדוור, שרגא, טוני ומר ג'ונסון. והחבובות אורחות
בשנות ה-80 הופיע בסרטים "מלך ליום אחד", "עם ישראל חי", "כח משיכה", "אירית עירית", "מניו יורק באהבה", "אהבה ראשונה" (1982, בהשתתפות חני נחמיאס), "פעם אחת" (1984, בהשתתפות יעקב בן-סירא) ועוד. בשנת 1985, השתתף בתוכנית הטלוויזיה בערוץ הראשון, "כל העולם במה", עם ששי קשת, יוסף שילוח, ניסן נתיב, יעקב בנאי, אילי גורליצקי, גילה אלמגור ורפי גינת

בשנות התשעים, השתתף בתוכנית לימוד הקריאה "בסוד העניינים" עם חבריו לתוכנית האם "בלי סודות", והנחה את תוכנית הקיץ "דגי דיגיטלי". השתתף בסדרת זהו זה בטלוויזיה החינוכית, דיבב את הפנתר הוורוד במשחקי המחשב "הפנתר הוורוד - הוקוס פוקוס" ו"הפנתר הוורוד - משימה בינלאומית", דיבב גם את הרוזן פאנגולה ב"ביטלבורגס", ואף דיבב את איצ'י ב"גן עדן לכלבים". כמו כן שימש קריין ב"מרוץ החלל של יוגי הדב". ושיחק בהצגת הילדים "בגדי המלך החדשים" לצידו של אדם. במקביל להופעותיו, לימד תיאטרון במספר בתי ספר למשחק.
השתתף בשתי תוכניות הילדים בערוץ הראשון בשנות ה-90: "ציפי בלי הפסקה" עם ציפי שביט, נתן דטנר ונתן נתנזון, ו-"חמישייה על הגג" עם אורי פפר. שיחק בסרט המתיחות: "ניפגש בסיבוב", עם דנוטה הפולנייה ומשה טימור.
בשנת 2001 דיבב את הקולונל בסרט "טוויטי מסביב לעולם" (אחד מסרטי לוני טונס). בשנת 2002 גילם שנית את גשש בלש בפרפר נחמד ושיחק את ד"ר ארבלי בסדרה החיים זה לא הכל. בשנת 2003 שיחק את מר שמלו הסבא בקלטת הילדים השנייה של ינקל'ה קליין "סוד השוקולד". בשנת 2004 החל בהגשת התוכנית "אדם ומלואו" בערוץ 33 (לאחר מותו הפתאומי של המגיש הקודם, עוזי חיטמן), וכן הופיע בתוכניתו של יהורם גאון "שישי בגאון" . בנוסף לכך, הוא שיחק בתפקיד אורח בשני פרקים בסדרה "הפיג'מות" בתור מיכה - דודה של אלונה טל. בשנת 2005 דיבב את תפקיד רובוט דואר בסרט "רובוטס".
הרשעתו בעבירות מין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2005 פורסמה בידיעות אחרונות כתבה של נעמה לנסקי בה הובאו עדויות של מספר נערות על כך שגולדבלט שידל אותן לקיים איתו סצנות מיניות תוך הבטחה שיסייע להן בעולם המשחק[6]. כתבתה של נעמה לנסקי נולדה מפרסומים ברשת האינטרנט אליהן היא נחשפה[7].
באוגוסט 2005 נעצר גולדבלט בחשד לביצוע מעשי אונס ומעשי סדום בשחקניות מתחילות, בהן קטינות, שהגיעו לדירתו לשם לימוד משחק. גולדבלט כפר בהאשמות נגדו, וטען שמעולם לא כפה עצמו על אף אחת מהמתלוננות. ב-3 ביולי 2008 הורשע גולדבלט בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשתי עבירות של אונס, במעשה סדום, בשלוש עבירות של מעשה מגונה ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשש נשים, שחלקן היו קטינות בזמן ביצוע העבירות, במהלך השנים 1986–2004[8]. בית המשפט ציין כי "מדובר באירועים שהתרחשו לאורך שנים רבות, החל משנת 1986 ועד לשנת 2004" גם כלפי נשים נוספות, אך עקב ההתיישנות ניתן היה לשפוט את גולדבלט רק בעבירות המאוחרות יותר.
במסגרת הטיעונים לעונש ציין גולדבלט כי במקרים מסוימים הוא היה קל דעת, וכי כמה מהמתלוננות "בצורה זו או אחרת" נפגעו על ידיו. על גולדבלט נגזר עונש של שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, ומתן פיצוי בסך 25,000 ש"ח לכל אחת משתי הנשים שהורשע באינוסן[9]. גולדבלט ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו ועל חומרת העונש שהוטל עליו. בפברואר 2011 קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי, ברב דעות כנגד דעתה החולקת של עדנה ארבל, את ערעורו של גולדבלט, והחליף את אחת מעבירות האונס, עבירה של אונס בהסכמה שהושגה במרמה, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והפחית את עונשו לשש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי[10]. ב-25 בנובמבר 2012 שוחרר לאחר ארבע שנות מאסר, בעקבות קיצור שליש מעונשו. בצאתו מן הכלא הצהיר: "אני מצטער ומתנצל על מה שעשיתי ועל דברים שאמרתי בעבר"[11].
לאחר שחרורו מהכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מהכלא הוטלו עליו מגבלות כאסיר משוחרר בהן איסור שהות מחוץ לבית בשעות הערב. גולדבלט החל לעבוד בחברת ליסינג[12], וניסה לחזור לעולם המשחק. כנגד רצונו לחזור להופיע על במות הובעה ביקורת רבה. כך, במהלך מופע הטיש הגדול של משה להב הועלה גולדבלט לבמה. עקב חוסר שביעות הרצון מהופעתו בציבור עזב הקהל את האולם[13]. ערב מחווה לנעמי פולני בקריית טבעון בוטל, לאחר ביקורת שהובעה כנגד הנחיית האירוע בידי גולדבלט[14]. בפברואר 2023 בוטלה הופעתו המתוכננת של גולדבלט, "חנן גולדבלט מדבר על הכל" בעקבות מחאה לאחר פרסום קיום ההופעה [15].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת מפגש הלהקות הצבאיות ב"כפר הירוק" שאותה אף ביים, הכיר גולדבלט את רבקה וילנר, והם נישאו בשנת 1984, ולהם בן ובת. הזוג התגרש ב-1997.
ביוני 2021 התחתן גולדבלט ברביעית עם בת זוגו מאז 2014, שולמית לוגסי[16].
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משפחת שמחון 1964
- דליה והמלחים 1964
- שני קוני למל 1966
- הצד השני 1968
- מלך ליום אחד 1980
- עם ישראל חי 1981
- אהבה ראשונה 1982
- פעם אחת 1984
- אירית ועירית 1985
- מניו יורק באהבה 1985
- ניפגש בסיבוב 1986
- כח משיכה 1989
- כלבים נובחים בירוק 1996
- תסתכל לי בעיניים 1999
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנן גולדבלט, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
חנן גולדבלט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- חנן גולדבלט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- חנן גולדבלט, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- חנן גולדבלט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
חנן גולדבלט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
חנן גולדבלט, באתר Discogs (באנגלית)
- חנן גולדבלט, דף שער בספרייה הלאומית
- חנן גולדבלט, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- חנן גולדבלט, בארכיון הבימה
- חנן גולדבלט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- בילי מוסקונה-לרמן, חנן גולדבלט מבויית, מעריב, 20 בנובמבר 1985
- חנן גולדבלט בראיון בלעדי, באתר חדשות 2, 7 בנובמבר 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תל אביב יפו, הארץ, 7 בספטמבר 1962
- ^ הקהל בבכורות והקהל כשחקן, הַבֹּקֶר, 24 בספטמבר 1963
החמאם באוקטובר, הַבֹּקֶר, 4 באוקטובר 1963 - ^ בין המסכים, חרות, 13 ביוני 1965
- ^ סינרמה בישראל, חרות, 26 בינואר 1964
- ^ דליה והמלחים, למרחב, 13 באוגוסט 1964
- ^ נעמה לנסקי, "חנן גולדבלט הטריד אותנו", באתר ynet, 26 ביולי 2005
- ^ אבנר פינצ'וק, ללא חופש הביטוי ברשת - גולדבלט לא היה נחשף, באתר ynet, 6 ביולי 2008
- ^ פח (ת"א) 1133/05 מדינת ישראל נגד חנן גולדבלט, ניתן ב-3 ביולי 2008
- ^ פח (ת"א) 1133/05 מדינת ישראל נגד חנן גולדבלט, ניתן ב-6 בנובמבר 2008
- ^ ע"פ 10733/08 חנן גולדבלט נ' מדינת ישראל, ניתן ב־17 בפברואר 2011
- ^ מאור בוכניק ורענן בן-צור, גולדבלט השתחרר מהכלא: "אני מצטער ומתנצל", באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
- ^ אלינור פוקס, כוכב נופל, באתר mako, 24 ביוני 2014
- ^ יוני פרוים, העלוקה: חנן גולדבלט עלה לבמה בהפתעה, חלק מהקהל עזב בזעם את האולם, באתר ידיעות אחרונות, 1 באוגוסט 2018
- ^ אירוע בהנחיית חנן גולדבלט בוטל בגלל מחאה, באתר ynet, 3 באוקטובר 2018
- ^ בעקבות הפרסום בוואלה! תרבות: בוטלה הופעתו של חנן גולדבלט בנס ציונה - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, 2023-02-21
- ^ יוני פרוים, בפעם הרביעית: חנן גולדבלט התחתן, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 26 ביוני 2021