תל נעמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משק שוורץ על תל נעמה

תל נעמה (בערבית: תל א-נאעמה) היא גבעה בגובה 83 מטר מעל פני הים הנמצאת כ-2 קילומטר ממערב לכפר בלום שבעמק החולה. התל הוא אתר ארכאולוגי. על גבעה זו התיישבה משפחת שוורץ, שהייתה מראשוני החקלאים בארץ שעסקו בגידול דגי מאכל. בתקופה מסוימת ישבו במקום מקימי קיבוץ כפר בלום. כיום האתר נטוש ומוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

ההיסטוריה של התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים שנמצאו על התל (חרסים ושרידים אחרים) מצביעים על התיישבות בתקופות הכנעניות הקדומה והמאוחרת, בתקופה הישראלית, ומהתקופה ההלניסטית ועד לימי הביניים.

כפר אל-נאעמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר ערבי, חקלאי, ששכן בקרבת התל. ננטש ב-מאי 1948 במהלך מבצע יפתח. רוב שטחו של הכפר נחרש. תושביו הקימו על התל קבר שייח. הערבים כינו את המקום "תל-אל-חייה" (תל הנחשים) על שם הנחשים ששרצו במקום.

משק שוורץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי שוורץ נולד בפולין וגדל בווינה, אוסטריה למשפחה שעסקה בגידול דגים בהיקפים גדולים. ב-1926 עלה לארץ והחל לפתח את ענף בריכות הדגים במספר מקומות בארץ. ב-1940 הגיע מרדכי עם אחיו, משה ופייבל, לתל נעמה ושם הקימו את משק שוורץ (שנקרא רשמית נעמה). במשק גידלה המשפחה דגי קרפיון למאכל. מיבניי המשק הוקמו בעזרתו של האדריכל אריה שרון והמשק הוקף בכ-900 דונם של בריכות דגים. החווה פעלה עד לשנת 1971 אז הועברו האדמות לקק"ל והוחכרו לקיבוץ משגב עם. במהלך שנות ה-80 יובשו הבריכות וב-1989 עברו האדמות לידי מינהל מקרקעי ישראל.

הקמת כפר בלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 עלה למקום גרעין אנגלו בלטי[1][2]. גרעין זה הקים ב-1943 את קיבוץ כפר בלום. הגרעין בחר להתיישב על הגבעה בגלל ריבוי הביצות באדמות העמק ובתקופה זו עבדו, בין השאר, בבריכות הדגים של משפחת שוורץ.

התל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התל נותרו בנינים חרבים וחורשת אקליפטוסים. המקום הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בתחילת שנות ה-90 התיישב במקום האמן שלמה קסל (יליד כפר בלום) ושיחזר את אחד הבתים. קסל היה בין הדוחפים להכרזת המקום כאתר מורשת. מינהל מקרקעי ישראל, שהתנגד לפעילותו של האמן במקום, פעל לסילוקו ובשנת 2000 אף הרס את אחד מהמבנים ההיסטוריים שעל התל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל רוטברד, שוורץ של הדגים:(מונולוג של חלוץ מגדלי הדגים בישראל), מערכת, 2014
  • עמק החולה וסביבתו הוצאת ספרים אריאל (ירושלים):כתב עת לידיעת ארץ ישראל, חוברת 75-76, אוגוסט 1990, עמוד 66

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגרעין כלל עולים מאנגליה, ארצות הברית ומהארצות הבלטיות
  2. ^ בין חברי הגרעין היו נחמיה לבנון, רפאל שוחט ועוד