CST-100 סטארליינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
CST-100 סטארליינר
CST-100 Starliner
הדמיית הסטארליינר
הדמיית הסטארליינר
מידע כללי
ייעוד חללית מאוישת
יצרן בואינג
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
צוות עד ל-7
היסטוריית פעילות
סטטוס בפיתוח
מפעיל נאס"א ולקוחות פרטיים
משגר אטלס 5, דלתא 4, פאלקון 9
יחידות שיוצרו 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
טיסה ראשונה 20 בדצמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
ביצועים
עמידות 210 יום
מידע טכני
מספר מושבים 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה 13,000 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה כוללת כ-10 טון
גובה תא הצוות: 3.14 מטרים
תא השירות: 1.89 מטרים
אורך 5.03 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
קוטר 4.56 מטרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

CST-100 סטארליינר ‏(באנגלית: CST-100 Starliner‏, ראשי תיבות של Crew Space Transportation) היא חללית הנמצאת בפיתוח על ידי חברת בואינג במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א, שמטרתה לערב חברות פרטיות בתחום הטיסות המאוישות לחלל. מטרתה המרכזית של החללית תהיה לשמש ככלי תעבורה מאויש מכדור הארץ אל תחנת החלל הבינלאומית ובחזרה.[1] החללית תשמש גם לשיגורים מאוישים אל תחנת חלל פרטית המפותחת על ידי ביגלו אירוספייס.[2] בשנת 2015 הוסיפה בואינג לשמה של CST-100 את הכינוי "סטארליינר".

מבחוץ דומה סטארליינר לחללית אוריון - החללית העתידית של נאס"א לחקר החלל העמוק הנמצאת בפיתוח על ידי חברת לוקהיד מרטין.[3] ממדיה המדויקים של החללית לא פורסמו אך היא תהיה גדולה יותר מתא הפיקוד של החללית אפולו וקטנה יותר מתא הצוות של החללית אוריון.[4] אף על פי שהיא תהיה קטנה יותר מהאוריון, המיועדת לשאת צוותים של ארבעה, תוכל הסטארליינר לשאת צוותים של עד שבעה,[5] זאת בזכות נפח המגורים הגדול יותר והציוד הפשוט והקל יותר הדרוש לטיסות למסלול לווייני נמוך (החללית אוריון מיועדת למשימות אל החלל העמוק). החללית מתוכננת כך שתוכל לשהות עד לשבעה חודשים בחלל (עוגנת לתחנת חלל), ושתוכל לשמש 10 טיסות חלל.[5]

תוכנית CCDev חולקה למספר שלבי פיתוח שבהם התחרו חברות והצעות שונות. בשלב הראשון קיבלה בואינג 18 מיליון דולר לפיתוח ראשוני של החללית,[6] בשלב השני קיבלה 93 מיליון דולר לפיתוח מתקדם יותר[7] ובשלב השלישי של התוכנית זכתה החללית ל-460 מיליון דולר. ב-2014 נבחרה סטארליינר יחד עם החללית דרגון בשלב הסופי של התוכנית, וזכתה לחוזה של 4.2 מיליארד דולר לסיום הפיתוח של החללית ושיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית.[8]

החללית תותאם לשיגור על מגוון רחב (יחסית) של משגרים כולל האטלס 5, הדלתא 4 והפאלקון 9.[5][9] המשגר שישמש את החללית במשימותיה הראשונות יהיה האטלס 5.[10]

חלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מינואר 2020, בואינג תכננה להפעיל שלוש חלליות Starliner כדי לספק את הצרכים של תוכנית CCDev, כאשר כל חללית צפויה להיות מסוגלת לעשות שימוש חוזר עד עשר פעמים עם זמן שיפוץ של שישה חודשים.[11][12] ב־25 באוגוסט 2020, בואינג הודיעה על תוכניתה לסירוגין בין שתי קפסולות בלבד לכל משימות Starliner המתוכננות במקום שלוש.[13] מכיוון שבואינג אינה מתכוונת לבנות את חללית 4, לא קיימת חללית גבוי במקרה של תקלות (או אובדן) של חללית במהלך חוזה CCDev עם נאס"א.[14]

תמונה דגם שם סטטוס טיסות זמן טיסה הערות
Spacecraft 1 אין יצאה משרות 1 דקה
ו־35 שניות
חללית ששימשה בטיסת ניסוי ולאחר מכן יצאה משרות.
Spacecraft 2 TBA פעילה 0 אין תחילה תוכנן סטארליינר לשאת צוות, כעת לשימוש על OFT-2.

החללית בואינג סטארליינר מונחת מעל משגר אטלס 5 במתקן השילוב האנכי בכן שיגור החלל 41 בנמל החלל קייפ קנוורל בפלורידה, כהכנה למבחן הטיסה המסלולית שלה.

Spacecraft 3 Calypso פעילה 1 יומיים, שעה,
22 דקות, 10 שניות
נקרא על שם ספינת המחקר Calypso של ז'אק קוסטו. הסטארליינר הראשון שטס בחלל.

טיסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריכי השיגור מפורטים ב־UTC.

משימה חללית[א] תאריך שיגור הערות משך הזמן תוצאה
צוות
טיסות ניסוי
Boe-PAT S1 4 בנובמבר 2019
14:15:00
בדיקה במתקן הבדיקות ווייט סאנדס, ניו מקסיקו. אחד משלושת המצנחים לא הצליח להיפתח במלואו עקב ציוד לא נכון לפני השיגור, אך מערכת המצנחים פעלה כראוי. 95 שניות הצלחה
Boe-OFT S3.1
Calypso
19 בדצמבר 2019
11:36:43
טיסת ניסוי מסלולית ראשונה ללא צוות של סטארליינר. המטרה העיקרית של המשימה הייתה מפגש עם תחנת החלל הבינלאומית שבוטלה עקב תוכנה ששומרת באופן שגוי על זמן המשימה, מה שהוביל לכניסה מאוחרת למסלול עם הוצאות דלק מוגזמות. סטארליינר נחתה בניו מקסיקו יומיים לאחר השיגור. יומיים כישלון חלקי
Boe-OFT 2 S2.1 19 במאי 2022
22:54:47
טיסת ניסוי מסלולית שנייה ללא צוות של סטארליינר נוספה עקב כישלון חלקי של טיסת ניסוי קודמת. ינסה לעגון עם תחנת החלל הבינלאומית. בעיות בשסתומים עצרו ניסיון שיגור ב־3 באוגוסט. 5 ימים הצלחה
Boe-CFT TBD
(S2 או S3)
2022 טיסת ניסוי ראשונה של בואינג סטארליינר. ניקול אונאפו מאן הייתה אמורה להשתתף בטיסה זו במקור, אך הוצבה מחדש. 2–4 חודשים מתוכנן
ארצות הבריתארצות הברית TBA ‏• ארצות הבריתארצות הברית TBA ‏• ארצות הבריתארצות הברית TBA
טיסות מבצעיות
Starliner-1 S3.x ♺
Calypso
מרץ 2023 טיסה מבצעית ראשונה של בואינג סטארליינר. לפני הכישלון החלקי של OFT והוספה של OFT-2 ללוח הזמנים, זה היה אמור להיות טיסה חוזרת של רכב ה־OFT אשר קיבל את שמו Calypso על ידי מפקד המשימה וויליאמס עם שובו לכדור הארץ. ג'וש קסדה היה אמור להשתתף בטיסה זו במקור, אך הוצב מחדש. 6 חודשים מתוכנן
ארצות הבריתארצות הברית TBA‏ • ‏ ארצות הבריתארצות הברית TBA • ארצות הבריתארצות הברית ג'נט ג' אפס
Starliner-2
עד Starliner-6
(S2 או S3) ♺ 2023–2026 בעקבות Starliner-1, נאס"א התקשרה עם בואינג לפחות חמש טיסות מבצעיות נוספות לתחנת החלל הבינלאומית. 6 חודשים מתוכנן
ארצות הבריתארצות הברית TBA • ‏ ארצות הבריתארצות הברית TBA • ‏ TBA • ‏ TBA
  1. ^ חלליות בשימוש חוזר מסומנות בסמל המחזור ♺

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא CST-100 סטארליינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]