Echoes (שיר של פינק פלויד)
שיר בביצוע פינק פלויד | |
מתוך האלבום Meddle | |
יצא לאור |
30 באוקטובר 1971 (ארצות הברית) |
---|---|
תאריך הקלטה | 7 במרץ - 1 במאי 1971 |
מקום הקלטה | אולפני אבי רוד, אולפני AIR ואולפני מורגן, לונדון |
סוגה | רוק פרוגרסיבי,[1][2] רוק פסיכדלי |
שפה | אנגלית |
אורך |
23:31 (בגרסת האלבום Meddle) |
חברת תקליטים | הרווסט רקורדס |
כתיבה | רוג'ר ווטרס, ניק מייסון, ריצ'רד רייט ודייוויד גילמור |
לחן | רוג'ר ווטרס |
הפקה | פינק פלויד |
Echoes (בתרגום חופשי: הדים) היא יצירה שנכתבה על ידי להקת פינק פלויד. היצירה כוללת קטעים אינסטרומנטליים ארוכים, אפקטי קול מרובים וקטעי אלתור ארוכים. היצירה נכתבה בשנת 1970 על ידי כל ארבעת חברי הלהקה דאז (רוג'ר ווטרס, ניק מייסון, ריצ'רד רייט ודייוויד גילמור). Echoes פורסמה רשמית באלבום האולפן Meddle, והיא הרצועה האחרונה באלבום זה של הלהקה. אורך היצירה הוא 23:31 דקות (בגרסת האלבום Meddle) ו-16:30 דקות (בגרסת האלבום Echoes: The Best of Pink Floyd). היצירה תופסת את כל צד ב' של התקליט ב-Meddle.
האלבום Echoes: The Best of Pink Floyd נקרא על שם היצירה,[3] והיצירה גם מופיעה בגרסה מקוצרת יותר באלבום כרצועה החמישית. Echoes היא היצירה השלישית באורכה של פינק פלויד, אחרי Atom Heart Mother (באורך של 23:44 דקות) ושני החלקים המחוברים של Shine On You Crazy Diamond (באורך של 26:01). בשונה מיצירות אלו, Echoes אינה מחולקת לחלקים שונים; אולם היצירה השלמה נכתבה מכמה חלקים שונים שנכתבו בנפרד וחוברו ליצירה אחת. היצירה חולקה לשני חלקים נפרדים בסרט Live at Pompeii (אנ'), כאשר החלק הראשון הוא החלק שפותח את הסרט והחלק השני הוא החלק שסוגר את הסרט.
משמעות השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריאיון למגזין הרולינג סטון, הסביר ווטרס שמילות השיר הן ניסיון להסביר את "הפוטנציאל שיש לכל בן אנוש בלהכיר את האנושיות של כל אדם ואדם ולכבד את זה, עם אמפתיה ולא אנטיפתיה". ווטרס גם הצהיר שיצירה זו היא הרעיון האידאולוגי שקדם ל-The Dark Side of The Moon, מאחר שב-Echoes ווטרס עצמו החל למקד את המוזיקה של פינק פלויד באנשים ובבעיות שניצבות בפני האנושות יותר מבמסעות דמיוניים לחלל ובטריפים פסיכדליים הזייתיים.[4]
גרסאות מוקדמות ושמות אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה נוצרה במקור מניסיונות מוזיקליים של כל אחד מחברי הלהקה בנפרד. חלקים אלו כונו "Nothing, Parts 1-24" (כלום, חלקים 1–24). חלקים אחרים שנוצרו במסגרת היצירה נקראו "The Son of Nothing" (הבן של כלום) או "The Return of the Son of Nothing" (חזרתו של הבן של כלום). "The Return of the Son of Nothing" שימשה כדי להציג את הגרסאות המוקדמות והלא שלמות של הקטע לקהל בזמן הופעות חיות בתחילת 1971[5]
במהלך פיתוח היצירה, מילות השיר לא היו סופיות לגמרי. השיר התייחס במקור למפגש בין שני גופים שמימיים, אבל כנראה בגלל החששות ההולכות וגדלות של ווטרס שהסגנון של פינק פלויד הופך להיות יותר ויותר רוק חלל, מילות השיר שונו לדימויים תת-מימיים במקום.
גם שם היצירה, Echoes, שונה מספר פעמים לפני ואחרי השחרור של האלבום Meddle. ווטרס, מעריץ כדורגל מושבע, רצה שהלהקה תקרא ליצירה החדשה שלה "We Won the Double" (זכינו בדאבל) כדי לחגוג את הניצחון המוחץ של ארסנל בשנת 1971, ובמהלך שני ימים רצופים בסיבוב ההופעות בשנת 1972 הוא הציג את השיר כ-"להסתכל דרך החור שברגל העץ של גרני" (התייחסות לפקסה בפרק "The £50 Cure" שבתוכנית הרדיו "The Goon Show")[6] או כ-"מפוצצי הסכר" (על שם הסרט "The Dam Busters").
הופעות חיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה היוותה מרכיב חשוב בהופעות החיות של הלהקה בשנים 1971 עד 1975. בגרסת ההופעה Live at Pompeii היצירה חולקה לשני חלקים. בהופעות בשנים 1974 עד 1975 היצירה בוצעה עם קולות רקע של וואנטרה פילדס וקראלנה ווילאמס, ולוותה בסולואי סקסופון של דיק פרי במקום סולואי גיטרה, שהיו בהופעות בשנים 1971 עד 1973 (למעט ההופעה הראשונה בסיבוב ההופעות בארצות הברית, שבה החלק הראשון של הסולו בוצע בגיטרה על ידי גילמור והחלק השני של הסולו בוצע על ידי פרי).
השיר בוצע אחת עשרה פעמים בסיבוב ההופעות העולמי של האלבום A Momentary Lapse of Reason בשנת 1987, אך הסינטיסייזר של רייט החליף את אורגן הפארפיסה, והרמוניית הקולות הוחלפה כדי לבצע לרייט לשיר את החלק של גילמור (הקול הנמוך) ולגילמור לשיר את החלק של רייט (הקול הגבוה). הלהקה ביצעה את השיר 11 פעמים במהלך סיבוב ההופעות הזה ולאחר מכן הפסיקה לבצע אותו, מכיוון שהם לא היו מרוצים מהביצוע של השיר.
גילמור הקים לתחייה את השיר בסיבוב ההופעות של האלבום On an Island בשנת 2006, כאשר גילמור ורייט שרים את החלק הנמוך וג'ון קרין שר את החלק הגבוה. רייט השתמש באורגן הפארפיסה שלו במיוחד בשביל שיר זה בכל סיבוב ההופעות. הופעות אלו נמצאות באלבום Live in Gdańsk ובסרט ההופעה Remember That Night של גילמור. לאחר מותו של רייט, הצהיר גילמור כי לעולם לא ינגן יותר את השיר הזה בהופעות.
מעמד היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים מאז יצאה, נחשבת "Echoes" ליצירת מפתח בהיסטורייה של הלהקה ולאחד מהיצירותיה החשובות. רבים מצביעים כי ביצירה הזו, הונחו היסודות לצליל המוכר של פינק פלויד וליצירות קונספטאליות עם רעיון מתמשך כ-"The Dark Side of the Moon". היצירה נחשבת גם לאבן דרך ברוק המתקדם, בזכות שילוב ההשפעות הקלאסיות של ריצ'רד רייט עם השפעות הבלוז ורוק של דייוויד גילמור. יחד עם חיבור החלקים ליצירה שלמה עם השפעות מסגנונות שונים כפאנק וקולאז'י סאונד אוונגרדיים על גבול האמביינט.
מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד גילמור - שירה, גיטרה חשמלית, אפקטי קול
- ריצ'רד רייט - שירה, קלידים, פסנתר כנף, סינתיסייזר, אורגן האמונד, אורגן פארפיסה, אפקטי קול
- רוג'ר ווטרס - גיטרה באס, אפקטי קול
- ניק מייסון - תופים, כלי הקשה, אפקטי קול
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על היצירה "Echoes" באתר מיוזיק בריינז
- מידע על השיר "Echoes" באתר AllMusic
- סרטון השיר "Echoes" באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The 25 Best Progressive Rock Songs of All Time, PopMatters, Page 2, www.popmatters.com, 2011-05-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Macan, Ed, Pink Floyd and Philosophy: Careful with that Axiom, Eugene!, 2011, עמ' 116, ISBN 978-0-812-69745-2
- ^ אודות האלבום מתוך האתר Discogs
- ^ http://www.darksideofthemoonbook.com/excerpt.html קטע באתר darksideofthemoon.com
- ^ "שאלות ותשובות על Echoes" מתוך אתר המעריצים של פינק פלויד מ-29 באוגוסט 2006
- ^ תסריט הפרק "The 50 Pound Cure" (עונה 9 פרק 17) מתוך האתר של The Goon Show. הועלה לאתר בתאריך 20 בנובמבר 2009