אנטיפתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השחקנית בטי דייוויס (משמאל) הייתה ידועה באנטיפתיה שחשה כלפי עמיתתה ג'ואן קרופורד (מימין), רגש אשר בא לידי ביטוי גם על המסך הגדול, כאשר השתיים כיכבו יחד בסרט הקולנוע זוכה פרס האוסקר "מה קרה לבייבי ג'יין?" (1962).

אנטיפתיהאנגלית: Antipathy) היא התנגדות, מורח רוח, או סלידה רצונית או לא רצונית למשהו או למישהו, וההפך מסימפתיה. בעוד שלעיתים אנטיפתיה מתפתחת בבני-אדם כתוצאה מאירועים או התנסויות שקרו בחייהם, לעיתים היא קיימת גם ללא הסבר רציונלי של סיבה-תוצאה בחייו של האינדיבידואל שחש בה.[1]

לפיכך, המקור לקיומה של אנטיפתיה בבני-אדם נתון להסברים פילוסופיים ופסיכולוגיים שונים, הסברים אשר יש הסבורים שהם משכנעים בעוד אחרים רואים בהם ספקולציות בלבד. ג'ון לוק, פילוסוף מודרני בן המאה ה-17 חקר את ההיבט הפילוסופי של האנטיפתיה פרסם אותו במאמר.[1]

אנטיפתיה בין אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיפתיה בין-אישית מיוחסת לרוב, באופן אי-רציונלי, לגינונים או למאפיינים גופניים מסוימים, הנתפסים כמעידים על תכונות אופי (למשל, עיניים עצומות ועמוקות כסימן לקהות-חושים או לאכזריות[2]). יתר על כן, התחושה השלילית מתרחשת לעיתים במהירות וללא הסבר, מתרחשת באופן מיידי, לא מודע ולא רצוני, ובכך ובכך דומה לתהליך אוטומטי או לתגובה רפלקסיבית.[3]

הממצאים האמפיריים של צ'סטר אלכסנדר מראים כי מאפיין חשוב של אנטיפתיה הוא שהם "שוליים לתודעה רפלקטיבית". אלכסנדר ביסס מסקנה זו על העובדה שרבים מהנבדקים במחקר דיווחו שמעולם לא חשבו הרבה על האנטיפתיות שלהם, לא ניסו לנתח אותה או לדון בה עם אחרים.[3]

סימפתיה ואנטיפתיה משנים את ההתנהגות החברתית. אף על פי שבדרך כלל משערים כי אנטיפתיה גורמת להימנעות, ישנם מחקרים אמפיריים שאספו ראיות לכך שתגובה אנטיפתטית לאובייקטים לא באה בעקבות מאמץ כלשהו להימנע ממפגשים עתידיים.[2]

פסיכולוגיה אישיותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיכולוגיה אישיותית (אנ'), אנטיפתיה עשויה להיות קשורה לנעימות נמוכה.

פסאודו-אנטיפתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופי בראיינט (אנ') הבחינה בהתפתחותה של פסאודו-אנטיפתיה המורכבת מ"פרשנות רשלנית ושרירותית של מעשיו וביטוייו של אדם אחר בהתאם לצד הגרוע ביותר של האדם העצמי".[4] במילים אחרות, אנשים נוטים להקרין אחרים את הליקויים שלהם ולא אוהבים אותם או שונאים אותם. פסאודו-אנטיפתיה מבוססת על הידע (המרומז) אודות הצדדים השליליים של אופיו של האדם עצמו. בראיינט משווה את התחושה המתקבלת עם "תחושת טיהור מסוימת ושגויה".[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 William Fleming (1890). "Vocabulary of Philosophy: Moral, Ethical, Metaphysical". TORRE DE BABEL EDICIONES Philosophy, Psychology and Humanities Web Site. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2015. 
  2. ^ 2.0 2.1 Alexander, Chester. (1946a). Antipathy and Phobia. Sociometry, 9 (2/3), 226-232.
  3. ^ 3.0 3.1 Alexander, Chester. (1946b). Antipathy and Social Behavior. The American Journal of Sociology, 51 (4), 288-292.
  4. ^ 4.0 4.1 Bryant, Sophie. (1895). Antipathy and Sympathy. Mind, 4 (15), pp. 365-370.