Final Fantasy (סדרת משחקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים קלוקלים רבים, שלא לדבר על טעויות וסופרלטיבים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הלוגו של Final Fantasy

פיינל פנטסיאנגלית: Final Fantasy, או בקיצור FF) היא סדרת משחקי קונסולות מסוג משחק תפקידים שיצרה חברת Square (הידועה בארצות הברית ובאירופה כ-Squaresoft). בשנים האחרונות התאחדה החברה עם המתחרה Enix (מיוצרי רב-המכר Dragon Quest), וכעת ידועה כ-Square Enix.

נכון להיום סדרת פיינל פנטזי מונה 14 כותרים רשמיים בנוסף למשחקוני המשך.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחקים שמים דגש על עלילת המשחק ופיתוח הדמויות. השחקן מקבל את השליטה על חבורה של דמויות (שלרוב יש בה דמות דומיננטית אחת, שהסיפור סובב סביבה) ומוביל אותה בהרפתקאותיה. העלילה היא בעלת אופי לינארי - כלומר, הסיפור מתפתח בקו אחיד, מבלי שתהיה לשחקן דרך לסטות ממנו בצורה רצינית (אף שלרוב ישנם גם סיפורים צדדיים שניתן להשתתף בהם) ואין לשחקן שליטה על המאורעות המרכזיים המניעים את העלילה, או על סופה. ישנם יוצאי דופן, אשר בהם ניתנות אפשרויות בחירה שונות לשחקן, אשר קובעות את התפתחות העלילה ואף את הסוף.

המשחקים תמיד משלבים אלמנטים של מסע ברחבי העולם הדמיוני שבו מתרחש המשחק, כאשר חלק נכבד מהזמן הדמויות נמצאות במבוכים שונים ונלחמות במפלצות ואויבים נוספים. לעתים מתרחש קרב נגד יריב חזק במיוחד (אויב המכונה "בוס" על ידי השחקנים). חלק נוסף מזמן המשחק מוקדש להתפתחות העלילה באמצעות דיאלוגים, סצינות מונפשות שבהן אין לשחקן שליטה על הדמויות וכדומה.

ישנו דגש על התחזקות הדמויות כתוצאה מהקרבות בהם הם משתתפים והאוצרות שהם מוצאים. קיימת שיטה של נקודות ניסיון אותן צוברות הדמויות לאחר קרבות, ומשצברו מספיק הן עולות בדרגה וכישוריהם מתחזקים. במשחקים רבים ישנה שיטה שמאפשרת לדמויות ללמוד כישורים חדשים ולפתח את עצמן. ישנו גיוון רב בסוגי הדמויות והכישורים השונים שיש להן.

למרות שכל המשחקים נושאים את אותו שם, אין ביניהם קשר עלילתי. כל אחד מהמשחקים מתרחש בעולם שונה, מכיל דמויות שונות, ועלילתו נפרדת מזו של שאר המשחקים. כתוצאה מכך, כל משחק עומד בפני עצמו ואין צורך לשחק במשחקים המוקדמים בסדרה כדי לשחק במשחקים המאוחרים בה (אף על פי כן, ישנם משחקי FF המתקשרים למשחקים מהסדרה הראשית, כגון Final Fantasy VII: Dirge of Cerberus לקונסולת ה-PS2 ). עם זאת, ישנם מספר מוטיבים חוזרים בכל המשחקים: ציפורי ענק הממלאות תפקיד של סוסים בשם "צ'וקובו" , חיות דמויות-ארנב בשם "מוגל", דמות בשם סיד, שכמעט תמיד תהיה קשורה לספינת אוויר, או להנדסה באופן כללי (אם כי אין קשר אחר בין הדמויות בכל המשחקים) ודברים נוספים. כמו כן, מתייחסים כל המשחקים לדמויות מיתולוגיות מרחבי העולם, דוגמת שיווה, לווייתן, אודין וכדומה (לוויתן ובהמות המשותפים למשחקים לקוחים מהמיתולוגיה היהודית).

המשותף לכל המשחקים הוא גם האפיון של דמויות "טובות" ו"רעות", שמהוות ניגוד אינטרסים ודעות אחת של השנייה, והקרב ביניהם טעון מבחינה רגשית (יוצא דופן הוא המשחק הראשון בסדרה, שבה הדמויות לא אופיינו). מספר דוגמאות לכך למצוא במשחקים FFII (פיריון והקיסר), FFIV (גולביז וססיל), FFV (בארץ ואקס-דת'), FFVI (טרה וקפקא), FFVII (קלאוד וספירות'), FFVIII (סקוואל וסייפר, כאשר ה"רע" הוא אינו בהכרח האנטגוניסט), FFIX (זידאן וקוג'ה), FFX (יונה וסיימור, כאשר היריבות מהווה תקדים, מאחר שהדמות ה"טובה" היא אינה הפרוטגוניסט).

אחד המשחקים האחרונים בסדרה, ה-11 במספר (קודמו מנה שני חלקים) הוא יוצא דופן בכך שהוא מיועד למשחק רשת, מה שהופך אותו לשונה משמעותית מהמשחקים שקדמו לו. אך כעת עם צאתו של המשחק ה-12 לאור, מסתמנת חזרה לסגנון העלילתי הלינארי, למרות שחלו שינויים מרחיקי לכת בדרך המשחק עצמה.

פיתוחה של הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת המשחקים הראשונים בסדרה היו לקונסולת ה-NES והSNES. לאחר מכן, עברה הסדרה מקונסולות של נינטנדו לקונסולות של סוני, בגלל סכסוך עם חברת נינטנדו. משחקים VII-IX היו לקונסולת ה-PSX. משחק מספר 10 (FFX) היה הראשון לקונסולת ה-PS2. כותר מספר 11 בסדרה (FFXI) היה היחיד אשר יצא לקונסולות שונות וכן גם למחשב, עקב היותו משחק תפקידים המוני (MMORPG). משחק מספר 12 (FFXII), יצא לאחרונה לקונסולת ה-PS2, וכמיטב המסורת - מסיים טרילוגיה של משחקים ל-PS2. המשחק הבא בסדרה (FFXIII) יצא ל-PS3 ול-Xbox 360, והכותר ה-14 (FFXIV), עקב היותו MMORPG, כמו FFXI, יצא למגוון קונסולות וגם לPC. הכותר הבא מתוכנן לצאת ל-PS4 ולXbox One.

עלילת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Final Fantasy I[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת המשחק הראשון בסדרת פיינל פנטזי

משחק שתרם רבות להנחת הבסיס למשחקי התפקידים לקונסולות, אפילו שלא חל בו פיתוח דמויות. במקור, היה אמור להיות המשחק האחרון של החברה, ולכן נקרא "הפנטזיה האחרונה". המשחק בוים על ידי הירונובו סקאגוצ'י, האב הרוחני של הסדרה. הפסקול נכתב על ידי המלחין נובואו אואמטסו, שכיום הוא ידוע כגדול המלחינים של משחקי הווידאו ביפן. על עיצוב הדמויות היה אחראי הצייר יושיטאקה אמאנו. באופן אירוני, דווקא המשחק הזה הצליח ומכר מספר עותקים חסר תקדים, שיצר סדרת כותרים שעדיין קיימת, והציל את החברה מפשיטת רגל.

הסיפור מספר את סיפורם של "ארבעת לוחמי האור", שלפי נבואה עתיקה יגיעו כשהם נושאים את "ארבעת הקריסטלים" - מוטיב עיקרי בסדרה שיחזור מספר פעמים בעתיד. הלוחמים מצילים את העולם מהמצב הנוראי שבו הוא מצוי, מביסים את המפלצות המסתובבות בעולם, ומחזירים את אורם של הקריסטלים - כדי להחיות את העולם ואת ארבעת יסודות הטבע שהפסיקו לפעול. המשימה הראשונה שלהם היא להציל את נסיכת קורנליה מחוטפה, גארלנד.

במשחק אלמנטים רבים ממשחקי תפקידים מסורתיים כגון "מבוכים ודרקונים" - ארבעת לוחמי האור הם דמויות ללא שם, כאשר השחקן בוחר את שמותיהם ואת "מקצועם" מתוך שש אפשרויות - לוחם, נזיר, גנב, קוסם לבן, קוסם שחור, וקוסם אדום. לכל "מקצוע" היו את החולשות שלו וליתרונות שלו, וכך בנה השחקן את אסטרטגיית המשחק שלו.

למרות הציוריות הנפלאה של עולם FF, והמוזיקה עוצרת הנשימה של המלחין נובואו אואמטסו, הערך הרגשי של המשחק היה נמוך ביותר, ודמויות בעלות עומק עלילתי ואופי ממשי - שכיום הן הדבר המרכזי בסדרה - הוכנסו לראשונה רק במשחק השני במספר.

המשחק הופץ מחדש בשנת 2003 לקונסולות יחד עם המשחק השני בסדרה תחת השם Final Fantasy Origins. מראה המשחק רוענן ונוספו לו כמה תוספות משניות. כמו כן בשנת 2004 הופץ המשחק לקונסולת ה-GBA יחד עם המשחק השני בסדרה תחת השם Final Fantasy I & II: Dawn of Souls. בשנת 2007 יצא המשחק בהוצאה מחודשת גם לקונסולת ה-PSP.

Final Fantasy II[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק שנוי במחלוקת, שלא יצא בארצות הברית עד צאת הגרסה המחודשת לPSX בשנת 2002.

המשחק דמה בממשק, בסאונד, ובגרפיקה למשחק הקודם, אך הוכנסו שינויים רבים. ארבע הדמויות הן כבר לא דמויות ללא שם - לדמויות יש חוזק וחולשה קבועים מראש, עלילה עמוקה ודרמטית, אופי, פרצוף - ושמות. המשחק מגולל את סיפורם של ארבעה יתומים הנמלטים מעירם "פין" (Fynn) הנתונה תחת כיבוש של אימפריית פאלאמסייה המרושעת. ארבעת היתומים מצטרפים לנסיכת פין לשעבר, הילדה, ולקבוצת המורדים שלה.

שינוי נוסף שנערך היה רפורמה בדרך צבירת הניסיון - לא עוד היו הדמויות מקבלות נקודות ניסיון מקרבות (EXP) ועולות בדרגות כדי להתחזק. בשיטה החדשה, דמות שנפגעה הפכה לעמידה יותר, דמות שהשתמשה הרבה בנשק מסוים הפכה ליותר מיומנת בו, דמות שהשתמשה בקסמים רבים למדה את הכוחות הנסתרים בהם, וכן הלאה.

המשחק שיפר במובנים רבים את הסדרה, והציג לראשונה עומק עלילתי, וכן מוטיבים שיחזרו רבות ויהפכו לסמלים בעתיד - ציפורי הצ'וקובו, סיד מהנדס ספינות-האוויר, וכמובן הקשרים העלילתיים בין הדמויות. אך השינויים בדרך המשחק היו דרמטיים מדי עבור רוב קהל היעד, ודרך פיתוח הדמויות על ידי שימוש לא עבדה יפה. כתוצאה מכך המשחק לא הובא לארצות הברית מפני שהאמריקאים חששו כי המשחק יהיה מסובך מדי לקהל היעד. גם משחק זה יצא בשנת 2007 בהוצאה מחודשת לקונסולת ה-PSP.

Final Fantasy III[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק האחרון לקונסולת ה-NES, אשר נחשב על ידי מעריציה הנאמנים ביותר של הסדרה לאחד הכותרים הבולטים והחשובים ביותר.

המשחק חוזר במובן מסוים לימים של FFI, ושוב ישנן ארבע דמויות ללא שם, ששמם נקבע על ידי השחקן.

למרות המחסור בעומק עלילתי של הדמויות הראשיות, למשחק יש ערך רגשי עמוק ביותר - אפילו עמוק יותר מזה של FFII.

המשחק מתחיל ברעידת אדמה ואפלה גדולה שמזעזעת את העולם כולו, וכמו במשחק הראשון בסדרה - ארבעת האלמנטים הפסיקו לפעול, וארבעת הקריסטלים שהפעילו אותם שקעו מתחת לאדמה ואבדו. כאן נכנס לתמונה השחקן ששולט בארבע דמויות, ותפקידו להאיר מחדש את הקריסטלים ולהציל את העולם.

משחק זה הציג לראשונה את שיטת ה"מקצועות", בה הדמויות מתמחות במקצוע מסוים וכך משפרות את יכולתיהן. שיטה זו, בגרסאות שונות, הופיעה פעמים רבות במשחקי הסדרה. המשחק יצר מוטיבים רבים שיהפכו כיום למוטיבים מרכזיים בסדרה, כגון ה"מוגלים" - פיות קטנות וחמודות שמזכירות דובונים לבנים עם כנפי עטלף ופונפון (בדרך כלל ורוד) על ראשם.

גם המשחק הזה לא זכה להגיע לקהל דובר אנגלית משום שלא יובא מעולם לארצות הברית, כנראה שוב בגלל שהקהל האמריקאי חשש מרמת הקושי הגבוהה של המשחק. אולם, המשחק הופץ מחדש בשנת 2006, הפעם גם לקהל דובר אנגלית, על גבי קונסולת ה-Nintendo DS.

Final Fantasy IV[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הראשון לקונסולת ה-SNES של Nintendo, ומסמל את סיום התקופה הראשונה של המשחקים וההתפתחות שלה. מדובר במשחק האחרון שבו מעורבת נבואה בהשתתפותו של גיבור אור.

משחק זה הינו המשחק הראשון שניצל מגבלת זמן שלא נראתה קודם במשחק (יכול להגיע ל-80 שעות לשחקן ממוצע), ופיתולי עלילה מרשימים. המשחק מציג את סיפורו של ססיל, אביר אפל, שמשיג קריסטלים בשביל מלך בָּרון, הממלכה החזקה ביותר בעולם המשחק, אך בהמשך עובר לצד האור, לאחר שנשלח למשימת הרס של כפר, ומטפל בילדה היחידה שניצלה ממנו. המשחק עובר בין מספר מקומות, מכדור הארץ עד העולם התחתון ואפילו הירח.

המשחק חוזר לדרכו של FFII, כאשר לדמויות יש אופי משלהן, שמות משלהם, רקע - ושיטת לחימה. המשחק היה הראשון להציג את שיטת ה-ATB-Active Time Battle אשר עתידה לשמש ברבים ממשחקי הסדרה ומשחקים אחרים של חברת Square.

המשחק מכר מספר עצום של עותקים ביפן, והוחלט כי יתורגם גם לשפה האנגלית ויופץ בארצות הברית, כמו המשחק הראשון. אך כאן נוצרה בעיה - הקהל האמריקני לא קיבל את שני המשחקים הקודמים בסדרה, ולכן יציאתו של המשחק הרביעי מיד לאחר הראשון ייצור בלבול וסקרנות. אי לכך, הוחלט כי המשחק ייקרא בארצות הברית "פיינל פנטסי 2". שינוי שם זה יצר בלבול רב במשך שנים.

המשחק התפרסם גם בתרגום הקלוקל שלו לאנגלית (בגרסה המקורית), כאשר המשפט המפורסם ביותר הוא "!You spoony bard". לאור התהילה לה זכה המשפט, כשתרגמה החברה את המשחק מחדש, הותירה משפט זה על כנו.

המשחק הופץ מחדש מספר פעמים: בשנת 2001 לקנוסולת הפלייסטיישן תחת השם Final Fantasy Chronicles יחד עם המשחק Chrono Trigger. המשחק כלל תרגום חדש, סרטונים (FMVs) במקום סצינות מסוימות, ומבוך חדש. כמו כן, בשנת 2005 יצא המשחק לקונסולת ה-GBA.

בשנת 2007 יצא המשחק ל-Nintendo DS ביפן וב-2008 בארצות הברית ובאירופה.

  • Final Fantasy IV: The After Years

בשנת 2008 הוציאה סקוואר-אניקס משחק לטלפונים הניידים ביפן, שמהווה משחק המשך לFF4 המקורי. בשנת 2009 יצא המשחק באמריקה לקונסולת ה-Wii, דרך ה-WiiWare. המשחק יצא גם באירופה לקראת אמצע שנת 2009.

Final Fantasy V[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק נוסף שלא יצא בארצות הברית בהפצתו המקורית. המשחק דומה במובנים רבים ל-FFIII, היות שגם כאן ניתן לתת "מקצועות" לארבע הדמויות המובילות ולשנות אותם בכל עת. המשחק דומה מאוד למשחק הרביעי מבחינת גרפיקה, סאונד, ומבנה עלילה. הסיפור מדבר על נווד בשם בארץ הפוגש בנסיכה לנה, בפיראט בשם פאריס, ובאדם מסתורי הקרוי גאלוף, שנמצא מחוסר הכרה ע״י בארץ ולנה, אך לרוע מזלו אינו זוכר דבר.

המשחק יצא לראשונה בארצות הברית בשנת 2002 כאשר יצאו גרסאות מחודשות לפלייסטיישן לשלושת כותרי ה-SNES. בשנת 2006 יצא המשחק מחדש לקונסולת ה-GBA.

Final Fantasy VI[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותר האחרון שיצא לקונסולת ה-SNES בפרט, ולכלל קונסולות נינטנדו. המשחק הציג שיפור משמעותי בעיצוב הגרפי, התעלה על קודמיו ברמת הדיוק והפרטים וחשף עולם עשיר ומרתק במיוחד.

סיפור העלילה מתמקד לרוב בטרה (Terra) - נערה בעלת כוחות קסם ייחודיים. לפני תחילת העלילה, טרה משתחררת משליטתו של קפקא (Kefka) ששטף את מוחה ומאבדת את הזיכרון. לאחר מכן, היא חוברת לגנב בעל לב טוב העונה לשם לוק (Locke).

האווירה הדומיננטית במשחק עצובה, דבר הניכר בשלל הבלדות בכינור ופסנתר שבפסקו ובדמויות הנוגות (שלראשונה בסדרה הודגשו רגשותיהם באופן בולט) ובגרפיקה קודרת ו״חיוורת״ יותר.

משחק זה הוא האחרון בו יושיטאקה אמאנו היה אחראי לעיצוב הדמויות והאיורים, למעט Final Fantasy IX.

בהוצאה בארצות הברית נקרא הכותר שוב ״פיינל פנטסי 3״ כדי למנוע פער ברצף השמות של ההפצה האמריקאית. מהדורה מחודשת של המשחק יצאה לקונסולה הניידת GBA בשנת 2006 ביפן, והופצה על ידי נינטנדו באמריקה ובאירופה בשנת 2007. המהדורה כוללת מספר תכונות חדשות, שיפור קל בעיצוב הוויזואלי, ומערכת תרגום מ-יפנית ללחשים ולמפלצות. זהו המשחק האחרון שיצא לקונסולת ה-GBA באסיה.

Final Fantasy VII[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות סכסוך עם חברת נינטנדו, משחק זה הוא הראשון לקונסולת המשחקים Playstation של חברת Sony.

נחשב בעיני רבים לפיינל פנטזי הפופולרי בסדרה. מספר את סיפורו של קלאוד שכיר החרב, שעברו אפוף במסתורין, אשר מצטרף להפצצת מפעל ששואב את כוחו מכדור הארץ למטרת הפקת אנרגיה. המשחק מעביר מסרים ניאו מרקסיסטים ותומך בתיאורית ההגמוניה, לפיה השלטון גורם לנו לחשוב שהכל בסדר כדי שלא נתמרד. טטסויה נומורה היה אחראי על עיצוב הדמויות במשחק, והחליף את יושיטאקה אמאנו.

המשחק יצא בארצות הברית תחת השם "פיינל פנטסי 7", ושם קץ לרצף המספרים הנפרד של המשחקים בארצות הברית.

Compilation of Final Fantsy VII[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכבוד יום הולדתו העשירי של המשחק, הכריזה סקוואר-אניקס שתוציא משחקים נוספים המספרים את עלילת המשחק עד ליום הולדתו ה-20. נכון לעכשיו יצאו הדברים הבאים:

  • Final Fantasy VII: Last Order

זהו סרט OVA הראשון שיצא לזכיון הפיינל פנטזי. הוא מספר על שני הפלשבקים הגדולים ביותר של קלאוד שנראו במשחק המקורי. הפלשבק הראשון של קלאוד היה כשהוא, זאק, ספירות', וטיפה הלכו לכור המאקו בניבלהיים, שם ספירות' מגלה את האמת על עברו, נדחף לסף שיגעון, וכביכול נהרג לבסוף על ידי קלאוד. הפלשבק השני הוא בריחתם של זאק וקלאוד ממעבדתו של דוקטור הוג'ו בניבלהיים, לאחר שהשתיל בשניהם אנרגיית מאקו, ומותו של זאק. שני הפלשבקים שזורים אחד בשני, כאשר מדי פעם בפעם, רואים את טסנג, ראש יחידת הטורקס, מעיין בדו"חות של שני המקרים הללו.

ה-OVA צויר בסגנון אנימה, ויצא ל-DVD מהדורות המוגבלות של הסרט Final Fantasy VII: Advent Children ביפן ובארצות הברית בלבד.

  • Final Fantasy VII: Advent Children

זהו סרט העשוי בגרפיקת תלת ממד שהוציאה חברת סקוור-אניקס בשנת 2005. הסרט מספר את עלילותיו של קלאוד סטרייף, גיבור FFVII, שנתיים לאחר סוף המשחק המקורי. הסרט מתאפיין בגרפיקה מצוינת שמתעלה על כל הסרטים המונפשים התלת ממדיים שיצאו עד כה.

שנתיים לאחר הריסתה של מידגאר, על הריסותיה נבנתה עיר חדשה בשם אדג', שאינה משתמשת באנרגיית מאקו. טיפה פתחה מחדש את הבר שלה, The Seventh Heaven, והיא מעסיקה בו את קלאוד בתור שליח. היא גם שומרת על ביתו של בארט, מארלין, ועל ילד נוסף, דנזל, שחלה בגיאוסטגימה, מחלה שהופצה במידגאר לאחר התנגשותו של מטאור ותפוצתם של תאי הג'נובה שנשארו אחרי שקלאוד השמיד את ספירות'. העניינים מסתבכים כאשר שלושה נערים, קאדאג', לוז, ויאזו, הדומים מאוד לספירות', מופיעים באדג' ומנסים להשיג את הקופסה האחרונה שנשארה עם תאי ג'נובה, השייכת לרופוס שינרה, המנכ"ל לשעבר של חברת החשמל של שינרה.

הסרט יצא ל-DVD גם באירופה ובאמריקה.

  • Final Fantasy VII: Advent Children Complete

רימייק לסרט הראשון של Final Fantasy VII, בגרסה הזאת סקוואר-אניקס הוסיפו מספר קטעים ושיפרו את הסרט המקורי. הסרט יצא ביפן באפריל 2009.

  • On the Way to a Smile

סרט OVA בשם On the Way to a Smile שמבוסס על חלק מספר תחת אותו השם ומספר את סיפורו של דנזל.

הסרט יצא ביפן יחד עם .Final Fantasy VII: Advent Children Complete

  • Final Fantasy VII: Dirge Of Cerberus

משחק המשך שיצא לקונסולת ה-PS2, ומספר את סיפורו של וינסנט ולנטיין, שהיה דמות בונוס במשחק המקורי, שלוש שנים אחרי העלילה של FFVII, כשהעולם מותקף על ידי חוליה מסתורית בשם Deepground Soldiers. במשחק פוגשים דמויות חדשות וישנות, וכמו כן מגלים את סוד עברו של וינסנט ולנטיין, לשעבר חבר בארגון הטורקס, שהיה דמות די מסתורית במשחק המקורי. מערכת הקרב שונתה והפכה לדומה יותר ויותר למשחקי יריות. המשחק מורכב מ-12 פרקים, כל אחד מהם חושף פרטים חדשים על העלילה ועל עברו של וינסנט. למשחק יצא מעין משחקון המשך המספר את הפרק השלוש עשרה, ומותאם לטלפונים הניידים ביפן, שנקרא: Dirge Of Cerberus: The Lost Episode.

  • Final Fantasy VII: Crisis Core

משחק זה יצא בספטמבר 2007 לקונסולת ה-PlayStation Portable, ומספר את סיפורו של זאק, ה-SOLDIER המסתורי שהיה חברו של קלאוד, ולאחר שהוא מת, קלאוד היה בטוח שזכרונותיו של זאק שייכים לו. המשחק מתרחש 7 שנים לפני המשחק המקורי, בזמן לפני שספירות' נהיה מרושע. מערכת בשליטה בקרב דומה למשחקי תפקידים מגוף שלישי, בהם הדמות משתמשת בחרב לפי פקודה. ישנה מערכת אשר דומה למכונת מזל, וכאשר שלוש דמויות זהות מופיעות, פעולה מיוחדת מתבצעת.

  • Final Fantasy VII: Before Crisis

משחק שיצא לטלפונים הניידים ביפן בלבד, ומספר על סיפורם של שמונה אנשים המנסים להתקבל ליחידת העילית המיוחדת של Shinra, ה-Turks.

Final Fantasy VIII[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Final Fantasy VIII

משחק וידאו תפקידים, שהופץ בשנת 1999 לפלייסטיישן ובשנת 2000, עבור מחשבים תומכי Windows. פותח והופץ בידי חברת Square (כיום Square-Enix). המשחק הפך להיות זמין ב- PlayStation Network וב- PSone Classics ביפן ב -24 בספטמבר 2009, בארצות הברית ב -17 בדצמבר 2009, ובאירופה ב -4 בפברואר 2010.

סיפור המשחק מתמקד בקבוצת שכירי חרב צעירים הנמשכים לעימות בינלאומי, שמבקשים להגן על העולם מפני מכשפה המפעילה את המלחמה למטרותיה. הגיבור הראשי במשחק הוא סקוואל ליונהארט (Squall Leonhart) , נער מתבודד בן שבע עשרה וסטודנט באקדמיה הצבאית "Balamb Garden" , אשר מוכשר להיות "SeeD", שכיר חרב הממון בידי האקדמיה.

הפיתוח של Final Fantas VIII החל בשנת 1997, במהלך תהליך הלוקליזציה האנגלית של Final Fantasy VII. המוזיקה הולחנה בידי נובואו אואמאטסו. מוזיקת הנושא היה השיר " Eyes on Me" שבוצע על ידי פיי וונג.

המשחק התקבל בחיובי בידי המבקרים וזכה להצלחה מסחרית. נבחר למשחק ה-22 הטוב ביותר בכל הזמנים על ידי קוראי המגזין Famitsu. שלוש עשרה שבועות לאחר השקתו, גרף המשחק יותר מ-50 מיליון דולר במכירות, מה שהופך אותו למשחק ה-Final Fantasy הנמכר המהיר ביותר בכל הזמנים עד ליציאתו של המשחק Final Fantasy XIII. כ-8,150,000 עותקים של המשחק נשלחו לרחבי העולם החל מה -31 במרץ 2003.

Final Fantasy IX[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו המשחק האחרון שנעשה על ידי Squaresoft לקונסולת ה-PSX, ולבקשת המעריצים הוא שהחזיר את פיינל פנטזי לשורשיה המקוריים. העלילה עוקבת אחר העולם הקסום של גאיה, שם אנו פוגשים בנער בשם זידאן אשר משתתף במזימה לחטוף את הנסיכה גרנט מביתה בממלכת אלכסנדריה אשר פתחה במלחמה כנגד כל המעצמות הקרובות. לאט לאט העלילה מתחילה להסתבך וזידאן והחברים שהוא פוגש בדרך מוצאים את עצמם נלחמים למען עתיד העולם כולו.

Final Fantasy X[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למשחק השמיני בסדרה, עורר Final Fantasy X מחלוקות לא מעטות. חלק מחשיבים אותו כאחד המשחקים הטובים ביותר בסדרה (ואף כאלו שרואים בו מתחרה הדוק ל-FFVII), ישנם הרואים בו כאחד הגרועים בשושלת המשחקים הארוכה. המחלוקות התעוררו כתוצאה מציפיות רבות של שחקנים מעצם היותו הדור ה"חדש" של משחקי FF, אשר היה הראשון להופיע על קונסולת ה-PS2. המשחק חידש מאפיינים רבים שעד כה לא התוודעו להם חובבי הסדרה, ביניהם הענקת דיבוב לדמויות (לראשונה מאז תחילת הסדרה) ושינויים רבים בממשק המשחקיות. בשלב זה הפך העולם של Final Fantasy לתלת-מימד מלא (עד כה, במשחקי דור ה-PS1, רק הדמויות תלת-ממדיות מלאות, והן נעו על גבי רקעים מצוירים ומרונדרים מראש), והציגה לשחקן עולם צבעוני, עשיר, מפורט ומלא חיוּת.

שינויים נוספים כללו מערכת קרבות חדשה, שהפכה ממערכת קרב מתוזמנת ודינאמית (ATB-Active Time Battle), אשר עד כה הייתה נהוגה במשחקים הקודמים, למערכת קרב סטטית מבוססת תורים (CTB- Conditional Turn-Based Battle) ומותנית במהלכים המבוצעים על ידי הדמויות במהלך הקרב (מהלכים מסוימים מסוגלים להוסיף או להפחית את מספר התורים לכל דמות). שחקנים שלא קיבלו זאת בעין יפה ראו בשיטה משעממת וחסרת אתגר, וכינו אותה "מעיכת מקשים" (Button Smashing); אולם אחד היתרונות הבולטים במערכת הקרב הינו הזמן הבלתי מוגבל שעומד בפני השחקן לבצע את המהלך ואיפשר תכנון נכון ומדויק יותר של הקרבות, מה שהוסיף בחלק מן הקרבות (בעיקר קרבות הבוס) פן אסטרטגי עמוק יותר.

כמו כן, גם מערכת פיתוח הדמויות על ידי לוח הגריד (Sphere-Grid) נחשבה בעיני רבים כשיטה חסרת גיוון, כאשר בסופו של דבר כל דמות מאבדת את הייחוד שלה ולומדת את אותן היכולות והמהלכים הבסיסיים והיותר מתקדמים המאפיינים את יתר הדמויות בתחילת המשחק.

הדמות הראשית במשחק, טידוס (Tidus), היוותה גורם נוסף להרבה מחלוקות, בעיקר בשל עבודת הדיבוב של השחקן ג'יימס ארנולד טיילור, שלדעת חלק מהמעריצים גרם לו להישמע כילד רועש וצעקני מאשר מתבגר בן 17. אולם חלק אחר מחובבי הסדרה ראו בכך שינוי מרענן לעומת הגיבורים הקודמים של הסדרה, שרוב הזמן היו מדוכדכים, דיכאוניים ומכונסים בעצמם (כדוגמת קלאוד של FFVII וסקוואל של FFVIII).

המשחק עוקב אחר סיפורו של טיידוס, אשר נע בזמן אלף שנים לעתיד, לאחר מתקפה של יצור חזק ביותר על עירו, זאנרקנד (Zanarkand), ומגלה עתיד עגום שבו "מזמנים" (Summoners) נשלחים להילחם ביצור, הקרוי "סין" (Sin - מלשון חטא), כשדינו של המזמן הנלחם בו הוא למות. טיידוס מצטרף ליונה (Yuna), מזמנת צעירה ונחושה מהאי בסייד (Besaid) ולשאר שומריה (Guardians) במטרה למגר את סין ולהביא את השלווה ליבשת ספירה (Spira), כשבדרכם הם נתקלים בשרשרת מאורעות המובילה אותם ואת האומה כולה לראייה ותפיסה שונה לגמרי של המסורת בת אלף השנים ושל הדת השולטת בספירה וביושביה.

  • Final Fantasy X-2

כאשר המשחק יצא על ידי החברה, הוא היה הסיקוול השני של הסדרה, לאחר סרט האנימה Final Fantasy: Legend of the Crystals. מפיקי הסדרה טוענים שהמשחק נוצר בגלל הקשר העמוק של מעריצי הסדרה לעולם ספירה. המשחק עוקב אחר יונה, אך הפעם היא הדמות הראשית והיא מחפשת אחר אהוב ליבה טידוס שסופו במשחק הקודם היה טראגי למדי.

המשחק מציג שינויים רבים: ישנן שלוש דמויות אשר כולן בנות, המשחק חוזר למערכת הATB - Active Time Battle, אך עם כמה וכמה שינויים. מערכת הקרב נותנת לשחקנים לחזור לשורשים, בכך שאפשר לבחור Class לדמות, דבר שבה לידי ביטוי בצורת תלבושות.

Final Fantasy XI[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק מספר 11, בשונה מקודמיו, הוא משחק רשת המוני, אשר בו השחקן שולט על דמות ומסייר ונלחם בעולם דמיוני יחד עם עוד אלפי שחקנים אחרים. חלק ממעריצי סדרת FF אינם מחשיבים את משחק מספר 11 ככותר בסדרה, ורואים אותו ברמה ירודה לעומת הקודמים.

Final Fantasy XII[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק האחרון בסדרה עבור ה-PS2 מציג את העולם איבליס אשר נמצא בעת מלחמה נוראה. המשחק נפתח בצורה מעניינת כאשר אנו עוקבים אחר כל הדמויות במשחק, עד שאנו מתחילים לשלוט על הדמות הראשית, Vaan, נער עני המתגורר בעיר "רבּאנסטר" בממלכת "דלמאסקה", אשר לאחרונה מצאה עצמה מובסת בשדה הקרב וכעת נתונה לחסדי האימפריה "ארקאדס". הנער אשר יוצא למסע נקמה משלו כנגד האימפריה, מוצא עצמו מעורב במשהו מעבר לחלומותיו הפרועים ביותר: החזרת השלטון על "דלמאסקה" ליורשת האמיתית שלו, הנסיכה, אשר כולם חשבו שהתאבדה.

המשחק מציג שינויים רבים, כמו מערכת הקרב, אשר נקראת ADB - Active Dimension Battle - הדמויות מסתובבות בעולם נטול קרבות אקראיים, ובפעם הראשונה אנו רואים את המפלצות פנים מול פנים בלי לעבור למסך מיוחד לשם הלחימה. (למידע נוסף ראה את הערך Ivalice Alliance)

  • Final Fantasy XII: Revenant Wings

משחק המשך ל-Final Fantasy XII שיצא לנינטנדו DS. המשחק מתרחש שנה לאחר המשחק המקורי, Vaan ו-Penelo נראים צדים אוצרות בהריסות לא ידועות ומוצאים את אוצרו של גלבדוס, אשר כוללים ספינת אוויר ופיסת Auracite. כאשר הם עולים לספינה הנטושה, היא לוקחת אותם ליבשת אווירית. שם הם פוגשים את ה-Aegyl, Llyud. בעודו מתנגד למסורת של מוצאו, הוא מקבל את עזרתם ומבקש מהם לעזור לו לעצור את שודדי השמים מלזהם את Lemurés.

Final Fantasy XIII[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו משחק FF הראשון שיצא לקונסולת ה-PS3. מפותח על ידי הצוות שפיתח את משחק הלהיט Kingdom Hearts. הדמות הראשיות היא לייטנינג (Lightning), אישה עם שיער ורדרד המשתמשת ב-Gunblade, שהופיע גם ב-FFVIII. דמויות נוספות הינן Snow Villiers, גבר בלונדיני הלובש בנדנה ורוכב על אופנוע, וארוסה של שרה, אחותה של לייטנינג, Oerba Dia Vanille, נערה בעלת 2 קוקיות ושיער ורוד, Sazh Katzroy, גבר שחור שעובד עם לייטנינג, ו-Gadot, Lebreau ו-Maqui, כולם חלק מ-Team Nora ועובדים עם Snow. יצא ביפן בדצבר 2009 ובארצות הברית במרץ 2010.

דמו של המשחק יצא יחד עם המהדורה המוגבלת של Final Fantasy VII: Advent Children Complete.


Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: קצר מאוד, לא מתאר את המשחק כמו שצריך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
  • Final Fantasy XIII-2

משחק ההמשך לפיינל פנטזי 13. המשחק מתחיל 3 שנים לאחר המקורי, ומתרכז באחותה של לייטנינג, שרה, שמנסה למצוא אותה לאחר שכולם מאמינים שהיא מתה. המשחק מתחיל כאשר דמות חדשה בשם נואל מצילה את שרה מהתקפה של מפלצות.

זהו המשחק הראשון שיוצא גם לקונסולת האקס בוקס 360 של מיקרוסופט.

Final Fantasy XIV[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הארבע-עשר בסדרה הינו MMORPG, בדומה למשחק האחד-עשר. גרסתו המקורית קיבלה ביקורת קשה בעת שחרורה ב-2010, מה שגרם להתנצלות רשמית מSquare Enix והחלפת צוות הפיתוח. באוקטובר 2011 המשחק שוחרר מחדש תחת השם Final Fantasy XIV: A Realm Reborn, גרסה חדשה לגמרי שנבנתה מאפס. במשחק החדש יש את אותו הסיפור אך חודשו דברים כגון מנוע הגרפיקות, הממשק וכו'.

Final Fantasy XV[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקונסולת ה-PS4 ולXbox One,באותו עולם של FFXIII. פותח על ידי הצוות שפיתח את משחק הלהיט Kingdom Hearts II. הדמויות שנחשפו בינתיים ושמותיהם ידועים הינם Noctis, גבר כחול שיער שנחשף ראשון. ו-Stella, בחורה בלונדינית, כנראה בעלת קשר כלשהו ל-Noctis.

תאימות שמות המשחקים ביפן מול ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לציין שבתקופה בה יצאו המשחקים לדור השלישי והרביעי של הקונסולות, חלקם של המשחקים השונים בסדרה יצאו ושווקו רק לקהל היפאני, כך קרה שכאשר שווק משחק של פיינל פאנטסי לקהל האמריקאי הוא אינו שווק באותו השם.

לפיכך, כאשר המשחק השני והשלישי יצאו ביפן, הם לא יובאו לארצות הברית וכאשר המשחק הרביעי יצא לקונסולת הסופר נינטנדו, יבאה אותו Square לארצות הברית תחת השם פיינל פאנטסי 2, ובעוד פיינל פאנטסי 5 שווק רק לקהל השחקנים ביפן, קרה שוב שפיינל פאנטסי 6 ששווק גם באמריקה נקרא שם פיינל פאנטסי 3. דבר זה יצר מעט בלבול בקרב שחקנים אמריקאים, אך זו אינה הפעם הראשונה אשר חוסר תאימות בשמות קרה עם משחקים אשר יובאו לארצות הברית. הדבר קרה גם עם סדרות משחקים אחרות כדוגמת Bust & Move של טאיטו.

את חוסר התאימות של המשחקים והתפלגותם לשמות שונים בכל מדינה ניתן לראות בטבלה הזו:

שמו של המשחק ביפן שמו של המשחק באמריקה
פיינל פאנטסי 1 פיינל פאנטסי 1
פיינל פאנטסי 4 פיינל פאנטסי 2
פיינל פאנטסי 6 פיינל פאנטסי 3
פיינל פאנטסי 7 פיינל פאנטסי 7

כאשר יצא פיינל פאנטסי 7 לקונסולת הפלייסטיישן הדבר אכן עורר תהיות בקשר למשחקים הקודמים בסדרה, דבר שהתברר לשחקנים רק כאשר הגישה לרשת האינטרנט הפכה לנפוצה והמידע לגביהם התגלה ביתר קלות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Final Fantasy בוויקישיתוף