Lynx Edicions

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Lynx Edicions
נתונים כלליים
מייסדים רמון מסקורט אמיגו, ג'ורדי סרגטל, ז'וזף דל חויו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־35 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה הוצאה לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.lynxeds.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Lynx Edicions היא חברת הוצאה לאור ספרדית, המתמחה באורניתולוגיה וידיעת הטבע. החברה פרסמה את ספר הלימוד של ציפורי העולם (אנ'), סדרת ספרים שהיא הפרסום המקיף הראשון שמתעד מחלקת בעלי חיים שלמה והקימה את מאגר Internet Bird Collection, שהוא בין מאגרי המידע המקיפים ביותר העוסקים בציפורים באינטרנט.

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1989 בברצלונה, ובשנת 1992 פורסם הכרך הראשון של ספר ציפורי העולם. החברה פרסמה ספרים נוספים ובהם ספר הלימוד של היונקים בעולם, מיזם רחב היקף שאיסוף המידע בו החל בשנת 2009; מדריכי שדה לציפורים באזורים שונים (החל משנת 2018)[1]; ו"ציפורי דרום אסיה: מדריך ריפלי" (אנ'), שפורסם בשיתוף עם מוסד סמית'סוניאן.

ספר הלימוד של עופות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי החברה, ז'וזף דל חויו, רופא קטלוני שהתמחה ברפואת כפרים (אנ') וחברו ג'ורדי סרגטל, שאפו להקים מיזם שיקיף את כל ציפורי העולם. את המימון הראשוני העניקו היזם ועורך הדין רמון מסקורט והאורניתולוג והבלשן אנדי אליוט. כרך הסדרה הראשון פורסם ב-1992 ונקרא "יען עד ברווזים". ספרי הסדרה פורסמו לאורך השנים עד השלמת הסדרה בדצמבר 2011, כאשר יצא הכרך האחרון - "קרדינליים עד פזאיים", הכרך ה-16 שעסק בציפורי שיר.

ספרי הסדרה מחולקים למשפחות כשבכל כרך מופיעה הקדמה נרחבת הסוקרת את אותה המשפחה ואת תכונותיה: טקסונומיה, תת-מינים, סביבת מחיה, מזון, רבייה, מצב שימור וכו'. בכל ספר, מלבד הראשון והשני, נכלל מאמר בנושא אורניתולוגי ספציפי. את הספרים חיברו למעלה מ-200 מומחים ואיירו מעל 35 מאיירים מ-40 מדינות, כמו כן השתתפו גם 834 צלמים. הספרים גדולים, ומידותיהם מגיעות ל-32 סנטימטרים על 25 סנטימטרים. משקל ספר בודד הוא כ-4.5 קילוגרמים.

3 ספרים משלימים נוספים פורסמו החל משנת 2013. הראשון עסק בסיווגי הקבוצות ובהיסטוריית ארגון BirdLife International, הארגון הגדול בעולם לחקר ושימור עופות. שני הספרים הנוספים פורסמו בשנת 2014 ו-2016, והכילו את רשימת המינים המלאה שחולקה לציפורי שיר ועופות אחרים כולל אלו שנכחדו מאז שנת 1500.

ספרי הסדרה זכו בפרסים מטעם מגזינים מובילים בתחום הצפרות, ובהם Birdwatch ו-British Birds.

אוסף העופות באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, כהשלמה לספר העופות המודפס ובמטרה להרחיב את הידע על הפאונה העולמית, הקימה Lynx Edicions את "אוסף העופות באינטרנט" (IBC - Internet Bird Collection). האתר מכיל מאגר אורקולי חופשי לשימוש, המאגד מידע ותמונות של עופות העולם ומאפשר פרסום של סרטונים, תמונות והקלטות המדגימות תכונות ביולוגיות שונות מכל מין (למשל תת-מין, פלומה, האכלה, גידול וכו'). האתר מקיף כ-96% ממיני העופות בעולם, באמצעות מעל ל-460,000 דגימות מדיה, מתוכן 300,000 תמונות של 10,000 מינים ומעל ל-20,000 הקלטות של 7,000 מינים. המאגר פועל ללא מטרות רווח ונתמך על ידי יותר ממאה תורמים ברחבי העולם.[2]

ספר היונקים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר היונקים (אנ') הוא סדרת ספרים שפרסומה החל בשנת 2009 והסתיים בשנת 2019 עם צאת הכרך התשיעי. כל כרך עוסק במשפחת יונקים אחרת ומכיל הקדמה מקיפה הסוקרת את המשפחה כולל מפת תפוצה עולמית וסדרת איורים. העורכים הראשיים הם ראסל מיטרמייר ודון אי. וילסון. הספר הראשון שעוסק במחלקת אוכלי בשר, מכסה 13 משפחות, וכולל בין השאר התייח סות לטקסונומיה, סביבה, התנהגות ומצב שימור של 245 מינים שונים. הסדרה קיבלה ביקורות מעורבות.[3]

בספטמבר 2020, יצאו לאור שני ספרים המקיפים את רשימת כל המינים כולל עדכונים לגבי טקסונומיה, מצב שימור ומפת תפוצה. הספרים כוללים מידע על 167 משפחות וכ-6,500 מינים שונים.

ציפורי דרום אסיה: מדריך ריפלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת כיס בשני כרכים בהוצאת החברה ומכון סמית'סוניאן מאת פמלה ס' רסמוסן (אנ') והחוקר ג'ון ס' אנדרטון, שגם אייר 69 מתוך 180 האיורים בספר ואת איורי הכריכה. הסדרה הופצה בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 2005 ובמהדורה נוספת בשנת 2012 ובה נסקרים מיני הציפורים בדרום אסיה. הסדרה מכסה מבחינה גאוגרפית את הודו, בנגלדש, פקיסטן, סרי לנקה ועוד. בספרים נסקרים 1508 מינים (מתוכם 85 היפותטיים ו-67 "אפשריים"). המחברים ביססו את הספרים על ממצאים מוזיאוניים ובהם פוחלצים, מאובנים, שלדים, תמונות ומודלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Our History". Lynx Edicions.
  2. ^ The Internet Bird Collection + The Macaulay Library (באנגלית)
  3. ^ Heller, R.; Frandsen, P.; Lorenzen, E. D.; Siegismund, H. R. (2013). "Are there really twice as many bovid species as we thought?" (PDF). Systematic Biology. 62 (3): 490–493.