גלקסיית הסומבררו

גלקסיית הסומבררו
	גלקסיית הסומבררו, כפי שנצפתה מטלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	בתולה
שמות נוספים	M104, NGC 4594
מגלה	פייר מאשן, ויליאם הרשל
תאריך גילוי	9 באפריל 1781
סוג	גלקסיה ספירלית נטולת מוט
בהירות נראית	8.0
סיווג מורפולוגי	SA(s)a
עלייה ישרה	12ʰ 39ᵐ 59.4ˢ
נטייה	‏23″ ‏37′ ‏11°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	21.8-
מרחק	30,000,000 שנות אור; 9,197,939.66 פארסק
קוטר	76,000 שנות אור
מסה	‎8.9×1011‎‏ ☉M
הסחה לאדום	5 ± 1,024 ק"מ/שנייה; 0.003416

גלקסיית הסומבררו הידועה גם בשמות M104 (מ-Messier 104) ו-NGC 4594, היא גלקסיה ספירלית נטולת מוט בקבוצת הכוכבים בתולה, הממוקמת במרחק של כ-30 מיליון שנות אור מכדור הארץ. יש לה גרעין חם, תפיחה מרכזית יוצאת דופן בגודלה, ושביל אבק בדיסקה הנוטה שלה. שביל האבק האפל והתפיחה משווים לגלקסיה צורה דמוית סומבררו. אסטרונומים חשבו בהתחלה שלגלקסיה יש רק הילה קטנה, המעידה על גלקסיה ספירלית, אבל טלסקופ החלל שפיצר גילה שההילה מסביב לגלקסיה היא גדולה ומאסיבית יותר ממה שחשבו בעבר, ומעידה על גלקסיה אליפטית ענקית. לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 8.0 והיא נראית בקלות בטלסקופים של חובבים. התפיחה הגדולה, החור השחור העל-מסיבי ושביל האבק מושכים את תשומת לבם של אסטרונומים מקצועיים. גלקסיית הסומבררו היא העצם הראשון בקטלוג מסיה שלא הוכנס אליו על ידי שארל מסיה אלא הוסף אליו במאה ה-20 על ידי האסטרונום הצרפתי קאמי פלמריון.

היסטוריה

גלקסיית הסומבררו התגלתה על ידי האסטרונום הצרפתי פייר מאשן ב-11 במאי 1781, מעט אחרי שידידו שארל מסיה סיים את עריכת קטלוג מסיה. מסיה הוסיף אותה בכתב ידו לעותק הפרטי שלו של הקטלוג וציין שמאשן גילה אותה ואת הקואורדינטות שלה. מאשן עצמו במכתב משנת 1783 ששלח ליוהאן ברנולי השלישי סיפר על גילוייה ותיאר אותה כ"ערפילית מעל העורב שנראית ללא כוכבים". מאשן ציין שהיא עמומה מאוד ושחישב את מיקומה ביחס לספיקה. הוא אף הוסיף שהיא לא כלולה בקטלוג מסיה. ב-9 במאי 1784 צפה ויליאם הרשל בגלקסיית הסומבררו מבלי שידע על גילויה ותיאר אותה כמאורכת עם מרכז בהיר במיוחד. ג'ון הרשל צפה בה ב-1828 וגם כן שם לב שהיא מאורכת מאוד וציין שיש לה גרעין בהיר ביחס לשאר הערפילית. הוא הוסיף שהיא מוקפת במעטפת אליפטית של אור חלש ונראה שיש פס כהה שמפריד את מרכזה מהחלק הדרומי של המעטפת. ב-1918 צילם האסטרונום האמריקאי הבר קרטיס את הגלקסיה בחשיפה ארוכה במצפה הכוכבים ליק וכתב שהפס הכהה נמתח לרוחב כל הערפילית ומפריד לחלוטין את חלקה הדרומי ממרכזה. בשנת 1921 קאמי פלמריון שם לב שהקואורדינטות שמסיה רשם עבור M104 תואמות את מיקומה של גלקסיית הסומבררו והוסיף אותה לקטלוג מסיה.

תצפית

גלקסיית הסומבררו נמצאת כ-3.6 מעלות מדרום לכוכב χ (חי) בבתולה, כ-5.5 מעלות מצפון-צפון-מזרח לכוכב אלגורב (δ בעורב) וכ-11 מעלות ממערב לספיקה. עם בהירות מדרגה 8 ניתן לראותה באמצעות משקפת ואפילו להבחין בצורתה המאורכת כשתנאי הצפייה טובים. טלסקופ חובבים מאפשר להבחין בצורתה הכללית, אבל נחוץ טלסקופ בינוני על מנת להבחין בפס הכהה שמפריד בין חלקיה. כ-15 מעלות מדרום לגלקסיית הסומבררו נמצא הצביר הכדורי M68 וכ-16.6 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת הגלקסיה M61 בקצה הדרומי של צביר הבתולה.

תכונות

מסתה של גלקסיית הסומבררו מוערכת בכ-‎8.9×10¹¹‎ מסות שמש והיא גדולה ב-50% ממסת שביל החלב. גודלה הזוויתי מעט פחות מ-9 דקות קשת ששקולות לקוטר של כ-76,000 שנות אור. הגודל הזוויתי של התפיחה המרכזית שלה הוא כ-3.5 דקות קשת ששקולות לעובי של כ-30,000 שנות אור. הגלקסיה מתרחקת ממערכת השמש במהירות של כ-1,024 קילומטר בשנייה והיא העצם הראשון שנמדדה לו הסחה לאדום כל כך גדולה, שהיה ברור שלא ייתכן שעצם זה הוא חלק משביל החלב.

טבעת האבק

אחד המאפיינים המרשימים בגלקסיית הסומבררו הוא שביל האבק החוצה בתפיחה הקדמית שלה. שביל האבק הוא למעשה טבעת סימטרית המקיפה את תפיחת הגלקסיה. רוב הגז המימני הקר והאבק שוכנים בתוך טבעת זו. ייתכן והטבעת מכילה את רוב הגז המולקולרי בגלקסיה, אולם דבר זה הוסק בהתבסס על תצפיות עם רזולוציה נמוכה והבחנה חלשה. תצפיות נוספות דרושות כדי לאמת תאוריה זו. בהתבסס על ספקטרוסקופיה בתת-אדום, טבעת האבק היא המקום העיקרי בו מתרחשת פעולת ייצור כוכבים בגלקסיה.

חור שחור במרכז הגלקסיה

בשנות התשעים של המאה ה-20, קבוצת מחקר בהנהגת ג'ון קורמנדי מצאה כי קיים חור שחור על-מסיבי בגלקסיית הסומבררו. בעזרת מידע ספקטרוסקופי מה-CFHT וטלסקופ החלל האבל, חישבה הקבוצה כי מהירות הסיבוב של הכוכבים במרכז הגלקסיה לא יכולה להישמר אלא אם מסה של כמיליארד (10⁹) מסות שמש נמצאת במרכז הגלקסיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלקסיית הסומבררו בוויקישיתוף

גלקסיית הסומבררו בקטלוג מסיה באתר SEDS.
גלקסיית הסומבררו, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

^ SIMBAD: M104
^ ¹ ² NED: M104
^ ¹ ² H. C. Ford, X. Hui, R. Ciardullo, G. H. Jacoby & K. C. Freeman: The Stellar Halo of M104. I. A Survey for Planetary Nebulae and the Planetary Nebula Luminosity Function Distance,Astrophysical Journal v.458, p.455 (1996)
^ E. A. Ajhar, T. R. Lauer, J. L. Tonry, J. P. Blakeslee, A. Dressler, J. A. Holtzman & M. Postman: Calibration of the Surface Brightness Fluctution Method for use with the Hubble Space Telescope., Astronomical Journal v.114, p. 628 (1997)

[SIMBAD-1] SIMBAD: M104

[NED-2] ¹ ² NED: M104

[Ford-3] ¹ ² H. C. Ford, X. Hui, R. Ciardullo, G. H. Jacoby & K. C. Freeman: The Stellar Halo of M104. I. A Survey for Planetary Nebulae and the Planetary Nebula Luminosity Function Distance,Astrophysical Journal v.458, p.455 (1996)

[4] E. A. Ajhar, T. R. Lauer, J. L. Tonry, J. P. Blakeslee, A. Dressler, J. A. Holtzman & M. Postman: Calibration of the Surface Brightness Fluctution Method for use with the Hubble Space Telescope., Astronomical Journal v.114, p. 628 (1997)

[1]

[2]

[3]

[4]

קטלוג מסיה
צבירי כוכבים	M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107
גלקסיות	M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110
ערפיליות	M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97
אחרים	M40 • M73
שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש