M30

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M30
Messier 30 Hubble WikiSky.jpg
M30 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים: גדי
שמות נוספים: NGC 7099
תאריך גילוי: 3 באוגוסט 1764
סוג: צביר כדורי
בהירות: 7.2+
סיווג מורפולוגי: V
עלייה ישרה: 21h 40m 22.03s
נטייה: ‏44.6″ ‏10′ ‏23°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת: 7.3-
מרחק בשנות אור: 26,100
קוטר בשנות אור: 90
מספר כוכבים: 100,000<

M30 (מ-Messier 30, נקרא גם NGC 7099) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים גדי הנמצא במרחק של כ-26,100 שנות אור ממערכת השמש. זהו צביר כדורי ממוצע בגודלו, אך דחוס ביותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה שתיאר אותו בקטלוג מסיה כ"ערפילית חסרת כוכבים, עגולה וקשה לצפיה". בשנת 1784 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר ובשנת 1814 ציין שמרכזו צפוף בהרבה משוליו וכי יוצאות ממנו שתי שורות של כוכבים בהירים יחסית לכיוון שוליו הצפוניים של הצביר.

בהירותו של הצביר היא מדרגה 7.2 כך שניתן להבחין בו באמצעות משקפת. נחוץ טלסקופ כדי להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 12.1. הצביר נמצא כ-3.25 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לכוכב ζ בגדי.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורתו של M30 היא עגולה עם שוליים לא סדירים, קוטרו כ-90 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-26,100 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-12 דקות קשת - כ-40% מקוטרו של הירח המלא. מרכזו של הצביר צפוף ביותר, כך שמחצית המסה שלו מרוכזת ברדיוס של 8.7 שנות אור בלבד. ליבת הצביר קטנה מאוד וקוטרה קטן משנת אור אחת. לעומת זה כבידתו של הצביר מחזיקה כוכבים במרחק של עד כ-140 שנות אור ורק מעבר למרחק זה גובר כוח המשיכה של שביל החלב על כבידתו של הצביר. הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F3 ועד היום התגלו בו 12 כוכבים משתנים, כאשר בשנת 1983 זוהתה בצביר נובה ננסית.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ B. Margon & R. A. Downes, A second cataclysmic variable in a globular cluster, Astrophysical Journal, Part 2 - Letters to the Editor, vol. 274, Nov. 1, 1983, p. L31-L35

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M30 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
  • M30 באתר SIMBAD.