לדלג לתוכן

M25

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M25
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים IC 4725
מגלה ז'אן-פיליפ דה שסו
תאריך גילוי 1746
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 4.6+
סיווג מורפולוגי III,3,m
עלייה ישרה 18ʰ 31.6ᵐ‏
נטייה ‏‏15′ ‏19°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 4.3-
מרחק 2,000 שנות אור
613.2 פארסק
קוטר 19 שנות אור
מספר כוכבים 85

M25 (מ-Messier 25, או IC 4725) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-2,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-85 כוכבים. זהו אחד מעצמי מסיה הבודדים שאינם נמצאים בקטלוג הכללי החדש (NGC).

הצביר התגלה בשנת 1746 על ידי האסטרונום השווייצרי ז'אן-פיליפ דה שסו שתיאר אותו כעצם מעורפל. שארל מסיה גילה אותו מבלי לדעת על גילויו הקודם ב-20 ביוני 1764 וכלל אותו בשנת בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים בסמוך ל-M23 ו-M24". ויליאם הרשל זיהה את הצביר בשנת 1783 וספר בו 70 כוכבים. מסיבה שאינה ידועה, לא כלל ג'ון הרשל את הצביר בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים ולכן הוא גם לא נכלל בקטלוג הכללי החדש ולא ניתן לו מספר NGC.

לצביר דרגת בהירות נראית 4.6 וניתן לראותו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית טובים. באמצעות משקפת איכותית ניתן להבחין בעשרות מכוכבי הצביר שהבהירים שבהם מדרגת בהירות 6. הצביר נמצא כ-4.6 מעלות מצפון-מזרח לכוכב μ (מו) בקשת וכ-3.6 מעלות ממזרח-דרום-מזרח ל-M24.

מאפייני הצביר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של הצביר כ-19 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,000 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-32 דקות קשת - דומה לקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל מספר ענקים המלמדים שגילו גדול יחסית, כ-90 מיליוני שנים. אחד מהענקים שבצביר הוא U בקשת, שהוא משתנה קפאידי. הבהירות של כוכב זה משתנה בין דרגה 6.3 לדרגה 7.1 במחזוריות של 6 ימים ו-18 שעות.[1] מכיוון שמרחקו של הצביר ידוע, מאפשר U בקשת לכייל את היחס בין זמן המחזור ובין הבהירות המוחלטת של המשתנים הקפאידיים. מקרה דומה נמצא בצביר הפתוח NGC 6087 שבקבוצת סרגל, שמכיל גם כן כוכב משתנה קפאידי - S בסרגל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M25 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Collins Gem Guide, The Night Sky, p. 194