גלקסיית העין השחורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העין השחורה
Blackeyegalaxy.jpg
גלקסיית העין השחורה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שערות ברניקי
שמות נוספים NGC 4826 ,M64
מגלה אדוארד פייגוט
תאריך גילוי 23 במרץ 1779
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 8.5+[1]
סיווג מורפולוגי R)SA(rs)ab)
עלייה ישרה 12ʰ 56ᵐ 43.7ˢ
נטייה ‏58″ ‏40′ ‏21°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.3-
מרחק[2] 19,000,000 שנות אור
5825361.79 פארסק
קוטר 55,000 שנות אור
מסה 1011[3] M
הסחה לאדום 3.9 ± 408.3 ק"מ/שנייה

גלקסיית העין השחורה (המכונה בשפה מדעית Messier 64, M64, או NGC 4826) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, שהתגלתה בכמה מקרים, על ידי שלושה אנשים שונים בנפרד. אדוארד פייגוט גילה אותה ב-23 במרץ 1779, יוהאן אלרט בודה גילה אותה ב-4 באפריל באותה שנה, מבלי שידע על גילויה חודש אחד קודם לכן, ושארל מסיה גילה אותה אחרי שנה ב-1 במרץ 1780 והוסיף אותה לקטלוג מסיה כמספר 64. הגילוי הראשון לא זכה לתשומת לב רבה ורק באפריל 2002 גילה ביירן ג'ונס מחדש את ממצאיו של פייגוט. המאפיין של האבק בצידה החיצוני התגלה כבר במאה ה-18, כש-M64 נצפתה פעמיים, ב-1785 וב-1789 על ידי ויליאם הרשל, שהשווה אותה כבר אז ל"עין שחורה".

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

M64 מוכרת בעיקר לאסטרונומים חובבים מכוון שניתן לראות אותה גם בטלסקופים קטנים. הגלקסיה נמצאת מעט יותר מ-5 מעלות מצפון-מערב לכוכב α בשערות ברניקי וכ-7 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב β בשערות ברניקי. כ-5 מעלות מדרום-מערב לה (מעט צפונית-מערבית ל-α בשערות ברניקי) נמצא הצביר הכדורי M53.

גלקסיית העין השחורה מרוחקת כ-19 מיליון שנות אור (5.8 מיליון פארסק) מכדור הארץ. גודלה הזוויתי כ-10 דקות קשת שממרחק זה שקולות לקוטר של כ-55,000 שנות אור. סביב הגרעין הבהיר של הגלקסיה ישנו אזור עשיר באבק אשר בולע את האור המגיע אליו. מראה זה העניק לה את שמה גם בעברית וגם באנגלית - "גלקסיית העין השחורה" (Black eye) המכונה באנגלית לעתים גם "עין רשעה" (Evil Eye). במקומות אחרים הוזכר גם כינוי פיוטי יותר, "גלקסיית היפהפייה הנרדמת" (Sleeping Beauty Galaxy).

במבט ראשון נראית M64 כמו גלקסיה ספירלית רגילה למדי. כמו ברוב הגלקסיות, הכוכבים ב-M64 מסתובבים באותו כיוון, אולם, מחקר תמונות מטלסקופ החלל האבל מראות שהגז הבין-כוכבי בחלקה החיצוני של M64 מסתובב בכיוון הפוך לזה שבו נעים הכוכבים והגז בחלק הפנימי. החלק הפנימי (אותו ניתן לראות בתמונה) בעל רדיוס של כ3,000 שנות אור והחלק החיצוני משתרע עד לגבולותיה החיצוניים של הגלקסיה במרחק של 40,000 שנות אור ממרכזה. תנועה הפוכה זו היא ככל הנראה המקור ליצירת הכוכבים הצעירים הנראים באזור שבין החלקים השונים.

ההשערה המקובלת כיום הינה שהסיבוב הנגדי של הגז בחלקה החיצוני של הגלקסיה נוצר כאשר M64 סיפחה גלקסיה לווינית, כנראה לפני יותר ממיליארד שנים. בתמונה של הגלקסיה ניתן להבחין בכוכבים צעירים, חמים, בצבע כחול שרק נוצרו, וכן בעננים ורודים של גז מימן - אזורי H II המאירים כערפיליות פליטה עקב קרינה על סגולה מכוכבים צעירים אלו. הגלקסיה הלווינית כבר הושמדה כמעט כולה, וחלק מכוכביה התמזגו בגלקסיה הראשית או התפזרו אל החלל, אך עדויות להתנגשות נותרים ברקע, בגלל התנועה השונה, ההפוכה למעשה, של הגזים בחלקה החיצוני של M64.

גלקסיית העין השחורה היא אחת מ-12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", ביניהן גם גלקסיית המחוגה, M81‏, M82‏, M83‏, M94 וקנטאור A.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SIMBAD: M64
  2. ^ Hubblesite: Hubble's Infrared Galaxy Gallery
  3. ^ V. C. Rubin, E. M. Burbidge, G. R. Burbidge & K. H.Prendergast: The Rotation and Mass of the Inner Parts of NGC 4826, Astrophysical Journal, vol. 141, p.885
  4. ^ Marshall L. McCall - A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, March 2014, p.405