RCC חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסמליל הנפוץ של המרכז

המרכז לתיאום חיפוש והצלה בים מהווה מוקד להתרעה, איתור וניהול מצבי חירום לכלי שיט בים ולמטוסים מעל הים. זהו גוף של רשות הספנות והנמלים הפועל על פי אמנות בינלאומיות ממוקם בחיפה ואחראי על גזרות של הים התיכון ומפרץ אילת אשר באחריות מדינת ישראל. שמו המלא הוא "Joint Search and Rescue Coordinating Center", או בקיצור "JRCC HAIFA".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיום מרכז תיאום לחיפוש והצלה הוא מחויבות של ישראל על פי אמנת החיפוש וההצלה.

המרכז מהווה המשך לתחנת החוף HAIFA RADIO שנתנה קשר לכלי שיט בים החלה את פעילותה באלחוט מורס בתקופת המנדט הבריטי. אחרי קום המדינה פעלה במסגרת משרד הדואר, לאחר מכן משרד התקשורת. בשנת 1986, לאחר הפרטת המשרד, הועברה תחנת החוף לחברת בזק ופעלה עצמאית עד שנת 1994. עם ירידת הרווחים התפעוליים הפסיקה בזק את שירותיה. משנת 1995 חברת בזק הפעילה את תחנת החוף במימון עבור משרד התחבורה - מינהל הספנות והנמלים.

עם טביעת האונייה מינרל דמפייר ביוני 1995, נוכח ראש רשות הספנות והנמלים, אריה רונה, באילוצי הקשר לאירוע בצדו השני של העולם ובצורך בחדר מצב. הוקם חדר מצב, עם קשר, מפות הפעלה ואיוש על פי הצרכים, כדוגמת מוקדי השליטה בחיל הים. המוקד השתתף מספר פעמים בעת אירועים הקשורים לאניות צי הסוחר הישראלי ברחבי העולם.

ב-1 בפברואר 1999 נכנסה לתוקף שיטת המצוקה והבטיחות הימית העולמית GMDSS על ידי ארגון הספנות הבינלאומי ושיטת ההפעלה במורס על ידי קציני אלחוט עברה מהעולם. כלי השיט כיום נושאים מכשירי תקשורת המאפשרים יצירת קשר אלקטרוני והודעות e-mail טלקס וטלפון לווייני, בטווחים הקצרים תקשורת בתחום ה-VHF קריאות דיגיטליות ותקשורת דיבור אלחוטית.

לאחר 2005 רשות הספנות והנמלים על מנת למלא את חובת הממשלה לאמנות הבינלאומיות שהיא צד להן.

מחודש יוני 2006 מאויש המרכז, 24 שעות 7 ימים בשבוע, על ידי אנשי מקצוע מיומנים.

ב-1 ביוני 2009, נסגרה תחנת החוף ונפתח מרכז החירום הימי באחריות משרד התחבורה רשות הספנות והנמלים. הפעלת העובדים והציוד באחריות חברת בזק, המשמשת כקבלן משנה. כ-10 מפעילים מקצועיים (קציני ים ומוסמכים לתקשורת ימית ולחיפוש והצלה) במסגרת חברת בת של בזק – בזק-און ליין. המוקד החליף את שמו ל-RCC HAIFA.

בשנת 2013 נוספה למוקד אחריות אווירית על מנת שישראל תענה גם לדרישת האמנות האוויריות ולמקרה של תקלת מטוס מעל הים. העובדים במוקד הוכשרו והוסמכו לנהל תקשורת אווירית נעשתה הסדרה מול רשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה ושמו הורחב ל-JRCC HAIFA.

פעילות המוקד מרוכזת בארבעה תחומים:

  1. האזנה לתדרי וערוצי החירום הימיים והאוויריים בטווח הקרוב ובטווח הרחוק והלוויני דרך קישור ישיר לתחנת הלווין. לאזעקות מצוקה משואות ביות חירום ואזעקות ימיות שקטות על פירטיות ימית.
  2. בטיחות כלי שיט בשגרה, כלי שיט ומטוסים בלב ים כולל תאום פעולות הצלה וסיוע בתוכניות חיפוש במצבי חירום. פלטפורמה לצוות ער"ן וחירום ברשות הספנות והנמלים.
  3. סיוע לרשות הספנות והנמלים, המשרד להגנת הסביבה והמשרד האנרגיה והמים בפיקוח, מניעה, לוחמה ושמירה על איכות הסביבה ופלטפורמה לחמ"ל ללוחמה בזיהום ים לאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה.
  4. במצבי מלחמה עימות ומתיחות ביטחונית, משמש המרכז פלטפורמה לחדר מצב המתקיים בתוכו לתאום בין כלי השייט בים לבין משרד הביטחון חיל הים והנמלים עד לרמת שליטת מנהל רשות הספנות על הנמלים.

קיום אמנות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי אחריות לחיפוש והצלה בים לפי תקנות ארגון הימאות הבינלאומי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מדינת ישראל כחברה באו"ם ובארגון ההספנות הבינלאומי חתומה על הסכמים ימיים ומחויבת בין היתר לפעילות פיקוח בקרבת חופיה. המרכז לתיאום חיפוש והצלה בים מבצע האזנה מתמדת על תדרי החירום הימיים והאוויריים ומפקח על יישום חוקי מדינת ישראל והוראות האמנות הבינלאומיות. גבולות אזור הפעילות מוגדרים במפת אזורי חלוקה ושליטה במזרח הים התיכון, שנקבעו באמנת החיפוש וההצלה SAR הנפרשים לתחום של 40 מייל ימי מערבה מחופי ישראל. למעשה המרכז מכסה האזנות בכל מה שקורה במזרח הים התיכון בכלל ובפרט לתחום המים הכלכליים של ישראל הנפרשים למרחק של 70–100 מייל ימי מחופי ישראל וזאת בהסכם חתום עם קפריסין ומרכז החירום הימי בקפריסין אשר התחום בין 40 ל-100 מייל נמצא באחריותה הבינלאומית.

האמנות הנוגעות ישירות למרכז תאום והצלה בים הן:

שיטות העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעיל תורן בעת משמרתו במרכז התאום
  • מטרת הפעילות - אבטחת בטיחותם של כלי שיט ומטוסים באופן המיטבי באמצעים הטכנולוגיים, פיזיים ואנושיים.
  • יעדים - מתן מענה מידי לכל אירוע בזמן הקצר ביותר בעת תאונה, הגברת תחושת הבטיחות הימית של היורדים בים, הטסים באוויר וכל הנוסעים הנלווים, ומזעור נזקים.
  • האזנה וקשר – תורנות מפעילים מיומנים 24 שעות בכל ימות השנה ב-3 משמרות. מקיימים האזנה מתמדת לתדרי החירום. מופעל ציוד קשר אלקטרוני קשר לווייני. מתקיימת האזנה להודעות מצוקה מתחנות מערכת אזעקה לוויינית במקרה של אירוע ימי או אווירי באזור של ישראל או של כלי שיט ישראלי בכל מקום אחר בעולם. בשעת חירום המרכז נותן שירותי קשר לחדר המצב של רשות הספנות, המתקיים במרכז עצמו.
  • ציוד קשר בשימוש המרכז שולט מרחוק על אמצעי קשר הנמצאים בפרישה באתרים שונים, וכולל: מערכת הקשר של המשטרה, מערכות VHF ימי, מערכת VHF אווירי, מערכות בתחום ה-MF, מערכת בתחום ה-HF, מערכת לוויינית, מערכת שידור הודעות לימאים NAVTEX, מערכת מעקב ובקרה AIS. כן נעשה שימוש בתקשורת לישראל ולעולם, בטלפונים, פקס, מחשבים ואינטרנט.
  • תאום בקרה – בשגרה התראות ותחזיות מזג אויר וסערות בים, קבלת דיווחי הגעה של כלי שיט הדורשים אבטחה מיוחדת. המרכז מזהיר מפני מכשול ימי, אזהרות מזג אוויר, אימוני ירי בים, קידוחים ימיים, עבודות ימיות, התרעה על שטחי ים סגורים וכדומה. ריכוז הנתונים בשטח האירוע ותאום בין מרכיבי כוחות ההצלה השונים: חיל הים, חיל האוויר במקום האירוע.
  • בעיות הדורשות טיפול: בטיחות שייט כתוצאה מתקלה, עליה על שירטון, התנגשות, שרפה, הצפה. תקלת מנוע ואובדן כשר תמרון, פציעה או מחלה של איש צוות, טביעת כלי שיט, נפילה לים, נחיתת אונס מטוס במים כלי שיט בחוף, פיראטיות, אירוע חבלני, או זיהום ים בשמן.
  • הפעלת אמצעי סיוע - במקרה של אירוע מצוקה דחיפות או בטיחות, פועל המוקד להגשת סיוע מיידי לפי נוהלים הבין לאומיים. מופעלים כלי שיט אזרחיים הנמצאים בים. אזעקת של יחידות של חיל הים, כלי טיס מחיל האוויר ועזרה מכלי שיט אחרים בסביבה. עזרה מקבוצת בעלי יאכטות מתנדבים שהתארגנו לכך. כאשר האירוע בטווח של עד כ-5 מייל ימי מהחוף יופעלו כלי שיט של יחידת השיטור הימי.

לפי העניין מתבקשת עזרה כלי טיס ממשמר החופים הקפריסאי ויחידת חילוץ טייסים הבריטית המבוססת בקפריסין. וכן קיימת אפשרות לעזרה מאוניות ציי נאט"ו המסיירות באזור.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוקד מטפל בכ-250 אירועים בשנה כאשר כ-80 מהם נמצאים באזור האחריות של ישראל[דרוש מקור]. מספר מקרים לדוגמה:

  • 9 בדצמבר 2009 - יום שישי בשעה 19:40 התקבלה קריאת מצוקה במוקד מהאנייה SALAH שטבעה 80 מייל מחופי ישראל. הופעלו מסוקים וספינות של קפריסין של נאט"ו וספינת חיל הים ומסוקים של חיל האוויר הישראלי. שישה ניצולים חולצו לאחר שהייה של 48 שעות במים ונאספו שבע גופות. ללוחמי צה"ל שהשתתפו בחיפושים, בים סוער ובתנאים קשים, הצילו שישה ימאים, ניתן אות הוקרה של ארגון הספנות הבינלאומי.
  • 5 באוגוסט 2010 - יאכטה ישראלית דיווחה על אדם שנפל לים. האיש נמצא חי לאחר 4 שעות חיפושים על ידי ספינת המשטרה.
  • 3 בספטמבר 2010 - חילוץ עובד פצוע ראש מאסדת קידוח באוקיינוס ההודי שפונה על ידי מסוק צבאי.
  • 3 באוקטובר 2010 - דיווח על אזרח ישראלי שנפל מאנית נוסעים, בוצעו חיפושים בשיתוף ספינות ומסוקים שלא העלו תוצאות. גופתו התגלתה לאחר 4 ימים מול חופי נתניה.
  • 24 באוקטובר 2010 - מכלית ATAKE שידרה מצוקה לאחר שהותקפה על ידי פיראטים בחופי סומליה, הפרטים הועברו לטיפול המרכז הבינלאומי לטיפול באמצעי חירום.
  • 24 באפריל 2017 - פינוי חולה בהטסה - בשעות הערב המאוחרות התקבל דיווח מרב חובל אניית נוסעים MAGELLAN בדגל איי בהאמה[1] שהגיעה מהים האדום דרך תעלת סואץ בדרכה לנמל אשדוד. בדיווח קרא הקברניט על ערוץ החרום הימי[2] ל-RCC חיפה, והודיע שיש לו על האנייה גבר בגיל מתקדם שלקה כנראה בהתקף לב, בהתייעצות עם רופא האנייה הוא מבקש לפנותו בהטסה לישראל. התורן יצר קשר עם הרופא המספק שירותי מדיקו ונערכה שיחת ועידה עם הקברניט שהתבקש לשלוח דיווח רשמי על מצב בריאותו של החולה כולל רישומי א.ק.ג. הרופא בישראל התייעץ רפואית עם רופא צבאי והוחלט לפנותו בהטסה. חיל האוויר הוציא מסוק לכיוון האנייה שהייתה במרחק 50 מייל ימי מנמל אשדוד. RCC חיפה תיאם את התקשורת בין האנייה למסוק. המסוק הגיע מעל האנייה והחולה הועלה ופונה לבית החולים תל השומר. משך האירוע מהדיווח הראשוני, ההתייעצות הרפואית בהמשך, הזנקת מסוק החילוץ, הפינוי מהאניה, ונחיתת המסוק בבית החולים תל השומר, נמשך כשעה וחצי. דיווחים הועברו במקביל לכלל בעלי התפקידים, לרבות ל-JRCC לרנקה בקפריסין, שהאירוע היה בתחום כיסוי חיפוש והצלה שלהם.

קישור במקרי חירום אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמוקד קשר הנמצא ביחסי עבודה עם מוקדים אחרים יצא למרכז התיאום בחיפה להיענות לבקשת מוקד תאום והצלה בלרנקה שבקפריסין ב-18 ביוני 2016 פרצה בקרבת העיר פפוס שרפת יער גדולה. מוקד חיפה העביר את הבקשה למשרד החוץ ולגורמים אחרים וראש הממשלה החליט לשלוח מטוסי כיבוי ועזרה נוספת לקפריסין.[3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא RCC חיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אניית נוסעים מגלן באתר marinetrafic.com
  2. ^ ערוץ 16 בתדר 156.800 מגה הרץ.
  3. ^ איתמר אייכנר, רועי ינובסקי, אלי סניור ואיתי בלומנטל, שרפה גדולה בקפריסין: ישראל משגרת מטוסי כיבוי, באתר ynet, 18 ביוני 2016
  4. ^ תפקידו של מוקד תאום הצלה כמאיץ לכל הנושא לא הופיע בפרסומים.