See Emily Play
 | ||||||
| עטיפה מאת סיד בארט עבור הוצאת קידום מכירות בבריטניה בשנת 1967 | ||||||
| סינגל בביצוע פינק פלויד | ||||||
| מתוך האלבום The Piper at the Gates of Dawn | ||||||
| יצא לאור | 16 ביוני 1967[1] | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 21 במאי 1967 | |||||
| מקום הקלטה | סאונד טכניקס, לונדון | |||||
| סוגה | פופ פסיכדלי,[2][3][4] רוק פסיכדלי[5][6] | |||||
| שפה |
אנגלית  | |||||
| בי-סייד | The Scarecrow | |||||
| אורך |
2:53 (גרסת סינגל) 2:47 (גרסת Echoes) | |||||
| חברת תקליטים |
EMI קולומביה (בריטניה) | |||||
| כתיבה | סיד בארט | |||||
| לחן |
סיד בארט | |||||
| הפקה | נורמן סמית' | |||||
| ||||||
  | ||||||
"See Emily Play" הוא שיר של להקת הרוק הבריטית פינק פלויד, שיצא לאור כסינגל השני שלהם ב-16 ביוני 1967 בחברת התקליטים קולומביה.[7] השיר נכתב על ידי הסולן המקורי סיד בארט, ויצא כסינגל שאינו כלול באלבום, אך הופיע כרצועה הפותחת של Pink Floyd, המהדורה האמריקאית של אלבום הבכורה של הלהקה The Piper at the Gates of Dawn.
השיר נכתב על ידי בארט בעקבות ההופעה Games for May, והפך ללהיט טופ 10 כשיצא בבריטניה חודש לאחר מכן. הלהקה הופיעה שלוש פעמים ב-Top of the Pops, שם בארט החל להראות סימנים של התנהגות לא יציבה, מה שהוביל בסופו של דבר לעזיבתו את הלהקה בתחילת 1968. למרות שפינק פלויד ביצעו את השיר לעיתים רחוקות בהופעות חיות, הוא הוקלט לאחר מכן על ידי מספר אמנים שונים ונחשב לסינגל פופ פסיכדלי קלאסי.
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"See Emily Play" ידוע גם בשם "Games for May", על שם קונצרט חינמי שנערך ב-12 במאי 1967 באולם המלכה אליזבת בגדה הדרומית של לונדון, בו הופיעה פינק פלויד. זו הייתה ההופעה הראשונה שבה הקימה הלהקה מערכת צליל קוואדרופוני, שתהיה מאפיין קבוע של הופעות עתידיות.[8][9]
על פי הדיווחים, השיר היה על נערה בשם אמילי, שבארט טען כי ראה בזמן שישן ביער לאחר שלקח סם פסיכדלי. על פי A Saucerful of Secrets: The Pink Floyd Odyssey, מאת ניקולס שפנר, אמילי היא אמילי יאנג המכובדת,[10][11] בתו של ויילנד יאנג, הברון קנט השני ומכונה "תלמידת בית הספר הפסיכדלית" ב-UFO Club.[12] חברתו דאז של בארט, ליבי גאוסדן, חולקת על תיאוריה זו – היא אמרה שהיא וסיד דנו בנישואים, וש"אמילי" יהיה שמו של ילדם הראשון.[11] הבסיסט רוג'ר ווטרס אמר מאוחר יותר כי היערות המוזכרים בשיר היו ממוקמים ליד גבעות גוג מגוג ליד קיימברידג'.[1]
יש הטוענים כי אפקט גיטרת הסלייד הופק על ידי בארט באמצעות מצית זיפו,[13] אך במקומות אחרים הוא השתמש בסרגל פלסטיק.[14]
הרכבת המתוארת על עטיפת הסינגל צוירה על ידי בארט.[15]
הקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפיק נורמן סמית' ניסה לשחזר את הצליל של הסינגל הראשון שלהם, "Arnold Layne", שהופק על ידי ג'ו בויד, על ידי חזרה לאולפני סאונד טכניקס בלונדון ב-18 במאי 1967 מכיוון שהוא לא הצליח לקבל את אותו הצליל באולפני אבי רוד המתקדמים יותר.[16] פרטי ההקלטה המדויקים אינם ברורים בשל מחסור בניירת בארכיון EMI. המהנדס ג'ף ג'ארט נזכר שהשיר הוקלט בצורה ארוכה הרבה יותר, ולאחר מכן נערך לשחרור הסינגל.[9] ההקלטה כללה קלטות לאחור ושימוש רב בהד ובהדהוד; גשר הפסנתר הראשון בין הפזמון הראשון לבית השני הוקלט בקצב איטי ואז הואץ לקראת המאסטר האחרון. קלטת המאסטר בת ארבעת הרצועות נמחקה או לא הייתה במקומה. הוא כבר לא קיים ומעולם לא הופק בסטריאו אמיתי; השיר עובד מחדש לסטריאו דופוני באלבום האוסף Relics משנת 1971.
בארט, כביכול, לא היה מרוצה מהקטע הסופי של האולפן, ומחה נגד יציאתו, שנורמן סמית' העריך כי התבססה על חששו ממסחריות. במהלך סשנים של השיר דייוויד גילמור ביקר באולפן, בהזמנתו של בארט, והזדעזע מהשינויים הנתפסים באישיותו של בארט כאשר נראה שהוא לא זיהה אותו.[17][9] במשך שנים רבות גילמור היה נזכר בכך, ואמר: "אני אגיד שזה היה הרגע שהוא השתנה".[9]
שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסינגל הבריטי יצא לאור על ידי קולומביה רקורדס ב-16 ביוני 1967, עם "The Scarecrow" כבי-סייד. השיר הגיע למקום השישי במצעדים.[18] מלודי מייקר אמרו שהם זיהו את הסינגל כסינגל של פינק פלויד "לפי צליל האורגן הנורא", אבל אמרו שהוא "הרבה יותר טוב מ-Arnold Layne".[19]
הסינגל האמריקאי יצא על ידי טאוור רקורדס ב-24 ביולי 1967, כהוצאה סטנדרטי וכהוצאה שיווקית של לייבל לבן. השיר הגיע למקום ה-134 במצעדים. פרומו נוסף של לייבל לבן יצא ב-22 ביולי 1968 עם פתק ששאל אם תקליטנים ינגנו אותו.
"See Emily Play" הופיע מאוחר יותר במספר אוספים: Relics, Works, Shine On, Echoes: The Best of Pink Floyd, The Piper at the Gates of Dawn 40th Anniversary Edition, The Best of Pink Floyd: A Foot in the Door ו-The Early Years 1965–1972. השיר נכלל גם ברטרוספקטיבה של בארט An Introduction to Syd Barrett.
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזיקאים
- סיד בארט - שירה, גיטרה חשמלית, גיטרת סלייד
- ריצ'רד רייט - אורגן פרפיסה, פסנתר, פסנתר טאק, צ'מבלו חשמלי בולדווין, קולות רקע
- רוג'ר ווטרס - גיטרה בס, קולות רקע
- ניק מייסון - תופים
- טכני
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "See Emily Play" באתר מיוזיק בריינז
מידע על השיר "See Emily Play" באתר AllMusic- גרסאות נוספות ל"See Emily Play" באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Mark Blake, Pigs Might Fly: The Inside Story of Pink Floyd, Aurum, 2011-08-15, עמ' 88, ISBN 978-1-84513-748-9. (באנגלית)
- ^ Miller, Chuck, Warman's American Records, 2001, עמ' 130, ISBN 978-0873492591
- ^ Nicholas Schaffner, Saucerful of secrets: the Pink Floyd odyssey, London: Helter Skelter, 2005, עמ' 65, ISBN 978-1-905139-09-5
- ^ The Piper at the Gates of Dawn [3-CD Deluxe Ed..., AllMusic (באנגלית)
- ^ Pink Floyd Biography | Rolling Stone, web.archive.org, 2018-06-13
- ^ Ennio GallucciEnnio Gallucci, Top 20 Psychedelic Rock Songs, Ultimate Classic Rock, 2021-02-24 (באנגלית)
- ^ "45cat - The Pink Floyd - See Emily Play / Scarecrow - Columbia - UK - DB 8214"
- ^ Povey, Glenn, Echoes : The Complete History of Pink Floyd, 60, עמ' 2007, ISBN 978-0-9554624-0-5
- ^ 1 2 3 4 Manning, Toby, The Rough Guide to Pink Floyd, 2006, עמ' 38, ISBN 1-84353-575-0
- ^ Emily Young Sculpture, web.archive.org, 2008-03-14
- ^ 1 2 Robert Chapman, Syd Barrett : a very irregular head, London : Faber & Faber, 2010, עמ' 161, ISBN 978-0-571-23854-5
- ^ Robert Chapman, Syd Barrett : a very irregular head, London : Faber & Faber, 2010, עמ' 93–94, ISBN 978-0-571-23854-5
- ^ Syd Barrett Pink Floyd Psychedelic Music Progressive Music: Pink Floyd See Emily Play, web.archive.org, 2015-01-07
- ^ Robert Chapman, Syd Barrett : a very irregular head, London : Faber & Faber, 2010, עמ' 171, ISBN 978-0-571-23854-5
- ^ Povey, Glenn, Echoes : The Complete History of Pink Floyd, 2007, עמ' 342, ISBN 978-0-9554624-0-5
- ^ Povey, Glenn, Echoes : The Complete History of Pink Floyd, 2007, עמ' 61, ISBN 978-0-9554624-0-5
- ^ Mark Blake, Pigs Might Fly: The Inside Story of Pink Floyd, Aurum, 2011-08-15, ISBN 978-1-84513-748-9. (באנגלית)
- ^ Mark Blake, Pigs Might Fly: The Inside Story of Pink Floyd, Aurum, 2011-08-15, עמ' 88–89, ISBN 978-1-84513-748-9. (באנגלית)
- ^ Povey, Glenn, Echoes : The Complete History of Pink Floyd, 2007, עמ' 62, ISBN 978-0-9554624-0-5