The Stranger (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Stranger
אלבום אולפן מאת בילי ג'ואל
יצא לאור 29 בספטמבר 1977
הוקלט יולי-אוגוסט 1977
מקום הקלטה A & R Recording, ניו יורק
סוגה רוק,[1] פופ רוק[2]
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 42:34
חברת תקליטים קולומביה רקורדס
הפקה פיל ראמון
כרונולוגיית אלבומים של בילי ג'ואל
Turnstiles
(1976) 		The Stranger
(1977) 		52nd Street
(1978)
סינגלים מ-The Stranger
  1. "Movin' Out (Anthony's Song)"
    תאריך יציאה: ספטמבר 1977[3]
  2. "Just the Way You Are"
    תאריך יציאה: נובמבר 1977
  3. "She's Always a Woman"
    תאריך יציאה: אפריל 1978 (בריטניה)
  4. "The Stranger"
    תאריך יציאה: מאי 1978 (אוסטרליה)
  5. "Only the Good Die Young"
    תאריך יציאה: מאי 1978
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Stranger הוא אלבום האולפן החמישי של הזמר האמריקאי היהודי בילי ג'ואל, שיצא לאור ב-29 בספטמבר 1977 על ידי קולומביה רקורדס. זה היה הראשון מבין אלבומיו של ג'ואל שהופק על ידי פיל ראמון, איתו עבד על חמישה אלבומים עוקבים.[4]

אלבום האולפן הקודם של ג'ואל, Turnstiles, נמכר בצניעות והגיע למקום נמוך במצעד האמריקאי, מה שגרם לקולומביה לשקול לנטוש אותו אם האלבום הבא שלו לא יימכר. ג'ואל רצה שהאלבום החדש יכלול את להקת סיבוב ההופעות שלו, שהוקמה במהלך הפקת Turnstiles. הלהקה כללה את המתופף ליברטי דה ויטו, הבסיסט דאג סטגמאייר והסקסופוניסט/נגן העוגב ריצ'י קנאטה. הוא חיפש מפיק חדש, פנה תחילה למפיק הוותיק של הביטלס ג'ורג' מרטין לפני שנתקל בראמון, שאת שמו ראה באלבומים של אמנים אחרים כמו פול סיימון. ההקלטות נמשכו שלושה שבועות, בהשתתפות דה ויטו, סטגמאייר וקנאטה. נגני אולפן אחרים מילאו את מקומם כגיטריסטים בשירים שונים.

The Stranger, שבילה שישה שבועות במקום השני במצעד הבילבורד 200 האמריקאי, נחשב לפריצת הדרך הביקורתית והמסחרית של ג'ואל. ארבעה סינגלים שוחררו בארצות הברית, וכולם הפכו ללהיטים בטופ 40 במצעד בילבורד הוט 100: "Just the Way You Are" (מקום 3), "Movin' Out (Anthony's Song)", "She's Always a Woman" (שניהם במקום ה-17) ו-"Only the Good Die Young" (מקום 24). שירים אחרים, כמו "Scenes from an Italian Restaurant" ו-"Vienna", הפכו לעמודי התווך בקריירה שלו ומבוצעים לעיתים קרובות בהופעות החיות שלו. האלבום זכה בשני פרסים בטקס פרסי גראמי 1978: הקלטת השנה ושיר השנה עבור "Just the Way You Are". הוא נותר אלבום האוסף הנמכר ביותר שלו עד היום, ועקף את Bridge over Troubled Water של סיימון וגרפונקל והפך לאלבום הנמכר ביותר של קולומביה, עם יותר מ-10 מיליון יחידות שנמכרו ברחבי העולם. הרולינג סטון הכתיר אותו מאוחר יותר כאחד מ-500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. בשנת 2008, The Stranger נכנס להיכל התהילה של הגראמי.[5]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני The Stranger, בילי ג'ואל היה על סף עזיבה על ידי חברת התקליטים שלו קולומביה רקורדס. לאחר ההצלחה הבלתי צפויה של אלבומו השני של ג'ואל, Piano Man, אלבומיו הבאים היו מאכזבים מבחינה מסחרית. Turnstiles, אלבומו של ג'ואל משנת 1976, הגיע למקום ה-122 בלבד במצעד בילבורד 200.

ב-1976 הקים ג'ואל להקת סיבובי הופעות אמינה, שכללה את דאג סטגמאייר על הבס, ליברטי דה ויטו על התופים וריצ'י קנאטה בסקסופון, חליל, קלרינט ועוגב. ג'ואל למד להעריך את קבוצת המוזיקאים הזו, וגילה שיש להם תחושה אנרגטית ומחוספסת שהוא קיווה ללכוד בהקלטות האולפן שלו. ג'ואל עבד בעיקר עם נגני סשן בשלושת אלבומי האולפן הראשונים שלו, שהכילו רק תרומות מפוזרות מנגני הגיבוי שלו, ומאוד לא אהב את הצליל המלוטש של אלבומים אלה. במהלך הפקת Turnstiles, אלבומו הרביעי, עבד ג'ואל בתחילה עם המפיק הוותיק ג'ים גרסיו, שהורה לו לעבוד עם חברי להקתו של אלטון ג'ון. ג'ואל, שלא היה מרוצה מהתוצאות, בחר במקום זאת להפיק את האלבום בעצמו ולהקליט עם להקת סיבוב הופעות משלו. ג'ואל היה גם נחוש להקליט את אלבום האולפן החמישי שלו עם להקה זו. לאחר שכתב חומר חדש לתקליט[6] חיפש ג'ואל מפיק שיוכל לטפח את סגנונו הרצוי. ג'ואל, מעריץ ותיק של הביטלס, פנה בתחילה למפיק המפורסם של הביטלס ג'ורג' מרטין. אך לאחר פגישה עם ג'ואל, מרטין הביע עניין בהפקת האלבום, אך לא רצה להשתמש בלהקה של ג'ואל, ובמקום זאת רצה להביא נגני סשן. ג'ואל, לעומת זאת, היה נחוש ברצונו להקליט עם להקתו שלו ודחה את הצעתו של מרטין. בסופו של דבר, ג'ואל פנה לפיל ראמון, מהנדס סאונד ומפיק מוזיקלי ותיק בניו יורק שעבד לאחרונה עם פול סיימון, זמר-יוצר נוסף, על אלבומו של סיימון Still Crazy After All These Years. לדברי ג'ואל, הוא וראמון נפגשו זה עם זה בפונטנה די טרווי, מסעדה איטלקית ליד קרנגי הול, שם ניגן ג'ואל באותה תקופה. המסעדה המשיכה להוות השראה לתפאורה של "Scenes from an Italian Restaurant", שיר ב-The Stranger. לדברי ג'ואל, ראמון הביע הערכה ללהקה של ג'ואל ולאנרגיה שלהם, והבין את ההיגיון מאחורי גישתו של ג'ואל להקלטות, מה שהוביל בסופו של דבר את ג'ואל לבחור בראמון כמפיק לאלבומו הבא.[6][7]

הפקה והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקלטות של The Stranger, שתוארו על ידי ג'ואל כ"פיצוץ" שיש לקחת בו חלק,[8] נמשכו שלושה שבועות קצרים בין יולי לאוגוסט 1977.[9] האלבום מכיל תשעה שירים, ארבעה מהם יצאו כסינגלים בצפון אמריקה. כל השירים הוקלטו עם ג'ואל לצד להקתו אותה הקים במהלך סיבוב הופעות, בנוסף למוזיקאים נוספים שהובאו לאולפן לשירים ספציפיים.[7] למרות הקמת הלהקה של ג'ואל, השירים ב-The Stranger לא כללו גיטריסטים עקביים, עם נגנים שונים שהופיעו בכל שיר, ולדברי ג'ואל, הסיבה להיעדר גיטריסט קבוע הייתה כי היה קשה למצוא את הגיטריסט הנכון.[6] התמונה על העטיפה האחורית של האלבום, בה נראים ג'ואל, ראמון (שלבש חולצה של היאנקיז בזמן התמונה) וכל אחד מחברי הלהקה, צולמה ב-Supreme Macaroni Company, אחת מכמה מסעדות אליהן נהגה הלהקה ללכת כדי "לאכול את ארוחות הצהריים והערב המטורפות האלה".[7]

שיר הפתיחה, "Movin' Out (Anthony's Song)", מתמקד באנתוני, עובד חנות מכולת מלונג איילנד ש"חולם לעשות את זה בגדול", ומקבל לחץ ממשפחתו לעזוב וללכת בדרך שלו.[10] ג'ואל הצהיר בסשן שאלות ותשובות כי בתחילה כתב את מילות השיר למנגינה של השיר "Laughter in the Rain" של ניל סדקה, ועשה זאת מבלי להבין את הדמיון עד שהמתופף ליברטי דה ויטו הצביע עליו בחוצפה למחרת. מכיוון שלא רצה לבזבז את כל המילים שהמציא, ג'ואל כתב את השיר מחדש, והמציא מנגינה חדשה שתתאים למילים.[11] שיר הנושא של האלבום, על פי ג'ואל, נכתב על ידו ללא כל נושא ליבה בראש ויכול להיות פתוח לפרשנות, אם כי הוא הצהיר כי ניתן לראות בו שיר על אדם עם סכיזופרניה.[12] בזמן שהלחין את השיר, ג'ואל שורק את הנושא המזוהה עם השיר עבור ראמון, בטענה שהוא (ג'ואל) צריך למצוא כלי לנגן בו. ראמון אמר לג'ואל שהשריקה שהוא עשה הייתה מושלמת, ולכן היא נשמרה בהקלטה הסופית.[10] לדברי ג'ואל בראיון ל-Today, מקצב כלי ההקשה בו נעשה שימוש בשיר נוצר בזמן שהוא השתעשע במכונת תופים של Ace Tone Rhythm Ace, שהכילה מקצב תופים ששמע תוך כדי גלילה בספריית רצועות הקצב של המכונה. לאחר ששמע את הקצב, הוא חשב שיהיה נחמד להשתעשע בקצב שלו, וכתב את השיר זמן קצר לאחר מכן.[12] השיר "Just the Way You Are" נוצר בהשראת אהבתו של ג'ואל לאשתו באותה תקופה, אליזבת ובר. הוא הצהיר בשידור Sirius XM בשנת 2016 כי המנגינה הגיעה אליו בחלום בזמן שעבד על The Stranger. הוא שכח מהמנגינה זמן קצר לאחר מכן, אבל היא חזרה אליו כשהיה בפגישה עסקית.[13] ג'ואל שקל במקור להשאיר את השיר מחוץ לאלבום, מכיוון שהוא ביטל אותו כ"בלדה מבריקה" שהייתה לא במקום בהשוואה לשאר האלבום. ראמון לא הסכים, והביא את לינדה רונסטאדט ופיבי סנואו לאולפן כדי להוכיח שכדאי לכלול אותו. לאחר ששמעו את השיר, שני האמנים שיבחו אותו, ובכך שכנעו אותו לבצע את השיר.[10] האפוס בן 7 וחצי הדקות "Scenes from an Italian Restaurant", העוקב אחר זוג אוהבים צעירים מלונג איילנד בשם ברנדה ואדי שעוברים נישואים כושלים, הוא שלושה שירים שונים וקצרים יותר: "The Italian Restaurant Song", "Things Are OK in Oyster Bay" ו-"The Ballad of Brenda and Eddie".[10] ג'ואל תפר את שלושת השירים יחד, בהשראת הגישה הדומה שננקטה עם הצד השני של Abbey Road[14] של הביטלס ועל ידי פרדי מרקיורי וקווין עם "Bohemian Rhapsody", בעוד ראמון עזר לשזור אותם עם תזמור רקע.[13]

השיר "Vienna", שפותח את הבי-סייד של האלבום, נכתב בהשראת נסיעה שערך ג'ואל לווינה, אוסטריה, לבקר את אביו כמה שנים לאחר שהחל את הקריירה המוזיקלית שלו. בזמן שהותו שם, הוא גילה שלאוסטרים יש השקפה שונה בתכלית על החיים מזו שהוא מכיר באמריקה. כפי שהוא זוכר, ג'ואל הבין זאת לאחר שהבחין באישה זקנה שהסתובבה ברחובות העיר, ואמר לאביו שהוא מרחם על האישה על כך שהיא נאלצת לבצע משימה כה עלובה וחסרת חשיבות. אביו של ג'ואל הגיב והסביר שהאישה נותנת לעצמה תחושת ערך בכך שהיא עושה שירות שעוזר לכולם במקום "לשבת בבית ולבזבז".[10] ג'ואל ניסה לגרום לשיר להרגיש וינאי באופיו והשווה אותו ליצירתם של ברטולט ברכט וקורט וייל, במיוחד אופרה בגרוש.[13] "Only the Good Die Young", המושר מנקודת מבטו של נער המנסה לפנות לאישה קתולית מתנזרת, נכתב בהשראת נערה בשם וירג'יניה דייוויס שלג'ואל היה קראש עליה בתיכון. לדברי ג'ואל, הוא ראה את דייוויס מסתכלת עליו בזמן שניגן בלהקת התיכון שלו, The Echoes, וזה היה האירוע שגרם לו להיות "מכור לחלוטין" לאפשרות להיות מוזיקאי.[7] "Only the Good Die Young" נכתב על ידי ג'ואל בזמן הפתיחה של הביץ' בויז בנוקסוויל, טנסי, ואז הוא נשמע בקצב איטי יותר ודומה יותר למנגינת רגאיי, כאשר ג'ואל אפילו שר את מילות השיר במבטא ג'מייקני. מצב הרוח של השיר השתנה בעקבות התעקשותו של המתופף ליברטי דה ויטו, שעל פי הדיווחים אמר לג'ואל "למה אתה שר ככה? הכי קרוב שהיית לג'מייקה היה כביש הרכבת של לונג איילנד!" ראמון הציע שהשיר ינוגן כקטע ארבע ישר בזמן שדיטו ינגן מקצב דשדוש, הצעה שג'ואל מצא שהוא נהנה מהצליל שלה למרות שהקונספט נראה בתחילה "מוזר ומסורבל". השיר כלל נגינת גיטרה של יו מקראקן, נגן סשן מפורסם שראמון הביא איתו.[7] "She's Always a Woman", כמו "Just the Way You Are", נכתב על אליזבת ובר, ותואר על ידי ג'ואל כ"פרשנות על נשים בעסקים שנרדפות ונעלבות".[10] ג'ואל ניסה לסגנן את השיר ככזה שיושר על ידי גורדון לייטפוט.[13] "Get It Right the First Time" שואב השראה מהאתגר של פגישה ראשונה ועימות עם אדם, ומדגיש את החשיבות של לא לשטוף מפגש כזה ו"לעשות את זה נכון בפעם הראשונה". השיר האחרון באלבום, "Everybody Has a Dream", קטע בהשפעת גוספל, נכתב גם הוא בהשראת אשתו של ג'ואל. השיר סוגר את האלבום עם חזרה על הנושא השורק מתוך "The Stranger".[10]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי בילי ג'ואל. 

צד א'
מס' שם משך
1. Movin' Out (Anthony's Song) 3:30
2. The Stranger 5:10
3. Just the Way You Are 4:52
4. Scenes from an Italian Restaurant 7:37
צד ב'
מס' שם משך
1. Vienna 3:34
2. Only the Good Die Young 3:55
3. She's Always a Woman 3:21
4. Get It Right the First Time 3:57
5. Everybody Has a Dream 6:38
משך כולל:
 42:34

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ William Goodman, Billy Joel’s Career-Changing Masterpiece ‘The Stranger’ Turns 40, Billboard, ‏2017-09-29 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Billy Joel - The Stranger, One Final Serenade: The Songs of Billy Joel (Billy Joel Fan Site) (באנגלית)
  3. ^ M. C. (Martin Charles) Strong, Harry Horse, The great rock discography, Edinburgh : Canongate, 1995, ISBN 978-0-86241-541-9
  4. ^ Michael GallucciMichael Gallucci, How Billy Joel Finally Hit the Big Time With 'The Stranger', Ultimate Classic Rock, ‏2017-09-29 (באנגלית)
  5. ^ GRAMMY Hall Of Fame | Hall of Fame Artists | GRAMMY.com, grammy.com
  6. ^ 1 2 3 Billy Joel - Billy Joel on THE STRANGER - from THE COMPLETE ALBUMS COLLECTION, נבדק ב-2024-03-23
  7. ^ 1 2 3 4 5 Billy Joel, Billy Joel Pays Tribute to Phil Ramone: 'He Was the King', Rolling Stone, ‏2013-04-03 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ 2009 Nigel Olsson and Chuck Burgi interview, נבדק ב-2024-03-23
  9. ^ Andy Greene, Billy Joel's 'The Stranger' at 40: A Track-by-Track Guide, Rolling Stone, ‏2017-09-29 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Andy Greene, Billy Joel's 'The Stranger' at 40: A Track-by-Track Guide, Rolling Stone, ‏2017-09-29 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Billy Joel - Q&A: Have You Ever Rewritten Your Songs? (Berklee 1992), נבדק ב-2024-03-23
  12. ^ 1 2 Today Radio Show 1977, נבדק ב-2024-03-23
  13. ^ 1 2 3 4 Billy Joel Talks About The Album "The Stranger" - SiriusXM 2016, נבדק ב-2024-03-23
  14. ^ "Billy Joel talks 'Scenes from an Italian Restaurant': I couldn't do a show without it"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Stranger_(אלבום)&oldid=38311947"