פרדי מרקיורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרדי מרקיורי
Freddie Mercury
פרדי מרקיורי בהופעה בניו הייבן, 1978
מרקיורי בהופעה בניו הייבן, 1978.
מידע כללי
שם לידה פארוק בולסרה
תאריך לידה 5 בספטמבר 1946
מקום לידה סטון טאון, זנזיבר
תאריך פטירה 24 בנובמבר 1991 (בגיל 45)
מקום פטירה קנזינגטון, לונדון, אנגליה
שנות פעילות 19651991
סוגה רוק
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סולן להקת קווין
כלי נגינה גיטרה, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0000130028
http://www.freddiemercury.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדי מרקיורי (נולד פארוק בולסרה;‏ 5 בספטמבר 1946 - 24 בנובמבר 1991) היה זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי בריטי הידוע בשל היותו הסולן של להקת קווין. הוא ניכר גם בזכות אישיות הבמה הראוותנית שלו ומנעדו הקולי המרשים בעל ארבע אוקטבות. מרקיורי חיבר והלחין כמה מהשירים הגדולים ביותר של קויין (כולל Bohemian Rhapsody, Killer Queen, Somebody to Love, Don't Stop Me Now Crazy Little Thing Called Love, ו- We Are the Champions).

מרקיורי, ממוצא פרסי, נולד בזנזיבר וגדל שם ובהודו עד אמצע שנות העשרה שלו, לפני שעבר עם משפחתו למידלסקס, אנגליה- שם בסופו של דבר הקים את להקת קווין בשנת 1970 עם בריאן מיי ורוג'ר טיילור. מרקיורי מת בשנת 1991 בגיל 45 בגלל סיבוכים שנגרמו ממחלת איידס, בה הודה שחלה רק יום לפני מותו.

שנה לאחר מותו זכה מרקיורי בפרס המוזיקה הבריטית עבור תרומה יוצאת מן הכלל למוזיקה הבריטית, ואורגן עבורו קונצרט מחווה באצטדיון ומבלי שבלונדון. כחבר בלהקת קווין נכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול בשנת 2001, להיכל התהילה של הפזמונאים בשנת 2003, והלהקה זכתה בכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשנת 2002. בשנת 2002 גם קיבל את המקום ה-58 ברשימת 100 הבריטים הגדולים של BBC.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדי מרקיורי (נולד פַֿארוֹק בּוּלְסָרָה, בגוג'ראטית: ફારોખ બલસારા) נולד בסטון טאון, זנזיבר, שבמזרח אפריקה (כיום טנזניה). הוריו, בומי וג'ר בולסרה, היו פרסים ממחוז גוג'ראט בהודו הבריטית. כפרסים הם האמינו בדת הזורואסטרית. למרקיורי הייתה אחות בשם קשמירה. מרקיורי בילה את רוב נעוריו בהודו והתחיל לקחת שיעורי פסנתר בגיל 7. בגיל 8 הוא נשלח מזנזיבר לפנימייה הבריטית לבנים בשם "סנט פיטר" ליד מומבאי. במומביי הוא הקים להקה בית ספרית בשם The Hectics שבעיקר עשתה גרסאות כיסוי לזמרי רוק אנד רול כמו ריצ'רד הקטן וקליף ריצ'רד. בסנט פיטר מרקיורי, פארוק בולסרה, החל לקרוא לעצמו פרדי בולסרה. בפברואר 1963, גיל 17, חזר מרקיורי לדירת הוריו בזנזיבר.

באותה השנה נאלצו מרקיורי ומשפחתו לברוח מזנזיבר בגלל מהפכת זנזיבר העקובה מדם, בה אלפי ערבים והודים מצאו את מותם. המשפחה עברה לבית קטן בפלתהם, מידלסקס שבלונדון. הוא התקבל לקולג' אייסלוורת' פוליטכניק במערב לונדון, שם למד אומנות. הוא קיבל דיפלומה באמנות ועיצוב גרפי מקולג' האומנוית איילינג. מרקיורי נולד כאזרח בריטי ונשאר כך כל חייו.

אחרי סיום לימודיו מרקיורי הצטרף לכמה וכמה להקות ומכר בגדי יד-שנייה בשוק קנסינגטון עם חברתו מרי אוסטין. הוא גם החזיק עבודה בנמל התעופה לונדון הית'רו. בשנת 1969 הצטרף ללהקה הליברפולית Ibex. כשהלהקה לא צלחה, הצטרף ללהקה שנייה בשם Sour Milk Tea. גם להקה זו התפרקה בתחילת 1970.

באפריל 1970 מרקיורי חבר לגיטריסט בריאן מיי ולמתופף רוג'ר טיילור ליצירת הלהקה קווין. טיילור ומיי היו בלהקה בשם "Smile" יחד קודם לכן, אבל היא התפרקה לאחר שהסולן, טים סטאפל, עזב אותה. בסביבות בתקופה הזו שינה את שם משפחתו מבולסרה למרקיורי. ב-1971 מצאו קווין את הבסיסט שלהם, ג'ון דיקון. מרקיורי בחר ללהקה את שמה ועיצב את הלוגו המפורסם שלה.

להקת קווין

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנעדו הקולי של מרקיורי היה רחב בצורה יוצאת דופן. אף על פי שכשדיבר היה בריטון, הוא שר את רוב שיריו בטנור צלול.

כתיבת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקיורי כתב 10 מתוך 17 מהשירים שבאלבום Greatest Hits, האלבום הנמכר ביותר של קווין. המאפיין הבולט ביותר של כתיבתו היה השילוב בין ז'אנרים מוזיקליים שונים ומגווונים, שכלל בין השאר רוקבילי, רוק פרוגרסיבי, הבי מטאל, גוספל ודיסקו. את רוב שיריו כתב על הפסנתר, אף על פי שידע לנגן גם בגיטרה ובנעוריו נהג להקשיב לאומנים שהשתמשו בה, כמו דיוויד בואי, הביטלס, וג'ימי הנדריקס. לעתים הוא שילב צ'מבלו וסינתיסייזר.

הופעה חיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקיורי היה מוכר בזכות כישרונו להופעות חיות. הופעותיו החיות היו תיאטרליות מאוד ושילבו את הקהל במידה רבה. הוא נהג להופיע בתלבושות ססגוניות ושערוריתיות.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמץ הסולו הראשון של מרקיורי החל ב-1972 תחת השם הבדוי לארי לורקס. תחת שם זה ביצע גרסאות כיסוי לשירים I Can Hear Music ו-Goin' Back שפורסמו יחד כסינגל ב-1973.

מרקיורי פרסם שני אלבומי סולו, Mr. Bad Guy (פורסם ב-1985) וBarcelona (פורסם ב-1988). אלבומים אלו הצליחו והתברגו במקומות הראשונים במצעד הפזמונים הבריטי. אלבום הסולו הראשון שלו, Mr. Bad Guy, נחל הצלחה גדולה ונכנס לעשיריה הפותחת במצעד האלבומים הבריטי. רמיקס של Living on My Own, שיר מתוך האלבום, הגיע אחרי מותו בשנת 1993 למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי. האלבום כלל שילוב כבד של כלי הסינתיסייזר, דבר יוצא דופן שלא התרחש באלבומי קווין.

Barcelona נעשה בשיתוף זמרת הסופרן מונסראט קאבאייה, והיה להצלחה מסחרית. ברצלונה היה לאחד מהאלבומים הראשונים ששילב אלמנטים מז'אנר הפופ וז'אנר האופרה. שיר הנושא מהאלבום שימש כשיר הפתיחה לאולימפיאדת ברצלונה. שיר הנושא הצליח גם בספרד.

אחד מלהיטיו בתור זמר סולו הייתה גרסת הכיסוי שלו לשיר The Great Pretender של הפלאטרס. בספטמבר 2006 יצא אלבום אוסף של קריירת הסולו של מרקיורי בבריטניה לכבוד אירוע יום הולדתו השישים. האלבום היה בעשירייה הפותחת של מצעד האלבומים הבריטי.

ב-1981 מרקיורי חבר למייקל ג'קסון וביצע אתו מספר שירים שמעולם לא יצאו לאור באופן רשמי, בהם There Must Be More To Life Than This ו-State Of Shock.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סבב ההופעות הגדול של הלהקה בשנת 1986, שהסתיים ברצף ההופעות המפורסמות באצטדיון ומבלי ובנבוורת, הפסיקה קווין להופיע לאלתר לאחר שפירסמו כי אין למרקיורי כוח להמשיך להופיע לאחר סבב הופעות כה אינטנסיבי. באותה נפוצו שמועות במדיה הבריטית כי מרקיורי חולה בנגיף איידס, בתגובה לבדיקת דם שעשה ולהפסקה הפתאומית של ההופעות. מרקיורי הכחיש בתוקף והכריז כי תוצאות בדיקת האיידס שלו היו שליליות.

לבסוף, ב-23 בנובמבר 1991, פורסמה בשמו של מרקיורי הצהרה לעיתונות העולמית-

בעקבות ההשערות הרבות שנפוצו בעיתונות במהלך השבועיים האחרונים, אני מבקש בזאת לאשר כי אכן התגלה בי וירוס ה-HIV וכי יש לי איידס. הרגשתי כי נכון יהיה שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת עבור ידידי ומעריצי ברחבי העולם לדעת את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו לרופאי ולרופאים בכל רחבי העולם במאבק כנגד מחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה עבורי ואני ידוע במיאוני להתראיין רבות. אנא הבינו שעמדה זו תישאר בעינה.

פרדי מרקיורי

קצת יותר מיממה לאחר שחרור ההצהרה, ב-24 בנובמבר 1991, נפטר מרקיורי בגיל 45 בביתו שבקנזינגטון, בנוכחות חבריו הקרובים. סיבת המוות הייתה דלקת ריאות כתוצאה מנגיף האיידס בו חלה.

הלווייתו של מרקיורי הועברה בידי כומר זרתוסטראי והוזמנו אליה משפחתו ו35 חבריו הקרובים ביותר, כולל חברי להקת קווין ואלטון ג'ון. גופתו נשרפה והאפר ניתן למרי אוסטין על פי בקשתו. אוסטין קברה את האפר במקום סודי אותו הצהירה כי לעולם לא תגלה.

חברי קווין הנותרים הקימו בשנת 1992 את קרן עוף החול של מרקיורי ללוחמה באיידס, וארגנו מופע צדקה לזכר פרדי מרקיורי. במופע זה השתתפו, לצד חברי הלהקה, מוזיקאים רבים מן השורה הראשונה, כגון רוברט פלאנט, מטאליקה, רוג'ר דלטרי, אנני לנוקס, אלטון ג'ון, Guns N' Roses, דייוויד בואי, בוב גלדוף, ג'ורג' מייקל ועוד.

מרקיורי הוריש את ביתו ורוב הונו לחברתו, מרי אוסטין.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקיורי הצהיר בראיון שהוא גיי.[1] בראיון אחר מיקד ואמר שהוא ביסקסואל.[2] במהלך שנות ה-70 קיים מערכת יחסים עם מרי אוסטין, אותה הכיר דרך בריאן מיי. הוא גר איתה כמה שנים במערב קנסינגטון בלונדון לפני שהצטרף לקווין. כשגילה לה על נטייתו המינית נגמר הקשר הרומנטי ביניהם, אך השניים נשארו ידידי נפש עד יומו האחרון. הוא כתב על מרי כמה שירים, המוכר מביניהם Love of My Life. בתחילת שנות השמונים החל מרקורי לבלות במועדונים הומוסקסואליים בניו יורק וקיים מספר מערכות יחסים קצרות,[3] ביניהן מערכת יחסים עם השחקנית האוסטרלית ברברה וולנטיין שכיכבה בקליפ של השיר Its a Hard Life של קווין.

בשנת 1985 החל מערכת יחסים עם מעצב השיער שלו, ג'ים הוטון. הוטון נמצא כנשא HIV ב-1990. הוא סעד את מרקיורי בחוליו ונכח במותו. הוטון חי עם מרקיורי בשש השנים האחרונות של חייו.[4]

כתוצאה מארבע שיניים עודפות, לסתו העליונה של מרקיורי בלטה.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה של פרדי מרקיורי במונטרה על חוף אגם ז'נבה בשווייץ

עד היום נותר מרקיורי דמות פופולרית בבריטניה. בסקר מאה הבריטים הגדולים שערך הBBC בשנת 2002, הגיע מרקיורי למקום 58.

שניים משיריו של מרקיורי, Bohemian Rhapsody ו-We Are The Champions נבחרים פעם אחר פעם בסקרים שונים כשירים הטובים ביותר אי פעם.

החל משנת 2011 להקת קווין החלו בשיתוף פעולה עם הזמר אדם למברט, יוצא העונה השמינית של אמריקן איידול, במטרה להחיות מחדש את של הלהקה.

בול המילניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול המילניום, מציג את פרדי מרקיורי
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הדואר המלכותי הבריטי הכריז שבול המילניום יוקדש לפרדי מרקיורי. עד אז רק בני משפחת המלוכה הבריטית הופיעו על בולים בבריטניה.

אסטרואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרגל ציון 70 שנה להולדת פרדי מרקיורי, הוחלט לקרוא על שמו אסטרואיד- אסטרואיד 17473 פרדימרקיורי, שהתגלה בשנת 1991, שנת מותו של מרקיורי.[5]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1985 - Mr. Bad Guy
  • 1988 - (Barcelona (with Montserrat Caballé
  • The Freddie Mercury Album - 1992

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Solo Collection (10 CDs and 2 DVDs) - 2000
  • 2006 - Lover of life - Singer of songs

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של פרדי מרקיורי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Julie Webb, [1], NME, 04-04-1974
  2. ^ Rock On Freddie, Queen Archives, 1985
  3. ^ Documentary: "Freddie's Loves
  4. ^ "Freddie and Jim: A Love Story", The Guardian, 22/10/1994 [2]
  5. ^ Freddie Mercury: Asteroid named after late Queen star to mark 70th birthday אתר הBBC מתאריך 5 בספטמבר 2016