לדלג לתוכן

אגה (צרפת)

אגה (אתר נופש)
Agay
מראה מהאוויר של אגה ואנטאור
מראה מהאוויר של אגה ואנטאור
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזורפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור
מחוז ואר
קומונה סן רפאל (ואר)
חבל ארץ הריביירה הצרפתית
גובה עד 287 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ באתר הנופש 1,420
קואורדינטות 43°26′05″N 6°51′50″E / 43.434722222222°N 6.8638888888889°E / 43.434722222222; 6.8638888888889 
מפה

אגה (בצרפתית: Agay) הוא אתר נופש בשטח השיפוט של העיר ("קומונה") סן-רפאל במחוז ואר בצרפת, על חוף הים התיכון, בריביירה הצרפתית הוא משתרע לאורך שפת תחנת עגינה למרגלות גבעות ופסגת רסטל ד'אגה (287 מ'), שהיא חלק מהמסיב אסטרל. אגה שוכן בין סן רפאל (9 ק"מ במערב) לקאן (35 ק"מ במזרח) לפי מידע מ-2016 גרו ביישוב 500 משפחות (1420 תושבים) וביקרו בה בקיץ 15,000 תיירים.[1]

השם Agay מקורו בשם היווני "אגאתון", כלומר "טוב, נוח", טופונים יווני עתיק. בשפה הפרובנסלית מבטאים "אגאי".

אגה, מראה מפסגת ראסטל

עמדה גאוגרפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת העגינה של אגה היא כמעט מעגלית, פונה דרומה והיא מוגנת מפני הרוחות על ידי הגבעות מסביב, המגיעות עם ראסטל ד'אגה לגובה 287 מ'. המפרץ נמצא בלבו של המסיב אסטרל, הר נמוך ממקור געשי, בעל שיפועים תלולים והנחצה על ידי בקעים בכיוון צפון-דרום ומערב-מזרח. בזכות מיקומו ונופיו על חוף הים התיכון אגה היא אטרקציה תיירותית, אם כי, להבדיל מסן טרופה וניס הנמצאות לא רחוק, היא מתויירת הרבה פחות.

צורות נוף וגאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה גאולוגית בסיס המסיב אסטרל נוצר עם הרכס ההרקיני אולם מרבית המחשופים הגעשיים הופיעו בסוף הפלאוזואיקון לפני 250 מיליון שנה (בתור הפרמי. באותה תקופה המסיבים מור ואסטרל, קורסיקה וסרדיניה היוו מכלול געשי אחד. למשך כ-30 מיליון שנה שלטה כאן פעילות געשית ניכרת שבעקבותיה נותרו בזלות וסלעים פורפיריים - ריוליטים. אחרי התפרצות געש נוספת באוליגוקן שקעו לקוליתים כחולים של "אסטרליט" (לפי שם המסיב אסטרל) החוצים את המפרץ מדומון עד לכף בומט.

הידרוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מים מתוקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערב המפרץ נשפך לים הנחל אגה (Agay) הנובע מתוך המסיב אסטרל. זרימתו חלשה מאוד בקיץ ואז בתחום היישוב טעם מימיו הוא מליח. עד למאה ה-20 בקצה הנחל היו ביצות שגרמו להפצת המלריה אך הן חוסלו על ידי עבודות בלימה שבוצעו במורד הזרם.

חופים ורחצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הרחצה בחופי אגה הם באיכות טובה, המתועדת בבדיקות של שירותי התברואה.

בדומה לרוב הריביירה הצרפתית נהנה אגה מאקלים ים תיכוני - עם קיצים שטופי שמש ויבשים וחורפים רכים. לפעמים רוח המיסטרל עלולה לגרום להתקררויות פתאומיות של הים ולסיכון לתבערות בקיץ, אם כי היישוב מוגן על ידי המסיבים של מור (או "המורים") ואסטרל. הטמפרטורות המרביות הן C° 28 ביולי - אוגוסט ו +3 C° בדצמבר - ינואר המשקעים מגיעים ל-823 מ"מ בשנה, 15 מ"מ ביולי ומעל 115 מ"מ באוקטובר.

סביבות טבעיות ומגוון ביולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נופיהם של המסיב אסטרל ושל מפרץ אגה סווגו בשנת 1966 כאתר מורשת. כל ה"קומונה" סן רפאל נקשרה למיזם בינלאומי משנת 1976 להגנת הסביבה נגד זיהום שטח המסיב אסטרל - 140,000 דונם - מוגן על ידי הרשות הלאומית ליערות. הבנייה אסורה על רצועה ברוחב של 100 מ' מהחוף. תחנת העגינה אגה, הכף דרימון, הר הראסטל והחוף לרחצה נחשבים לאתרים מיוחדים. שמורת הים של הכף רו היא אזור דיג חשוב. מהמסיב אסטרל והגבעות מסביב נשקפים נופים פנורמיים מרהיבים. ביישוב הסמוך טאול-סיר-מר נמצא הפארק הימי אסטרל-טאול (Esterel-Théoule)

אוכלוסיית היישוב אגה מונה 1420 תושבים, המחולקים ל-500 משפחות. בכל קיץ מתארחים במקום כ-15,000 תיירים.

את אגה משרתות הרכבות TER Provence-Alpes-Côte d'Azur המחברות אל לז אר-דראגיניאן או סן-רפאל עם קאן. באתר נמצאות שתי תחנות רכבת - דראמון (Dramont) ואגה.

פעם התקיים היישוב ותעשיית היערות, מחצבות וענפי חלקאות, כמו פרדסנות, כרמים וגידול ירקות שהם עדיין פעילים. בימינו רוב הכלכלה מבוססת על תיירות קיץ. בייחוד מאז בניית המכלול התיירותי קאפ אסטרל, מעל המחצבות של דראמון.

המקום היה מיושב עוד בתקופה הפרה-היסטורית.

היוונים ממסיליה פקדו בימי הקדם את תחנת העגינה "אגאתון" שהגנה על ספינותיהם וניהלו יחסי מסחר עם השבט הקלטי-ליגורי אוקסיביאנים שחיו בחוף בין פרז'וס לאנטיב ובירתם הייתה נמל המכונה "אייגיטנה". החוקרים מזהים אותה עם אגה או עם טאול-סיר-מר או מנדלייה-לה-נאפול. בתקופה הרומית, שבטים ליגורים מובסים על ידי הרומאים, נסוגו אל המסיב אסטרל והקימו שם נמל הקרוי Portus Agathonis המחובר ל-ויה אורליה בין רומא לנרבון. נמצאו שם אמפורות רומיות שמקורן בספינה שנטרפה.

ימי הביניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 400 הקדוש הונורטוס איש ארל התיישב כאן במערות סנט בום לפני שהקימו את מנזר לרן abbaye de Lérins. אחרי המאה השישית הפרנקים כבשו את פרובאנס ובהמשך המאה ה-9 נאבקו במוסלמים (מורים או סרצ'נים) במאה ה-10 רוזן פרובאנס, גיום המשחרר, גירש את ה"מורים" והעניק את אגה לבישוף של פרז'וס, ריקולף. רק ב-1235 חזר אגה לשליטת הרוזן של פרובאנס, רמון-ברנז'ה החמישי. באותה התקופה בגלל פשיטות ימיות מרובות של ה"מורים", המקום לא היה מיושב יותר.

התקופה המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב קם לתחייה בשם הנוכחי כשהקרדינל רישלייה החליט לחזק את ביצוריו בחזית הימית. נבנו אז שני מגדלים, אחד בבומט, במקום שבו ניצב כיום המגדלור, והשני בדראמון. הוקמה אחוזה עם טירה מבוצרת. הטירה נבנתה ב-1635–1637 על ידי ז'אן - ונסאן דה רו (de Roux) ששירת כלוטננט של תותחנים בצי הלבנט, הפך למפקד כללי של משמרי החופים של פרובאנס ולאנגדוק ואחר כך ב-1636 לבעלי אגה עצמו. הבישוף מפרז'וס היה כפוף לו. המקום עבר בירושה לבנו ז'ול-מישל דה רו שהיה לימים דוכס ונדום ומושל פרובאנס, ואחר כך לנכדתו היחידה, גבריאל (ה) דה רו, שהתחתנה ב-1704 עם ז'אן דה ז'ירו דה לה גארד, מפקד משמרות החופים של פרובאנס במחוז פרז'וס. בנם פרנסואה דה ז'ירו, אדון של אגה ולה גארד (1798-1715) שירת כקצין בכיר בחיל הים הצרפתי וב-1750 בנה מחדש את הטירה לפי תוכנית האדריכל דרווטון ממרסיי.

אחרי 1789. המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי המהפכה הצרפתית המקום נשדד. ב-1813 קרוב לכף בומט במקום שנקרא אחר כך "קלנקת האנגלים" התקיים קרב ימי שבו הסקונר "אסטאפט" והקנוניירה "אר" הותקפו על ידי יחידה של הצי האנגלי של הוריישו נלסון. ה"אסטאפט" הועלתה על חולות החוף על ידי מפקדה שהחזיר אותה מאוחר יותר לשימוש והובלה לנמל טולון, בעוד שהספינה השנייה נכבשה על ידי האנגלים. השבויים, כולל המפקד ז'וזף טוסן ברנאר, נותרו בידי האנגלים עד 1814 כששוחררו. הטירה עברה בימי הרסטורציה לידי מלקיור דה ז'ירו, ראש העיר סן-רפאל ובנו של הבעלים הקודם, פרנסואה דה ז'ירו. חילות המצב הורחקו והאתר סופח לסן-רפאל.

במאה ה-19 נפתחה נקודת מכס, נבנה מיגדלור וב-1864 הגיעה לכאן מסילת ברזל. התאפשרה כריית פורפיר ובהמשך פיתוח התיירות. הסופר גי דה מופסאן שביקר ראן בשנת 1888 תיאר אכסניה שאירחה בזמנים סוערים את מפקדי האוניות ובקיץ את הדייגים.

בל אפוק. הגעת האומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-1880 הנופים והאקלים הרך בחורף התחיל למשוך לסן-רפאל תיירים מבוססים ואומנים. בעיר נבנתה כנסייה חדשה וכמה מלונות פאר. בתחילת המאה ה-20 נבנתה דרך חוף. באגה וביישובים מסביב, אנטאור, דראמון ובולורי, נבנו וילות ובתי מלון בסגנון בל אפוק ואר נובו. בלט בתחום האדריכל פייר אובלה. הושתלו כמויות גדולות של שיטה מסוג שיטה כסופה[2] הפורחת בחודש פברואר. ב-1906 משרד הביטחון הצרפתי פתח באגה בית הבראה גדול - Hôtel des Roches Rouges (אוטל דה רוש רוז' - "מלון הסלעים האדומים"). נפתח משרד דואר מרשים בסגנון בל אפוק. הצבעים השולטים בנוף - אדום, ירוק, כחול - משכו את הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים, מעל לכל את הפוביסטים. ביקרו כאן ארמן גיומן, לואי ולטא, אלבר מארקה, שארל קמואן, אנרי מאטיס. מבקרים נוספים היו המלחין ונסן ד'אנדי, הסופרים מוריס דונה (משורר ומחזאי שהתיישב ביישוב) גי דה מופסאן, אלבר כהן ואנטואן דה סנט-אכזופרי, האחים אוגוסט ולואי לומייר, הפוליטיקאי גסטון דומרג. בשנת 1932 סנט-אכזופרי התחתן בטירת אגה עם קונסואלו סונסין דה סנדובאל, בנוכחות ידידו וגיסו (בעל אחותו), פייר ד'אגה. בין מלחמות העולם נחנך באגה המלון המפואר אוטל דה לה בומט (l'Hôtel de la Baumette) בסגנון אר נובו, ששלט בכף המזרחי ומוערך מאוד על ידי האמנים, האינטקלטואלים, האריסטוקרטים ו"כוכבים" אחרים..

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי מלחמת העולם השנייה הגרמנים החריבו את הטירה והציתו את כל המסיב אסטרל כדי להרוס את היערות ולחסל את גרעיני ההתנגדות האנטי-נאצית שהסתתרו בהם. הם זרעו בונקרים על חוף הים. לפני הנחיתה בפרובאנס, בעלות הברית הרסו בהפגזות את הויאדוקט של אנטאור והרסו את רוב הבתים ואת הקפלה של אגה. הנחיתה עצמה התלוותה באבדות כבדות בגלל המוקשים בחוף.

אחרי מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבשנות ה-1960 השתלב אגה בתנועת פיתוח התיירות הקייצית בריביירה. ב-1990 נבנה כפר הנופש הגדול "קאפ אסטרל" (בתרגום "כף אסטרל") בחלק המערבי של המפרץ, העשוי לקלוט 8,000 נופשים. באותה תקופה נבנו וילות הארחה רבות על הגבעות הנמוכות של המפרץ.

בייושב פועלים גן ילדים ובית ספר יסודי.

  • כנסיית נוטר דאם די סאקרה קר ("גבירתנו של הלב הקדוש")- כנסייה פארוכית רומית-קתולית.

ספורט, שיט, תיירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אולם ספורט פוליוולנטי (אולם טוגו)
  • בסיס נאוטי עירוני
  • מפקדת הנמל
  • לשכת תיירות

אתרים ואטרקציות תיירות חשובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הבאר של הנסיך הקטן במזרח החוף בחניון של המרכז המסחרי
  • המגדלור בומט עם אסטלה.
  • בניין הדואר המשופץ, בסגנון בל אפוק.
  • ככר טוגו, מקום המפגש של שחקני בול ואתר אירועים
  • האי איל ד'אור, שבו לפי האגדה, קיבל הצייר הרז'ה השראה ביצירת "האי שחור" שלו (1937)
  • קורניש ד'אור - עם הקלנקות שלה.

אגה במדיה האמנותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1888 - גי דה מופסאן מתאר את האתר בסיפורו " Sur l'eau" (על המים) המבוסס על מסע בריביירה הצרפתית
  • ארמאן גיומן צייר " Vue des Rochers à Agay (מראה הסלעים באגה) (1897) וציורים נוספים של המקום
  • הצייר לואי ולטא התיישב באגה ב-1898 וצייר נופים רבים של האתר בסגנון פוביסטי

אלבר מארקה ושארל קמואן ציירו את המצוקים הפראים בזמנו של ההר אסטרל. הם הציגו בפריז באולם השביעי של סלון הסתיו של 1905 - אירוע מכונן של זרם הפוביזם.

  • אחרי מלחמת העולם הראשונה - המלחין ונסן ד'אנדי שהתיישב בווילה L'Étrave הלחין מספר יצירות, ביניהן הפואמה הסימפונית "פואמת החופים" Poème des Rivages שבה הקטע הראשון מוקדש לאגה.
  • חלק גדול מעלילת הרומן של אלבר כהן "Belle du Seigneur" מתרחשת באגה.
  • אנטואן לומיאר צייר תמונה גדולה של אגה שנתלתה בכניסה לווילה של בניו, אוגוסט ולואי בליון.
  • 2014 - הקולנוען וודי אלן צילם באגה את סצנות החוץ של סרטו קסם לאור ירח (Magic in the Moonlight) המתרחשות בסביבה האריסטוקרטית של הריביירה הצרפתית בין מלחמות העולם

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Agay, trépidante en été, tranquille en hiver, Var-Matin, ‏2016-01-20 (בצרפתית) כתבה מאת ז'וסלין ז'וריס בעיתון Var Matin - "אגה, תוסס בקיץ, שלו בחורף"
  2. ^ Acacia mimosa או Acacia dealbata.