אינדיאן וולס מאסטרס

**אינדיאן וולס מאסטרס**
ענף	טניס
תאריך ייסוד	1974
	אתר הטורניר
קואורדינטות	33°43′26″N 116°18′21″W / 33.723888888889°N 116.30583333333°W

האינדיאן וולס מאסטרס (באנגלית: Indian Wells Masters, וגם BNP Paribas Open) הוא טורניר טניס המתקיים מדי שנה באינדיאן וולס, קליפורניה, ארצות הברית. לארי אליסון, מייסד ומנכ”ל חברת אורקל, הוא הבעלים של הטורניר לאחר שרכש אותו בשנת 2009.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר, אשר מתקיים בחודש מרץ מדי שנה, הוא טורניר מאסטרס 1000 בסבב הגברים וטורניר WTA-1000 בסבב הנשים. הוא אחד משני הטורנירים היחידים, פרט לטורנירי הגראנד סלאם, שאורכו למעלה משמונה ימים (הטורניר השני הוא טורניר מיאמי). הנשים בדרך כלל מתחילות לשחק ביום רביעי, והגברים יום למחרת; גמרי הטורניר נערכים כ-12 ימים לאחר מכן, ביום ראשון. מתוך 96 משתתפים, 64 מתמודדים בשלב הראשון ו-32 עולים ישירות לשלב הבא. הטורניר משוחק על משטחים קשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נוסד על-ידי הטניסאים צ'רלי פסרל וריימונד מור בשנת 1976. בשנים 1976-1980 הוא נערך ברנצ'ו מיראז', קליפורניה, בקנטרי קלאב מישן הילס (Mission Hills Country Club), קרוב לפאלם ספרינגס. ב-1981 עבר לעיירה לה קווינטה, קליפורניה, ושוחק על מגרש קשה באצטדיון בן 7,500 מושבים במלון לה קווינטה (La Quinta Hotel). בשנת 1987 עבר הטורניר לעיירה אינדיאן וולס, קליפורניה, בה נחנך מלון גרנד צ'מפיונס (Grand Champions Hotel), שהכיל מרכז טניס עם 12 מגרשים, כולל אצטדיון מרכזי בן 10,000 מושבים.^[1]

החל משנת 2000 הטורניר נערך במרכז הטניס אינדיאן וולס טניס גארדן (Indian Wells Tennis Garden), המכיל 29 מגרשים בהם מגרש מרכזי בן 16,100 מושבים, והוא אצטדיון הטניס השני בגודלו בעולם אחרי אצטדיון ארתור אש בניו יורק.^[2] מרכז הטניס של אינדיאן וולס נמצא כ-200 קילומטרים מזרחה ממרכז לוס אנג'לס, כ-25 קילומטרים דרומית-מזרחית מפאלם ספרינגס. כיום הטורניר הוא מהמובילים בטורנירי הטניס בעולם מבחינת מספר המבקרים, עם כ-475,000 צופים נכון לשנת 2019.^[3]

במהלך השנים הוחלף שמו של הטורניר פעמים רבות. ב-1996, הוא היה מבין הראשונים בעולם לערוך בו-זמנית טורניר גם בהסבב העולמי לנשים וגם בהסבב העולמי לגברים (ATP). עם הזמן הפך לאחד מטורנירי הטניס הגדולים בסבב, עד שלעיתים נקרא גם "הגרנד סלאם החמישי".^[4]

זוכי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	זוכה	מקום שני	תוצאה
1976	ארצות הברית ג'ימי קונורס	ארצות הברית רוסקו טאנר	6–4, 6–4
1977	ארצות הברית בריאן גוטפריד	ארגנטינה גיז'רמו וילאס	2–6, 6–1, 6–3
1978	ארצות הברית רוסקו טאנר	מקסיקו ראול רמירס	6–1, 7–6^(7–5)
1979	ארצות הברית רוסקו טאנר (2)	ארצות הברית בריאן גוטפריד	6–4, 6–2
1980	הגמר בוטל בשל גשם
1981	ארצות הברית ג'ימי קונורס (2)	צ'כוסלובקיה איוואן לנדל	6–3, 7–6^(7–5)
1982	צרפת יאניק נואה	צ'כוסלובקיה איוואן לנדל	3–6, 6–2, 7–5 ^[5]
1983	ספרד חוסה היגראס	ארצות הברית אליוט טלצ'ר	6–4, 6–2
1984	ארצות הברית ג'ימי קונורס (3)	צרפת יאניק נואה	6–2, 6–7^(7–9), 6–3
1985	ארצות הברית לארי סטפנקי	ארצות הברית דייוויד פייט	6–1, 6–4, 3–6, 6–3
1986	שוודיה יואקים ניסטרם	צרפת יאניק נואה	6–1, 6–3, 6–2
1987	מערב גרמניה בוריס בקר	שוודיה סטפן אדברג	6–4, 6–4, 7–5
1988	מערב גרמניה בוריס בקר (2)	ספרד אמיליו סנצ'ס	7–5, 6–4, 2–6, 6–4
1989	צ'כוסלובקיה מירוסלב מצ'יר	צרפת יאניק נואה	3–6, 2–6, 6–1, 6–2, 6–3
1990	שוודיה סטפן אדברג	ארצות הברית אנדרה אגאסי	6–4, 5–7, 7–6^(7–1), 7–6^(8–6)
1991	ארצות הברית ג'ים קורייר	צרפת גי פורז'ה	4–6, 6–3, 4–6, 6–3, 7–6^(7–4)
1992	ארצות הברית מייקל צ'אנג	רוסיה אנדריי צ'סנוקוב	6–3, 6–4, 7–5
1993	ארצות הברית ג'ים קורייר (2)	דרום אפריקה ויין פריירה	6–3, 6–3, 6–1
1994	ארצות הברית פיט סמפראס	צ'כיה פטר קורדה	4–6, 6–3, 3–6, 6–3, 6–2
1995	ארצות הברית פיט סמפראס (2)	ארצות הברית אנדרה אגאסי	7–5, 6–3, 7–5
1996	ארצות הברית מייקל צ'אנג (2)	הולנד פול הארהאוס	7–5, 6–1, 6–1
1997	ארצות הברית מייקל צ'אנג (3)	צ'כיה בוהדן אולירך	4–6, 6–3, 6–4, 6–3
1998	צ'ילה מרסלו ריוס	הממלכה המאוחדת גרג רוזדסקי	6–3, 6–7^(15–17), 7–6^(7–4), 6–4
1999	אוסטרליה מארק פיליפוסיס	ספרד קרלוס מויה	5–7, 6–4, 6–4, 4–6, 6–2
2000	ספרד אלכס קורצ'ה	שוודיה תומאס אנקוויסט	6–4, 6–4, 6–3
2001	ארצות הברית אנדרה אגאסי	ארצות הברית פיט סמפראס	7–6^(7–5), 7–5, 6–1
2002	אוסטרליה לייטון יואיט	הממלכה המאוחדת טים הנמן	6–1, 6–2
2003	אוסטרליה לייטון יואיט (2)	ברזיל גוסטבו קוורטן	6–1, 6–1
2004	שווייץ רוג'ר פדרר	הממלכה המאוחדת טים הנמן	6–3, 6–3
2005	שווייץ רוג'ר פדרר (2)	אוסטרליה לייטון יואיט	6–2, 6–4, 6–4
2006	שווייץ רוג'ר פדרר (3)	ארצות הברית ג'יימס בלייק	7–5, 6–3, 6–0
2007	ספרד רפאל נדאל	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	6–2, 7–5
2008	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	ארצות הברית מרדי פיש	6–2, 5–7, 6–3
2009	ספרד רפאל נדאל (2)	הממלכה המאוחדת אנדי מארי	6–1, 6–2
2010	קרואטיה איוואן ליוביצ'יץ'	ארצות הברית אנדי רודיק	7–6^(7–3), 7–6^(7–5)
2011	סרביה נובאק ג'וקוביץ' (2)	ספרד רפאל נדאל	4–6, 6–3, 6–2
2012	שווייץ רוג'ר פדרר (4)	ארצות הברית ג'ון איזנר	7–6^(9–7), 6–3
2013	ספרד רפאל נדאל (3)	ארגנטינה חואן מרטין דל פוטרו	4–6, 6–3, 6–4
2014	סרביה נובאק ג'וקוביץ' (3)	שווייץ רוג'ר פדרר	3–6, 6–3, 7–6^(7–3)
2015	סרביה נובאק ג'וקוביץ' (4)	שווייץ רוג'ר פדרר	6–3, 6–7^(5–7), 6–2
2016	סרביה נובאק ג'וקוביץ' (5)	קנדה מילוש ראוניץ'	6–2, 6–0
2017	שווייץ רוג'ר פדרר (5)	שווייץ סטאן ואוורינקה	6–4, 7–5
2018	ארגנטינה חואן מרטין דל פוטרו	שווייץ רוג'ר פדרר	6–4, 6–7^(8–10), 7–6^(7–2)
2019	אוסטריה דומיניק תים	שווייץ רוג'ר פדרר	3–6, 6–3, 7–5
2020	בוטל בשל מגפת הקורונה
2021	הממלכה המאוחדת קמרון נורי	גאורגיה ניקולוז בסילשווילי	3–6, 6–4, 6–1
2022	ארצות הברית טיילור פריץ	ספרד רפאל נדאל	6–3, 7–6^(7–5)
2023	ספרד קרלוס אלקרס	רוסיה דנייל מדבדב	6–3, 2-6
2024	ספרד קרלוס אלקרס (2)	רוסיה דנייל מדבדב	6-7^(7–5), 1-6

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Year	Champion	Runner-up	Score
↓ טורניר WTA מדרג 3 ↓
1989	בולגריה מנואלה מלייבה	אוסטרליה ג'ני בירן	6–4, 6–1
↓ טורניר WTA מדרג 2 ↓
1990	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	צ'כוסלובקיה הלנה סוקובה	6–2, 5–7, 6–1
1991	ארצות הברית מרטינה נברטילובה (2)	יוגוסלביה מוניקה סלש	6–2, 7–6^(8–6)
1992	יוגוסלביה מוניקה סלש	ספרד קונצ'יטה מרטינס	6–3, 6–1
1993	ארצות הברית מארי ג'ו פרננדס	דרום אפריקה אמנדה קוצר	3–6, 6–1, 7–6^(8–6)
1994	גרמניה שטפי גרף	דרום אפריקה אמנדה קוצר	6–0, 6–4
1995	ארצות הברית מארי ג'ו פרננדס (2)	בלארוס נטאשה זברבה	6–4, 6–3
↓ טורניר WTA מדרג 1 ↓
1996	גרמניה שטפי גרף (2)	ספרד קונצ'יטה מרטינס	7–6^(7–5), 7–6^(7–5)
1997	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	רומניה אירינה ספירלאה	6–2, 6–1
1998	שווייץ מרטינה הינגיס	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	6–3, 6–4
1999	ארצות הברית סרינה ויליאמס	גרמניה שטפי גרף	6–3, 3–6, 7–5
2000	ארצות הברית לינדזי דבנפורט (2)	שווייץ מרטינה הינגיס	4–6, 6–4, 6–0
2001	ארצות הברית סרינה ויליאמס (2)	בלגיה קים קלייסטרס	4–6, 6–4, 6–2
2002	סלובקיה דניאלה הנטוחובה	שווייץ מרטינה הינגיס	6–3, 6–4
2003	בלגיה קים קלייסטרס	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	6–4, 7–5
2004	בלגיה ז'וסטין הנין	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	6–1, 6–4
2005	בלגיה קים קלייסטרס (2)	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	6–4, 4–6, 6–2
2006	רוסיה מריה שראפובה	רוסיה ילנה דמנטייבה	6–1, 6–2
2007	סלובקיה דניאלה הנטוחובה (2)	רוסיה סבטלנה קוזנצובה	6–3, 6–4
2008	סרביה אנה איבנוביץ'	רוסיה סבטלנה קוזנצובה	6–4, 6–3
↓ טורניר חובה ↓
2009	רוסיה ורה זבונרבה	סרביה אנה איבנוביץ'	7–6^(7–5), 6–2
2010	סרביה ילנה ינקוביץ'	דנמרק קרוליין ווזניאקי	6–2, 6–4
2011	דנמרק קרוליין ווזניאקי	צרפת מריון ברטולי	6–1, 2–6, 6–3
2012	בלארוס ויקטוריה אזרנקה	רוסיה מריה שראפובה	6–2, 6–3
2013	רוסיה מריה שראפובה (2)	דנמרק קרוליין ווזניאקי	6–2, 6–2
2014	איטליה פלאביה פנטה	פולין אגניישקה רדוונסקה	6–2, 6–1
2015	רומניה סימונה האלפ	סרביה ילנה ינקוביץ'	2–6, 7–5, 6–4
2016	בלארוס ויקטוריה אזרנקה (2)	ארצות הברית סרינה ויליאמס	6–4, 6–4
2017	רוסיה ילנה וסנינה	רוסיה סבטלנה קוזנצובה	6–7^(6–8), 7–5, 6–4
2018	יפן נאומי אוסקה	רוסיה דריה קסטקינה	6–3, 6–2
2019	קנדה ביאנקה אנדרסקו	גרמניה אנג'ליק קרבר	6–4, 3–6, 6–4
2020	בוטל בשל מגפת הקורונה
↓ WTA-1000 ↓
2021	ספרד פאולה בדוסה	בלארוס ויקטוריה אזרנקה	7–6^(7–5), 2–6, 7–6^(7–2)
2022	פולין איגה שוויונטק	יוון מריה סקארי	6–4, 6–1
2023	קזחסטן ילנה ריבקינה	בלארוס ארינה סבלנקה	7–6^(13–11), 6–4
2024	פולין איגה שוויונטק (2)	יוון מריה סקארי	6–4, 6–0