אל תיגע בזמיר (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל תיגע בזמיר
To Kill a Mockingbird
כרזת גרסת ה-DVD של הסרט
כרזת גרסת ה-DVD של הסרט
מבוסס על אל תיגע בזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוברט מאליגן
הופק בידי אלן ג'יי פאקולה
תסריט הורטון פוט
עריכה אהרון סטל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גרגורי פק
מרי בדהם
רוברט דובאל
מוזיקה אלמר ברנסטין
צילום ראסל הארלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אולפני יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 1962, ארצות הברית
משך הקרנה 128 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט בית משפט, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2 מיליון דולר
הכנסות 13.1 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו tokillamockingbird
פרסים גרגורי פק, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב
עוד שני פרסי אוסקר ושש מועמדויות ופרס גלובוס הזהב לפסקול המקורי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סצנה מן הסרט: עורך הדין אטיקוס פינץ' (גרגורי פק) והנאשם טום רובינסון (ברוק פיטרס) בבית המשפט

אל תיגע בזמיראנגלית: To Kill a Mockingbird, הסרט הופץ במקור בישראל בשם מות הזמיר, אך בהפצות חוזרות ב-DVD, בשידורי הטלוויזיה ובסינמטקים הוא נקרא "אל תיגע בזמיר") הוא סרט קולנוע משנת 1962 לפי הרומן באותו שם זוכה פרס פוליצר מאת נל הרפר לי, העוסק בגזענות בדרום ארצות הברית ובקבלת השונה. הסרט, בהפקתו של אלן ג'יי פאקולה, בבימויו של רוברט מאליגן (שהיה מועמד עבורו לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר) ובכיכובם של גרגורי פק (שזכה עבורו בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב) ומרי בדהם (שהייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בגיל 10 בלבד), זכה גם בפרסי אוסקר לעיבוד האמנותי ובפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר נוספים (בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר). הסרט נבחר ב-1995 לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, הגיע למקום ה-34 ברשימת "מאה שנים... מאה סרטים" של מכון הסרטים האמריקאי וגיבורו, אטיקוס פינץ', זכה במקום הראשון בין הגיבורים ברשימת "מאה שנים... 100 גיבורים ונבלים".

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש במחוז מיקום שבאלבמה, בשנת 1935 ומסופר מנקודת ראותה של הילדה בת התשע, סקאוט פינץ' (בגילומה של מרי בדהם). ג'ין לואיז ("סקאוט") פינץ' ואחיה הגדול ג'ם, הם ילדיו של עורך דין בשם אטיקוס פינץ' (בגילומו של גרגורי פק). דמיונם של סקאוט וג'ם עוסק בשכנם, הקרוי בו (בגילומו של רוברט דובאל באחד מתפקידיו הראשונים על הבד), שלא יצא מהבית מזה עשרות שנים כיוון שנכלא בביתו על ידי אביו כעונש על מעשה משובה בנעוריו והם סקרנים מה מראהו וניזונים בעיקר משמועות זדוניות על אודותיו. עם זאת, נראה כי השכן המסתורי משאיר לילדים מיני מתנות קטנות בגזע עץ חלול ליד ביתו.

סקאוט וג'ם מתבגרים על רקע משפט שבו מתגייס אביהם לייצג צעיר שחור הנאשם באונס נערה לבנה. הנאשם, טום רובינסון (ברוק פיטרס), הוא צעיר שחור, שנחשב בעיירה לפני האשמתו כאדם טוב לב, הגון וישר. הוא נאשם באונס הנערה הלבנה מאילה יואל, ואנשי העיירה, הנגועים בדעות קדומות, מקבלים כמובנת מאליה את אשמתו. השופט טיילור מטיל על עורך הדין אטיקוס פינץ' את ייצוג טום רובינסון בבית המשפט, ואטיקוס, המכיר את טום ומקבל את גרסתו, מסכים לייצגו.

מכאן מוצגות בעלילה הדעות הקדומות והגזענות השוררים בעיירה. תושבי העיירה בזים לאטיקוס, ומתקשים לקבל את העובדה כי הוא מייצג בבית המשפט אדם שחור, טום רובינסון, הנאשם באונס אישה לבנה. האחים סקאוט וג'ם מנודים על ידי בני גילם, והמשפחה חשופה לכעס ולעוינות בעקבות מעשיו הלא פופולריים של עורך הדין אטיקוס פינץ'. פינץ' אף מגן על רובינסון מפני לינץ' אותו מעוניינים לבצע בו בני העיירה.

במהלך המשפט, מתברר כי מבחינה עובדתית קיים ספק רב באשמתו של רובינסון מעל ומעבר לספק סביר, ולמעשה לא ייתכן שהנאשם ביצע את המעשה בו הוא מואשם. אך למרות ההוכחות חבר המושבעים מרשיע את רובינסון. אולם משום שברור לכל תושבי העיירה, לחבר המושבעים ולשופט, שאביה השיכור של הבחורה הכה אותה ושספק אם היא נאנסה בכלל, האב השיכור שהצליח להרשיע את רובינסון בתביעתו, חש מושפל ומנסה לנקום בדרכים אלימות.

השיכור אורב לסקאוט וג'ם ופוצע את ג'ם. אולם, מן החשכה צץ השכן בו שמציל את הילדים והורג את השיכור. הילדים, אביהם והשריף של העיירה, מחליטים לא לדווח על התקרית. ברור שבו יצא זכאי אם ייערך משפט משום שהגן על הילדים מפני רוצח, אך בד בבד הם מודעים לפגיעות הרבה של בו, ורוצים למנוע מנשות העיירה לבוא אליו עם עוגות כאות תודה על הצלת הילדים. בו הביישן שמסתתר בביתו שנים כה רבות לא יוכל לעמוד בפני מתקפת ידידות כזאת.

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס על ספר באותו שם. שם הספר נלקח מקטע בו אומר אטיקוס לילדיו היורים ברובי אוויר כי הריגת ציפור השיר המכונה באנגלית "Mockingbird"[1] היא חטא, כי ציפורי שיר אינן עושות דבר רע אלא שרות להנאת שומעיהן. שם הספר במקור הוא "To Kill a Mockingbird". כיוון שציפור זו אינה מוכרת בישראל, נבחר הזמיר בתרגום לעברית כסמל ליפי השירה בתום לב.

הפסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול, שהולחן על ידי אלמר ברנסטין, זכה לפרס גלובוס הזהב. הפסקול הוקלט מחדש ב-1997 על ידי התזמורת הסקוטית הלאומית בניצוחו וראה אור כתקליט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל תיגע בזמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הציפור החקיינית" - ציפור שיר ממשפחת החקיינים (Mimidae) שתחום תפוצתה אמריקה הצפונית והדרומית וידועה ביכולתה לחקות קולות של ציפורי שיר אחרים, חרקים ואף דו-חיים