לדלג לתוכן

אלחנדרו ולוורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלחנדרו ולוורדה
Alejandro Valverde
ולוורדה לאחר זכייתו באליפות העולם ב-2018
ולוורדה לאחר זכייתו באליפות העולם ב-2018
לידה 25 באפריל 1980 (בן 44)
מורסיה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי אל אימבאטידו (הבלתי מנוצח)
גובה 177 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 61 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצות עבר מוביסטאר
הישגי שיא

וואלטה אספניה (2009)
דופינה ליברה (2009 ,2008)
ליאז' - בסטון - ליאז' (2017, 2015, 2008 ,2006)
קלאסיקה סאן סבסטיאן (2014 ,2008)
וולטה אה קטלוניה (2018, 2017, 2008)

לה פלש ואלון (2017, 2016, 2015, 2014, 2006)
אליפות העולם באופני כביש (2018)
וואלטה אה אנדלוסיה (2012, 2013, 2014, 2016, 2017)
www.alejandrovalverde.es
מאזן מדליות
מתחרה עבור ספרדספרד ספרד
אליפות העולם
כסףהמילטון 2003מרוץ אופני כביש
כסףמדריד 2005מרוץ אופני כביש
ארדזלצבורג 2006מרוץ אופני כביש
ארדפולקנבורג 2012מרוץ אופני כביש
ארדפירנצה 2013מרוץ אופני כביש
ארדפונפראדה 2014מרוץ אופני כביש
זהבאינסברוק 2018מרוץ אופני כביש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלחנדרו ולוורדה בלמונטהספרדית: Alejandro Valverde Belmonte; נולד ב-25 באפריל 1980) הוא רוכב אופניים מקצועי ספרדי לשעבר. מנצח הוואלטה אספנייה ב-2009, אלוף העולם (אינסברוק 2018) וסגן אלוף העולם (2003, 2005). הוא ניצח את המונומנט לייז'–בסטון–לייז' ב-2006, 2008, 2015 ו-2017, לה פלש ואלון ב-2006, 2014, 2015, 2016, ו-2017 וקלאסיקה סן סבסטיאן ב-2008 ו-2014. הישגיו הבולטים במרוצי הקטעים הם: קריטריום דו דופינה בשנים 2008–2009, וולטה אה קטלוניה ב-2009, 2017, ו-2018, הטור של חבל הבסקים ב-2017, וואלטה אה אנדלוסיה ב-2012, 2013, 2014, 2016 ו-2017, מה שמציב אותו כשיאן הניצחונות במרוץ, והישגים רבים נוספים. נוסף על כך הוא אלוף ספרד ב-2008, 2015 ו-2019 ובמקצה נגד השעון ב-2014.

הישגים אלו ואחרים, הביאו אותו להיות לאחד הרוכבים הבולטים בשני העשורים הראשונים במאה ה-21, ולוורדה שילב תכונות נדירות של הצטיינות גם במרוצי קטעים וגם במרוצים חד-יומיים, ונחשב לרוכב מאוד מגוון, עקב הצלחתו בקריירה גם כמטפס, גם כפאנצ'ר ולעיתים גם כספרינטר. על הישגיו בקריירה מעיבים מבצע פוארטו, שבעקבות ממצאי הבדיקה הושעה ולוורדה ממאי 2010 עד 2012, כשהישגיו מ-2010, כולל ניצחונו בטור דה רומאנדי נשללו ממנו.

ולוורדה נולד בלס לומברראס, שנמצאת במורסיה. אחיו, חואן פרנסיסקו היה רוכב אופניים חובב. וגם אביו חואן, היה רוכב חובב וקנה לו את האופניים הראשונים שלו כשהיה בן 6.

קבוצת קלמה קוסטה בלאנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולוורדה החל לרכוב במסגרת מקצוענית בקבוצת קלמה קוסטה בלאנקה, קבוצה צמרת ספרדית בניהולו של ויסנטה בלדה. הוא השתתף בוולטה אה קטלוניה והגיע למקום ה-2 בקטע ה-5[1] בוואלטה אספנייה, לא השיג תוצאות בולטות. ב-2003, ולוורדה ניצח את המירוץ החד יומי קלאסיקה פרימאברה[2]. השתתפותו בוואלטה אספנייה הייתה טובה עבור ולוורדה, הוא ניצח ב-2 קטעים והגיע שלישי כללי[3], 2 בדירוג המאיצים ו-4 בדירוג המטפסים. באליפות העולם שנערכה בהמילטון (קנדה), זכה ולוורדה במדליית הכסף לאחר שסיים 5 שניות לאחר המנצח, איגור אסטרלואה[4]. ב-2004 רשם ניצחונות כללים בוואלטה ולנסיה, הוואלטה מוריסה, ווואלטה בורגוס. בוואלטה אספנייה ניצח את הקטע ה-3 וסיים 4 כללי. באליפות העולם הגיע במקום ה-6[5].

קאס ד'פארן (2005–2022)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 הצטרף לקבוצת קאס ד'פארן. הוא רשם עונה מוצלחת שבשיאה סיים 2 כללי בפריז - ניס[6], ניצח מקטע בטור דה פראנס[7], והגיע שני באליפות העולם[8]. ב-2006 ולוורדה המשיך לצבור תאוצה, כשרשם "דאבל" יוקרתי לאחר שהצליח לנצח גם את הלייז'–בסטון–לייז'[9] גם את הלה פלש ואלון[10]. בנוסף לכך ניצח קטע בטור דה רומאנדי[11] וקטע בוואלטה אספנייה, וזכה במדליית הארד באליפות העולם. ב-2007 ואלוורדה סיים במקום השני גם בליאז' - בסטון - ליאז' וגם בפלש וואלון. הוא ניצח את קטע השעון בוואלטה בורגוס. וסיים 6 כללי בטור דה פראנס. ב-2008 ולוורדה השתתף גם בטור דה פראנס, וגם בוואלטה אספנייה. הוא ניצח את הקטע הראשון בטור ולבש את החולצה הצהובה עד שרומיין פיילו[12], לקח לו אותה בקטע ה-3, בסופו של דבר סיים במקום ה-8 הכללי. בוואלטה ניצח את הקטע הראשון. את 2009 פתח ולוורדה עם עוד שני ניצחונות בקטעים בוואלטה קאסטיליה לאון. בנוסף לכך, ניצח את הוולטה אה קטלוניה ואת הדופינה ליברה. אבל ההישג הגדול שלו הגיע מאוחר יותר באותה עונה, כשניצח את הוואלטה אספנייה[13]. הישגיו של ולוורדה בשנת 2010 נשללו לאחר שהושעה לשנתיים בעוון שימוש בחמורים אסורים.

בשנת 2011 ולוורדה כאמור לא התחרה בגלל ההשעייה. וב-2012 הוא חזר בכושר טוב לאחר שניצח את הוואלטה אה אנדלוסיה וקטע בטור דאון אנדר. בוואלטה אספנייה, ניצח עם קבוצתו את נגד השעון הקבוצתי ועוד קטע ואישי, וסיים 2 כללי וניצח בדירוג המאיצים.

ולוורדה עם חולצת המאיץ בוואלטה אספנייה 2013

ב-2013 ניצח שוב בוואלטה אה אנדלוסיה, וסיים 2 בג'ירו די לומברדיה ו-3 באליפות העולם שהתרחשה באיטליה. וסיים 2 במירוץ החד יומי הקשה, קלאסיקה סאן סבסטיאן. ב-2014 ניצח בפעם השלישית ברצף את הוואלטה אנדלוסיה, ואת הגראן פרמיו מיגל אינדוראין. ולוורדה המשיך בכושר הגבוה כשניצח ב"לה פלש ואלון" וסיים רביעי כללי בטור דה פראנס, שלישי כללי בוואלטה אספנייה ו3 באליפות העולם.

אלחנדרו ולוורדה (ימין), מיכל קוויאטקווסקי (מרכז) וסימון גרנס (שמאל) על הפודיום של אליפות העולם 2014

ב-2015 ניצח שוב את הלייז'–בסטון–לייז' והלה פלש ואלון, הגיע 2 במרוץ אמסטל גולד וניצח את אליפות ספרד. הוא נכנס אל הפודיום בטור דה פראנס וסיים 3, ובוואלטה אספנייה ניצח שוב את דירוג המאיצים. ב-2016 ולוורדה ניצח בפעם הרביעית את הוואלטה אה אנדלוסיה, באותה עונה רשם השתתפות בכל שלושת מרוצי הגראנד טורס, כשהתחרה לראשונה בג'ירו ד'איטליה. ואף ניצח קטע וסיים 3. אך זה עלה לו ביכולת בשני הגראנד טורים האחרים, כשבטור סיים 6 ובוואלטה במקום ה-12. את 2017 פתח את העונה עם ניצחון חמישי בוואלטה אנדלוסיה, דבר שהציב אותו כשיאן הניצחונות במרוץ. ולוורדה ניצח בפעם הרביעית את לייז'–בסטון–לייז' ובפעם החמישית גם את לה פלש ואלון. אך בטור דה פראנס התרסק בקטע הראשון ונאלץ לפרוש מהמירוץ, ההתרסקות הזו גם סיימה לוולרדה את העונה חזר, וניצח את המירוץ הצרפתי בן הארבעה ימים הרוט דיד'אוקסיטאני. ושני קטעים בוואלטה אספנייה. אך הישגו הבולט באותה עונה היה מדליית הזהב באליפות העולם, כשהקדים בספרינט את רומן בארדה, מייקל וודס וטום דימולן.

רגע הניצחון של ולוורדה באליפות העולם
אליפות העולם 2018. פטר סאגאן, האלוף היוצא, מברך את ולוורדה על זכייתו

ב-2019, סיים שני בדירוג הכללי של הוואלטה ולנסיה, בוואלטה מורסיה ובטור דובאי. הוא סיים 7 במילאנו - סן רמו, וניצח את מרוץ הרוט די ד'אוקסטיאני ואת אליפות ספרד. הוא סיים במקום התשיעי הכללי בטור דה פראנס, ונבחר גם לוואלטה אספנייה, שם ניצח את הקטע ה-7 וסיים במקום השני הכללי, לאחר פרימוז' רוגליץ' המנצח.

ב-2020, ולוורדה התחרה בפעם ה-13 בטור דה פראנס וסיים במקום ה-12 הכללי, 17:41 דקות מטאדיי פוגאצ'אר המנצח, כשהוא מסייע לבן קבוצתו, אנריק מאס, לסיים חמישי. גם בוואלטה אספניה ולוורדה רכב על תקן דומסטיק של מאס, וגם שם מאס סיים חמישי, אך הפעם ולוורדה הצליח להיכנס לעשירייה הראשונה, 9:34 דקות מפרימוש רוגליץ' המנצח.

פרשיות סמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, ולוורדה הושעה לשנתיים החל מ-1 בינואר, לאחר שה-DNA שלו נתפס במה שהיה קשור לפרשיית הסמים הגדולה של 2006, שכונתה "מבצע פוארטו"[14].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלחנדרו ולוורדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
פטר סאגאן
אלוף העולם במרוצי כביש
2018
הבא:
מאדס פדרסן