אנגלוס נובוס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פאול קליי |
| תאריך יצירה | 1920 |
| טכניקה וחומרים | צבעי שמן בהעברה וצבעי מים על נייר |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
24.2 ס״מ  |
| גובה |
31.8 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | B87.0994 |
| מיקום | מוזיאון ישראל, ירושלים |
  | |
"אנגלוס נובוס" (בלטינית Angelus Novus, "מלאך חדש") הוא שמו של ציור מאת הצייר פאול קלה, אשר נתן השראה למסה המפורסמת של ולטר בנימין "תזות על מושג ההיסטוריה".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלה יצר את הציור בשנת 1920, בטכניקה מעורבת הכוללת צבעי שמן בהעברה וצבעי מים על נייר.
בשנת 1921 נרכש הציור על ידי פילוסוף התרבות היהודי-גרמני ולטר בנימין. הציור היה תלוי בביתו וליווה את כתיבתו של בנימין לאורך השנים; הוא התייחס אליו במקומות שונים בכתביו, הבולט בהם הוא התזה "על מושג ההיסטוריה" שפרסם זמן קצר לפני מותו. בשנת 1932 ציווה בנימין את הציור לידיד נעוריו, חוקר הקבלה פרופ' גרשום שלום. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933 ברח בנימין ונטש את הציור, ורק שנתיים לאחר מכן הצליחה ידידה להעביר את הציור אליו לפריז. בשנת 1939 ניסה לשווא למכור את הציור, שהיה רכושו היחיד, כדי לממן נסיעה לארצות הברית[1]. בשנת 1940, בטרם יצא למסע המנוסה שלו מפני הנאצים, ארז בנימין את הציור במזוודה והפקיד אותו אצל הפילוסוף ז'ורז' בטאיי[2], שהסתיר אותו בספרייה הלאומית של צרפת. לאחר המלחמה נשלח הציור לגרשום שלום והוצג בביתו בירושלים. לאחר פטירתו מסרה אותו אלמנתו, פניה שלום, למוזיאון ישראל, שם הוא מוחזק כיום.[3]
תזות על מושג ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לפני מותו, בשנת 1940, כתב ולטר בנימין תזה נודעת בשם "תזות על מושג ההיסטוריה" בהשראת הציור. בנימין ראה בו מעין "מלאך ההיסטוריה", הזוכר את העבר וחרד מעתידו של הגזע האנושי. הוא גם ראה בו מלאך המתעתד לעזוב את ההווה האנושי הנורא, ולעופף אל עבר העתיד.
"יש תמונה של קליי הנקראת אנגלוס נובוס. מתואר בה מלאך, הנראה כאילו הוא עומד להתרחק ממשהו, שהוא נועץ בו את עיניו. עיניו קרועות לרווחה, פיו פעור וכנפיו פרושות. כך נראה בהכרח מלאך ההיסטוריה. הוא מפנה את פניו אל העבר. במקום שם מופיעה לפנינו שרשרת של אירועים, רואה הוא שואה אחת ויחידה, העורמת בלי הרף גלי חורבות אלו על אלו ומטילה אותם לרגליו. בלי ספק רוצה היה להשתהות, לעורר את המתים ולאחות את השברים, אבל רוח סערה הנושבת מגן העדן נסתבכה בכנפיו והיא עזה כל-כך, שהמלאך שוב אינו יכול לסגרן. סערה זו הודפת אותו בהתמדה אל העתיד, שהוא מפנה אליו את גבו, ובאותה שעה מתגבהת ערימת ההריסות לפניו עד השמים. מה שאנו מכנים קידמה הוא הסערה הזאת".
— ולטר בנימין, "על מושג ההיסטוריה", 'מבחר כתבים, ב: הרהורים', מגרמנית: דוד זינגר, בחירת הטקסטים ומבואות: יורגן ניראד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996, עמ' 313
הציור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ולטר בנימין והמשמעויות שהעניק לציור, "אנגלוס נובוס" השפיע ומשפיע על אמנים, פילוסופים, אוצרים והיסטוריונים של האמנות, והוא זוכה להתייחסות ולחקירה בספרים וביצירות רבות.
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לורי אנדרסון באלבום "Strange Angels" (1989)
- "מלאכים בשמי ברלין" (1987), סרטו של וים ונדרס[4]
- "מלאך ההיסטוריה" (1989), פסל של אנסלם קיפר
- ”Engel der Geschichte״ (1990), ציור של יגאל תומרקין
- "מלאך ההיסטוריה" - סרט של אריאלה אזולאי (2001) ותערוכה קבוצתית במשכן לאמנות על שם חיים אתר (2000)
- "המלאכית החדשה" (לפי פאול קלה) - עבודה של מיכל היימן (2006)
- "אנגלוס נובוס", שיר של המשורר עמיחי חסון מתוך הספר "בלי מה"[5] (2018)
- "כך הולך הרוח" שיר של יזהר אשדות, מילים של יהלי סובול[6] (2018)
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטפן מוזס, מלאך ההיסטוריה - רוזנצווייג, בנימין, שלום, 2006
תצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2005 - "יופי וקדושה: יצירות-מופת מכל הזמנים", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2008 - "דאדא סוריאליזם ומה שמעבר ", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2011 - "על אודות מלאכים", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2012 - "יוזף בויס | טדאוש קנטור: לשם ובחזרה", מוזיאון ישראל, ירושלים (בכניסה לתערוכה)
- 2015 - "ולטר בנימין: ארכיון גלות", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2015 - תצוגה מיוחד לרגל כנס "ולטר בנימין: Spaces, Places, Cities and Spatiality", מוזיאון ישראל, ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנגלוס נובוס באתר מוזיאון ישראל
- המאמר תזות על מושג ההיסטוריה (באנגלית), שהושפע מהציור
- מאמר על גישת ולטר בנימין לקידמה ולהיסטוריה, בהשראת הציור, באתר בצלאל
- מידע על אנגלוס נובוס בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבנר שפירא, מסע בעקבות מסמך נדיר של ולטר בנימין, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- ^
שני ליטמן, "מלאך ההיסטוריה" של הפילוסוף ולטר בנימין נוחת בתל אביב, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2015
- ^ טוביה ריבנר כותב באוטוביוגרפיה שלו: "כאשר הוצאתי בספרית פועלים סדרה קטנה של כתבים לאסתטיקה בשם 'טעמים', ויכולתי לקיים את מבוקשו משנים רבות של ורנר קראפט להוציא משהו משלו בעברית, ערכתי שורה ממסותיו הגדולות והעברתי אותן לתרגום. [...] בא לי הרעיון לתת בכריכת הספר את ציורו של קליי כדי לבטא באורח זה את הידידות רבת השנים בין קראפט לשלום ואף את חברותו עם בנימין בשנים עברו. רעיון הכריכה עלה בדעתי כאשר גרשם שלום כבר לא היה בחיים. קיבלתי את הסכמת פאני, אלמנתו, ובא צלם לדירתה לצלם את הציור ולהכינו לדפוס. כשנודע הדבר לשומר עיזבונו של שלום, אברהם שפירא (פאצ׳י), העלה חששות, שמא מכינים גניבה. פאני שלום נבהלה ומסרה את התמונה למוזיאון ישראל" ('חיים ארוכים קצרים', הוצאת קשב לשירה, 2006, עמ' 129-128).
- ^ אבי גולדברג, כנפיו העמוסות לעייפה של המלאך הקטן – ולטר בנימין והמלאכים באתר יקום תרבות
- ^ עמיחי חסון, אַנגֵלוּס נוֹבוּס - שיר בפרוזה מאת עמיחי חסון, באתר הארץ, 3 ביולי 2018
- ^ כך הולך הרוח באתר שירונט
