בונים הלר
 | |
| לידה |
25 בינואר 1908 ורשה, פולין הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1998 (בגיל 90) ט"ז באייר תשנ"ח תל אביב-יפו, ישראל  |
| מדינה |
פולין, ישראל |
| לאום | יהודי-פולני, ישראלי |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| שפות היצירה | יידיש |
| סוגה | שירה |
| פרסים והוקרה | פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1981) |
  | |
בונים הֶלֶר (נכתב גם בִּינֶם הלר; נהגה "בִּינֶם" בניב היידיש הדרומי; ביידיש: בינם העלער, לעיתים בינעם; בכתיב סובייטי: בינעמ העלער; 25 בינואר 1908 – 12 במאי 1998[1]) היה משורר יידי יהודי פולני, מן הבולטים במשוררי היידיש בגוש הסובייטי.[2] מ-1957 התגורר בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בונים בן נח הלר נולד בעיר ורשה שבפולין הרוסית ב-25 בינואר 1908 למשפחה יהודית דתית ענייה. עד גיל 14 למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן היה פועל. בשנת 1930 החל לפרסם משיריו, ואף עסק בעיתונאות. בשנים 1937–1939 התגורר בפריז, וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לוורשה. מאוקטובר 1939 עד דצמבר 1947 גר בברית המועצות (ביאליסטוק, אלמה-אטה, מוסקבה). ב-1948 חזר לוורשה, כעת בפולין הקומוניסטית, והיה לעורך הירחון הספרותי "יידישע שריפטן".
הלר נטש את הקומוניזם, התגורר תקופות קצרות בצרפת ובבלגיה ולבסוף עלה לישראל בפברואר 1957 עם משפחתו באונייה "ירושלים" (לאחר שביקר בה בספטמבר 1956)[3].
בשנת 1975 זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש מטעם עיריית תל אביב, על ספריו "ביחידות" ו"בגטו ווארשה בחודש ניסן",[4] שראו אור בתל אביב בשנים שלפני כן. בשנת 1981 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
אשתו הראשונה, גולדה, נפטרה בזמן מלחמת העולם השנייה. השניים היו הורים לבת יחידה, דינה. הוא נישא בשנית להדסה קסטין (1924–1995),[5] שחקנית.
הלר נפטר בשנת 1998 בתל אביב, בגיל 90. נטמן לצד אשתו בבית העלמין ירקון.[1]
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[6].
שיריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירו המפורסם ביותר של הלר הוא "חודש ניסן בגטו ורשה" ("אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן"), שנכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. שניים משיריו בוצעו על ידי חוה אלברשטיין בתקליטיה "די קרעניצע" ו"לעמעלע", והיא אף ראיינה אותו לסרטו התיעודי של בן זוגה, נדב לויתן, "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר" (1995), שבו התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דורך שטאכעטן (ורשה 1932)
- אין אומרו פון טעג (ורשה 1933)
- אויפן ווינט (ורשה 1936)
- לידער (מינסק 1940)
- די ערד האט געציטערט (מוסקבה 1946)
- דער וועג אויף ווארשע (מוסקבה 1948)
- דורך שאט און שיין (לודז' 1948)
- פרילינג אין פוילן (ורשה 1950)
- היימערד (ורשה 1951)
- דאס ליד איז געבליבן - אנתולוגיה של מחברים יהודים בפולין בזמן הכיבוש הנאצי - עורך (ורשה 1951)
- געקליבענע לידער (ורשה 1952)
- אין אונדזער צייט (ורשה 1954)
- דאס ערשטע ליד (ורשה 1956)
- קלארקייט (ורשה 1957)
- ביים ראנד (ירושלים 1957)[7]
- נייע לידער (תל אביב 1964)
- דור און דויער (תל אביב 1967)
- א בוים אין אוונט (תל אביב 1971)
- אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן (תל אביב 1973)
- ביחידות (תל אביב 1975)
- דאס צוגעזאגטע ווארט (תל אביב 1980)
- זיי וועלן אויפשטיין (תל אביב 1984)
- דער גייסט פונעם שטורעם (תל אביב 1992)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בני מר, סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה (תשע"ח)
- יוליאן הירשהויט, 'בינם העלער: זיין דיכטונג פון ווייטיק און נאסטאלגיע', די צוקונפט 82 (1976), 177–179.
- חיים גראדה, 'בינם העלער', ביי זיך 8 (תשל"ז), 28–30.
- יצחק יונסוביץ', 'בינם העלער (צו זיין ווערן א בן-שבעים)', די גאלדענע קייט 100 (1979), 73–78.
- יצחק יונסוביץ', 'המשורר בינם הלר', מאזנים נ, 6–5 (תש"ם), 408–412.
- הירש אושרוביץ, 'וועגן בינם העלערס דיטונג', די צוקונפט 86, 2 (1980), 58–61.
- יצחק יונסוביץ', 'אויף א העכערן שטאפל: בינם העלער, "דאס צוגעזאגטע ווארט" (1980)', די גאלדענע קייט 104 (1981), 192–196.
- ישראל חיים בילצקי, 'א פאר ווערטער: בינם העלער, "דאס צוגעזאגטע ווארט"', יידישע צייטונג 1583 (28 בנובמבר 1980), 5, 11.
- שלמה וורזוגר, 'דער פאעט בינם העלער', ביי זיך 25 (תשמ"ד), 100–103.
- משה שקליר, 'דער שליח פון יידישן ווארט: צו דער ערשטער יארצייט פון בינם העלער', חשבון 133 (תשנ"ט), 13–23.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של בונים הלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בונים הלר באתר worldcat
- בונים הלר באתר openlibrary
- כתבי בונים הלר בפרויקט בן-יהודה
- העלער בינעם באתר בית לייוויק (ביידיש)
- מ. שולשטיין, בינם הלר – חתן פרס פולין העממית, קול העם, 4 בדצמבר 1953
- פסח בינצקי, בינם הלר משורר התקופה, קול העם, 12 באוקטובר 1956, המשך
- ק. שבתאי, המשורר ותשובתו, דבר, 24 במאי 1957
- י. ח. בילצקי, לדמותו השירית של בינם הלר, על המשמר, 27 בדצמבר 1957, המשך
- מרדכי חלמיש, מוטיבים יהודיים-לאומיים בשירת בינם הלר, על המשמר, 31 בינואר 1958, המשך
- מ. חלמיש, השירים החדשים של בינם הלר, על המשמר, 17 ביולי 1964, המשך
- י. בן-מש, ליריקה אידית בישראל, דבר, 28 באוגוסט 1964
- משה פראגר, רסיסים מתוך מערבולת הימים: שני משוררים אשר סגדו למולך הקומוניסטי: האחד שנלכד ונפל – והשני שנתאכזב וברח: החל ב(ו) המשורר שנלכד בפח – והשושבין שלו שנתאכזב ונמלט, בית יעקב, 152 (תשל"ג), עמ' 9 ואילך, באתר היברובוקס
- "ללא ארץ, ללא גבולות": תרבות יידיש בתקופת השואה ולאחריה, עיתון מקוון – חינוך והוראה מתוקשבת – יד ושם: תרגום לשיריו "יידיש, שפתי היקרה" ו"חיה אחותי" (על אחותו חיה, שנרצחה בטרבלינקה, ווידאו של הלר ורעייתו מתוך סרטו נדב לויתן "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשכוח"
- בעני מער, פּאָעט בינעם העלערס זכרונות, אַנטדעקט אין אַ בוידעם (ביידיש)
בונים הלר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- בונים הלר, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
מפרי עטו:
- גליל (עברית: בנימין טנא), דבר, 14 ביוני 1957
- בָּעִיִים של ורשה (עברית: בנימין טנא), דבר, 7 במרץ 1958
- משיריו של בונים הלר באתר Bibliotheca Augustana (ביידיש)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 בונים הלר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ "משורר יידיש הנודע... השריד האחרון מבין המשוררים היהודיים בעלי השם בארצות הגוש הסוואֶטי ['הסובייטי']" (י. ש., "ברורות", דבר, 8 בנובמבר 1955); "החשוב בין סופרי ומשוררי יידיש בפולין" (רחל אדיב, יומן פולני (3): מצבות יהודים והסברות, דבר, 24 בפברואר 1956).
- ^ המשורר בינם הלר סיכם ביקורו בישראל, קול העם, 26 באוקטובר 1956.
- ^ פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש ע"ש שלום יעקב אברמוביץ: הזוכים בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש עד כה, באתר עיריית תל אביב; פרס מנדלי מוכר ספרים יוענק ביום ב', דבר, 19 בספטמבר 1976.
- ^ הדסה קסטין הלר, באתר BillionGraves.
- ^ ארכיון בינם (בונים)הלר, בספרייה הלאומית
- ^ ראו ביקורת: חיים רבינזון, בונים הלר, דבר, 7 במרץ 1958, המשך.