ברנרד מנדוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שפה, קישורים פנימיים, קטגוריה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שפה, קישורים פנימיים, קטגוריה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
המונח "מנדוויל" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בג'מייקה, ראו מנדוויל (ג'מייקה).
ברנרד מנדוויל
Bernard de Mandeville
לידה 15 בנובמבר 1670
רוטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בינואר 1733 (בגיל 62)
האקני, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ליידן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Burchard de Volder עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם כלכלה קלאסית
תחומי עניין פילוסופיה פוליטית, אתיקה, כלכלה
עיסוק פילוסוף, רופא, כלכלן, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ תומאס הובס, ויליאם פטי
השפיע על אדם סמית
מדינה הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Fable of the Bees עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברנרד מנדוויל (בהולנדית: Bernard Mandeville; ב15בנובמבר 1670 – 21 בינואר 1733) היה פילוסוף, פוליטיקאי, כלכלן וסאטיריקן. הוא התפרסם בעקבות הפואמה "משל הדבורים" (אנ'), שביטאה את הערצתו לפילוסוף תומאס הובס.

מנדוויל נולד ברוטרדם, הולנד, אולם גר רוב חייו בלונדון שם גם נפטר. רוב פרסומיו היו בשפה האנגלית.

משל הדבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1705, כתב מנדוויל את הפואמה "משל הדבורים" (The Fable of the Bees) והדפיס אותה בעילום שם. הפואמה שנקראת גם "חטאים פרטיים - מעלות ציבוריות" נעשתה פופולרית ביותר. הפואמה מתארת כוורת דבורים, בה כל דבורה דואגת לעצמה והיא יעילה מאוד. מועצת הכוורת החליטה שהכוורת צריכה להיות מוסרית, ומרגע זה, כל הדבורים הופכות לרציניות ודואגות לזולת. לאט לאט הכוורת הפסיקה להיות פרודוקטיבית ומתה.

לאחר שהפואמה הושמצה, החליט מנדוויל להגן על המשל, וכתב ספר בעל שם זהה (משל הדבורים - חטאים פרטיים, מעלות ציבוריות), בו הוסיף הערות פרשניות לפואמה. בכל פרק הסביר כיצד כל חטא משבעת החטאים מועיל לחברה. מנדוויל אימץ את הנחת האגואיזם של הובס, לפיה האדם הוא אגואיסט הדואג רק לעצמו, אך בסיפוק תשוקותיו הוא תורם לטוב הכללי. לפי תיאורו לונדון הייתה מלאת תשוקות וחיים. למשל, יוהרתן של נשות המעמד העליון ורדיפתן אחרי היופי והעדיים יוצרת עבודה לצורף, שמשלם לשוליית הצורף, שהולך לסבוא ובכך מכלכל את בעל הפונדק, שהולך לזונה שבכך מגנה על תומתן של נשות החברה הגבוהה וחוזר חלילה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנרד מנדוויל בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.