גטו עירוני

גטו עירוני (מאיטלקית: Ghetto) הוא חלק מוגדר בעיר בו מתגוררות קבוצות מיעוטים, בעיקר כתוצאה מלחצים חברתיים, חוקתיים וכלכליים^[1]. גטו עירוני מוגדר כרחוב, או רובע של עיר, הנפרד פיזית מהפונקציות השונות של העיר. לרוב גטאות נתפסים כאזורים עניים יותר מחלקים אחרים של העיר. תצורות שונות של גטו מופיעות בעולם, כאשר כל גטו בעל שם, מאפיינים, ומרקם אנושי הייחודיים לו. המונח נושא לרוב משמעות שלילית המדגישה את הממד הגאוגרפי של עוני ובידולו מאזורים אחרים.

אטימולוגיה

מקור המילה "גטו" אינו ידוע, מכיוון שלא ברור אם המונח הגיע במקור מעברית, יידיש, איטלקית או לטינית^[2]. יש הגורסים כי מקורה מהפועל "לצקת" (באיטלקית gettare), שניתן לייחס לנוכחות של בית יציקה לנחושת בתחילת המאה ה-16, באזור שהיה עתיד להיות הרובע היהודי בוונציה. אחרים טוענים כי המקור הוא מהמילה גאַס ביידיש שפירושה "רחוב" (Gasse בגרמנית, בדומה לשפות אירופיות רבות)^[2]. מקורות אפשריים נוספים למילה^[3]:

המונח "גט" בעברית (שטר גירושין, שטר פירוד)
המונח "gehektes" ביידיש (מגודר)
המונח "Giudaicetum" בלטינית (מובלעת יהודית)
המונח "borghetto" באיטלקית (עיירה קטנה או חלק קטן מעיירה)

השערה נוספת אם כי קלושה למקור המונח היא המילה "Egitto" באיטלקית (השם לארץ מצרים, ייתכן לזכר יציאת בני ישראל ממצרים)^[2].

התפתחות היסטורית

המושג גטו עבר הבנייה במרוצת השנים, באמצעות שימושים שונים במיקומים שונים בעולם.

הגטאות הראשונים נראו בימי הביניים, ונוצרו כתוצאה מהחלטתם של היהודים עצמם להיבדל מן החברה הכללית, מטעמים של שמירת אורחות החיים שלהם ומניעת התבוללות, וכן מפאת ביטחון אישי אל מול פרעות שבוצעו בהם. במקרה זה, ההבדלות המרחבית נבעה מבחירה, או מכורח המציאות באותם הזמנים. בתקופה זו עדיין לא נכפה נושא המגורים העירוניים והפרדתם המרחבית, אך נעשו החלטות להגביל את עיסוקיהם של היהודים או להפעיל עליהם סנקציות שונות על מנת להבדלם או להשפילם.

מרוקו

מלאח (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו, ומהווה מילה מקבילה למושג "גטו" בעדות יהדות אשכנז. מלאח הוא הייצוג הראשון של גטו של אוכלוסיית יהודים אשר הוגבלו מטעם הרשויות למרחב עירוני מסוים. ב-1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פאס והיה נפוץ מתחילת המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-19‏^[4]. בערים, המלאח היה מוקף חומה ומוקם בדרך כלל ליד חצר המלוכה או מוסדות השלטון האחרים על מנת להגן על תושבי המלאח בפני פרעות. עם עלייתם של כמעט כל יהודי מרוקו לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מיהודים ויושבו על ידי אוכלוסייה מוסלמית ענייה^[5].

איטליה

הגטו היהודי בוונציה, ברובע קאנארג'ו הצפוני בעיר, היה הגטו היהודי הראשון באירופה. הגטו הוקם ב-1516 על ידי הרפובליקה של ונציה עקב גזירות ואיסורים על היהודים. זו הייתה הפעם הראשונה שנאסר על יהודים לפי חוק לגור בחלקים מסוימים של עיר אירופית, וכן נאסר על תושבים אחרים להתגורר עמם^[6]. לא רק יהודים הוגבלו בשטח המחיה באותן השנים, אלא שזו הייתה מדיניות השלטונות כלפי מיעוטים לאומיים שחיו בעיר ונציה. עם זאת, היהודים חויבו, בשונה מיתר המיעוטים, לענוד סימני זיהוי^[7]. מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18, המובלעת היהודית המחייבת והסגורה פיזית התפשטה לרומא, פירנצה, מנטובה, ולערים ועיירות נוספות באיטליה.

מלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה, נוסף נדבך חדש לאופי הגטאות. מתחמי הגטאות הוקמו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית, במקרים רבים בשכונות או ברבעים יהודיים או בסמוך עליהם. יהודי העיר הוראו להעתיק את מקום מגוריהם אל מתחמים אלו, במקביל לפינוי האוכלוסייה שאינה יהודית מן המתחמים. השימוש במילה גטו נבחר על ידי שלטונות גרמניה הנאצית מפאת הבידוד של היהודים מן החברה הכללית, אך השימוש בה נבדל מהגטאות שהיו ידועים עד אז בכך שהגטאות שימשו כמקום ריכוז נוח של היהודים עבור ניצולם או שילוחם למחנות ההשמדה, ובכך שהיוו אמצעי חיסול עקב הצפיפות, התנאים הירודים והתברואה הלקויה. בשנת 1942 החל מבצע ריינהארד שעיקרו היה שילוח אוכלוסיית היהודים מן הגטאות אל מחנות ההשמדה.

השימוש במונח גטו בארצות הברית

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה וכחלק משיקום הכלכלה האמריקאית שלאחר המשבר הכלכלי העולמי, חלו שינויים רבים במדיניות הדיור. לגיבורי המלחמה האמריקניים הוקצו שטחי מגורים מרווחים בפרברים במקביל למעבר של קבוצות מיעוטים אל העיר, שהתאפשר עקב שינויים גלובליים ואחרים^[8]. האפליה בתחום הדיור הואצה והולידה את הגטו האמריקאי^[9]. המונח מתייחס לשכונה עירונית בה מצויים פשע מאורגן, אלימות, ועוני מחפיר. שכונות אלו בעלות רוב של מיעוטים המתגורר בהם, בעיקר אפרו-אמריקאים^[10]. השינויים העירוניים הולידו להתפתחות גטאות אלו דרך הדרתם של האוכלוסייה האפרו-אמריקאית אל שכונות בהם יש מחסור בתעסוקה, וכתוצאה התמלאות הרחובות בפשיעה. לדעת דורין מאסי קיום תופעה זו מהווה אתגר ליסודות של הדמוקרטיה אמריקאית ^[11]

שבירת המיתוס השלילי של הגטו העירוני

יש המערערים על המשמעות השלילית שדבקה במילה גטו, וקובלים על ראיית הגטו העירוני כמובלעת סגורה. מחקרים מצאו כי ישנם אנשים שבוחרים מרצון לעבור לאזורים אלה, וזאת כדי לגור בקרבת בני משפחה וחברים^[12]. יש הטוענים כי השימוש השלילי במונח מתעלם מהמשאבים הרבים שהקשרים המקומיים עשויים לספק לתושבים המתגוררים באזורים אלה^[13].

גטו כיום

המונח "גטו" משמש גם לתיאורים תרבותיים וחברתיים, עבור אוכלוסייה מובחנת, שנבדלת מהמרחב לאו דווקא בשל מעמדה הכלכלי. המילה משמשת לרוב בסלנג לתיאור מקום בו מתקיימת תרבות מסוימת ולרוב בהקשר אפרו-אמריקאי. באופן רחב יותר, המונח עלול לייצג משהו ירוד, או שלילי^[9]^[14]. המילה עצמה נפוצה כיום גם באור חיובי, כמאפיין קהילתי, וכמקור לתרבות, או למוזיקה^[15]. דוגמה לכך היא התפתחות סצנת ההיפ-הופ והראפ בגטאות האפרו-אמריקאיים בארצות הברית.

המונח מאומץ גם על ידי קהילות המעוניינות בהיבדלות מרחבית, בדומה לשימוש הראשון של גטו מימי הביניים, מפאת רצון לביטחון אישי וליכולת לקיים בנוחות אורחות חיים. דוגמה לכך היא הגיי וילג' של הקהילה הלהט"בית. קהילה זו לעיתים תוחמת עצמה בגבול גאוגרפי עירוני מוכר, ומרבית אוכלוסייתה שגרה במקום היא גאה. בשונה מגטאות אחרים, גטאות גאים יכולים להיווצר על ידי הקהילה עצמה, ולספק מוסדות בילוי ופנאי המותאמים לה^[16]. נראה כי סוג גטו זה ביכולתו לעודד ג'נטרפיקציה^[17].

בישראל

למדינת ישראל יש גבולות פנימיים המתקיימים במרחב תרבותי-חברתי. ההבדל בין גבול זה לגבול מדיני הוא ברמת הנוכחות המרחבית שלו. גבול פנימי גלוי בזכות הכללים והמוסכמות המקובלים בקרב קבוצות מסוימות, שמובנים לחברי הקהילה ומבדילים אותם מהמרחב הפיזי הסובב.

יש החוקרים את הגבולות החברתיים ואת אופן הבנייתם, כמו גם את תוצריהן החברתיות והכלכליות. ישנה טענה כי בישראל גבולות אלו נוצרו כמנגנון שליטה שמשרת את חברי האליטות (לרוב גברים, אשכנזים, יהודים) על מנת להדיר את השונים מהם^[18]. במרוצת השנים התפתחו בישראל הבדלות מרחביות מובחנות, סביב תרבות, עדה ודת.

דרום תל אביב

בימינו, המושג "דרום תל אביב" הוא מושג סוציו-אקונומי נוסף על היותו מרחב גאוגרפי. אזור זה נחשב לאזור חלש מבחינה כלכלית וביחס לאזורים האחרים בעיר תל אביב. מתוקף היותר אזור כזה, הגיעו אליו בעיקר אוכלוסיית יוצאי יוון, ומאוחר יותר תימן. במרוצת השנים הגיעו אליו אוכלוסיות שוליים כגון מסתננים מאפריקה ועובדים זרים וכן אוכלוסיות עניות שאין ביכולתם לשכור דירה באזור מרכז העיר או צפון העיר.

שכונת מאה שערים

שכונת מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, שנבנתה בשנת 1880. במקור נבנו הבתים כחומה רציפה, ממניעי ביטחון, בדומה לגטו הראשון מימי הביניים. השכונה כיום מורכבת מרוב מוחלט של חרדים מזרמים שונים, בעיקר חסידים וליטאים. אופייה הייחודי של השכונה מבדל אותה מן המרחב, מגדר אותה מבחינה רעיונית אך היא אינה מגודרת בעצמה. בשבתות וחגים השכונה סגורה לכלי רכב.

שומרונים בחולון

נווה פנחס בחולון נבנתה בתחילת שנות ה-50 בדרום מרכז העיר. בשכונה קיים ועד שמטפל בענייניה השוטפים של הקהילה. קיימים מוסדות מוכרים והמזוהים עם הקהילה מתוך תקציב שוטף שהמדינה מקציבה. השכונה היא שומרונית ונבדלת מתוקף רצון הקהילה לקיים את אורחות חייה, ולקיים קשר מרחבי עם אחיהם שמתגוררים בהר גריזים. יחד עם ההפרדה השכונתית, השומרונים מחולון עושים שימוש בכלל מוסדות העיר והמדינה.

ראו גם

רחוב היהודים

לקריאה נוספת

אלינה קורן, מחשבות ישראליות על מושג הגטו, סוציולוגיה ישראלית, תשס"ד-2004, עמ' 163–169.
(Massey, Douglas S., and Nancy Denton. American Apartheid: Segregation and the Making of the Underclass (1993
Norman A. Stillman, The Jews of Arab Lands: A History and Source Book, Jewish Publication Society, pp. 281-286

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גטו עירוני בוויקישיתוף

גטו עירוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Definition of GHETTO, www.merriam-webster.com (באנגלית)
^ ¹ ² ³ Anatoly Liberman, Why Don't We Know the Origin of the Word Ghetto?, OUPblog, ‏2009-03-04 (באנגלית)
^ ghetto | Origin and meaning of ghetto by Online Etymology Dictionary, www.etymonline.com (באנגלית)
^ Susan Gilson Miller, Attilio Petruccioli, Mauro Bertagnin, Inscribing Minority Space in the Islamic City: The Jewish Quarter of Fez (1438-1912), Journal of the Society of Architectural Historians 60, 2001-09-01, עמ' 310–327 doi: 10.2307/991758
^ Michal Shmulovich, Glimpsing Jewish memories amid the mellahs of Morocco, www.timesofisrael.com (באנגלית)
^ Cristiana Facchini, The City, the Ghetto and Two Books. Venice and Jewish Early Modernity :: Quest CDEC journal, המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו (באנגלית)
^ Simon Worrall, The Centuries-Old History of Venice's Jewish Ghetto, Smithsonian Magazine (באנגלית)
^ Jurca, C. (2001). White diaspora: The suburb and the twentieth-century American novel. Princeton University Press. (4):214
^ ¹ ² Teaford, J. C. (2016). The twentieth-century American city: problem, promise, and reality. Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press
^ David M Cutler, Edward L Glaeser, Jacob L Vigdor, The Rise and Decline of the American Ghetto, Journal of Political Economy 107(3), 1997-01, עמ' 455–506
^ Claude S. Fischer, Gretchen Stockmayer, Jon Stiles, Michael Hout, Distinguishing the geographic levels and social dimensions of U.S. metropolitan segregation, 1960–2000, Demography 41, 2004-02-01, עמ' 37–59 doi: 10.1353/dem.2004.0002
^ Bozon, Michel. 1984. Vie quotidienne et rapports sociaux dans une petite ville de province. La mise en scène des différences. Lyon: Presse universitaires de Lyon, p. 39-71
^ Retière Jean-Noël. (1994). Identités ouvrières: histoire sociale dun fief ouvrier en Bretagne, 1909-1990. Paris: LHarmattan, p. 1-13
^ Varady, D. P. (Ed.). (2005). Desegregating the city: ghettos, enclaves, and inequality. SUNY Press
^ Charles E. Connerly, From Racial Zoning to Community Empowerment, Journal of Planning Education and Research 22, 2002-12, עמ' 99–114 doi: 10.1177/0739456x02238441
^ ישי בלנק, אין מולדת להומואים: גלובוליזציה, פירוק מרחבי והגטו ההומו־לסבי, באתר תיאוריה וביקורת, ‏2003
^ אמנון דירקטור, לתכנן מרחב להט״בי, לא רק ללהט״בים, באתר שפת רחוב, ‏2019-06-13
^ עצור - אין גבול! על גבולות והיעדרם ישראל 2017. עורכים: הני זובידה ורענן ליפשיץ. ראשון לציון: משכל.

[1] Definition of GHETTO, www.merriam-webster.com (באנגלית)

[:0-2] ¹ ² ³ Anatoly Liberman, Why Don't We Know the Origin of the Word Ghetto?, OUPblog, ‏2009-03-04 (באנגלית)

[3] tto | Origin and meaning of ghetto by Online Etymology Dictionary, www.etymonline.com (באנגלית)

[4] Susan Gilson Miller, Attilio Petruccioli, Mauro Bertagnin, Inscribing Minority Space in the Islamic City: The Jewish Quarter of Fez (1438-1912), Journal of the Society of Architectural Historians 60, 2001-09-01, עמ' 310–327 doi: 10.2307/991758

[5] Michal Shmulovich, Glimpsing Jewish memories amid the mellahs of Morocco, www.timesofisrael.com (באנגלית)

[6] Cristiana Facchini, The City, the Ghetto and Two Books. Venice and Jewish Early Modernity :: Quest CDEC journal, המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו (באנגלית)

[7] Simon Worrall, The Centuries-Old History of Venice's Jewish Ghetto, Smithsonian Magazine (באנגלית)

[8] Jurca, C. (2001). White diaspora: The suburb and the twentieth-century American novel. Princeton University Press. (4):214

[:1-9] ¹ ² Teaford, J. C. (2016). The twentieth-century American city: problem, promise, and reality. Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press

[10] David M Cutler, Edward L Glaeser, Jacob L Vigdor, The Rise and Decline of the American Ghetto, Journal of Political Economy 107(3), 1997-01, עמ' 455–506

[11] Claude S. Fischer, Gretchen Stockmayer, Jon Stiles, Michael Hout, Distinguishing the geographic levels and social dimensions of U.S. metropolitan segregation, 1960–2000, Demography 41, 2004-02-01, עמ' 37–59 doi: 10.1353/dem.2004.0002

[12] Bozon, Michel. 1984. Vie quotidienne et rapports sociaux dans une petite ville de province. La mise en scène des différences. Lyon: Presse universitaires de Lyon, p. 39-71

[13] Retière Jean-Noël. (1994). Identités ouvrières: histoire sociale dun fief ouvrier en Bretagne, 1909-1990. Paris: LHarmattan, p. 1-13

[14] Varady, D. P. (Ed.). (2005). Desegregating the city: ghettos, enclaves, and inequality. SUNY Press

[15] Charles E. Connerly, From Racial Zoning to Community Empowerment, Journal of Planning Education and Research 22, 2002-12, עמ' 99–114 doi: 10.1177/0739456x02238441

[16] ישי בלנק, אין מולדת להומואים: גלובוליזציה, פירוק מרחבי והגטו ההומו־לסבי, באתר תיאוריה וביקורת, ‏2003

[17] אמנון דירקטור, לתכנן מרחב להט״בי, לא רק ללהט״בים, באתר שפת רחוב, ‏2019-06-13

[18] עצור - אין גבול! על גבולות והיעדרם ישראל 2017. עורכים: הני זובידה ורענן ליפשיץ. ראשון לציון: משכל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]