הסתננות מאפריקה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ההסתננות מאפריקה לישראל החלה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתרחבה במידה ניכרת משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים[1]. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה[2]. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במחצית 2017 שהו בישראל 38,540[3] מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל. 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים[4]. ישראל נמנעת מגירוש אזרחיהן של שתי מדינות אלו אך מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה לשוודיה, הולנד, ארצות הברית וקנדה[5].

ממשלת ישראל ראתה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את גדר הגבול ישראל-מצרים, יזמה את התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובנתה את מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שבנגב. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב החקיקה שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה - עבודה ששכרה בצדה (רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה), הביאו במידה רבה לבלימתה של התופעה בסוף 2012.

רוב המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. ממשלת ישראל נמנעת מלהחזירם למצרים, משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם[6]. מצרים וישראל חתומות על האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם.

על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים בתל אביב וגוש דן (15,000 - 17,000) ובאילת (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: אשדוד, ירושלים וערד[7].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות אירופה דרך הים התיכון או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה סאוטה ומלייה, היא תופעה בת כמה עשרות שנים. מניעי ההגירה נוגעים לתנאי החיים הירודים ביבשת אפריקה הנגועה במלחמות, מעשי רצח עם, משטרים מדכאים, מדבור, עוני, חוסר גישה לשירותים רפואיים מתקדמים, העדר תשתיות ועוד. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20.

רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן סודאן, חוף השנהב, אתיופיה, והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן סומליה וניגריה. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם מהגרי עבודה שהגיעו במטרה לשפר את שכרם ואת איכות חייהם. טרם בניית הגדר בגבול ישראל-מצרים, ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם.

מדינות המוצא של המסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים;
  המדינות העיקריות
  מדינות משניות

אריתריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסתננים מאריתריאה מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני 2013[8]. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא דיקטטורה. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על חופש דת ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של הנצרות (כ-50% מהאוכלוסיה) או האסלאם הסוני (כ-40% מהאוכלוסיה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי[9]. נציבות האו"ם לפליטים הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש משבר הומניטרי.

אריתריאה מסוכסכת עם כל המדינות שבהן היא גובלת[10]. בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה גיוס חובה של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על חיילים ילדים. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא נעצרים, עוברים עינויים ואף נרצחים. על עריקה בזמן שירות צבאי מוטל לעתים עונש מוות[11]. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו[12].

במאמר שפורסם בידי המכללה לביטחון לאומי בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה בשנת 2009 כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה[13]. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל[14]. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה באמנסטי אינטרנשיונל ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות[15].

בדצמבר 2016 פרסם גוף המחקר הרשמי של האיחוד האירופי, EASO, דו"ח שלפיו מי שעזבו את אריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, לאחר תשלום מס של 2% על הכנסתם[16]. עוד פורסם כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם[17]. ביוני 2017 פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי לשווייץ. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה{{הודעה על פסק בית הדין, 20 ביוני 2017}}.

סודאן ודרום סודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסתננים מסודאן מהווים כ-25% מכלל המסתננים לישראל[8]. באזור דארפור שבמערב סודאן התחולל בין השנים 2003 ל-2009 רצח עם. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו למצרים. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב מלחמת האזרחים שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות לדרום סודאן, בין אנשי הצפון המוסלמים-ערבים לאנשי הדרום הנוצרים והאנימיסטים, ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן.

מדינות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסתננים מגיעים גם מסומליה, חוף השנהב, גאנה, ניגריה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וקמרון.

המצב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא דמוקרטיה מפותחת, עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים[18].

אף שישראל חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים פליטי סירות וייטנאמים בשנת 1977, כמאה פליטים מבוסניה בשנת 1993 וכמאה פליטים אלבנים מקוסובו בשנת 1999. עד שנת 2001 לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי היועץ המשפטי לממשלה והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה לשר הפנים. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל[19].

בשנת 2008 החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי 2009 החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים"[20], שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים[21].

מסלול ההגעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסתננים מאפריקה מגיעים למצרים. שם הם משלמים לעתים כחמש מאות עד אלף דולר למבריחים בדואים כדי שיעבירו אותם עד לגבול ישראל[22]. המסתננים מאריתריאה הגיעו למצרים דרך סודן. חלק מהמסתננים הגיעו בטיסות מחרטום, בירת סודן, לקהיר, ומשם באוטובוסים וטנדרים שהביאו אותם למרחק של כ-200 מטר מן הגבול[23]. גם במצרים וגם בסודן יש סניף גדול של נציבות האו"ם לפליטים[24]. על פי דו"ח של "מוקד סיוע לעובדים זרים", היו מקרים שבהם מסתננים נרצחו או הושפלו ומסתננות נאנסו בידי המבריחים[25]. ארגון "רופאים לזכויות אדם" דיווח על כך שזיהה וטיפל בין 2009 ל-2011 בכ-1,300 מקרים של קורבנות עינויים שעונו במדבר סיני, 7.2% דיווחו כי נחטפו והובאו לסיני ולישראל מבלי שירצו בכך. כמו כן דיווח על מאות אנשים המוחזקים במחנות עינויים בסיני[26]. לפי נתוני קבוצת מעקב של האו"ם, הגיעו סכומי הכופר בקיץ 2012 לחמישים אלף דולר למסתנן[27]. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעתים כדי לסכל את ההסתננות[28].

המסתננים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת מסתננים לישראל
שנה אותרו בגבול אותרו בישראל סה"כ
עד 2006 2,727
2007 5,038
2008 8,755
2009 5,212
2010 14,669
2011 17,299
2012 10,440
2013 43 77 120
2014 21 20 41
2015 220 10 230
2016[4] 18 14 32
2017[3] 0 17 17
עליזה אולמרט, אשת ראש הממשלה אהוד אולמרט דאז, משוחחת עם סודנים שהסתננו לישראל ממצרים. 2007
ילדים סודנים מאזור דארפור בגן הוורדים בירושלים, 2007.

מספרם ומקומות מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו לישראל כ-64 אלף מסתננים, מתוכם נותרו כ-44 אלף לאחר שכעשרים אלפים עזבו את הארץ במהלך השנים[29]. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודן (מתוכם כאלף מדרום סודן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות[29]. במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים[30] וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל[31], דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד בניגוד ל-9,570 בתקופה המקבילה ב-2012.

מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים[32]. נכון לתחילת 2017 שוהים בישראל על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה כ-39 אלף מסתננים[33]. הנתון אינו כולל אלפי ילדים שנולדו בישראל, מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתריאה שהגיעו בטיסות לארץ.

לאחר ביטול נוהל חדרה גדרה ועד ליישום חוק ההסתננות ב-2012 הוסעו רבבות עצורים מאפריקה לתחנה המרכזית החדשה של תל אביב. האזורים המזוהים עם המסתננים בדרום תל אביב הם נווה שאנן, שכונת שפירא, שכונת התקווה וקריית שלום, והם מתגוררים שם בצפיפות רבה. רשות ההגירה אינה מנהלת מעקב מדוקדק אחרי מקום מגוריהם של המסתננים, אולם על פי הערכות משנת 2011, המבוססות על נתוני משטרת ישראל, הרשויות המקומיות וארגוני הסיוע, התגוררו בתל אביב 15,000–17,000 מסתננים (בעיקר בדרום תל אביב, אם כי המספר כולל גם את המתגוררים בבת ים ובבני ברק) ובאילת 4,000–8,000. באשדוד ההערכות נעות בין 1,500 ל-2,000, בירושלים 800–1,000, ובערד 400–600[34]. עיסוק בולט שלהם הוא עבודות במלונות, בפרט באילת. בשנים האחרונות יש גידול במספר המסתננים בפתח תקווה ומספרם מוערך באלפים[35].

מדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם ביוני 2016 עולה כי מספר המסתננים המתגוררים בתל אביב מוערך בכ-26 עד 30 אלף. מנתוני טיפת חלב בהם מטופלים ילדים עד גיל 6 עולה כי מספר ילדי המסתננים עד גיל 6 בדרום ת"א הוא 3,343 תינוקות ופעוטות (4,425 עם ילדי עובדים זרים שאינם מסתננים). ישנה מגמת גידול משמעותית במספר התינוקות והפעוטות המטופלים בטיפות חלב בשנים האחרונות (בשנת 2010 היו 261 מטופלים שהם ילדי מסתננים). מספר ילדי המסתננים בשכונות התקווה, נווה שאנן, קריית שלום ושפירא גדול ממספר ילדי הישראלים. בשנת הלימודים תשע"ז נפתחו עבורם 46 גני ילדים, גידול של 58% לעומת שנת הלימודים הקודמת[36]. לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית ת"א 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א[37]. במקביל ישנה הגירה שלילית של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית ת"א לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים[38].

המסתננים מפעילים עשרות בתי עסק בדרום תל אביב, בין העסקים מסעדות, חנויות, ופאבים[39][40][41].

עיריית תל אביב מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה[42].

מעמד המסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיולי 2009 הגישו כמה אלפי מסתננים מאפריקה, בפרט אלה המוחזקים במשמורת, בקשת מקלט במשרד הפנים. נכון לסוף 2013 רוב הבקשות עדיין לא נבדקו. בין אלה שנבדקו קיבלו אך מעטים מעמד של פליט[43]. בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודן[44].

בקיץ 2017, לאחר עתירות לבית המשפט המחוזי, החליט ראש הממשלה בלחץ היועץ המשפטי לממשלה להעניק מעמד תושב ארעי ל–200 מתוך 8,000 אזרחי חבל דרפור בסודן[45].

ישראל מעניקה "הגנה זמנית קבוצתית" למסתננים המזוהים כאריתראים או סודאנים, המהווים כ-83% מהמסתננים לישראל דרך גבול מצרים[46]. ההגנה הקבוצתית מהווה אישור שהייה זמני בישראל, שיש לחדשו מדי שלושה חודשים. להלכה היא אינה כוללת אישור עבודה, אבל באופן מעשי היא מהווה אישור עבודה לאחר שהמדינה התחייבה בנובמבר 2010 במסגרת עתירה של ארגני שמאל לבג"ץ שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים[47]. בעבר גם בקשות מקלט של אלו המזוהים כאזרחי חוף השנהב ודרום סודאן זכו להגנה קבוצתית ולא לבדיקה אינדיווידואלית, אך תוקף הגנה זו פג. מבין בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי מדינות אחרות ונבדקו באופן אינדיווידואלי קבע משרד הפנים כי רק חלק זעום מהם ראויים למעמד פליט[48].

בספטמבר 2016 קבע בית הדין לעררים בירושלים כי חוות הדעת המשפטית של משרד הפנים, שלפיה עריקים מצבא אריתריאה אינם זכאים למקלט, אינה עולה בקנה אחד עם האמנה בדבר מעמדם של פליטים שעליה חתומה ישראל. על בסיס חוות דעת זו נדחו אלפי בקשות מקלט של אזרחים אריתריאיים שהגיעו לישראל. בית הדין קבע כי יש לדון מחדש בבקשות אלה[49]. מאידך, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים פסקה כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה עילה לקבלת מעמד פליט[17].

תחקיר של חדשות ערוץ 2 שפורסם באוקטובר 2016 חשף כי בקרב אזרחים אפריקנים מארצות שאזרחיהן אינם נהנים מהגנה קבוצתית ושוהים בישראל פועלים אנשים המפנים אותם לעורכי דין המסייעים להם למצוא עילה להגשת בקשת מקלט שקרית לרשויות בישראל[50].

פשיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיון שקיים מפכ"ל המשטרה, דודי כהן, בדצמבר 2010, נאמר כי לעומת ירידה במקרי השוד בכלל האוכלוסייה, ישנה עלייה דרמטית בעבירה זו בקרב המסתננים, וכי "עיקר הפשיעה היא פנים מגזרית ומרבית העבירות מבוצעות על רקע שתיית אלכוהול. מעשי הפשע הם בתחומי הסדר הציבורי, אלימות ורכוש". עוד נאמר שם כי באותה שנה "נרשמו שישה מקרי רצח בהם מעורבים מסתננים – 4.5 אחוז מכלל מקרי הרצח בישראל"[51]. שישה מקרים אלה כוללים הריגה של אזרחית ישראלית ורצח של חמישה מסתננים מסודאן ומאריתריאה בידי מסתננים אחרים ממדינות אלה[52]. בדוח שפרסם מבקר המדינה ב-2014 נוסף תיעוד לשני מקרי רצח נוספים.

לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים במחוז תל אביב. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, קטטות, הימורים והחזקת סכין[53]. ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, אונס ושוד[54]. המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים[55]. לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין[56]. בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי שכונת שפירא ואזור התחנה המרכזית החדשה של תל אביב. בתחנה משרתים כמאה שוטרים[57]. עם זאת נטען בדוח המבקר לשנת 2014 כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה[58].

ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור[59]

ב-21 בדצמבר 2013 במהלך נאום של שגריר אריתריאה בפני כ-500 מסתננים תומכי המשטר מאריתריאה בקיבוץ כנרת ארעה קטטה המונית בין מסתננים אריתראים תומכי המשטר לבין אריתראים המתנגדים למשטר שהגיעו למקום באוטובוס ששכרו. המסתננים זרעו הרס רב במקום והמשטרה עצרה עשרות מעורבים. 12 מסתננים פונו לבית החולים[60].

ב-8 ביוני 2014 הסתיימה פעילות של סוכן סמוי בקרב קהילת המסתננים בדרום תל אביב שנמשכה 14 חודשים. בסופה נערכה פשיטה בה נעצרו 65 מסתננים בחשד לסחר בסמים ועבירות רכוש ואלימות[61].

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה בדיקות שנערכו בקרב מסתננים מאפריקה בעשור הראשון של המאה ה-21 נמצא כי שיעור הנשאות של מחלות בקרבם גבוה משיעור הנשאות באוכלוסייה הישראלית. בבדיקות אלו נמצא שיעור נשאות של כחצי אחוז לנגיף ה־HIV (מחולל מחלת האיידס), כחצי אחוז לעגבת רדומה, כ־0.6% לחיידקי שחפת, אחוז אחד לסלמונלה ואחוז אחד לשיגלה[62]. להערכת משרד הבריאות היו בשנת 2013 בישראל כ-150 מסתננים נשאי HIV[58]. עם זאת, שיעור הנשאות שזוהה נמוך משיעור הנשאות בארצות המוצא. הבדל זה הוסבר כתולדה של "ברירה טבעית", במסגרתה מתקשים יותר החולים לעמוד בתלאות המסע מאפריקה לישראל (אפקט המהגר הבריא)[62].

בשנת 2010 אובחנו בבית החולים איכילוב כארבעים מסתננים חולי מלריה, לעומת ארבעה בשנת 2009. בשנת 2011 אובחנו שם עשרים מסתננים חולי שחפת ומדי שנה מאובחנים שם כחמישים מסתננים נשאי HIV[63]. על פי משרד הבריאות, במחצית הראשונה של 2012 אובחנו 90 "מהגרים ממדינות אפריקה" כחולי שחפת באזור תל אביב, שהם כ־90% מכלל מאובחני השחפת בתקופה זו באזור זה[64].

בעקבות מקרה שבו אושפזה פעוטה בת למסתננים מאריתריאה שאובחנה מאוחר יותר כנשאית שחפת בסמוך לחולים ישראלים, הוחלט בבית החולים איכילוב כי מהגרי עבודה ומסתננים יאושפזו בבית החולים במחלקות נפרדות ויהיו מזוהים בתגיות מיוחדות, כדי למנוע הדבקה של שאר האוכלוסייה. מהגרי עבודה ומסתננים המבקרים בבית החולים נדרשו לעבור צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית כתנאי לביקור במקום[65]. משרד הבריאות ביטל את חובת הזיהוי בתגיות והפיץ הנחיות זמניות הנוגעות לזרים ולחסרי מעמד שמוצאם במדינות אפריקה ואסיה, התקפות בבתי החולים איכילוב ווולפסון. לפי ההנחיות נדרשים זרים ממדינות אלה לעבור צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית וכן בדיקות דם לחצבת ולאבעבועות רוח. כמו כן הוחלו הגבלות על ביקורי זרים במחלקות רגישות לזיהומים, כגון מחלקות אונקולוגיות ופגיות[66].

במאמר שפרסמו מומחים לבריאות הציבור במשרד הבריאות נאמר כי החשש להעברת שחפת ואיידס מן האפריקאים לישראלים הוא קטן לאור מנגנוני ההידבקות במחלות אלה (HIV באמצעות יחסי מין ושחפת באמצעות חשיפה ממושכת לאדם נשא המחלה), וכי מרבית ההדבקות מתרחשות בתוך אוכלוסיית המסתננים[67]. כדי לאתר נשאי שחפת חדשים המגיעים לישראל, עוברים כל העצורים המובאים לבית סוהר סהרונים מגבול ישראל-מצרים צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית[68] חיסון נגד שחפת מוצע לכל הילדים בישראל עד גיל ארבע, גם לאלה שאינם זכאים לאזרחות[69].

בשל אי הפעלת תוכנית חיסונים מסודרת בארצות המוצא של המסתננים, ישנה בקרב המסתננים נשאות למספר מחלות זיהומיות שאינן שכיחות בעולם המערבי, דבר המעמיד בסכנת הדבקה אוכלוסייה ישראלית שלא התחסנה ואוכלוסייה בעלת מערכת חיסון חלשה[70]. במאי 2012 התריעו פרופסור גבי ברבש, מנהל בית החולים איכילוב, וכן פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה שם, מפני "פצצת זמן בריאותית" בגוש דן. זאת, בשל ריבוי מקרים בהם מסתננים מאפריקה מגיעים לבתי החולים באזור זה כשהם חולים בשחפת, חצבת, אבעבועות רוח ומחלות זיהומיות מדבקות אחרות שאינן שכיחות בעולם המערבי. לדבריהם, "רק מקצת מהמסתננים מתאשפזים בבידוד לתקופות זמן קצובות, הרוב נשלחים חזרה לרחוב לאחר טיפול ראשוני והסיכון להידבק מהם גבוה ביותר"[71].

ב-2012 הוקמה מחלקת אשפוז ייעודית מוגנת ומסוגרת למסתננים חולי שחפת בבית החולים שמואל הרופא בבאר יעקב. המחלקה שייעודה המקורי היה לטפל בחולי ריאות כרוניים נחשבת לאחת ממחלקות האשפוז המסוכנות ביותר בישראל מחשש להידבקות הצוות. על גג המחלקה הותקנה מערכת סינון אוויר בעלות של יותר ממיליון שקלים במטרה לצמצם את סכנת ההידבקות בשחפת. במחלקה מאושפזים עשרות מסתננים, כאשר זמן האשפוז הוא לרוב בין חודש לחודשיים. חולים מדבקים שמעוניינים לסיים את האשפוז ולצאת מבית-החולים רשאים לעשות זאת על-פי חוק, והיו מקרים בהם מסתננים עזבו את בית-החולים על דעת עצמם כאשר הם נחשבים מדבקים[72].

המסתננים השוהים בישראל אינם זכאים לביטוח הבריאות הממלכתי החל על תושבי ישראל, אך על פי חוק עובדים זרים מחויבים מעסיקים לבטח עובדים זרים המועסקים על ידם בביטוח בריאות. חלק מהמסתננים נעזרים בארגוני בריאות וולונטריים. החוק בישראל מאפשר לחסרי ביטוח רפואי ממלכתי קבלת טיפול רפואי במצבי חירום[73], וזאת ללא התניה בתשלום מראש, ועל כן בתי החולים נאלצים לספוג את העלויות של טיפולי חירום באוכלוסייה זו. על פי דברי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מערכת הבריאות סופגת מעל 50 מיליון ש"ח כדי לממן את הטיפול הרפואי במסתננים[74].

ב-2012 נולדו בבית החולים איכילוב כ-700 תינוקות למסתננות אריתריאיות וסודניות שמהווים כעשירית ממספר הלידות שם[75]. שיעור הפגים בקרב לידות המסתננות גבוה פי 2 מזה באוכלוסייה הכללית. עלותן של לידות המסתננות לבית החולים מוערכת ב-28 מיליון ש"ח[76]

משנת 1998 פועלת ביפו מרפאה מטעם "רופאים לזכויות אדם", המעניקה טיפול רפואי לחסרי מעמד אזרחי, שאינם זכאים לשירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואינם מבוטחים בביטוח רפואי כלשהו[77]. על פי נתוני העמותה, בשנת 2011 היו בה כ-8,000 ביקורים, וב-2012 היו בה 6,900 ביקורים[58].

בספטמבר 2008 נפתחה במתחם התחנה המרכזית החדשה של תל אביב מרפאת פליטים, שהוקמה ביוזמת ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות. המרפאה משרתת למעלה מחמשת אלפים וחמש מאות מטופלים המגיעים באופן סדיר, מרביתם מסתננים מאפריקה, בעזרת רופאים מתנדבים וכוח עזר רפואי[78]. התרופות המשמשות את המטופלים נתרמות על ידי חברות תרופות ורשת סופר-פארם[79].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק לימוד חובה חל על כלל הילדים בישראל ובהם גם ילדי המסתננים, והם משולבים במערכת החינוך. באילת סירבה העירייה במשך 4 שנים לרשום את ילדי המסתננים למערכת החינוך, והם נאלצו ללמוד מחוץ לעיר. בעקבות עתירה של ארגוני הסיוע (עת"מ 29883-07-11 אטוש מאג'ד מאנג'אן ואח' נגד עיריית אילת ומשרד החינוך) פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע באוגוסט 2012, כי על עיריית אילת לשלב תלמידים אלה במערכת. העירייה, בתמיכת משרד החינוך, ערערה על ההחלטה. בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך והעירייה[80], ובעקבות כך שולבו ילדי המסתננים במסגרות החינוך בעיר.

היחס בישראל למסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול מוסדות המדינה במסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנת 2006 החלו להגיע סודאנים לישראל[81], בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה מהם. ב-2008 הנחה ראש הממשלה אהוד אולמרט את הגורמים המקצועיים לעצור את ההסתננות הסודאנית לישראל[82]. מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע רצח העם בדארפור. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן[83].), והמסתננים מסודאן הם פחות ממחצית המסתננים בכלל.

בשל הגדרתה של סודאן כמדינת אויב של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "נתיני מדינת אויב" וניתן היה לעצור אותם על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט). עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על צה"ל לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל בידי גופים אזרחיים"[84]. בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית[85]

בעבר נקט הצבא בנוהל המכונה "החזרה חמה", במסגרתו מוחזרים המסתננים הנתפסים סמוך לגבול לידי השלטונות המצריים. בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגוני זכויות אדם התחייבה המדינה בשנת 2008 לקיים נוהל זה רק לאחר תשאול המסתננים, כדי לאפשר להם לבקש מקלט. המדינה הודתה כי בעניין זה חלו תקלות ומסתננים הושבו ללא תשאול[86].

בשנת 2007 הופקעה בדיקת הזכאות למעמד הפליטים מנציבות האו"ם והטיפול רוכז בידי רשות ההגירה והאוכלוסין. באפריל 2008 נעשה ניסיון שלא לאפשר למסתננים המשוחררים לגור בתל אביב או באילת (דרומה לגדרה או צפונה לחדרה)[87][88], אולם הניסיון כשל.

אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו לבית סוהר סהרונים, שם הם עוברים רישום ושימוע לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ואינם נחשבים בני-הרחקה. הם שוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של רשות האוכלוסין. אנשי יחידה זו קבעו האם המסתנן זכאי למעמד פליט או האם הוא משתייך לאחת מהקבוצות האחרות שמקבלות הגנה קבוצתית. היחידה החלה לפעול ביולי 2009. מאז ועד מאי 2010 היא בדקה כ-2,500 מסתננים וקבעה לשניים מתוכם מעמד של פליט. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן, משוחררים גם אנשי קבוצה זו וניתן להם כתב הגנה. לעתים הם נעלמים ועל פקחי יחידת עוז מוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 הורחקו 863 מסתננים[89].

קטע מגדר הגבול שנבנתה

בינואר 2010 אישרה הממשלה את בנייתה של גדר גבול חלקית בין ישראל למצרים שתכלול חיישנים לאיתור המסתננים. העבודות על הגדר החלו בנובמבר 2010 והושלמו בסוף 2012 (למעט קטע מורכב מבחינה הנדסית, באזור אילת)[90]. עלותה המשוערת כ-1.5 מיליארד ש"ח[91]. במהלך הקמת הגדר ירד במידה ניכרת מספר המסתננים[92], וההסתננות נבלמה כמעט לחלוטין עם השלמת הגדר[90].

בדו"ח של מחלקת המדינה של ארצות הברית, שפורסם באפריל 2011, נמתחה ביקורת על יחסה של ישראל למבקשי המקלט. נמתחה ביקורת על נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על נוהל "החזרה חמה" ועל הרטוריקה של שרים וחברי הכנסת נגדם, כולל ביקורת על השימוש במילה מסתננים כדי לתאר אותם[93]. ביקורת דומה חזרה גם בדו"ח שפורסם במאי 2012[94].

בדצמבר 2011 אישרה הממשלה תוכנית לטיפול במסתננים שעלותה 630 מיליון ש"ח. לפי התוכנית, התלויה באישור הכנסת, ניתן יהיה לקנוס תאגידים המעסיקים מסתננים בסכום של עד 75,000 ש"ח וניתן יהיה לעצור מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים[95]. בינואר 2012 אמר ראש הממשלה נתניהו בוועדת החוץ והביטחון שהרוב המכריע של המסתננים אינם פליטים אלא מסתנני עבודה ובעיניו הם בעיה קיומית[96].

בתחילת 2012 אושר בכנסת תיקון (מס' 3) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) שנועד להתאים חוק זה לטיפול במסתננים. התיקון העיקרי בחוק, שעניינו ההליכים המינהליים לטיפול במסתננים והחזקתם במשמורת, נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, עד ראשית 2015, כדי לבחון את השפעתו על התופעה במהלך תקופה זו.

במאי 2012 פרסם משרד החוץ חוות דעת לפיה אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן לארצם[97]. ב-7 ביוני 2012 התיר בית המשפט המחוזי בירושלים לגרש את אזרחי דרום סודאן בחזרה לארצם, בהתאם להחלטת שר הפנים, אלי ישי, להפסיק את ההגנה הקולקטיבית עליהם[98]. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה מיד לאחר פסק הדין, כי היא נותנת שבוע לאזרחים מדרום סודן השוהים בישראל לעזוב את המדינה מרצונם, ושלושה ימים לאחר ההודעה החל מעצר של זרים מדרום סודן[99].

ביוני 2012 הודיעה רשות ההגירה והאוכלוסין כי תרחיק כארבעת אלפים איש שאותם ניתן לגרש - כאלף ושש מאות מתוך כאלפיים אזרחי חוף השנהב השוהים בישראל, כאלף וחמש מאות דרום סודנים וכאלף אפריקאים ממדינות אחרות[100]. בנוסף הודיעו ראש הממשלה ושר הפנים כי מעתה כל מסתנן חדש אשר ייכנס לארץ יישאר במשמורת במתקן סהרונים ולא ישוחרר בדרום תל אביב כפי שהיה נהוג עד כה[101]. במתקן נמצאים גם כמה ילדים לצד אמותיהם[102].

ביוני 2013 אישרה הכנסת את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013[103], המגביל מסתננים בהוצאת רכוש וכסף מישראל, כדי "להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל"[104].

הפגנת מסתננים בכיכר רבין בתל אביב, ינואר 2014

בספטמבר 2013 קבע בג"ץ כי החוק המאפשר משמורת של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי (בג"ץ אדם נגד הכנסת). בעקבות כך, אישרה הכנסת בדצמבר 2013 תיקון (מס' 4) לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שבוטל. לפי החוק החדש, ניתן לשים מסתננים שנכנסו לישראל לאחר תחילת החוק במשמורת למשך שנה. מסתננים שכבר נמצאים בישראל ניתן להעבירם למרכז שהייה שבו יסופקו להם תנאי מחיה, כולל שירותי בריאות, רווחה ודמי כיס[105]. לצורך כך הוקם מתקן חולות, אף הוא בקציעות, שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מבית סוהר סהרונים. המתקן תוכנן להכיל בעתיד כ-9,000 מסתננים. השוהים בו מקבלים דמי כיס של 500 שקל בחודש. הם יכולים לצאת ממנו, אולם עליהם לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום[106].

חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו כשהם יוצאים לצעדת מחאה ובהמשך הוסעו באופן מאורגן לירושלים. חלקם הוחזרו למתקן המשמורת סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל, שאשרת השהייה שלהם פגה. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר 2014 בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול הכנסת בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים[107] בארגון ההפגנות משתתפים גם ארגוני הסיוע ובפרט ארגון א.ס.ף[108], הקרן החדשה לישראל, שהעבירה כסף למימון הפגנת המסתננים בכיכר רבין, ורופאים לזכויות אדם[109]. במהלך המחאה תועדו מקרים אחדים שבהם שוברי שביתה אפריקאים הותקפו על ידי מסתננים אחרים[110] ומקרים שבהם נמנע ממי שאינו נמנה עם הנהגת המחאה לדבר בפני התקשורת[111].

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2014 דרש מהממשלה לשפר את המדיניות ממשלתית בתחום הטיפול במסתננים, כולל סיפוק צורכיהם הבסיסים בתחומי הרווחה והבריאות, זאת "גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבינלאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם". בנוסף נדרשה הממשלה להתמודד עם המצוקה שבה שרויים תושבי השכונות שבהן התרכזו הזרים במהלך השנים, באמצעות הגברת משאבי כוח האדם בתחנות המשטרה[58].

בעקבות עתירה לבג"ץ נגד תיקון מס' 4 קבע בג"ץ ב-22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו והורה לסגור את מתקן "חולות"[112]. בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את החזקת המסתננים במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום[113]. בעקבות עתירה שהוגשה לו, קיצר בג"ץ את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה ל-12 חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין 12 חודשים או יותר, ישוחררו ממנו לאלתר[114].

בינואר 2017 אישרה הכנסת תיקון לחוק עובדים זרים, שלפיו החל מאפריל 2017 יידרשו מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל. ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו[115]. ביוני 2017 החליט שר האוצר, משה כחלון, לפעול להפחתת שיעור הפיקדון למינימום שנקבע בחוק - 16.5% מהעובד ו-12.5% מהמעסיק[116].

במרץ 2017 פורסם בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי משרד הבריאות מימן ב-2016 שירותי בריאות בעלות של כ-76 מיליוני ש"ח לזרים שאין אפשרות לגרשם[117]. בדיון שנערך במרץ 2017 בוועדה המשותפת לעבודה, רווחה ובריאות עלתה דרישה לתוספות תקציביות לטיפול באוכלוסיית המסתננים: משרד הבריאות דרש 160 מיליון ומשרד הרווחה דרש 40 מיליוני ש"ח[118]. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמד את הוצאות המדינה על המסתננים לשנת 2016 בסכום של 529,573,000 ש"ח. החוקרים מציינים כי אין באפשרותם להציג את כלל העלויות הציבוריות הישירות והעקיפות[119].

עזיבת מסתננים בהסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לצעדים האמורים, הממשלה מעודדת את המסתננים לצאת מישראל על ידי מתן מענק כספי ליוצאים. סכום המענק לעוזבים מרצון הועלה לסך של 3,500 דולר. בחודש פברואר 2014 עזבו 1,705 מסתננים את ישראל, לעומת 765 בינואר 325 בדצמבר ו-63 בנובמבר[120]. שעור העוזבים מקרב השוהים במתקני "סהרונים" ו-"חולות" קרוב לשעורם בשאר הארץ. חלק מן העוזבים מוטסים לרואנדה. הם שוהים שם כמה ימים ומוברחים משם, בהכוונת השלטונות, לאוגנדה[121]. עד מחצית 2017 עזבו מרצון כ-26,000 מסתננים מאז תחילת גל ההגירה[3][44], אך לא גורש אף מסתנן. לדברי יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ל‑40,000 המסתננים שחיים בישראל יש כ-10,000 ילדים שנולדו בה[122]. לדברי שלמה מסלאוי יו"ר ועד הפעולה של תושבי דרום ת"א, נוכח הריבוי הטבעי לא נראה שינוי מהותי במספר המסתננים למרות העזיבה למדינות שונות[123].

ההתנגדות לשהיית המסתננים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הגדיר את תופעת ההסתננות כ"חמורה ביותר" וטען כי היא "מאיימת על מרכיבי החברה בישראל - על הביטחון הלאומי ועל הזהות הלאומית" ואם היא תמשך היא עלולה אף להביא לביטולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית[124].

במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי העריכה עו"ד עפרה קלינגר, קצינה בכירה בשירות בתי הסוהר, שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של ארגוני טרור[19]. הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל[14]. עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה.

בערים שבהן שיעור גבוה של מסתננים מאפריקה ביחס לאזרחים התעוררה התנגדות לתופעה זו. באילת התקיימה באמצע שנת 2010 הפגנה כנגד הממשלה ובה נטען כי התושבים מפחדים ללכת בלילה בשכונות מסוימות[125]. בדרום תל אביב נערכו הפגנות בשל ריבוי המסתננים במקום. בין הפעילים הבולטים בנושא מאי גולן, שפי פז ושלמה מסלאוי. בשכונת שפירא וקריית שלום התארגנו מספר מתווכי דירות והודיעו שלא ישכירו דירות למסתננים בשכונות אלה[126]. בכפר מנדא במחוז הצפון פונו מסתננים בכוח מן היישוב[127].

אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם יעקב כץ (כצל'ה), יושב ראש הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים בכנסת ה-18, שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה לאיום דמוגרפי על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת הפשע והעוני במקומות שבהם מתרכזים המסתננים[128]. גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים[129]. בקיץ 2016, רון חולדאי פועל להשתקעותם בתל אביב ומכשיר את בית הספר "שבח מופת" כבית ספר לילדי אזרחי אריתריאה וסודן המתגוררים בדרום-ת"א.

ב-23 במאי 2012 נערכה בשכונת התקווה הפגנה, בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים. בהפגנה נאמו חברי הכנסת מירי רגב, דני דנון, רונית תירוש ומיכאל בן-ארי. כנגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, בין היתר בטענה שנשאו אופי גזעני ומסית[130]. בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח כהי עור, ניפצו זגוגיות של חנויות ששייכות לאפריקאים, הבעירו פחי אשפה והתעמתו עם שוטרים[131]. בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם[132][133]. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט[134], אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם[135].

ארגוני סיוע למסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים מספר ארגוני סיוע שעוסקים באוכלוסיית המסתננים. חלקם ייעודיים למסתננים מאפריקה כגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים)[136] ו-ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים)[137] בעוד אחרים מקדישים עצמם לכלל אוכלוסיית הזרים כגון מוקד סיוע לעובדים זרים. כמו כן קיימים ארגוני סיוע רבים שאינם מוקדשים לאוכלוסיות אלו אך מסייעים להן בדרכים שונות בהם קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, אמנסטי אינטרנשיונל והאגודה לזכויות האזרח. ארגוני הסיוע פועלים למען האוכלוסייה שהם מתייחסים אליה כמבקשי מקלט בשלושה מישורים עיקריים; סיוע משפטי, סיוע הומניטרי והעלאת המודעות הציבורית לנושא הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. הארגונים פועלים להכשיר את דעת הקהל לקלוט אוכלוסייה זו בישראל[138].

בנוסף לארגוני הסיוע קמה התארגנות אזרחית התומכת במסתננים והיא מרק לוינסקי, יוזמה שקמה בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא אתיופי שקפא למוות בגינת לוינסקי בינואר 2012[139]. מרק לוינסקי מאורגן דרך מספר עמודים בפייסבוק ופעולתם העיקרית של מתנדביו היא חלוקה יומית של אוכל לדרי רחוב ולמסתננים, המתרכזים באזור גינת לוינסקי. הם עוסקים גם באספקת בגדים וציוד, מציאת מחסה ועוד.

ייחודי בין הארגונים הוא ארגון מסיל"ה (מוקד סיוע ומידע לקהילה הזרה) הפועל מטעם עיריית תל אביב, באמצעות חברת הבת שלה "מוסדות חינוך ושיקום שכונות". מסיל"ה הוקמה בשנת 1999 כיוזמה של עיריית תל אביב במטרה לטפל בקהילת מהגרי העבודה והפליטים וזאת לאחר שלא ניתן מענה לכך מטעם המדינה[140]. כיוון שמסיל"ה הוא חלק מהשלטון המקומי, אנשיו מנועים מנקיטת עמדה מוצהרת בנושאים ציבוריים הקשורים בבעיית העובדים הזרים והמסתננים ברמה המדינית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני זרים בישראל, באתר רשות ההגירה, אפריל 2012
  2. ^ הליכי קבלת מעמד פליט בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2013, עמ' 5
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים, רשות האוכלוסין וההגירה, ‏27 ביולי 2017
  4. ^ 4.0 4.1 מספר מסתננים רשומים, רשות האוכלוסין וההגירה, ‏04/03/2017
  5. ^ ליאור, אילן (15 במאי 2017). "זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2017. 
  6. ^ מאתר ארגון Human Rights Watch
  7. ^ גלעד נתן, ‏נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, אוקטובר 2010, עמ' 3.
  8. ^ 8.0 8.1 דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013
  9. ^ תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית
  10. ^ U.S. Department of State, Background Note: Eritrea
  11. ^ Zekre Lebona, The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers, 18 August 2010; Human Rights Watch, Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea, April 2009
  12. ^ דברי סגן שר החוץ דני איילון, פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר כנסת פתוחה
  13. ^ משה טרדמן, סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל, בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54
  14. ^ 14.0 14.1 שלומית שרביט, שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים, באתר ynet, 12 בינואר 2011
  15. ^ ד"ר טרישה רדאקר הפנר, מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה, 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב ממוקד הסיוע לעובדים זרים
  16. ^ דו"ח EASO, בעמ' 31-29
  17. ^ 17.0 17.1 אביה ריש, שווייץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט, 3 בפברואר 2017, באתר ערוץ 20
  18. ^ דני קושמרו, "הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה, באתר mako,‏ 26 בנובמבר 2011
  19. ^ 19.0 19.1 עפרה קלינגר, הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי, בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה
  20. ^ טיפול במבקשי מקלט (RSD), באתר של רשות האוכלוסין וההגירה
  21. ^ "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל. דו"ח באתר מוקד סיוע לעובדים זרים, מרץ 2012
  22. ^ מקור בשגרירות ארצות הברית בקהיר אתר ויקיליקס
  23. ^ אמיר בוחבוט‏, אוגדונר מצרים: "אלפי מחבלים בסיני - והתופעה גדלה", באתר וואלה! NEWS‏, 18 בספטמבר 2013
  24. ^ בן כספית, כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר, באתר "דה פוסט", 18 במאי 2013
  25. ^ בועז ווליניץ‏, דרך הייסורים מאפריקה לישראל: אונס, רעב ומכות, באתר וואלה! NEWS‏, 16 בפברואר 2011
  26. ^ הגיע הזמן להציל את מאות הפליטים המוחזקים במחנות העינויים בסיני, באתר רופאים לזכויות אדם, 30 בנובמבר 2011
  27. ^ Prof. Mirjam van Reisen, Meron Estefanos, Dr. Conny Rijken, Human Trafficking in the Sinai: Refugees between Life and Death, Tilburg University/Europe External Policy Advisors, Brussels, 26 September 2012, page 30
    Joel Millman, Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities, NYTimes, March 1, 2013
  28. ^ Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy
  29. ^ 29.0 29.1 נתוני זרים בישראל, באתר רשות ההגירה, אוקטובר 2015
  30. ^ אמיר בוחבוט‏, פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים, באתר וואלה! NEWS‏, 31 בדצמבר 2012
  31. ^ בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים, באתר רשות האוכלוסין וההגירה
  32. ^ נתוני זרים בישראל יולי 2014
  33. ^ נתוני זרים בישראל, 2017 באתר רשות האוכלוסין וההגירה
  34. ^ גלעד נתן, ‏נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, מאי 2011
  35. ^ ליאור, אילן. "בהוראת עיריית פתח תקוה, חברת החשמל החלה לנתק את הזרם לדירות מבקשי מקלט". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2017. 
  36. ^ ליאור, אילן (28 ביולי 2016). "עיריית תל אביב מקימה 46 גנים לילדי זרים, רק בארבעה מתוכם ישולבו גם ישראלים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2017. 
  37. ^ "כך נראים הגנים של מבקשי המקלט". mako. 18 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2017. 
  38. ^ שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמדדו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות, 10 ביולי 2016, באתר mynet
  39. ^ חדר החדשות, עסקים בלתי חוקיים בדרום ת"א, באתר YouTube, ‏17 בפברואר 2013
  40. ^ עומרי מדמון, תיעוד: המשטרה פינתה עסק לא חוקי של מסתננים. המסתנן מאיים לפגוע בישראלית, באתר ישראלי פטריוט, 10 ביולי 2013
  41. ^ אלחנן גרונר, הפקרות: מסתננים תקפו תושב ת"א שצילם פאב לא חוקי, באתר הקול היהודי, 5 בפברואר 2013
  42. ^ אילן ליאור, עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים", באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016
  43. ^ אריק בנדר, 3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2013
  44. ^ 44.0 44.1 דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017, רשות האוכלוסין, ‏11.03.2017
  45. ^ "ישראל תעניק מעמד תושב ארעי ל-200 יוצאי דרפור". Ynet (בעברית)‎. 8 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2017. 
  46. ^ נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, עמוד 4
  47. ^ בג"ץ 6312/10, באתר בית המשפט העליון
  48. ^ לדברי זהבה גלאון, מאז קום המדינה הוכרו 190 מבקשי מקלט: מסיתים נגד פליטים, "ישראל היום", 12 בנובמבר 2010
  49. ^ עומרי אפרים, פסיקה: חוות הדעת של משרד הפנים מפרה את אמנת הפליטים, באתר ynet, 4 בספטמבר 2016.
  50. ^ גלעד שלמור, ‏תחקיר:כך תיירים הופכים למבקשי מקלט, באתר ‏mako‏‏, ‏6 באוקטובר 2016‏
  51. ^ אבי אשכנזי, "עלייה דרמטית במקרי פשיעה אצל המסתננים", באתר nrg‏, 28 בדצמבר 2012
  52. ^ רועי מנדל, בת ההרוגה לשופט: "תן דוגמה, מנע הרצח הבא", באתר ynet, 12 בספטמבר 2010,
    ורד לוביץ', פליט סודני הואשם ברצח חברו בשל סכסוך כספי, באתר ynet, 4 בפברואר 2010,
    אבי כהן, פליט מאריתראה נרצח בת"א, עובד מסודן נעצר, באתר ynet, 14 בינואר 2010,
    פליט מאריתריאה הואשם ברצח אשתו ההרה בתל אביב, באתר ynet, 29 בנובמבר 2010,
    http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644
    , רענן בן-צור, חשד: רצח הסודני בנתניה - בגלל מטען לטלפון, באתר ynet, 30 ביולי 2010
  53. ^ עומרי אפרים, המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים, באתר ynet, 19 במרץ 2012
  54. ^ פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22
  55. ^ נתנאל כ"ץ, עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2012
  56. ^ אילן ליאור, יניב קובוביץ, המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה, באתר הארץ, 2 במאי 2013
  57. ^ על פעילות התחנה ראו: התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן, פרטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012
  58. ^ 58.0 58.1 58.2 58.3 זרים שאינם בני הרחקה מישראל, בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה
  59. ^ nrg מעריב, היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים, באתר nrg‏, 3 ביולי 2013
  60. ^ עדי חשמונאי, הקטטה ההמונית בכנס הסודי של השגריר: "עשו פוגרום בקיבוץ", באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2013
  61. ^ סוכן משטרתי סמוי הוביל ללכידתם של 65 מסתננים המעורבים בפלילים, באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב]
  62. ^ 62.0 62.1 רון פרידמן, Health Ministry data refutes Yishai's claims that African refugees bring in disease, The Jerusalem Post, 6 בנובמבר 2009
  63. ^ רן רזניק, ‏דו"ח פנימי בבית החולים איכילוב: זינוק במחלות מידבקות בקרב מסתננים מאפריקה, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2012
  64. ^ מיטל יסעור בית־אור, איכילוב: רופאה ו־10 עובדים נדבקו בשחפת, ישראל היום, 22 באוגוסט 2012
  65. ^ ,דן אבןאיכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון, באתר הארץ, 2 ביולי 2012.
    כרמית ראובן, איכילוב: מהגרי עבודה יבודדו למחלקות נפרדות, באתר ynet, 2 ביולי 2012
  66. ^ דן אבן, רוני לינדר-גנץ, משרד הבריאות ביטל את חובת הסימון של אפריקאים באיכילוב, באתר הארץ, 8 ביולי 2012
  67. ^ זהר מור, איתמר גרוטו ואלכס לבנטל, שחפת ואיידס במהגרי עבודה - הכצעקתה?, הרפואה 151, חוברת 3, מרץ 2012, עמודים 175-177
  68. ^ דן אבןאיכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון, באתר הארץ, 2 ביולי 2012.
  69. ^ המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, "מצב הבריאות בישראל 2010", עמוד 273
  70. ^ ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר, "מחלות זיהומיות במערכת הבריאות - מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי סגל", המוסד לבטיחות ולגיהות, עמוד 39
  71. ^ רופאים בכירים מתריעים: עשרות חולים במחלות מידבקות בקרב המסתננים מאפריקה, בארכיון האינטרנט. מקור הדיווח בידיעות אחרונות.
  72. ^ יואב אבן, חדשות ערוץ 2, חדש בישראל: מחלקת שחפת מוגנת, באתר mako, ‏ 8 ביולי 2012
  73. ^ קבלת טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה, באתר כל-זכות
  74. ^ מירי מיכאלי, ליצמן: המסתננים עולים 50 מיליון שקל בשנה, באתר nana10‏, 31 במאי 2012
  75. ^ יואב אבן, שיא בלידות אפריקנים באיכילוב, באתר mako,‏ 20 בדצמבר 2012
  76. ^ אלינור פוקס, אימהות: לא רוצות להיות בחדר עם מסתננים, באתר mako,‏ 19 במרץ 2013
  77. ^ מרפאה פתוחה, עמותת רופאים לזכויות אדם - ישראל
  78. ^ מרפאת פליטים פועלת ביוזמת ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות בתל אביב – 2012-2008, אתר ההסתדרות הרפואית בישראל
  79. ^ מרפאת פליטים בתחנה המרכזית בת"א, אתר "למען פליטי דרפור"
  80. ^ טלילה נשר, העליון מתח ביקורת חריפה על הפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
  81. ^ אתר קו לעובד
  82. ^ ‫ברק רביד, רותי סיני, רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם, באתר הארץ, 23 במרץ 2008‬
  83. ^ פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008 הפורום לזכויות פליטים
  84. ^ דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה
  85. ^ פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010 באתר כנסת פתוחה
  86. ^ רותי סיניהמדינה מודה: תקלה חמורה בהחזרת 91 אפריקאים למצרים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2008; אנשיל פפראנשי המילואים התנגדו להחזרה בכוח של מסתננים למצרים - והנוהל הוקפא, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
  87. ^ ‫ורד לי, נפשם בכפם, באתר הארץ, 5 ביוני 2009‬
  88. ^ שחר אילןמשרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2008‬
  89. ^ דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010
  90. ^ 90.0 90.1 אמיר בוחבוט‏, הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים, באתר וואלה! NEWS‏, 31 בדצמבר 2012
  91. ^ ‫אורי בינדר, אהרונוביץ' בגבול מצרים: מאות מסתננים כל חודש, באתר nrg‏, 20 ביולי 2010‬
    ‫דנה ויילר-פולק, ברק רביד, ראש הממשלה נתניהו אישר: תוקם גדר בגבול עם מצרים בעלות 1.5 מיליארד שקל, באתר הארץ, 10 בינואר 2010‬
  92. ^ יורי ילון, ‏צניחה במספר המסתננים לישראל, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2012
  93. ^ דנה ויילר פולק, ארצות הברית: ישראל מפרה זכויות של מבקשי מקלט, באתר הארץ, 20 באפריל 2011
  94. ^ עומרי אפרים, דו"ח מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים", באתר ynet, מאי 2012
  95. ^ עמרי נחמיאס, התכנית נגד מסתננים אושרה: 3 שנים במעצר, וקנסות גבוהים למעסיקים, באתר nana10‏, 11 בדצמבר 2011
  96. ^ יהונתן ליס, נתניהו בכנסת: "המסתננים הם בעיה קיומית", באתר הארץ, 16 בינואר 2012
  97. ^ ברק רביד, דנה ויילר-פולק, חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן, באתר הארץ, 15 במאי 2012
  98. ^ גילי כהן, דנה ויילר-פולק, עוז רוזנברג, בית המשפט התיר גירוש אזרחי דרום סודאן לארצם, באתר הארץ, 7 ביוני 2012
    עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים, ניתן ב-7 ביוני 2012
  99. ^ עמרי אפרים ואהובה מאמוס, מבצע ענק: עשרות זרים עצורים באילת ובמרכז, באתר ynet, 11 ביוני 2012
  100. ^ אלדד בק, המגורשים בדרום סודן: חיים חדשים עם אלף אירו, באתר ynet, 18 ביוני 2012
  101. ^ נתניהו בממשלה: המסתננים לא יגיעו יותר למרכז הארץ, מוטי בסוק, 17 ביוני 2012, אתר themarker
  102. ^ ענת בן-דור, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, דברים שאפשר לעשות רק כשאף אחד לא רואה, לסה פסה, 28 בספטמבר 2012
  103. ^ חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013, ס"ח 2398 מיום 13 ביוני 2013
  104. ^ הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012, ה"ח הממשלה 718 מיום 23 ביולי 2012
  105. ^ עמרי נחמיאס‏, אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בדצמבר 2013;
    חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013, ס"ח 2419 מיום 11 בדצמבר 2013
  106. ^ רענן בן צור, 3 בדיקות נוכחות, מיקום מבודד ותחבורה ציבורית: מתקן המסתננים "הפתוח" נערך, באתר ynet, 10 בדצמבר 2013
  107. ^ דנה ויילר-פולק ועמרי נחמיאס‏, מבקשי המקלט הפגינו מול הכנסת, נאסרה כניסתם, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בינואר 2014
    אטילה שומפלבי, שר הפנים סער: "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור – לא יקבע את המדיניות של ישראל", באתר ynet, 6 בינואר 2014
  108. ^ מי מארגן, ומהיכן הכסף?, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2014
  109. ^ דנה וילר-פולק‏, אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בינואר 2014
  110. ^ גלעד שלמור, מסתנן שבר שביתה - והוכה על ידי חבריו, חדשות ערוץ 2, 9 בינואר 2014
  111. ^ אלון בן דוד, מבעיה מקומית לשאלה לאומית: מאחורי הקלעים של מחאת מבקשי המקלט, באתר nana10‏, 10 בינואר 2014
  112. ^ בג"ץ 8425/13 זרי גבריסלאסי ואח' נ' הכנסת ואח', 22.9.2014
    .אביאל מגנזי ועומרי אפרים, מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה, באתר ynet
  113. ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, חוק המסתננים המרוכך אושר בכנסת, באתר ynet, 8 בדצמבר 2014
  114. ^ בג"ץ 8665/14 טשומה נגה דסטה ואחרים נגד הכנסת ואחרים, ניתן ב-11 באוגוסט 2015
  115. ^ אילן ליאור, הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל, באתר הארץ, 3 בינואר 2017
  116. ^ טלי חרותי-סוברשר האוצר מפחית את שיעור ההפרשה לפיקדון מהגרי עבודה, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2017
  117. ^ "דוח: עלות הענקת שירותי בריאות למבקשי מקלט ב-2016 - 76 מיליון שקל - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  118. ^ מחיר המסתננים: 200 מיליון ש"ח, www.20il.co.il (בhe-IL)
  119. ^ יאיר אלטמן, עלות הטיפול במסתננים, ישראל היום, ‏11.07.2017
    נטע משה, ‏אומדן ראשוני של הוצאות ציבוריות על שהיית מסתננים בישראל - מעודכן, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 24 במאי 2017
  120. ^ אילן ליאור, שיא בעזיבת מבקשי מקלט מאפריקה: 1,705 יצאו מישראל בפברואר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
  121. ^ אילן ליאור, מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים, באתר הארץ, 22 במאי 2015
  122. ^ אפריקה מחכה להם, ערוץ 7
  123. ^ ""פעם היה כאן גן עדן": החיכוכים בין תושבי דרום ת"א והמסתננים מתגברים". מעריב אונליין Maariv Online (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2017. 
  124. ^ נתניהו: להוציא את המסתננים, הם מאיימים על הזהות הלאומית, באתר nrg,‏ 20 במאי 2012
  125. ^ אהובה מאמוס, הפליטים רוצים להישאר באילת: "לא כולם סודנים", באתר ynet, 11.7.2010
  126. ^ ‫נועה קושרק, מתווכים בדרום ת"א: לא נשכיר דירות לשב"חים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2010‬
  127. ^ כתבה בנושא, חדשות 2.
  128. ^ רוני סופר, ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים, באתר ynet, 28 בדצמבר 2010
  129. ^ גלעד מורג, חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2011
  130. ^ תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה, הודעה לעיתונות, 29 במאי 2012;
    בלה קאופמן, על סרטן, גזענות ומה שביניהם, באתר ynet, 29 במאי 2012
    רויטל חובל, סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח, באתר הארץ, 26 ביוני 2012
  131. ^ נרי ברנר ובועז פיילר, מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו, באתר ynet, 23 במאי 2012
  132. ^ "ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה" - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2017. 
  133. ^ "הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"". מעריב אונליין Maariv Online (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2017. 
  134. ^ עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה, בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2017 
  135. ^ ליאור, אילן (9 באוגוסט 2017). "בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2017. 
  136. ^ א.ס.ף אתר הבית
  137. ^ אתר הבית בעברית ARDC
  138. ^ אבי כהן, בארגונים שמסייעים לזרים מאשימים את רשויות המדינה, ישראל היום, ‏9 באוגוסט 2017
  139. ^ עומרי אפרים, הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים", באתר ynet, 4 בפברואר 2012
  140. ^ עמוד מסיל"ה באתר עיריית תל אביב
  141. ^ ורד לי, מלה נרדפת: פליטים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2015