לדלג לתוכן

דייב אגרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייב אגרס
Dave Eggers
דייב אגרס בפסטיבל הספרים בברוקלין, ניו יורק
דייב אגרס בפסטיבל הספרים בברוקלין, ניו יורק
לידה 12 במרץ 1970 (בן 54)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עורך, מוציא לאור
מקום לימודים אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, תיכון לייק פורסט, אילינוי, המכללה לתקשורת של UIUC עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ספרות פוסט-מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה, מהו המה, זייתון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1993
בן או בת זוג ונדלה וידה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מדיסיס זר (2009)
  • פרס הספר האמריקאי (2009)
  • פרס ספרות ע״ש קרל סנדברג (2017)
  • פרס הספרות לשירות קהילת הספרות האמריקאית (2009)
  • פרס TED (2008)
  • מדליית ניוברי (2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
daveeggers.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייב אגרסאנגלית: Dave Eggers) (נולד ב-12 במרץ 1970) הוא סופר, מוציא לאור ונדבן אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בזכות ספרו רב-המכר "A Heartbreaking Work of Staggering Genius" ("יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה"). לאחר פרסום הספר, אגרס כתב עוד 19 ספרים וארבעה מחזות, ערך ותרם ל-20 ספרים נוספים. ייסד את בית ההוצאה לאור "מקסויני'ס" ואת המלכ"ר "סקולר-מאץ'" לסיוע לסטודנטים, והוא מייסד-שותף של המיזם החינוכי "ולנסיה 826".

אגרס נולד ב-12 במרץ 1970 בבוסטון שבארצות הברית. שני הוריו נפטרו מסרטן בהפרש של מספר חודשים, כשאגרס היה בן 21. אחיו הצעיר כריסטופר ("טוף") היה בן 8, ולאגרס היו עוד אח ואחות מבוגרים ממנו. שניהם לא היו מסוגלים לטפל באח הצעיר מפאת עיסוקיהם, ועל כן דייב אגרס לקח אותו תחת חסותו. לשם כך נאלץ אגרס לעזוב את לימודיו באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ולעבור עם חברתו ועם האח לברקלי (קליפורניה). הוא רשם את אחיו לבית ספר פרטי, ופרנס את שניהם כעורך גרפי בעיתון מקומי. את חוויותיהם יוצאות הדופן פרסם אגרס בשנת 2000, באוטוביוגרפיה "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה", שהפכה לרב מכר וזכתה בפרסים רבים.

בשנת 1994 רכש אגרס חינמון מקומי, והפך אותו לעיתון סאטירי מצליח בשם "מייט" (Might), שפעל עד 1997.

בשנת 2016 ביקר בישראל במסגרת פרויקט של ארגון "שוברים שתיקה" וכתב מאמר מספר מאמרים על הכיבוש הישראלי, לציון 50 שנים למלחמת ששת הימים[1][2]. הספר יצא לאור ביוני 2017 בשם "Kingdom of Olives and Ash" ("ממלכה של זיתים ואפר") ובעברית בשם "חמישים 1967–2017 סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש", בעריכת איילת ולדמן ומייקל שייבון[3].

בשנת 2022 הוחרמו ספריו, יחד עם ספרים של עוד 5 סופרים, בכל ספריות בתי הספר במדינת דרום דקוטה, בטענה שאינם ראויים לקריאה בידי ילדים ובני נוער[4].

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 ייסד אגרס את ההוצאה לאור העצמאית "מקסוויני'ס", כשם נעוריה של אמו. ההוצאה מפרסמת רבעון ספרותי, ירחון שנערך בידי אשתו של אגרס, וכן רבעון DVD. בין הפרסומים האחרים של ההוצאה: סדרת ספרי איגיון לילדים שנכתבו על ידי אגרס ואחיו הצעיר; לקראת מונדיאל 2006 כתב אגרס מאמר על נבחרת ארצות הברית בכדורגל, שפורסם ב"מדריך האוהד הנבון לאליפות העולם בכדורגל".

ביחד עם המחנכת ניניבה קלמנטס קלגארי, ייסד אגרס בשנת 2002 את "ולנסיה 826", מלכ"ר שנועד לעודד כתיבה יוצרת בקרב ילדים ובני-נוער, ולעזור למורים לעורר השראה ורצון כתיבה בקרב תלמידיהם. מאז ייסודו, גדל המיזם והוא מתפרס על מספר מרכזים עירוניים בארצות הברית, מסן-פרנסיסקו ועד ניו-יורק.

בין ספריו החשובים של אגרס:

  • "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה" (2000) - סיפור קורותיהם של אגרס ושל אחיו לאחר מות הוריהם. אף על פי שרשמית הספר משויך לסוגת ספר זיכרונות, הוא יוצא דופן בקטגוריה הזאת, משום שפרטי העלילה שונים במידת מה ממה שהתרחש במציאות, משיקולים ספרותיים.
  • "למורים קל: הקרבנות הגדולים והמשכורות הקטנות של המורים של אמריקה" (Teachers Have It Easy: The Big Sacrifices and Small Salaries of America's Teachers)‏, 2005
  • "שורדים את הצדק" (2005) - ספר תיעודי על מורשעים בטעות שגזר דינם התהפך, חלקם לפני שהוצאו להורג.
  • "מהו המה" (2006) - סיפור חייו הבדיוני, המבוסס על אירועים אמיתיים של ולנטינו אצ'אק דנג, שגדל בכפר קטן בסודאן, שאותו עזב עקב מלחמת האזרחים, עבר למחנה הפליטים באתיופיה ואחר כך לארצות הברית[5]. שם הפך לסופר מצליח. הספר תורגם לעברית על ידי שאול לוין ויצא לאור בהוצאת "מחברות לספרות" ב-2009[6].
  • "זייתון" (2009) - על רגשות אנטי-איסלמיים באמריקה דרך סיפורו של סורי-אמריקאי, היוצא למסע סיוע לנפגעי הוריקן קתרינה, ונעצר על ידי חיילי משמר מקומי בחשד ביזה[7]. הספר תורגם לעברית על ידי דנה אלעזר-הלוי ויצא לאור בהוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר" ב-2012[8].
  • "ארץ יצורי הפרא" (2009) - תסריט וספר, רומן שכתב בהשראת ספרו של מוריס סנדק "ארץ יצורי הפרא"[9]. יצא לאקרנים כסרט באותו השם[10], שהיה לשובר קופות[11].
  • "המעגל" (2013) - רומן דיסטופי המתאר את סיפרה של מיי הולנד, המצטרפת כעובדת לחברת אינטרנט רבת עוצמה המפעילה את הרשת החברתית הגדולה בעולם. החוויה המתגמלת שלה בתחילה הופכת אפלה ביותר בסופו של דבר[12][13]. בשנת 2017 יצא לאקרנים סרט המבוסס על הספר, בכיכובם של אמה ווטסון וטום הנקס[14]
  • "הכול" (2021) ‏"The Every" הוא רומן דיסטופי המהווה המשך לרומן "המעגל" של אגרס משנת 2013. הוא מספר את סיפורה של אישה בשם דילייני וולס שמצטרפת ל-The Every, חברה שנוצרה ממיזוג בין The Circle לבין ענקית מסחר אלקטרוני המכונה "הג'ונגל" (מעין גרסה של חברת "אמזון"). וולס מרגישה שהחברה חזקה מדי, והיא מצטרפת מתוך כוונה להרוס אותה מבפנים[15].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרס גר באזור מפרץ סן פרנסיסקו עם אשתו, הסופרת והעיתונאית ונדלה וידה, ועם שני ילדיו. אחותו בת' התאבדה בשנת 2001.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרס זכה בעשרות פרסים, בין החשובים שבהם:

  • הספר הטוב של השנה של העיתונים וושינגטון פוסט, סן פרנסיסקו כרוניקל, הטיימס, לוס אנג'לס טיימס, הניו יורק טיימס - על הספר "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה", 2000
  • פרס פוליצר לספרי עיון, על הספר "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה", 2001
  • פרסים לספרות ולפעילות למען השלום, על הספר "זייתון", מאת לוס אנג'לס טיימס וארגונים אחרים; 2009 - 2010
  • דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת בראון
  • פרס מדיצ'י לספרות, המוענק בצרפת, 2009[16]
  • פרס ועידת TED בשנת 2008.
  • בשנת 2010 פרס דייטון לספרות שלום.
  • באפריל 2012 קיבל את פרס אלבטרוס מטעם קרן גינטר גראס, על ספרו "זייתון". אך סירב לקבל את הפרס, בעקבות השיר האנטי ישראלי שפרסם גינטר גראס. הוא הסביר: "בעקבות הפואמה השנויה במחלוקת שפרסם באחרונה גראס, הרגשתי שיש לדחות את טקס הענקת הפרס, כדי שהמחלוקת לא תסיט את תשומת הלב מהפעילות הנפרדת של הקרן ומהנושא של 'זייתון'". הוא הודה לקרן על בחירתה וביקש שהכסף יועבר לארגונים בגרמניה הפועלים לקידום הבנה בין בני דתות שונות[17].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייב אגרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, מריו ורגס יוסה ודייב אגרס ישתתפו בספר מאמרים על הכיבוש ביוזמת "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 21 בפברואר 2016
  2. ^ Sian Cain, Leading authors to write about visiting Israel and the occupied territories, The Guardian, ‏22 בפברואר 2016
  3. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, מייקל שייבון ואיילת ולדמן, הפאוור קאפל של הספרות האמריקאית, רוצים להציל את ישראל מעצמה, באתר הארץ, 2 במאי 2016
    אתר למנויים בלבד אורן קקון, "חמישים": סופרי כל העולם הופכים את הכיבוש הישראלי להפנינג ניו-אייג'י, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2017
  4. ^ Lucy Knight, Dave Eggers offers to replace books a South Dakota school board wants to pulp, The Guardian, ‏6 May 2022
  5. ^ Tim Adams, A lost boy who found his voice, The Guardian, ‏20 May 2007
  6. ^ עכבר העיר, פותחים ספר: מהו המה - דייב אגרס, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
    נורית וורגפט, מורה לחיים, באתר הארץ, 13 במאי 2009
  7. ^ עלית קרפ, דייוויד פוסטר ואלאס, דייב אגרס ועוד, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2011
  8. ^ אריק גלסנר, על "זייתון", של דייב אגרס, המדור לספרות ב"שבעה לילות" של "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2012
    נורית וורגפט, "זייתון": על פני מים סוערים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
  9. ^ מיה סלע, האתגר: "ארץ יצורי הפרא", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
  10. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, ארץ יצורי הפרא: יצירה מלנכולית שלא עומדת בציפיות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
    אי-או סקוט | הניו יורק טיימס, "ארץ יצורי הפרא": מתוק זה לא, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
  11. ^ ליבי בגנו, עכבר העיר, שוברי קופות: 'ארץ יצורי הפרא' בראש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2009
  12. ^ אתר למנויים בלבד ניבה אלקין-קורן, "המעגל": הטוטליטריות של השיתוף במידע, באתר הארץ, 2 באפריל 2015
  13. ^ Edward Docx, The Circle by Dave Eggers – review, The Guardian, ‏3 בספטמבר 2013
  14. ^ נטע אלכסנדר, הסרט ההוליוודי המגוחך שמנסה לחסל את פייסבוק, באתר הארץ, 3 במאי 2017
    אורון שמיר, עכבר העיר, המעגל: שמות גדולים, אכזבה גדולה, באתר הארץ, 2 ביוני 2017
  15. ^ Sara Collins, The Every by Dave Eggers review – big tech is watching you, The Guardian, ‏19 Nov 2021
  16. ^ אסף שטול-טראורינג, הסופרים דייב אגרס ודני לאפרייר זכו בפרס מדיצ'י לספרות לשנת 2009, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2009
  17. ^ מיה סלע, סופר אמריקאי זכה בפרס ע"ש גינטר גראס וסירב לקבלו, באתר הארץ, 17 באפריל 2012