חינמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלוקת גליונות של החינמון "ישראל היום" בירושלים

חינמון הוא עיתון או כתב עת המחולק בחינם. החינמון מופץ באמצעות הצבתו או חלוקתו בנקודות נגישות לקהל היעד שלו, ולעיתים באמצעות צירופו כנספח לעיתון גדול יותר המופץ בתשלום. את המילה "חינמון" טבע אורי אבנרי בשנות ה-60[1] כביטוי מזלזל למקומונים החדשים.

המודל העסקי העומד מאחורי חינמון הוא בדרך כלל מימון באמצעות פרסומות, כאשר העובדה שהוא מחולק חינם מגדילה משמעותית את תפוצתו והופכת אותו אטרקטיבי יותר למפרסמים. פרסום בחינמון נחשב כלי יעיל לחדירה בתפוצה נרחבת לקהל מגזרי ממוקד. ישנם חינמונים הממומנים בידי אגודות, ארגונים וגורמים בעלי עניין, הרואים בהם פלטפורמה להפצת מסר בקרב קהל מטרה. לעיתים קרובות מחולקים חינמונים בצמתים של תחבורה ציבורית, כגון תחנות רכבת תחתית, ומספקים לנוסעים חומר קריאה לשעת הנסיעה.

חינמון נחשב לעיתים כנחות לעומת עיתון המופץ בתשלום, עקב ההנחה כי אלמלא היה ניתן חינם לא היה נדרש ונקרא. ברוב המקרים החינמונים קטנים יותר בהיקפם מעיתונים בתשלום וסגנונם קליל יותר ומיועד לקריאה זריזה ולא מתעמקת[2].

חלקם של החינמונים בשוק העיתונות רשם עלייה מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, ועד המשבר הכלכלי העולמי שהחל בשנת 2008. החינמון "מטרו", שהחל את דרכו בסטוקהולם שבשוודיה ב-1995 זכה להצלחה רבה ומהירה, וקבוצת התקשורת השולטת בו החלה להוציא עשרות חינמונים ברחבי העולם, חלקם עירוניים וחלקם ארציים. המשבר הכלכלי פגע קשות בענף החינמונים, כמו בכל ענף העיתונות בעולם[3].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מופצים חינמונים רבים, החל מעיתונים מקומיים (מקומונים) ועד עיתונים בתפוצה ארצית ועלוני פרשת השבוע.

רשימת חינמונים בתפוצה ארצית:

  • "ישראל היום" בבעלות שלדון אדלסון - החל לצאת לאור ביולי 2007 (מאוקטובר 2011 נגבה תשלום מקוראים המנויים על העיתון ומקבלים אותו לביתם במקביל לחלוקה חינם בנקודות ההפצה)
  • "מעריב הבוקר" בבעלות אלי עזור ודודי ויסמן - החל לצאת לאור באוגוסט 2007 בשם ישראל מטרו ושינה את שמו במהרה לישראל פוסט. עם רכישת "מעריב" בידי אלי עזור, בשנת 2014, החל "ישראל פוסט" לפרסם תכנים שמקורם ב"מעריב", ובשנת 2016 מותג מחדש בשם מעריב הבוקר כגרסה מקוצרת של היומון בתשלום.
  • בתגובה לתפוצה העולה של החינמונים, החל "ידיעות אחרונות" להוציא בשנת 2011 מהדורת חינם מקוצרת של העיתון, המחולקת בעיקר בתחנות רכבת ובאוניברסיטאות. המהדורה החינמית כוללת את מרבית קונטרס החדשות ואת מוסף הספורט היומי.
  • כיום, "בשבע" הוא השבועון היחיד המופץ חינם בפריסה ארצית.
  • גיליון יום שלישי של העיתון "יתד נאמן" וגיליון יום שישי (ללא המוספים) של העיתון "הפלס" מופצים חינם.

חינמונים בתפוצה ארצית שנסגרו:

  • "ישראלי" של קבוצת הירש מדיה - החל לצאת לאור בתחילת 2006 ונסגר בינואר 2008
  • "יום חדש" עיתון יומי, נפתח על רקע חילוקי הדעות בציבור החרדי-ליטאי החל לצאת לאור ב-5 במרץ 2008 ונסגר ב-21 ביולי 2008
  • "24 דקות" של קבוצת ידיעות אחרונות - החל לצאת לאור ב-1 בינואר 2008 ונסגר ב-14 ביוני 2009
  • בעבר הפיצה רשת קו עיתונות שבועון בשם "כל ישראל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חינמון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן כספי, אין ארוחות חינם, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2007
  2. ^ עדי דקל, "המפרסמים לא פראיירים, הם יודעים ש'ישראל היום' פונה לפלח נמוך יותר של האוכלוסיה", באתר nana10‏, 29 באוגוסט 2010 - על ההבדלים בין ישראל היום לבין ידיעות אחרונות
  3. ^ רפי מן, ימי הביניים, באתר העין השביעית, 9 בפברואר 2009