הולוסי בהצ'ט

הולוסי בהצ'ט
Hulusi Behçet

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	20 בפברואר 1889 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	8 במרץ 1948 (בגיל 59) איסטנבול, טורקיה
לימודי רפואה	התיכון הצבאי קוללי, Gülhane Training and Research Hospital, אוניברסיטת איסטנבול
תפקידים	רופא עור, מרצה באוניברסיטה

הולוסי בהצ'ט (Hulusi Behçet, ‏20 בפברואר 1889 - 8 במרץ 1948), רופא עור וחוקר טורקי. התפרסם במיוחד על ידי תיאורו בשנת 1937 את מחלת בהצ'ט (גם בחצ'ט או אדמנטיאדס-בהצ'ט) הקרויה על שמו, סוג של מחלה דלקתית של כלי הדם (וסקוליטיס).

קורות חייו

נולד באיסטנבול (קונסטנטינופול), התייתם בילדותו מאימו וגודל על ידי סבתו. יתמותו הטביעה חותם על אופיו שהיה לאורך כל חייו מאוד מופנם. את לימודיו בבתי ספר עשה בדמשק, אז בירת פרובינציה באימפריה העות'מאנית, שם התנהלו עסקי אביו, אהמט בהצ'ט, שנמנה עם חוג ידידיו של אטאטורק. הוא רכש שליטה טובה בשפות צרפתית, גרמנית ולטינית. מגיל צעיר גילה סקרנות לביולוגיה והחליט ללמוד רפואה. מפני שעדיין לא הייתה בארצו פקולטה לרפואה אזרחית, נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית לרפואה גילהאנה באיסטנבול. אחרי סיום לימודי הרפואה בשנת 1910 התמחה במשך ארבע שנים ברפואת עור ומין.

התחלת הקריירה המקצועית

עד יולי 1914 עבד בהצ'ט כסגן רופא ראשי בבית החולים הצבאי בקירקלרלי ולאחר מכן, בימי מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) שרת ד"ר בהצ'ט (או כפי שהיה נהוג לומר מתוך רגשי כבוד - "הולוסי בחצ'ט ביי") בבית חולים צבאי באדירנה כמומחה במחלות עור ומין. אחרי המלחמה בשנים 1918–1919 עשה השתלמויות בבודפשט ובבית החולים "שאריטה" בברלין. בהזדמנות זאת התוודע לכמה מהמומחים הנודעים בתחום באירופה. בחזרתו לטורקיה באוקטובר 1919 עבד לפרק זמן כרופא פרטי ובשנת 1923 מונה כמנהל בית החולים למחלות מין הסקוי (Hasköy) בקרן הזהב באיסטנבול.

כעבור חצי שנה עבר לבית החולים גוראבה שהפך לחלק מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת איסטנבול. בו זמנית, עם פעילותו כמנהל הקליניקה הדמטולוגית וכמורה באוניברסיטה, עבד במרפאתו הפרטית. בשנת 1923 נשא לאשה את רפיקה דוואז, בתו של דיפלומט ידוע, ולזוג נולדה בת.

פעילותו המדעית

בשנת 1933 ד"ר בהצ'ט היה מעורב ברפורמה של אוניברסיטת איסטנבול שהועברה מחוץ למתחם הישן בדאר אל פונון. הוא היה לפרופסור בבית הספר לרפואה בו ייסד את המחלקה למחלות עור ומין. זכה להערכה רבה בחוגים המדעיים מחוץ לטורקיה על ידי השתתפותו הפעילה בכנסים ועל ידי פרסומים רבים בכתבי העת בתחומו.

בשנת 1924 הקים את כתב העת המקצועי הטורקי לרפואת עור ומין Turkish Archives of Dermatology and Syphilology. הצטיין במחקריו בתחום העגבת - החל בשנת 1922 בנושאים של אבחון, טיפול, סרולוגיה, הורשה, והיבטים חברתיים, כמו כן - משנת 1923 - בתחום קליניקת שושנת יריחו, מחלה טפילית, שבו תיאר את "סימן הציפורן" המופיע על ידי הסרת קליפת הפצע, וניסה טיפולים דיאתרמיים. תחום אחר שבו כתב מאמרים מוערכים היה תחום המיקוזות (מחלות הנגרמות על ידי פטריות).

בשנת 1939 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת איסטנבול ונבחר במערכת של העיתונים הרפואיים הגרמניים "דרמטולוגישה ווכנשריפט" ו"מדיצינישה ווכנשריפט". לתהודה רבה זכתה עבודתו המונוגרפית בתחום העגבת "אבחון קליני ומעשי של העגבת ודרמטוזות אחרות" (1940) תוך דגש על האבחנה המבדלת המפורטת. בשנת 1947 פרש בהצ'ט מתפקיד ראש המחלקה לרפואת עור ומין באוניברסיטה.

התסמונת בהצ'ט

מחקריו הראשונים בנושא זה התחילו בשנים 1924–1925 כשבדק לראשונה מטופל שהיה לאחר מכן במעקבו למשך ארבעים שנה באיסטנבול ובווינה. האדם עבר בהתחלה תחנות רבות ולא נמצאה האבחנה. הועלה חשד לעגבת ולשחפת, רופאים אוסטרים סברו כי מדובר אולי במחלה הנגרמת על ידי טפיל מסוג הפרוטוזוארים, רופאי העיניים התרשמו מתסמיניו בעיניים מסוג איריטיס שיכלו להיות נגרמים על ידי עגבת, שחפת, או זיהומים על ידי ספטרטוקוקים או סטפילוקוקים. אחרי ניתוחים חוזרים באישונים החולה התעוור כליל.

בהמשך ד"ר בהצ'ט פגש עוד שני מטופלים עם פתולוגיה דומה שזכתה לתשומת לבו. בשנת 1930 אשה שסבלה מגירוי בעין ומנגעים בפה ובאזור הערווה מסרה שתסמינים אלו חזרו כמה פעמים במשך השנים. הוא עקב אחרי חולה זו עד שנת 1932 ולא הצליח לאבחן את המחלה. שלל עגבת, שחפת, מיקוזיס, על ידי ביופסיה ועל ידי בדיקות מעבדה. היא נבדקה גם על ידי רופאי עיניים ידועים - ד"ר מוראט וד"ר איגשיימר.

בשנת 1936 סטומטולוגים הפנו לד"ר בהצ'ט חולה עם פצעים בפה, סימנים דמויי אקנה בגב, כיב באשכים, גירויים בעיניים, עליות בחום בערבים וכאבי בטן. בבדיקה התגלתה גם ציסטה בשן. בהצ'ט חשד כי מדובר בפגיעה נגיפית. מומחה בנגיפים פרופ' בראון עשה בירור ביולוגי היסטולוגי נוסף ומצא כמה מבנים קורפוסקולרים.

בהצ'ט קישר בין שלושת המקרים והציג אותם בכנס בשנת 1936 ובמאמר בכתב העת Archives of Dermatology and Venereal Disease. בשנת 1937 כתב עליהם ב"דרמטולוגישה ווכנשרפיט" והציג אותם גם בכנס דרמטולוגי בפריז. באותה הרצאה העלה אפשרות שהמחלה התחילה עם זיהום בשיניים. בשנת 1938 פרסם שוב בנושא בצורה מפורטת יותר ב"דרמטולוגישה ווכנשריפט". באותה שנה ד"ר ניאזי ופרופ' פרנק דיווחו על שני מקרים דומים נוספים. הצטרפו אחר כך עמיתים מבלגיה, ווקרס ורחינסטר, ופרקסצ'טי מאיטליה.

בעוד שרופאי העור סברו כי לא מדובר במחלה חדשה אלא בתסמינים של מחלות ידועות, דווקא ברפואת העיניים התחילה להשתרש הדעה כי מדובר במחלה לא ידועה עד אז שקראו לה "מחלת בהצ'ט". אחרי שמקרים נוספים החלו להתפרסם בבלגיה, אוסטריה, ארצות הברית, יפן, דנמרק, שווייץ וישראל, הסכים העולם הרפואי עם ההערכה כי מדובר בהפרעה גופנית חדשה. בשנת 1945 לפי הצעתו של פרופ' מישנר מציריך בקונגרס הרפואי הבינלאומי בז'נבה, התסמונת שתוארה על ידי פרופ' בהצ'ט נקראה Morbus Behçet כלומר המחלה ע"ש בהצ'ט.

בין השנים 1921–1940 המשיך בהצ'ט לפרסם מאמרים - בסה"כ 126 בכתבי עת מקצועיים בארצו ובחו"ל, 53 מהם בעיתונים רפואיים יוקרתיים באירופה.

בחייו האישיים בהצ'ט התעניין האמנויות ובעיקר בספרות. סבל תכופות מחוסר שינה, מקוליטיס ומאנגינה פקטוריס. בשנת 1941 התגרש. מת מאוטם פתאומי של שריר הלב ב-8 במרץ 1948, בגיל 59.

הנצחה

קברו של הולוסי בהצ'ט

• פרס מדעי -לאחר המוות - מהמועצה למחקר מדעי וטכנולוגי של טורקיה - 1975
• הונהגו אירועי "ימי בהצ'ט קוריאה - טורקיה " (בגלל הצגות המקרים שהציג בזמנו בקוריאה)
• הדואר הטורקי הוציא בול עם דיוקנו - בשנת 1980.
• הפרס הרפואי - לאחר המוות - מטעם הרפובליקה הטורקית - וקרן אג'זגיבאשי למחקר מדעי.
• הוטבע מטבע כסף לזכרו על ידי המטבעה של ארצו - 1992, לרגל כנס לאומי לדרמטולוגיה.

לקריאה נוספת

• Saylan, Türkan (December 1997). Life Story of Dr. Hulusi Behçet. 38(6). Yonsei Medical Journal. pp. 81–86.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הולוסי בהצ'ט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הולוסי בהצ'ט