הפלגת יופי
  | |
| מטרה | היערכות כח לוחמה נגד צוללות בזירת הים האדום. |
|---|---|
| חברת ספנות | שייטת ספינות הטילים |
| תאריכים | 18 בפברואר 1975 - 25 במרץ 1975 |
| משך ההפלגה | 35 ימים |
| צי |
חיל הים הישראלי  |
| כלי שיט משתתפים | הסטי"לים אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו |
| נתיב ההפלגה | |
| נמל מוצא | חיפה |
| נמל יעד | אילת |
| אורך הנתיב | כ-13,000 מייל ימי |
| צוות | |
| מדינה | דרום אפריקה למנוחה והיערכות |
| פיקוד | סא"ל אברהם בן שושן. |
| קברניטים | רס"ן דני מלמד - אח"י חיפה, רס"ן אלכס טל - אח"י עכו |
| צוות | 63 לוחמים ימאים. |
| מפליגים נוספים | אל"ם יצחק דוידי עד קייפטאון ומיכה לצרוס משם לאילת, ורופא ד"ר קרת |
| מארחים | הצי הדרום-אפריקאי, והקהילה היהודית בקייפטאון. |
 | |
  | |
מבצע יופי הוא כינוי להפלגה שביצעו ספינות חיל הים של ישראל, משייטת ספינות הטילים, שני סטי"לים מדגם סער 2 מזירת הים התיכון לזירת הים האדום במסלול של כ-13,000 מייל במשך 36 ימים (מתוכם 30 ימי הפלגה). הסטי"לים אח"י חיפה ואח"י עכו הפליגו מזירת הים התיכון לזירת הים האדום במסלול של כ-13,000 מייל ימי (כ-24,000 קילומטרים).מחיפה לאילת, סביב ליבשת אפריקה, מ-18 בפברואר ועד 25 במרץ 1975.
מטרת המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחיל הים הוחלט לצרף ספינות עם כושר לוחמה נגד צוללות לכח הסטי"לים בזירת ים סוף, כח שנבנה באפריל 1974, עם הגעת 2 סטי"לים מדגם סער 4, אח"י רשף ואח"י קשת ובספטמבר 1974 אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4). ספינות סער 4 תוכננו ונבנו בישראל כשהן מותאמות למשטר הגלים בים האדום ועם יכולת שהייה ארוכה בים. לספינות סער 4 לא היו מערכות גילוי ולוחמה נגד צוללות.
ספינות מדגם סער 2 נבנו במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבור שבצרפת. אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו הושקו ביוני ובאוגוסט 1968 בצרפת ויועדו לזירת הים התיכון. ספינות אלה היו מצוידות במערכת סונאר קוער לגילוי תת-מימי של צוללות. מאחר שתעלת סואץ נסגרה למעבר אניות בעקבות מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. האפשרות היחידה להעברת ספינות מהים התיכון לים האדום הייתה בהפלגה סביב יבשת אפריקה.
ניסיון העבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלגת יופי היה המבצע החמישי שערך חיל הים להקפת אפריקה.:
הפריגטות אח"י מזנק (ק-32) ואח"י מבטח (ק-28) הפליגו בנובמבר 1956 ותחילת 1957, לאחר מלחמת סיני. הפלגת הפריגטות כונתה הפלגת הרקולס.
הסטי"לים אח"י רשף ואח"י קשת הפליגו במרץ 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים. הפלגה זו כונתה הפלגת מוניטין.
הסטי"לים אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) הפליגו בספטמבר 1974. הפלגה זו כונתה הפלגת בציר ענבים.
הנחתות אח"י אשדוד (פ-61), אח"י אשקלון (פ-63) ואח"י אכזיב (פ-65) הקופו את אפריקה באוגוסט 1974. הפלגה זו כונתה הפלגת ציפור עדן.
איוש והכנות להפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת להקל את משקל הספינות, ולשפר את יציבותן עת ההפלגה, פורקו לקראת ההפלגה מערכות הנשק מהסיפונים. והספינות הפליגו, כפי שהגיעו לישראל מהמספנה בצרפת.
מפקד המבצע סא"ל אברהם בן שושן הפליג באח"י עכו. בכיר מלווה אל"ם יצחק דוידי הפליג באח"י חיפה עד דרום אפריקה וסא"ל מיכה לצרוס מדרום אפריקה לישראל.
אח"י חיפה - מפקד, רס"ן דני מלמד שקיבל את הפיקוד בנובמבר 1973, קצין גנ"ק - סרן עופר שלמה, קצין נשק - סגן שלומי גבאי, קצין מכונה - יוסי שמר (שמילו)
אח"י עכו - מפקד רס"ן אלכס טל שקיבל את הפיקוד ב 1974, קצין גנ"ק - סגן אורן קרני, קצין נשק - סגן עודד מלניק, קצין מכונה - סגן משנה יובל נדיב.
הצוותים של אח"י חיפה ואח"י עכו, חיילים בשירות סדיר, קצינים ונגדים בשירות קבע, היו ברובם מנוסים ומגובשים מהפעילויות בהם השתתפו כולל בקרבות הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. המיומנות בעבודות ימאות, מכונה ואחרות הייתה גבוהה. הצורך בהכנת הצוותים להפלגה ארוכה היה מצומצם.
מפקד אח"י בת ים (ת-83), אונית אם ותדלוק היה רס"ן משה בן ישי, קצין קישור באוניה בננה קור - בני ניוביץ', קצין קישור בנמלי דרום אפריקה - רס"ן אודי אראל.
-
רס"ן דני מלמד מפקד אח"י חיפה (סער 2) מקבל מממפקד שייטת ספינות הטילים אלי רהב תמונה וברכת הדרך להפלגת יופי. -
רס"ן דני מלמד מפקד אח"י חיפה (סער 2) מקבל ברכת מסגן מפקד בסיס חיפה סא"ל יוחנן יוסף, תמונה וברכת הדרך להפלגת יופי. בנוכחות מפקד חיל הים בנימין תלם.
מהלך ההפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו יצאו לים מבסיס חיפה ביום שני 18 בפברואר 1975 בשעה 20:00. ביומיים ראשונים הים געש והגלים הקשו על ההפלגה. בהמשך, מאזור סיציליה, מזג האוויר נעשה יחסית נוח. ב-20 בפברואר בוצע תדלוק במרכז הים התיכון לאספקת דלק, מזון ומים. ב 23 בפברואר בלילה, חציית מצר גיברלטר מהים התיכון לאוקיינוס האטלנטי. ב-24 בפברואר נפגשו שתי הספינות עם אוניית הסוחר בננה קור באזור איי מדיירה מערבית לקזבלנקה שבמרוקו. ב 25 בפברואר צוין חג פורים בספינות.
טקס חציית המשווה נערך ב-2 במרץ על סיפוני הספינות לפי מסורת יורדי הים. תוך כדי הפלגה הסמיכו מי שעברו כבר את קו המשווה בהפלגה את חברי הצוות, בטבילה ומריחה בתערובת שמני מכונה ובהענקת תעודת אביר הים. באח"י חיפה (סער 2) ניהלו את הטקס סמל עמיר גבע וסגן יוסי שמר. שניהם חצו את קו המשווה בשירותם בצי הסוחר לפני שהתגייסו לצה"ל.
הסטי"לים פגשו את האוניה בננה קור לתדלוק ואספקה ב-3 במרץ מדרום ובסמוך לקו המשווה.
ב 5 במרץ נכנסו הסטי"לים לנמל ואלוויס ביי ליממה. על הרציף היה שער של כדורגל ומיד התארגנו הצוותית לתחרות כדורגל וחילוץ עצמות. נמל ואלוויס ביי שורץ כלבי ים והמפגש אתם היה ראשוני כמעט לכל החיילים. למחרת הפליגו דרומה וחצו את כף התקווה הטובה בדרום יבשת אפריקה ונכנסו לנמל חיל הים של דרום אפריקה בעיר סיימונס טאון.
-
האנייה בננה קור שתדלקה את ספינות באוקיינוס האטלנטי. -
אחי חיפה (סער 2), מקבלת דלק מאונית התדלוק בננה קור. -
הכנות בחרטום הספינה לקראת תדלוק מהבננה קור בים. -
סירת נמל ולוויס ביי מביאה את הנתב לאח"י חיפה (סער 2) -
ימאי מקבל מכתב מהבית בנמל ולוויס ביי. -
הצוותים משחקים כדורגל ברציף נמל ולוויס ביי.
באוקיינוס ההודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 במרץ יצאו הספינות מסיימונס טאון בדרכן לנמל דרבן שבאוקיינוס ההודי אליו נכנסו למחרת. לאחר יומיים של שהייה בדרבן יצאו הסטי"לים לדרכם לכיוון קרן אפריקה. ב 18 וב 19 במרץ נפגשו הסטי"לים באוקיינוס ההודי עם אוניית האספקה של חיל הים אח"י בת ים (ת-83) לקבלת דלק, מזון ומים. התדלוק התארך בגלל קרע בכבל הגרירה אליו נקשרה אח"י עכו והסתבכותו על צירי מדחפי אח"י עכו עד לשחרור והמשך הפלגה.
עיטור וציור על חזית אח"י עכו - לקראת הכניסה לים האדום, ביקש מפקד ההפלגה, סא"ל אברהם בן שושן ליצור מצג למזכרת לקראת סיום ההפלגה. סג"ם בוריס (דב) רוזנטל, סגן קצין המכונה באח"י עכו, אומן וצייר, צייר על חזית מבנה הספינה את מפת אפריקה עם מסלול ההפלגה ומצידיה שתי דמויות לוחמים מאפריקה בלבוש מסורתי. כדי לצייר, אלתר מכחולים מחבלים שפרם והשתמש במשחות נעליים וצבעי סיפון.
ב-22 במרץ עקפו הספינות את קרן אפריקה וחצו את מצרי באב אל-מנדב אל תוך הים האדום.
בים האדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 במרץ, בים סוף, מצפון למצרי באב אל-מנדב נפגשו אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2) עם אח"י כידון (סער 4) ואח"י רומח (סער 4), שהגיעו מבסיס חיל הים בשארם א-שייח, לתדלוק ואספקה.
אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2) נכנסו לנמל בבסיס חיל הים בשארם א-שיך לתדלוק. ואולם בגלל רצח פייסל, מלך ערב הסעודית קוצרה שהייתן והן יצאו לאילת ב-25 במרץ 1975. באילת תם המבצע והספינות נכנסו לתחזוקה והתקנות מערכות הנשק.
אספקת דלק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טווח הפלגה לספינות סער 2 במיכלים מלאים הוא כ-1,500 מיל ימי. לאורך הנתיב באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס ההודי נעשו תדלוקים מאוניות. בסך הכל נצרכו בהפלגה 430 אלף ליטרים של דלק:
- ב-20 בפברואר 1975 בוצע תדלוק ראשון בים התיכון ליד סיציליה מהאניה אח"י נוגה
- ב-24 בפברואר בוצע תדלוק שני באוקיינוס האטלנטי מערבה לגיברלטר מהאניה בננה קור
- ב-28 בפברואר בוצע תדלוק שלישי באוקיינוס האטלנטי מדרום לקו המשווה מהאוניה בננה קור
- ב-3 במרץ 1975 בוצע תדלוק רביעי באוקיינוס האטלנטי מדרום וסמוך לקו המשווה מהאוניה בננה קור
- בוצעו גם תדלוקים בנמלי דרום אפריקה: ולוויס ביי, סימונסטאון ודרבן.
- בין 18–19 במרץ 1975 בוצע תדלוק חמישי באוקיינוס ההודי, מצפון למוזמביק מהאוניה אח"י בת ים (ת-83) בפיקוד רס"ן משה בן ישי.
- ב-22 במרץ 1975 בוצע תדלוק שישי, בים האדום, מצפון למיצרי באב אל-מנדב. אח"י כידון (סער 4), בפיקוד רס"ן אריה רונה תדלקה את אח"י חיפה. ואח"י רומח (סער 4), בפיקוד רס"ן יצחק שמיר, תדלקה את אחי עכו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בן שושן, דו"ח מסכם הפלגת יופי, 31 במרץ 1975, במוזיאון ההעפלה וחיל הים.