אח"י כידון (סער 4)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אח"י כידון
Isnavkidn.jpg
אריה רונה, מפקד אח"י כידון על גשר הספינה, 1974
אריה רונה, מפקד אח"י כידון על גשר הספינה, 1974
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סדרה סער 4 תכלית
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
תקופת הפעילות 1974–1993 (כ־19 שנים)
גורלה הוטבעה. אנדרטה תת-מימית בסמוך לשבי ציון
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 450 טון (מקסימלי)
אורך 58 מטר
רוחב 7.62 מטר
שוקע 2.8 מטר
מהירות 34 קשר
גודל הצוות 50 איש
טווח שיוט 2,200 מייל ימי ב-17.5 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס.
חימוש


אח"י כידון הייתה ספינת טילים מהסדרה סער 4 "תכלית" של חיל הים הישראלי. הספינה יוצרה על ידי מספנות ישראל.

אח"י כידון שימשה בשירות חיל הים בין השנים 1974–1993, עד 1981 בזירת ים סוף ואחר כך בים התיכון.

הספינה יוצרה כדגם משופר של ספינות סער 3 שהגיעו לישראל במסגרת מבצע נועה.[1]

אח"י כידון בזי"ס (זירת ים סוף)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י כידון הושקה ב-1974 אחרי אח"י רומח, שתיהן נועדו לשרת בזי"ס. בהפלגת בציר ענבים, שתי הספינות הקיפו את יבשת אפריקה בספטמבר 1974 על מנת להגיע לשארם א-שייח'. מפקדי הספינות בהפלגה זו היו יצחק קוראל אלמוג, מפקד אח"י רומח, ואריה רונה, מפקדה הראשון של אח"י כידון. עם הגעתן לזי"ס הן הצטרפו לאח"י רשף ואח"י קשת והיוו את פלגה 45.

הספינה ביצעה הפלגות מבצעיות בים האדום. האחרונה שבהן, ב-1980, הייתה "שמרנות 3" תחת פיקודו של רון גינזבורג.

בסיום ההפלגה זו נכנסה הספינה לשיפוץ 5 שנתי במספנת אילת ואחריו הפליגה דרך תעלת סואץ לים התיכון.

אח"י כידון מפליגה באוקיינוס האטלנטי ספטמבר 1974

זירת הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י כידון שרתה בזי"ת עד 1993 וגם שם בצעה הפלגות אימונים ומבצעים.

סוללת טילי ברק (טיל נגד טילי ים) הראשונה הותקנה על אח״י כידון ולכן היא נטלה חלק פעיל ומרכזי בניסויים שנערכו לטיל זה.

בנוסף לטילי גבריאל הותקנו בספינה טילי כנרית (הרפון).

בפברואר 1994 נמסרה לחיל הים אח"י כידון מסדרת סער 4.5.

גוף הספינה המקורי (מסדרת סער 4) הוטבע בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שישמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו באסון השייטת בלבנון.

דגם ספינת הטילים אח"י כידון שנבנה על ידי ותיק הספינה נחמיה יניר למפגש ותיקי הספינה 26 ביולי 2002

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מייחדים תמונה[2]
רס"ן אריה רונה יולי 1974
ArieRona1973.jpg
רס"ן רפי אפל 1975
RafiAppelKidon1975.jpg
רס"ן שאול חורב 1977
Chorev1976.jpg
רס"ן איתן לביא מרץ 1977 עד אוגוסט 1978
EitanLavieKiddon1977.jpg
רס"ן עמירם רפאל 1978
AmiramRefael1982.jpg
סא"ל בני אריאלי 1980
BeniArieli1976.jpg
רס"ן רון גינזבורג 1980 הכשרת צוות של חיל הים של צ'ילה בהפעלת ספינת סער 4
RonGinzburg1981.png
רס"ן שחר אהרון מאי 1982
AaronShachar1986.jpg
רס"ן אלי רונן 1982
EliRonen1988.jpg
רס"ן אברהמי סרולביץ ינואר 1983
AvrahamiSrolovitsSuezCanal.jpg
רס"ן יהודה שחר 1984
סרן שלמה פרומר נובמבר 1984 - 1986
ShlomoFrumer.jpg
[א]
סרן דוד גוריון אוגוסט 1986
סרן עופר דורון אפריל 1988
1988OferDoronKiddon.jpg
סרן אבי ניסים אפריל 1989
רס"ן אייל זקס מרץ 1991
סרן רונן נימני מאי 1992
רס"ן ארז צוקרמן ספטמבר 1992 מפקד אחרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י כידון בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאת לרר, מבצע "נועה" מילוט ספינות שרבורג דצמבר 1969, מדור הסטוריה - זרוע הים, 2019
  2. ^ הנתונים לקוחים מעבודתו של אל"ם כוכבי אזרן, מפקדי ספינות הטילים לדורותיהם 28 במאי 2015.