זיהום ימי בישראל
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
זיהום ימי בישראל הוא בעיה אקולוגית חמורה ושכיחה במקורות מים בישראל. זיהום ימי משפיע על מי השתיה, משום מיקומם של מתקני התפלה בישראל לחופי הים התיכון, על המגוון האקולוגי, תיירות, נופש ועל פרנסת הדייגים. זיהום ימי בישראל מתייחס לעיתים גם לזיהום של חוף הים עצמו, ולא רק למי הים.
אורך רצועת החוף של ישראל הוא כ-170 ק"מ הכוללים שמורות טבע, נמלים מסחריים, מרינות, וחופים חופשיים לציבור. לאורכה של רצועת החוף ישנם לא מעט אזורי תעשייה, מסחר ומגורים שמהווים גורם עיקרי להתפתחות הזיהום.
שטח הים התיכון הוא רק 0.7% משטח כלל הימים בעולם, אך תנועת הדלק בים התיכון כוללת 30% מהנפח העולמי.
הים התיכון הוא אגן סגור, במיוחד בחלקו המזרחי ולכן קצב יציאת המזהמים מהים התיכון ומיהולם באוקיינוס הוא קטן.
מקורות הזיהום הימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות הזיהום הימי בישראל הם:
- נחלים מזוהמים הזורמים לים התיכון.
- מכוני טיהור שפכים ומערכות ביוב שלא עומדות בעומס השפכים ומזרימות תשטיפי פסולת לערוצי הנחלים ו/או ישירות לים.
- זיהומי ים בעקבות פעילות ימית: דליפות מאוניות של שמנים או דלקים.
- עודפי דשנים שנשטפים לתוך הים.
- בריכות הדגים מזהמות את הים התיכון וייתכן שכלובי הדגים הם מקור לזיהום של הים באילת.
- פסולת הנזרקת או מושארת בחוף הים.
בקצה הדרומי של החוף הים תיכוני הישראלי נוכחים שני גורמי סיכון לאיכות מי הים ולחופים: האחד, משבר המים ברצועת עזה - מתקן התפלה אשקלון, האחראי להתפלת כ–20% מהמים בישראל, הושבת כמה פעמים בגלל זיהום חיידקי קולי צואתי. מקור הזיהום, ככל הנראה, בשפכים לא מטופלים מעזה שהוזרמו לים התיכון. והשני, מסוף ונמל נפט - קצהו של צינור המשמש להעברת נפט גולמי מנמל אילת שבים סוף לנמל קצא"א באשקלון.
חוקים תקנות סביבתיות מסגרות ומימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת ישראל חתומה על אמנת ברצלונה[1] להגנה על הים התיכון. בעקבות החתימה על אמנה זו נחקקו חוקים שמטרתם הגנה על הים התיכון:
- פקודת מניעת זיהום הים בשמן 1980[2],
- החוק למניעת זיהום ים (הטלת פסולת) 1983[3]
- החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים 1988[4]
- פקודת הנמלים ותקנותיה[5]
- חוק שמירת הניקיון[6]
התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן. תוכנית זו היא חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף וסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים. פותחה על ידי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה ומבוססת על היערכות בציוד, בכוח אדם ובתרגול של הגופים המעורבים בתגובה לאירוע זיהום, כאשר האחריות מתחלקת בין הגורמים.
הקרן למניעת זיהום ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוקמה ב-1979 מתוקף פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן (נוסח חדש) התש"ם-1980 ו"תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום ים), התש"ם-1979". פועלת תחת המשרד להגנת הסביבה ונכון לפברואר 2022 מחזיקה בקופתה 70 מיליון שקלים לטענת המשרד להגנת הסביבה ו-100 מיליון שקלים לטענת משרד האוצר, שאמורים לממן את היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. הקרן ממומנת מאגרות שמשלמים הנמלים, כספי היטלי הזרמה לים (מקור ההכנסה העיקרי של הקרן שהולך ומדלדל), קנסות שהוטלו על גופים המפרים את החוק ומזרימים שפכים לים (בוצת השפד"ן שאיננה מוזרמת לים יותר), תקציב ממשלתי, תרומות ועוד. לאחר ארבע שנים ללא דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התברר, בדיווח לוועדה בנובמבר 2020, שקצא"א לא הסדירה חובותיה לקרן מזה כשנתיים ואסדות ומתקני הפקת הגז המזרימים לים תוצרים תחת היתר, אינם מחויבים כלל באגרה מאחר שהמחוקק לא הגדיר זאת בתקנות הנדרשות.
טכנולוגיות לטיפול בזיהום ימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- PRP[7] - מיקרו-קפסולות בטכנולוגיה שנאס"א פיתחה משעוות דבורים בעלות מרכז חלול. חומר זה צף על גבי המים, זיהום הנפט נכנס לתוכן והשעווה עצמה מהווה מצע לגדילת והתפתחות חיידקים זוללי נפט שמאיצים את פירוק כתם הנפט.
- OIL SPONGE[8] - מדובר למעשה בחומר שסופח את כתם הנפט, ומכיל תרביות של מיקרובים שמסוגלים לפרק דלקים, שמנים, שומנים תוצרי תעשיית הנפט במהירות וביעילות.
- Oil Removal Pom Poms - צבר של מעין שרוכים בעלי יכולת ספיחה ומשיכה של הנפט, השמנים, הדלקים ושאר תרכובות שמקורן בנפט ומונעים מכתם הנפט להתפשט על פני המים.
- Scimmers - אמצעי שאיבה ביניקה לאיסוף וסילוק מי פני השטח המזוהמים בנפט או שמן .
- דיספרסנטים - קבוצת כימיקלים המיועדים להיות מרוססים על פני כתם שמן בים כדי להגביר את תהליך הפיזור (דיספרסיה) הטבעי. חומר זה עוזר לשמן להתפזר לטיפות קטנות שיגרמו נזק מועט יחסית לבעלי החיים בים.
אירועי זיהום ימי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר אירועי זיהום בולטים בהיסטוריית מדינת ישראל:
- הטבעת אניית הנשק אלטלנה מולי חופי תל אביב 15 ביוני 1948.
- חוף שרתון בת"א נסגר לרחצה 7 במאי 2001 בעקבות פריצת קו ביוב.
- חוף אכזיב נסגר לרחצה 21 ביוני 2006[9]
- חוף קריית חיים נסגר לרחצה[10] במהלך חודש ספטמבר 2007 נוצר זיהום חול בחוף קריית חיים עקב דליפה של דלק כתוצאה מהתנגשות בין שתי אוניות וטביעת אחת מהן בפתח נמל חיפה. התוצאות של אירוע זה עלולות היו להיות חמורות ולהוות נזק סביבתי גבוה גם לים וגם לקרקעות הסמוכות אליו, אילולא טיפול חירום בשילוב טיפול ביולוגי שנעשה בשטח על ידי צוות של מומחים. שיקום הקרקע יבוצע באמצעות טכנולוגיה ביולוגית שפותחה במסגרת שיתוף פעולה ישראלי אמריקאי. התהליך נמשך כשלושה חודשים. הוכחה להצלחת התהליך היא אנליזות של דוגמאות חול מורכבות שנלקחו. בתחילת האירוע הן הראו ערכי TPH[11], כלל פחממנים שמקורם בדלקים, גבוהים מאוד החורגים מהמותר. טכנולוגיית הטיפול שהצוות בחר לעבוד איתה היא חומרים בעלי יכולת טיפול ביולוגי: PRP ו-Oil sponge על מנת לטפל בבעיה אקולוגית זו. הנתונים כפי שנאספו בתקופת הטיפול שהחל באוקטובר 2007 עד לינואר 2008 מראים ירידה של כ-99.35% בתקופה של 75 ימים ב-TPH. ירידה משמעותית זו בריכוז הTPH הובילה למצב שריכוז המזהם הוא מתחת לערכי הסף של המשרד להגנת הסביבה שעומד על 100 TPH באזור מגורים.
- זיהום ים בחוף אלמוג 2011[12] . חמישה טון של מזוט שככל הנראה אונייה טורקית שחררה, צפו על פני המים ויצרו כתם שחור. במסגרת האמצעים לטיפול בזיהום שאבו את מי פני השטח של הים, השתמשו בחומרים סופגים מיוחדים כגון PRP ו-OIL SPONGE, והשתמשו במחסומים צפים במטרה למנוע את התפשטות כתם המזוט על פני המים. לאחר מכן החומרים שספחו את הזיהום הועברו לטיפול ביולוגי ב"אפעה" .
- 1 ביולי 2013 חוף השרון בהרצליה[13] נסגר בעקבות זיהום משפכים
- 17 ביוני 2015 חוף קריית חיים נסגר לרחצה[14] בעקבות הזרמת שפכי מט"ש לים.
- חוף ניצנים נסגר ל-70 ימים בעקבות זיהום[15] 2015 .
- זיהום מים בחופי הקריות שמקורו בפיצוץ צינור נפט תת-מימי שנגרם על ידי האונייה המתחזקת אותו תקלה - ב-05.07.16[16] 2015
- זיהום מים חמור בחוף פלמחים שמקורו בזרימת קלחין רבים בנחל שורק פורסם ב-16.03.16[17] 2016
- זיהום מים בחופי הקריות שמקורו בפיצוץ צינור נפט תת-מימי שנגרם על ידי האונייה המתחזקת אותו תקלה ב-05.07.16[18] 2016
- זיהום מים בחופי אביב וירושלים בתל אביב שמקורו בתקלה בתחנת שאיבה פורסם ב-2016[19]
- אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל (2021)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שי שמש, מי אחראי לזיהום בים התיכון? (אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine), ערוץ 20, 28 באוקטובר 2019
- מדריך לטיפול בזיהומי ים בשמן אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
- סיכום ימי סגירת חופי רחצה לפי ערים של עמותת צלול
- גרינפיס על הים שלנו
- מפת איכות המים מפת איכות המים בחופי הרחצה המוכרזים
- הקרן למניעת זיהומי ים אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
- אילנה קוריאל, "ישראל לא ערוכה לטיפול בדליפת נפט בים", באתר ynet, 21 ביוני 2016
- שני אשכנזי, "מעיפים לים הכול. שאריות דלק, שמן, גריז": חיילים וקצינים מספרים כיצד בחיל הים מזהמים בשיטתיות את המים, באתר גלובס, 11 בפברואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמנת ברצלונה
- ^ פקודת מניעת זיהום הים בשמן, המשרד להגנת הסביבה, 1980
- ^ החוק למניעת זיהומי ים (הטלת פסולת) 1983
- ^ המאגר המשפטי נבו, החוק למניעת זיהומי ים ממקורות יבשתיים 1988
- ^ פקודת הנמלים ותקנותיה
- ^ חוק שמירת הניקיון
- ^ הסבר על PRP מהאתר של נאס"א
- ^ הסבר על OIL SPONGE באנגלית
- ^ חוף אכזיב נסגר לרחצה בשל זיהום ממושך במים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 21 ביוני 2006
- ^ אורה קורן, איזיטופ תטהר את מפרץ חיפה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2007
- ^ הגדרת TPH
- ^ יעל דראל, מזוט דלף לים ליד שמורת האלמוגים באילת, באתר ynet, 24 ביוני 2011
- ^ Nana, חדשות נענע 1.7.2013
- ^ ynet, מירית פנחס, 17.6.2015
- ^ המאבק המכוער מאחורי חוף ניצנים היפיפה, שמוליק חדד 25.5.2015
- ^ קנס בסך 2.7 מיליון ₪ לנמל אשדוד בשל זיהום ים, הודעות לתקשורת, יאיר קראוס 15.12.2015
- ^ מים צהובים: זיהום חמור בפלמחים, תמיר סטיינמן 6.3.2016
- ^ נפט דלף במפרץ חיפה, "לא להתרחץ בקריות", יאיר קראוס 5.7.2016
- ^ רותם אליזרע, איתי בלומנטל ואילנה קוריאל, בשיא החום: אסור לרחוץ בחופים בתל אביב, באתר ynet, 2 באוגוסט 2016