חבישה

ערך זה עוסק בהשמת תחבושת. אם התכוונתם למקצועו של החובש, ראו חובש.

חבישה היא פעולה של עיטוף איבר פגוע. פעולת החבישה מתחלקת באופן כללי לשני סוגים: חבישה זמנית כעזרה ראשונה וחבישה לטווח ארוך לצורך טיפול רפואי. בתוך שני תחומים אלו מתחלקת החבישה לתת-סוגים רבים.

חבישה כעזרה ראשונה

אחת המטרות העיקריות של החבישה בדימום חזק או שאינו פוסק היא עצירת דימום באופן זמני עד לטיפול רפואי מתקדם ובדימום קל עד לעצירה טבעית של הדימום בקיום קרישה. חבישה למטרה זו נעשית בכמה צורות.

כאשר מדובר בדימום קל מתבצעת העצירה בדרך כלל באמצעות אגד מדבק, תחבושת או גאזה קטנה המוצמדת אל החתך עד שהדימום נעצר מעצמו באמצעות קרישה של הדם. אולם, כאשר מדובר בדימום חזק יש לבצע חבישה לוחצת שמטרתה לעודד קרישיות לעצירת הדם.

עצירת שטף דם

שטף דם מוגדר כיציאה של דם מכלי הדם. ישנן שתי דרכים לעצור את שטף הדם (נכתב לעיתים בראשי תיבות: שט"ד):

לחץ ישיר - תחבושת הלוחצת על מקור הדימום וסופגת את הדם
לחץ עקיף - חסימת העורק המוביל אל האזור הפגוע

שט"ד בגפיים (יד או ברגל, נקראים גם איבריים גליליים) יש לנסות ולעצור על ידי תחבושת הלוחצת על מקור הדימום וסופגת את הדם. פעולה כזו מכונה לחץ ישיר בניגוד ללחץ עקיף המתייחס לחסימת העורק המוביל אל האזור הפגוע. במגן דוד אדום ובחיל הרפואה של צבא הגנה לישראל מקובל להשתמש לחבישה כזו בתחבושת אישית.

כאשר הדימום אינו נעצר על ידי החבישה (וזאת ניתן לדעת כאשר התחבושת מאדימה), יש להוסיף לחץ על הפצע באמצעות משולש לחץ. משולש לחץ הוא רצועת בד שיוצרים קשר במרכזה, יש לקשור את רצועת הבד כאשר הקשר נמצא מעל התחבושת ומופנה לכיוון הפצע. צורת חבישה זו מוסיפה לחץ על הפצע במטרה לעצור את הדימום. בחבישה זו יש להיזהר שלא לעצור את זרימת הדם כדי לא לפגוע בחיות איבר המטרה. ניתן לבדוק זאת באמצעות מדידת דופק בקצה האיבר הפגוע.

כאשר ישנו דימום מאחד האזורים בגוף, שאינו הגפיים או הראש, ישנו קושי לעצור את הדימום, שכן לא ניתן לעשות זאת באמצעי החבישה הרגילים. דימום מהמפשעה, הישבן והצוואר ניתן לעצור באמצעות הצמדת תחבושת אישית ולחיצה על האזור (נקודות מיוחדות). בנוסף, ניתן לעצור שטפי דם באמצעות הצמדת העורק אל העצם הצמודה אליו וחסימתו (נקודת לחיצה). ניתן לעשות זאת בבית שחי, בעצמות התת-בריחיות ובזרוע (העורק הברכיאלי). צורת חבישה זו אינה מומלצת למי שאינו מיומן בה, מכיוון שהיא עלולה לגרום נזק יותר מתועלת, במקרה זה יש להשתמש בלחץ ישיר.

ישנם סוגי חבישות שונות, כגון חבישת בטן, חבישת עין ועוד. אך גם מי שאינו מיומן או שאין ברשותו ציוד חבישה, יכול לאלתר וכל חבישה שתעצור את הדם תחשב חבישה יעילה.

תחבושת המוסטטית

תחבושת המוסטטית היא תחבושת המכילה משפעל לזירוז קרישת דם. בישראל קיימים שני סוגים, האחד היא תחבושת המכילה משפעל אשר מונחת בתוך הפצע או על גביו בלחץ ישיר, והשני הוא מזרק המכיל משפעל המוזרק לתוך הפצע.

חסימת עורקים

ישנם מקרים בהם לא ניתן לעצור את הדימום על ידי לחץ ישיר ולכן יש לבצע חסימת עורקים, הנקראת לחץ עקיף. מטרת פעולה זו היא לחסום את כל זרימת הדם אל האזור הפגוע. אך בפעולה זו שכאשר זרימת דם לאיבר כלשהו נחסמה למשך זמן, הגוף מייצר רעלים ונוצרים קרישי דם באיבר החסום. שחרור החסימה עלול להציף את הגוף ברעלים וקרישי הדם, חסימה זו חמורה, עד שלעיתים יש לכרות את האיבר הפגוע; אך פעולה זו הכרחית כאשר יש חשש לאיבוד דם מאסיבי. משום כך יש להעדיף תמיד לחץ ישיר על פני לחץ עקיף, ובלבד ששטף הדם המסיבי המסוכן נעצר.

חסימת עורקים ניתנת להמרה בחבישת לחץ ישיר. ברפואה הדחופה בישראל, מקובל לבצע המרה זו בתנאי שטח עד כעשרים דקות מעת החבישה, ובתנאי שאת ההמרה יבצע החובש עצמו או בעל דרגה בכירה ממנו.

חסימת עורקים בלחץ עקיף תתבצע כאשר שטף הדם לא נעצר באמצעות לחץ ישיר, או באחד התנאים הבאים - חלקם סיבתיים וחלקם נסיבתיים:

קטיעה מלאה או חלקית של אחת מהגפיים
פצוע מדמם הזקוק לפעולת החייאה
הימצאותו של רסיס גדול הגורם לדימום בגפיים
ריבוי פצעים או פצועים בזירת האירוע באופן שאין אפשרות לניטור טוב ורצוף של כל הפצועים
תנאי חשיכה קיצונית – כך שלא ניתן לראות את מקור הדימום, וזו חבישה זמנית עד להימצאות מקור אור
לחץ ישיר שנכשל
כאשר נשקפת סכנה לצוות הרפואי (איום, שרפה, זירת ירי), תתבצע חבישה זמנית עד לחלוף הסכנה

מקובל להשתמש בראשי-תיבות קבר רחל: קטיעה, בהחייאה, רסיס, ריבוי, חשיכה, לחץ.

ישנם מספר סוגי חבישה שביכולתם להשיג חסימת עורקים:

חוסם עורקים קלאסי הנמצא בשימוש מגן דוד אדום וגופי עזרה ראשונה אחרים היא רצועת גומי/סיליקון הנקשרת בחוזקה סביב הגפה, כחמישה סנטימטרים מעל מקום הדימום, כשבכל ליפוף מוגברת עוצמת הכריכה; לא ניתן לבצע חסם עורקים עצמוני בשיטה זו.
חובשי צה"ל ביחידות לוחמות, משתמשים ב-CAT - Combat Application Tourniquet; זהו חסם עורקים בעל צמדן ותפסנים, המאפשר יישום ביד אחת, וניתן לביצוע עצמי.
חוסם עורקים הולנדי הוא כינוי לצורת חסימת עורקים מאולתרת המתבצעת באמצעות רצועת בד הנקשרת בחוזקה סביב הגפה. שיטה זו אינה יעילה כאשר הגפה בעלת נפח משמעותי.
חוסם עורקים רוסי הוא כינוי לצורת חסימת עורקים מאולתרת המתבצעת באמצעות רצועת בד, המקיפה את הפצע ומחוזקת על ידי ליפוף באמצעות מקל או מוט.

לאחר הנחת חסם עורקים יש לכתוב באופן בולט את שעת הנחת החסם; המוסכמה בכוחות ההצלה בעולם היא לכתוב על מצחו של הפצוע את שעת החסימה בארבע ספרות (00:00) ואת שם מבצע החסימה ודרגתו.

חבישה לצורך מניעת זיהום

פצע פתוח בעור יכול להוות סכנה אף אם איננו מדמם כי חיידקים רבים יכולים לחדור אל הגוף וליצור זיהום. כדי למנוע זאת, יש לחטא את הפצע ולבצע חבישה אוטמת (packing). החיטוי נעשה באמצעות תמיסה המכילה כלורהקסידין (אנ'), אלכוהול ולעיתים גם סטרמיד (אנ'). חבישה זו מתבצעת באמצעות תחבושת ייחודית. בתנאי שטח ניתן להשתמש בגאזה או תחבושת אישית ולאטום בשכבה נוספת.

מקובל לחבוש פצע בתחבושת הספוגה בחומר חיטוי כגון יוד. כאשר אין חומר חיטוי בנמצא, ניתן לשטוף בכמות גדולה של מים על מנת לנקות מלכלוך שחדר פנימה. אטימה מוחלטת של הפצע אינה מקובלת ויש הטוענים שהיא אף מזיקה.

חבישת כווייה

בחבישת כווייה משתמשים בדרך כלל בתחבושת ייעודית המכילה חומרים מרגיעים שאינם נדבקים לעור. בצה"ל משתמשים בתחבושות מטלין. כאשר אין תחבושת ייעודית ניתן להשתמש בניילון נצמד או בתחבושת אחרת שאינן נדבקות לעור ובמקביל אין אידוי רב דרכה.

כוויות באזור הפנים או העיניים ניתן לחבוש באמצעות פדי גזה ספוגים בסיילין. כווייה נרחבת עלולה לגרום להתייבשות.

חבישה לזירוז ריפוי הפצע

בפצעים עמוקים או מוגלתיים מקובל להשתמש בחבישה על מנת לזרז את תהליך הריפוי. כדי לרפא את הפצע, הגוף זקוק לסביבה לחה ואטומה. על כן חבישת הפצע מסייעת לריפוי העצמי של הפצע על ידי יצירת סביבה כזו.

חבישה כזו היא בדרך כלל לטווח ארוך יותר מהחבישות שהוזכרו לעיל, לכן, רצוי להתאים בקפידה את סוג התחבושת לסוג הפצע ומיקומו. חשוב שהתחבושת תהיה יעילה בספיגת הפרשות ותיצור סביבה לחה לפצע, יש להקפיד שתהיה נוחה להסרה.

יש להחליף את התחבושת מדי תקופת זמן על פי הוראת רופא, בהתאם לסוג התחבושת והפצע. בזמן החלפת תחבושת יש לדאוג לניקוי יסודי של הפצע.

חבישה משולבת בתרופות

בפציעות קשות או בפצעים מוגלתיים וקשיי טיפול מקובל להשתמש בחבישות המכילות תרופות שמטרתן לזרז את הטיפול.

יש חומרים שמקובל לחבוש איתם על מנת לסייע לטיפול:

אנטיביוטיקה - שימוש באנטיביוטיקה בתוך החבישה הוא נפוץ מאוד ומסייע לטיפול בזיהומים שנוצרו בפצע. כאשר מדובר בזיהום חמור, נוטלים לפעמים אף כדורי אנטיביוטיקה.
אבץ - קיימת סברה כי האבץ משחרר מינרלים המסייעים לפצע להירפא. ניתן לרכוש תחבושות מיוחדות המכילות אבץ.
קולגן - גם הקולגן משחרר מינרלים המסייעים לפצע, וגם הוא משמש בחבישות מיוחדות.

חבישה לצורך קיבוע

במקרה של שבר באחת מן העצמות, מתבצעת חבישה שעיקר מטרתה היא לקבע את האיבר על מנת למנוע תזוזה של העצם העלולה להחמיר את הפגיעה.

הקיבוע נעשה בדרכים שונות ותלוי במבנה האיבר אותו מקבעים.

קיימים מספר קיבועים, קיבוע זמני הנעשה בשטח (שמטרתו למנוע תזוזה ונזק עד הגעתו למרכז רפואי), וקיבוע ארוך טווח (שמטרתו איחוי העצמות).

בקיבוע לטווח ארוך משתמשים בדרך כלל בגבס שמטרתו למנוע תזוזה של האיבר ובכך לסייע לאיחוי המהיר של העצם. כאשר מדובר בנקע או בסדק, יש המשתמשים לפי עקרונות RICE בתחבושת אלסטית על מנת ליצור לחץ על האזור, פעולה המסייעת להפחתת נפיחות וכאב.

התקנים מורכבים יותר המותקנים על הגוף נועדו לשפר את פעולת מערכת התנועה ואת יציבות האיבר החבוש עד להחלמתו או באופן קבוע כשלא צפויה החלמה נקראים מישרים (או אורטזות). בעל המקצוע הפרא רפואי המספק אותם מספק גם גפיים תותבות והוא נחשב לספק טכנולוגיה מסייעת. דוגמאות למיישרים: "מחוך" המסייע לאדם עם דיסק פרוץ להניע את גבו באופן בריא והתקן "רגל-עקב-שוק" - התקן המחליף את פעולתה של רצועה קרועה בייצוב הקרסול.

חבישות המשלימות או מחליפות ניתוחים

חבישת נקז ריאות

דוגמה לחבישה כזו היא שסתום אשרמן וגזה וזלין. כאשר יש פציעה חודרת בחזה אשר חדרה אל הקרום שבין בית החזה לבין הריאות, וחדר אוויר לרווח הזה, נוצר קושי בנשימה. לצורך טיפול במצב כזה נהגו בעבר להצמיד פד גאזה ספוגה בוזלין אל הפצע, ולהדביקו משלושה כיוונים סביב שסתום חד כיווני שהוחדר באמצעות ניתוח בזק. שסתום זה מאפשר לאוויר להתנקז מן הקרומים אך לא להיכנס חזרה. כחלק מציוד עזרה ראשונה של אמבולנסים קיים שסתום אשרמן - מדבקה עליה מותקן שסתום חד כיווני מגומי. את המדבקה מדביקים על החתך ובכך יוצרים את הפעולה הרצויה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הדרכה לחבישות שונות בליווי תמונות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חבישה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חבישה