חותמות למלך

חותמות לַמֶּלֶךְ הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" בכתב עברי עתיק () בעזרת חותמות. ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה (כ-2,000 קנקנים) שנמצאו באזור יהודה, ובמיוחד סביב ירושלים, והמתוארכים לדעת רוב החוקרים לתקופת מלכותו של חזקיהו מלך יהודה שמלך במאה ה-8 ותחילת המאה ה-7 לפנה"ס. סבורים כי הכדים הללו הכילו שמן או יין אשר הובאו כמיסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצורכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים.

חותמת "למלך", גלגל חמה דו-כנפי. שורה ראשונה: "למלך", שורה שנייה: "?ברן", כלומר חברון.

לא נמצאו החותמות המקוריות עצמן, אולם נמצאו כ-2,000 הטבעות על ידיות קנקנים, ובדיקת ההטבעות מעלה כי מספר החותמות שעשו בהן שימוש עמד כנראה על 21. כשלמעשה רווח השימוש במושג הנפוץ יותר: "חותמת" לתאר את ההטבעות.

סוגי החותמות

על הקנקנים הוטבעו המילים "למלך", ובחלק מן הידיות בשורה השנייה הוטבעו אחת מארבע מילים: שוכה, חברן, זיף באזור דרום הרי חברון ו"ממשת". מקומות אלו זוהו פרט ל"ממשת" (וראה להלן בפרשנויות).

במרכז החותמת, בין "למלך" לבין שם העיר, הוטבע גלגל מכונף לעיתים עם שתיים ולעיתים עם ארבע כנפיים פרושות. לעיתים מזהים בחותמות חיפושית מכונפת ויש הרואים בה מגילה עפה. סמלים אלו מוכרים כסמליהם של מלכי פרס (כורש - סמל ארבע-כנפי. דריווש - סמל דו-כנפי).

ישנה משפחה גדולה של חותמות שהוטבעו עליהן שמות פרטיים, חותמות אלו נמצאו לרוב בסמוך לחותמות "למלך", כלומר הן מאותה תקופה.

תפוצת החותמות, נכון לפב' 2006

תפוצת החותמות

החותמות נמצאו בעיקר באזור ממלכת יהודה (68 אתרים), ורק חלק קטן (4 אתרים) נמצא בגליל ובעמקים. להלן רשימת 20 האתרים שבהם נמצאו המספר הגדול ביותר של חותמות "למלך":

האתר תל לכיש ירושלים רמת רחל גבעון מצפה תל בית שמש מורשת גת (תל גודד) גזר חירבת אל-בורג' (בתחומי רמות) מרשה עזקה תמנה (תל בטש) גבעה תל עירני, ליד קריית גת חברון שוכה, עמק האלה בית צור תל ערד נחל תות, באזור אליקים גת (תל צפית)

מספר החותמות 415 281 163 92 88 71 39 37 24 19 17 15 14 13 13 13 11 9 8 6

פרשנויות

למלך - מספר פירושים הועלו לגבי הביטוי "למלך":

• שייך למלך יהודה
• שייך לאדם פרטי בשם "מלך" (כפי שמופיע בכתובת עוזה)
• שייך למלכות
• (קנקן) שיש לשלוח אל המלך

ארבעת המקומות

• שוכה (סוֹכוֹ?) - כנראה מדובר בשכה, עיר מבוצרת בעמק האלה, שהיוותה מרכז צבאי ומינהלי בתקופת בית ראשון.
• זיף - היא זיף, באזור מדבר זיף - דרום מדבר יהודה, מדרום לחברון.
• חברן - היא העיר חברון.
• ממשת (ממשית?) - כאן הועלו הצעות רבות וסותרות. אחת מהן אף הייתה ממשית (כורנוב), העיר הנבטית שבנגב. ואולם, לאחר חפירת רמת רחל על ידי יוחנן אהרוני, בלטה הצעתו של יגאל ידין ובעקבותיו גבריאל ברקאי (שחפר ברמת רחל בשנות השמונים), ש"ממשת" היא למעשה "ממשלת", כלומר המרכז השלטוני המלכותי של חזקיהו, ולטענת החופרים מרכז זה היה באותה תקופה ברמת רחל. חיזוק לדברים אלו ניתן לראות בספר ישעיהו:

חותמות למלך על ידיות קנקנים, מוזיאון הכט חיפה

וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו: לֹא-הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ--וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ.

לדעת יוחנן אהרוני "ממשת" הוא קיצור של "ממשלת" והכוונה לעיר ירושלים, אשר לדעתו כונתה כך בספר מלכים ב'. אהרוני סובר שהמלך חזקיהו צמצם את 12 המחוזות המנהליים הקדומים של ממלכת יהודה לארבע, ועריהן המרכזיות היו שוכה בשפלת יהודה, חברון במרכז ההר, זיף בדרומו וירושלים בצפונו, וזה מסביר מדוע הופיעו דווקא שמות אלה על גבי החותמות.

על בסיס מספר דוגמאות שבהן מופיע המילה ממשאת או מן משת במקום ממשת, הציע האפיגרף דניאל וינשטוב הציע שהא' נבלעה במילה ממשת, והכוונה היא למילה משאת שמופיעה באזכורים שונים במקרא כמס או מעשר שהובא למקדש. כלומר, לא מדובר בשם מקום אלא בתיאור מטרת התכולה של הקנקן, ותיאור זה מופיע על כ-10% מהידיות המוכרות לנו.

בחפירות הצלה שנערכו בשכונת ארנונה בירושלים לקראת הקמת פרויקט בניה חדש, נתגלה מרכז לוגיסטי-מנהלתי גדול מתקופת המלכים חזקיהו ומנשה, שהיה מכוסה בערימה עצומה של אבני צור עד לגובה של כ-20 מטר מעל פני השטח, ובגודל של כשבעה דונם. באתר נתגלו חותמות 'למלך' וגם חותמות עם שמות בעלי תפקידים בכירים שמופיעים בתנ"ך מזמנו של המלך חזקיהו. באתר נחשף מבנה לוגיסטי יוצא דופן בגודלו, בנוי מאבני גזית ענקיות עם קירות כפולים ומשולשים, קנקני אגירה ויותר מ-120 טביעות 'למלך' בכתב העברי הקדום. על פי החוקרים התקיימה באתר זה פעילות שלטונית, אשר ניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור או כחלק מההכנות למלחמה עם סנחריב מלך אשור. ייתכן שמרכז זה הוא 'ממשת' שמופיעה בטביעות למלך.

ההסברים לחותמות עצמן

החל מהסבריו הראשונים של צ'ארלס וורן ב-1870, הועלו מספר רעיונות להסביר את תופעת החותמות. לאחר חפירת תל לכיש בשנות השבעים ההסברים הצטמצמו:

• הקנקנים המוטבעים היו כעין מזון לשעת חירום, שנשלחו מן הערים המרכזיות אל הספר במהלך תקופה קצרה, כנראה כהכנת חזקיהו לפלישה של סנחריב.
• הקנקנים היו למעשה מיסים חקלאיים שהועלו למרכז השלטוני מהאזור הכפרי, במהלך כל תקופת שלטונו של חזקיהו.
• בתוך קנקנים אלו היה המעשר לעבודת בית המקדש במהלך כל תקופת חזקיהו, לאחר הרפורמציה הדתית – ריכוז הפולחן שחל בתקופתו. מחזקת את טענת המעשר העובדה כי 10-20% לערך מסך הקנקנים מוטבעים. ואולם במקרה זה לא ברור למה מופיעים רק ארבעה מקומות.

הגלגל המכונף הדו-כנפי גם הוא דורש הסבר – האם הוא סמל שלטוני-ממלכתי, או האם הוא סמל דתי לסימון המעשר. הגלגל המכונף הארבע-כנפי מייצג חיפושיות, סמל שהיה נפוץ במצרים ולאחר מכן בפרס כסמל שלטוני. הגלגל המכונף הדו-כנפי הוא סמל דתי שהיה נפוץ באשור כסמל שלטון האל אשור. ייתכן שהשינוי בהטבעות נובע מהחלפת הממונה על המיסים בתקופת חזקיהו - משבנא לאליקים בן חלקיהו, כאשר לכל אחד מהם היה דגם טביעה שונה בהתאם למדיניות שלו (פרו-מצרי לעומת פרו-אשורי).

ראו גם

• רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית

לקריאה נוספת

• יוחנן אהרוני, הארכאולוגיה של ארץ ישראל, תל אביב תשל"ח.^{[דרוש מקור: עמודים?]}

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא חותמות למלך בוויקישיתוף

• The LMLK research Website - אתר הבית של חותמות "למלך".