תל עירני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל עירני

תל עירני הוא תל עתיקות גדול מול קריית גת, מצפון לכביש 35. בעבר זוהה עם גת המקראית ובעקבות זאת נקרא "תל גת" וקיבוץ גת וקריית גת הסמוכות נקראו גם הן בשם גת המקראית. בעקבות חפירות נוספות סברו החוקרים שהתל איננו גת המקראית ושם התל שונה לתל עירני.

שטח התל כ-250 דונם ועיקרו תל גדול ונמוך ומעליו תל מצומצם וגבוה ששטחו כ-20 דונם.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות היו התל והכפר עיראק אל-מנשייה שהיה מדרומו, מעוזים צבאיים בחלק המזרחי של כיס פלוג'ה. צה"ל ניסה לכבשו מספר פעמים ונכשל. ב-27 ביולי 1948 במסגרת מבצע גי"ס תקפו כוחות גבעתי את התל ונהדפו.

ב-16 באוקטובר 1948 במסגרת מבצע יואב תקפו כוחות של חטיבת הנגב וטנקים של חטיבה 8 את התל אך נהדפו באבידות כבדות.

ב-28 בדצמבר 1948 במסגרת מבצע חיסול תקפו כוחות של חטיבת אלכסנדרוני, כבשו את עיראק אל מנשיה והתכוננו לתקוף את התל אך כוח מצרי שהגיע מפלוג'ה כיתר את אחת הפלוגות, הפלוגה הדתית, וחיסל אותה. 87 החללים היו קבורים בתחילה בקבר אחים למרגלות התל.

ב-18 באוקטובר 2012 פלוגת מפץ, מגדוד 198, ביצעה עבודות שיקום על התל: נבנה שביל העולה לתל והוקמה אנדרטה בראשו לזכר הנופלים מחטיבת אלכסנדרוני במבצע חיסול.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט שיער שעל התל נמצא העיר הפלישתית גת, בין השאר על פי עדות של הירונימוס שגת הייתה כפר גדול בדרך בית גוברין-עזה. בנוסף, סקר חרסים לא מצא בתל חרסים מהתקופה שלאחר התקופה הישראלית, דבר שתואם את הירידה של גת מגדולתה בסוף התקופה הישראלית[1]. זיהוי זה נתן לקיבוץ גת הנמצא מצפון לתל ולעיר קריית גת הנמצאת מדרומו, את שמם.

בקיץ 1956 הוחל בחפירות בתל בהנהלת שמואל ייבין, במטרה למצוא ממצאים שיאשרו את זיהוי התל עם גת הפלישתית[2]. בראש אחד הצוותים שחפר בראש התל עמד שמריה גוטמן ובראש צוות אחר, שחפר במורדות המערביים עמדה אורה נגבי[3]. בתחילת עונת החפירות הראשונה נמצאו שכבה ישראלית ושכבה פרסית[4] ובהמשך העונה נמצאו בתים מתקופת הברונזה[5]. בסוף העונה הראשונה נמצאו כלי חרס שלמים שיוחסו לייבוא בשמים בתקופה הכלכוליתית, שהיו הכלים השלמים הראשונים שנמצאו בחפירות[6]. כבר בסיכום עונת החפירות הראשונה בתל קבעו החוקרים שלא מדובר בגת המקראית ושינו את שם התל לתל עירני[7]. בעונת החפירות השנייה, בקיץ 1957 נמצאו בתל חותמות למלך עם השמות שוכה ו"ממשת" וכן נמצאו שברי פסלי עשתורת. בחפירות למרגלות התל נמצא אסם תבואה עם כמות נכרת של חיטה[8]. בעקבות מציאת החותמות העלה שמואל ייבין את ההשערה שהתל היא העיר ממשת[9]. בקיץ 1958 נמצא בתל מבנה רב ממדים שיוחס לתקופה הכלכוליתית, שהיה אז היחיד מסוגו שנמצא בישראל[10]. בקיץ 1959 הגיעו החוקרים אל הקרקע הבתולה. בראש התל נמצא מתקן לעיבוד מתכת וכן כתובת "ליחזא" על כתף כד[11]. אחד הממצאים החשובים שנמצאו בתל היה כד חרס עליו היה רשום שמו של נערמר[12].

חלק מממצאי החפירות בתל הוצגו במוזיאון בקיבוץ גת שנפתח בשנת 1964[13].

בחפירות שנערכו בתל בשנים 19561962 נמצאו ממצאים מהתקופה הישראלית ומתקופת הברונזה הקדומה. לא נמצאו כל ממצאים מהתקופה הפלישתית לפיכך סוברים החוקרים כי הזיהוי של התל כגת הפלישתית הוא מוטעה וכי העיר גת היא קרוב לודאי בתל צפית. במפות מופיע התל כעת בשם תל עירני. השם העברי נובע משמו הערבי של התל - תל שיח' אחמד אל עריני. צבי אילן שיער בשנות ה-70 שבתל נמצא העיר לבנה המקראית[14].


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל עירני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]