היהודים הראשונים שהגיעו לאורוגוואי היו אנוסים שהגיעו אליה במאה ה-16 והקימו קהילה בסתר במונטווידאו. בשנת 1813 בוטלה האינקוויזיציה באורוגוואי אך היא חזרה לפעול וחוסלה רק עם עצמאותה של אורוגוואי.
היישוב היהודי באורוגוואי מחולק לארבע קהילות: "קהילה" (אשכנזים), ספרדים, הונגרים ו-NCI (גרמנים, קונסרבטיבים).
קיים גוף נוסף, "יבנה", להם יש רב נפרד ובית כנסת נפרד אך הם אינם נחשבים באופן רשמי לקהילה כיוון שאין להם בית קברות.
בשנת 1916 נוסדה ה-"Kehila" כדי לספק את הצרכים של היהודים באורוגוואי.[1]
ב-1917 נוסד בית הקברות היהודי היחיד באורוגוואי (ספ'). הוא מחולק למספר מתחמים על פי המוצא של היהודים: אשכנזי, ספרדי, גרמני, הונגרי ועוד.
באורוגוואי שני בתי ספר יהודיים: "יבנה" (דתי) ו"אינטגרל".
הקהילה באורוגוואי נחשבת לאחת הקהילות הציוניות ביותר בעולם והדבר מתבטא בשיעור עליה גבוהה, בהשתתפות של מרבית בני הנוער בתנועות הנוער ובהשתתפות בתוכניות שונות של הסוכנות היהודית כגון תגלית ומסע.