יונה פלס
 | |
| לידה |
8 ביוני 1929 לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
7 במאי 2013 (בגיל 83) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מעסיק |
האוניברסיטה הפתוחה, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המרכז לטכנולוגיה חינוכית |
  | |
יונה פלס (8 ביוני 1929 - 7 במאי 2013) היה מהנדס ויזם בתחום הטכנולוגיה והחינוך, מהראשונים בארץ ובעולם לשלב בין התחומים. היה ממקימי ומנהלי הטלוויזיה החינוכית הישראלית, הקים וניהל את המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט״ח) וכן היה חלק מצוות ההקמה וסגן נשיא האוניברסיטה הפתוחה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב- 1929 בעיר לבוב שבאוקראינה (אז חלק מפולין). בשנת 1936 אימו חשה את שעתיד להתרחש במרכז אירופה ועלתה לארץ עם שני ילדיה. אימו, שגידלה לבדה את יונה ואחותו, בחרה לעבוד קשה ולחיות בצניעות על מנת לאפשר להם השכלה נאותה. פלס למד בתיכון המקצועי להנדסאים וטכנאים "בסמ"ת" שבחיפה, ובשנת 1947 סיים את לימודיו בהצטיינות על אף שעברית לא הייתה שפת אימו. עם סיום הלימודים, הוא התגייס להגנת היישובים העבריים בארץ עם כוחות הנוטרות, ומייד עם הקמת צה"ל החל את שירותו בחיל הקשר, במסגרתו לחם במלחמת העצמאות. בין השנים 1949–1953 למד פלס בטכניון, וסיים בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת חשמל - זרם חלש (אלקטרוניקה) בפקולטה להנדסת חשמל, תחום שהיה אז בחיתוליו. בסיום לימודיו אף התקבל לסגל הטכניון כמרצה. ב-1955, לאחר זמן לא רב שהרצה בטכניון, נסע פלס לארצות הברית, שם עשה השתלמות מקצועית במעבדות הטלוויזיה של חברת RCA. (חברת רדיו וטלוויזיה מהמובילות בתחום) ובמקביל השלים תואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטת פנסילבניה. בזמן עבודתו שם, פיתח רכיב בטייפ-ריקורדר (רשמקול) האולפני, שבהמשך היה גם הנושא לעבודת הדוקטורט שלו. ב-1958 חזר ארצה והשלים תואר דוקטור בהנדסת חשמל בטכניון בנושא הטלוויזיה, שהיה באותן שנים תחום חלוצי.
ב-1962, כאשר ״קרן רוטשילד״ החליטה להקים את הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פנה מקס רואו, נציג הקרן בארץ, לפלס שהיה אז מהנדס הטלוויזיה הראשון והיחיד במדינה וביקש ממנו לקחת חלק בפרויקט המתהווה. פלס הקים וניהל את מחלקת ההנדסה של הטלוויזיה החינוכית, כשחזונו היה להעלות את רמת הלימודים בבתי הספר בעיר ובפריפריה כאחד באמצעות הטכנולוגיה. בסוף תקופתו שם אף קודם ושימש כמנכ״ל הטלוויזיה החינוכית. בשנת 1971 פלס הגה והקים, במימון קרן רוטשילד ובתיאום עם משרד החינוך, את המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) שמטרתו הייתה קידום החינוך באמצעים טכנולוגיים חדישים. במשך 25 שנה, עד לשנת 1995 ניהל פלס את מט״ח, ובחמש השנים הבאות שימש כנשיא. ב-1975 פלס היה חבר בצוות ההקמה של האוניברסיטה הפתוחה, וכן שימש בתפקיד סגן נשיא האוניברסיטה לענייני תכנון וטכנולוגיה עד שנת 1999.
בתקופתו במט״ח, צמח המרכז והפך ליצרן התוכן החינוכי הגדול בישראל. בשנת 2012, כ-70 אחוז מתלמידי ישראל למדו בעזרת התשתית הטכנולוגית שפותחה במט"ח, וכן באמצעות 35,000 כותרים שונים בהוצאת המרכז, מה שהפך את מט״ח גם לאחד המוציאים לאור הגדולים בישראל[1]. בשנת 2011 מט"ח זכתה בפרס לאיכות ולמצוינות על שם יצחק רבין, בתחום החינוך במגזר הציבורי. גם האוניברסיטה הפתוחה צמחה חיש מהר להיות המוסד האקדמי הגדול בישראל - נכון לשנת 2012 לומדים באוניברסיטה למעלה מ-40,000 סטודנטים. שלושת המוסדות שלקח פלס חלק בהקמתם, נחשבים עד היום לאבני דרך של ההוראה והחינוך בישראל בכלל, והחינוך באמצעים טכנולוגיים בפרט.
בשנת 1951 התחתן פלס עם שרה יצחקי, ולשניים נולדו שני בנים. ב-2013 נפטר פלס, לאחר מאבק ארוך שנים במחלה קשה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה"אני מאמין" - האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 4, באתר האו"פ
- סיפור ראשית הטלוויזיה החינוכית בישראל
- מודעת פטירתו של פלס