יחסי ונצואלה–טורקיה
| יחסי ונצואלה–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ונצואלה | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 912,050 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 28,443,019 | 87,545,061 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 482,359 | 1,108,022 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 16,959 | 12,657 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי ונצואלה–טורקיה הם היחסים הדיפלומטיים בין טורקיה לוונצואלה, אשר כוננו ב-1950.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל המרחק הגאוגרפי והעובדה ששתי המדינות התמקדו יותר בגאוגרפיה משלהן, היחסים נותרו מוגבלים עד 2016.[1] לאחר מותו של הוגו צ'אווס במרץ 2013, סגן ראש הממשלה הטורקי, בשיר אטליי, השתתף בהלוויה ואמר כי מותו של נשיא ונצואלה המנוח רעד ברחבי אמריקה הלטינית. הביקור בוונצואלה של סגן ראש הממשלה אטליי סומן כחשוב ביותר ליחסיה העתידיים עם ונצואלה.[2]
בעקבות השותפות הכלכלית הגוברת בין ונצואלה וטורקיה באוקטובר 2016, טורקיש איירליינס החלה להציע טיסות ישירות מדצמבר 2016 המקשרות בין קראקס לאיסטנבול (דרך הוואנה, קובה) במאמץ "לקשר ולהרחיב את המגעים" בין שתי המדינות.[3]
היחסים החלו להתפתח עם ההתפתחויות האחרונות וביקורים הדדיים ברמה גבוהה. הביקור הרשמי הראשון בין שתי המדינות ברמה הנשיאותית היה באוקטובר 2017 כאשר נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ביקר בטורקיה. בדצמבר 2018, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ביקר בוונצואלה ולא תמך בטענתו של חואן גואידו חודש לאחר מכן.[4]
רויטרס דיווחה כי בשנת 2018, 23 טונות של זהב כרוי נלקחו מוונצואלה לאיסטנבול.[5] בתשעת החודשים הראשונים של 2018, יצוא הזהב של ונצואלה לטורקיה עלה מאפס בשנה הקודמת ל-900 מיליון דולר.[6]
בעקבות ניסיון ההתקוממות בוונצואלה ב-2019, ארדואן גינה את מעשיו של גואידו, וצייץ בטוויטר "מי שמנסה למנות מושל קולוניאלי פוסט-מודרני בוונצואלה, שם הנשיא ממונה בבחירות ובמקום שבו העם שולט, צריכים לדעת שרק בחירות דמוקרטיות יכול לקבוע כיצד מדינה מנוהלת".[7][8]
טורקיה וונצואלה פיתחו יחסים טובים בשנים האחרונות. בנובמבר 2021, טורקיה שיבחה את ונצואלה על הבחירות האזוריות השנויות במחלוקת האחרונות שלה, אם כי מחלקת המדינה האמריקאית כינתה את הבחירות בוונצואלה "פגומות"[9] על פי דו"ח מרכז וילסון על היחסים בין טורקיה לוונצואלה: הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן התקרב למדורו "מבוסס על הסלידה ההדדית של שני המנהיגים מהמערב ותסכול מהסנקציות של ארצות הברית. למרות ההבדלים האידאולוגיים ביניהם, שני המנהיגים האוטוריטריים פיתחו קשרים אישיים חזקים".[10]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טורקיה מחזיקה בוונצואלה שגרירות בקראקס וקונסוליית כבוד במרקאיבו.
- ונצואלה מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה וקונסוליה באיסטנבול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Türkiye - Venezuela Siyasi İlişkileri". mfa.gov.tr. T.C. Dışişleri Bakanlığı. 22 באוגוסט 2018. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-11 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Turkish Deputy PM:Chavez's Death Shook Latin America". Turkishny.com. 9 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2013. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Turkish Airlines starts direct Istanbul-Havana-Caracas flights". EFE. 20 בדצמבר 2016. נבדק ב-25 במאי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Turkey's Erdogan visits Venezuela, vows to enhance ties". TRT World. 4 בדצמבר 2018. נבדק ב-11 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pons, Corina; Armas, Mayela (27 בפברואר 2019). "Exclusive: Venezuela removed 8 tons of central bank gold last week - legislator". Reuters. נבדק ב-20 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rampton, Roberta and Steve Holland (1 בנובמבר 2018). "Trump signs sanctions order targeting Venezuela's gold exports". CNBC. Reuters. נבדק ב-2 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Maduro ally Turkey berates Venezuelan opposition for uprising call". Yahoo News. 30 באפריל 2019. נבדק ב-30 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Recep Tayyip Erdoğan". Twitter. 30 באפריל 2019. נבדק ב-30 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Turkey praises Venezuela for 'peaceful' elections - Al-Monitor: The Pulse of the Middle East". www.al-monitor.com (באנגלית). 24 בנובמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Turkey and Venezuela: An Alliance of Convenience | Wilson Center". www.wilsoncenter.org (באנגלית).
