יחסי איראן–טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי איראן–טורקיה
איראןאיראן טורקיהטורקיה
Turkey Iran Locator.svg
איראן טורקיה
שטחקילומטר רבוע)
1,648,195 783,562
אוכלוסייה
83,024,745 81,257,239
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,640,000 2,186,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
19,753 26,902
משטר
רפובליקה אסלאמית דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי איראן-טורקיה הם היחסים בילטרליים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין הרפובליקה הטורקית.

במשך השנים, היחסים בין איראן לטורקיה היו שלווים, אך לעיתים היו גם מתוחים. איראן וטורקיה הן שותפות סחר גדולות. לאיראן ולטורקיה ישנה השפעה הדדית כבדה זו על זו, בשל הקרבה הגאוגרפית, היחסים הלשוניים והאתניים והיבטים תרבותיים רבים משותפים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באפריל 1926, נחתם בטהרן הסכם הידידות הראשון בין איראן לטורקיה.

ב-23 בינואר 1932, נחתם הסכם הגבול הראשון בין איראן לטורקיה בטהרן.

בין ה-16 ביוני ל-2 ביולי 1934, ביקר רזא ח'אן, השאה של איראן בטורקיה יחד עם בכירים נוספים ובהם הגנרל חסן ארפה, בהזמנתו של מוסטפא כמאל אטאטורק. ח׳אן התרשם מאוד מתוצאות הרפורמה במודרניזציה של הרפובליקה וראה בכך דוגמה לארצו.

ב-8 ביולי 1937, נחתם הסכם ידידות בין טורקיה, איראן, עיראק ואפגניסטן. הסכם זה נקרא ״הסכם סעדאבאד״. מטרת ההסכם הייתה להבטיח ביטחון ושלום במזרח התיכון. באוגוסט 1955, נוסדה ארגון האמנה CENTO, הכללה הסכם ביטחון הדדי בין איראן, טורקיה, עיראק, פקיסטן ובריטניה. ביולי 1964, הוקמה ״המועצה האזורית לפיתוח״ שמטרתה הייתה לקדם פרויקטים כלכליים משותפים בין איראן, טורקיה ופקיסטן.

תקופה של מתח בין המדינות עברה עם ההפיכה באיראן ב-1979, שגרמה לשינויים משמעותיים באיראן ובמצב הקיים במזרח התיכון.

מאז האביב הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן תומכת בתקיפות בממשלת סוריה בהנהגתו של הנשיא בשאר אל-אסד, בעוד טורקיה תומכת באופוזיציה הסורית. היעדים הגאו-פוליטיים של איראן בסוריה ובעיראק הביאו להגברת החשדנות בין שתי המדינות.[1]

יחסי איראן-טורקיה השתפרו עם המשבר הדיפלומטי של קטר, כאשר איראן וטורקיה תמכו בקטר במשבר הדיפלומטי עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.

דבר נוסף שחיזק את יחסי שתי המדינות הוא התנגדותן להקמת מדינה כורדית, בעקבות משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית.

הגרעין האיראני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010, ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ערך ביקור לא מתוכנן בטהרן, בתיאום עם נשיא ברזיל לולה דה סילביה, כדי להסכים למיקור חוץ של העשרת האורניום האיראני לארצו כדי למנוע סנקציות נוספות על איראן.[2]

אחרי לחץ גובר של בריטניה וארצות הברית לתמוך בסנקציות נגד איראן, אמר ארדואן: ״למעשה, אין כיום נשק גרעיני באיראן, אבל לישראל, שגם היא ממוקמת באזורנו, יש נשק גרעיני. טורקיה היא אותו מרחק משתיהן. מה אמרה הקהילה הבינלאומית נגד ישראל עד כה? זה עליונות החוק או חוק הממונים?״.

משבר הטילים של נאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה, חברת נאט"ו, אירחה את הקמתה של מערכת הגנה של טילים של נאט"ו בספטמבר 2011. הקמת מערכת היוותה משבר ביחסים בין טורקיה לאיראן. איראן טענה כי מערכת טילים זו היא ״מזימה אמריקאית״ שנועדה להגן על ישראל מפני כל מתקפה נגד ישראל, אם ישראל תכוון למתקני הגרעין של איראן.

טורקיה הצהירה כי מערכת נאט"ו אינה גורמת לאיום על אומה, ולא מכוונת לאומה מסוימת[3][4]

קשרי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן וטורקיה מקיימות קשרי מסחר וכלכלה טובים מאוד. שתי המדינות הן חלק מהארגון לשיתוף פעולה כלכלי.

הסחר בין שתי המדינות הולך וגדל. בשנת 2005, הסחר עמד על כ-4 מיליארד דולר לעומת 1 מיליארד דולר בשנת 2000.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–טורקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Iran and Syria concerned about Turkish intervention in Jarablus". Rudaw Media. Rudaw Media. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2016. 
  2. ^ News Al Jazeera 17 May 2010
  3. ^ PressTV, www.presstv.com
  4. ^ "Turkey to site Nato missile shield radar in its south-east". The Guardian (London). 14 בספטמבר 2011. 
  5. ^ Schleifer, Yigal (2 בפברואר 2006). "Caught in the fray: Turkey enters debate on Iran's nuclear program". CS Monitor.