לדלג לתוכן

יצחק ולקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ולקר
ולקר, 1973
ולקר, 1973
ולקר, 1973
לידה 30 במאי 1925
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1993 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1934
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית בת-ים ה־3
19731977
(כ־4 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק (אבישר) ולקר (30 במאי 1925 - 10 בפברואר 1993) היה ראש עיריית בת-ים בשנים 19731977, לוחם באצ"ל, מפקד הפלוגה הראשון בגדוד הצנחנים 890 ואזרח כבוד של העיר בת-ים.

ולקר נולד בברלין, גרמניה ליוסף ולקר ולקלרה, ועלה לארץ ישראל בשנת 1934, כשנה לאחר עליית הנאצים לשלטון. ולקר עלה עם הוריו ושני אחיו הצעירים והמשפחה התיישבה בתל אביב. אביו יוסף ולקר היה מבכירי בית"ר, הסתדרות העובדים הלאומית ומועצת עיריית תל אביב-יפו.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 הצטרף לארגון האצ"ל והיה פעיל בהדבקת כרוזים במרחב תל אביב. בשנת 1940 עבר במסגרת האצ"ל קורס מ"כים וקורס חבלה. בשנת 1945 מונה למפקד מחלקה במחוז תל אביב. בסוף שנת 1947 מונה למפקד פלוגה בגדוד 13[דרושה הבהרה] של האצ"ל, השתתף ונפצע בקרב על יפו. לאחר החלמה קצרה נשלח עם פלוגתו להשתתף ביחד עם יחידות של ארגון "ההגנה" בקרב על הכפר הערבי קקון.

בחודש מרץ 1948 התארגנה פלוגתו של ולקר ועלתה צפונה לקיבוץ המעפיל כדי לעזור לכוחות "ההגנה" למנוע את התקפות הערבים. פלוגת האצ"ל של ולקר חברה לפלוגה מחטיבת אלכסנדרוני של ההגנה ויחד תקפו את הכפר קקון. אולם, ההתקפה נכשלה והכוח המשולב נאלץ לסגת. בקרב זה נפצעו ולקר וכמה לוחמים מפלוגת אלכסנדרוני.

עם שחרורו מבית החולים התגייס עם פלוגתו באופן רשמי לצה"ל. הפלוגה הוצבה בגדוד 91 של חטיבה 9 היא חטיבת עודד. במסגרת הגדוד השתתף ב"מבצע ברוש" בקרב על משמר הירדן שנערך ב-9 ביולי 1948. לוחמי חטיבת עודד, חטיבת כרמלי וחטיבת גולני ניסו להדוף את הסורים מעמדותיהם אך ללא הצלחה. המושבה משמר הירדן שוחררה רק בהסכם שביתת הנשק עם סוריה בשנת 1949. כעבור כמה ימים ב-17 ביולי 1948 נשלח יצחק ולקר עם גדוד 91 להמשך "מבצע ברוש" לקרב על גירוש הסורים מעמק החולה.

בסיום קרבות ב"מבצע ברוש" נשלח לקורס קציני חיל רגלים בבה"ד 1 בפיקודו של צביקה הורוביץ ובסיומו חזר לגדוד 91 כמפקד פלוגה חדשה. כעבור מספר חודשים נתמנה כמדריך ומפקד מחלקה (ממ"ח) בבה"ד 1 בפיקודו של מאיר זורע. לאחר כשנה בהדרכת צוערים ועם סיום מחזור ו' התנדב לשרת ביחידת הצנחנים בפיקודו של יהודה הררי.

עם הצטרפותו עבר קורס צניחה ומונה לפקד על הפלוגה הקרבית הראשונה שסיימה טירונות. לאחר שעבר עם הפלוגה את אימון הפרט, אימון מחלקה ופלוגה והשתתף בתמרון הגדול, יצא לקורס מג"דים וחזר לגדוד 890 כדי לפקד על הפלוגה השנייה שסיימה טירונות. בשנת 1952 מונה לקצין תאום בבה"ד 2 – בית הספר למג"דים ומח"טים.

לאחר שחרורו מצה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל החל את דרכו בעסקים פרטיים. בין השנים 1973–1977 כיהן כראש העיר בת-ים, פעל להקמת מתנ"סים, הפעלת חוגי העשרה לילדים, הקים בתי"ס תיכוניים וזכה לתואר "אזרח כבוד של העיר בת-ים". לאחר מותו, עיריית בת-ים הנציחה זכרו על ידי הקדשת גן על שמו, ברחוב שרת שבשכונת רמת יוסף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשי המועצה המקומית ועיריית בת ים
כמועצה מקומית בן ציון מינץ בן ציון ישראל ישראל שמעון
רבינוביץ' תאומים
אליאב ליואי
19361937 19371939 19391943 19431950
כעיר דוד בן ארי מנחם רוטשילד יצחק ולקר דוד מסיקה מנחם רוטשילד אהוד קינמון יהושע שגיא שלמה לחיאני יוסי בכר צביקה ברוט
19501964 19641973 19731977 19771978 19781983 19831993 19932003 20032014 20142018 2018 ואילך