ירוחם משל

ירוחם משל
	ירוחם משל, 1977
לידה	24 בנובמבר 1912; פינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	27 בנובמבר 2002 (בגיל 90); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1933
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מפלגה	המערך
	13 ביוני 1977 – 13 באוגוסט 1984; (7 שנים ו־8 שבועות)
כנסות	9 - 10
	1974–1984; (כ־10 שנים)
	→ יצחק בן-אהרון ישראל קיסר ←

ירוחם משל (24 בנובמבר 1912 - 27 בנובמבר 2002) היה מנהיג פועלים, מזכ"ל ההסתדרות וחבר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משל נולד בפינסק, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), למד בחדר מתוקן ובגימנסיה העברית ”תרבות” בפינסק. תופעת העזרה ההדדית והסולידריות היהודית שחווה בחיים בפינסק נטעה בו את שורשי הדאגה לרווחה סוציאלית. היה חניך תנועת "השומר הצעיר" וחבר בהכשרה חלוצית.

עלה ארצה ב-1933. בראשית דרכו בארץ לאחר הכשרה בקיבוץ עבר לתל אביב, בה התגורר במשך כל חייו. עבד כפועל בניין לאחר השתלמות מקצועית במסגרת מועצת פועלי תל אביב. הוא עבד בטפסנות בניין, ונטל חלק בבניית מבנים בעיר. בעתות משבר נמנה אף הוא על מחוסרי העבודה בעיר, שהתרכזו ב"מרתף" של בית ברנר, שם ניהלו ויכוחים סוערים בנושאי עבודה. בימים אלה של מחסור ומצוקה התפתחה רגישותו לצרכיו של האדם העובד והמובטל. משל התגורר עם עוד שני בחורים בחדר בשכונת פלורנטין. הדירה הייתה שייכת למשפחת פרנק ומשל החל לצאת עם בת המשפחה, רחל. השניים נישאו בשנת 1939.

כתוצאה מהאבטלה בתל אביב, נמנה בשנת 1940 על הפועלים שעסקו בהקמת המחנה הבריטי הגדול בסרפנד, צריפין של היום. לאחר מכן המשיך בעבודות בנייה בהקמת מחנות הצבא הבריטי בדרום הארץ, בכלל זה ברפיח. במסגרת זו השתלב בפעילות ציבורית, עת נבחר לוועד העובדים של פועלי הבניין במחנות הצבא הבריטי, ושימש כנציג מרכז העבודה וההסתדרות במחנות אלה.

עם סיום העבודות במחנות בשנת 1945 ועל רקע הניסיון שצבר, התמנה למזכיר אגודת פועלי המתכת. בתקופה זו כבר עמד בראש מאבקים להבטחת שכרם וזכויותיהם של עובדי תעשייה זו. בעקבות הישגי אגודה מקצועית זו, נבחר ב-1950 לכהן כמרכז המדור לפועלי התעשייה במחלקה לאיגוד מקצועי בוועד הפועל של ההסתדרות. במסגרת תפקידו חתם על הסכמי עבודה רבים שסללו את הדרך במרוצת השנים להסכמים קיבוציים בענפי התעשייה השונים. בעקבות זאת נבחר לעמוד בראש האגף לאיגוד מקצועי ולחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות.

בנוסף למאבקיו להבטחת צורכי העובדים, גילה רגישות לנושאי הביטחון הסוציאלי, יזם את הקמת קרן הפנסיה "מבטחים" שהחלה פעילותה בחדרו והפכה לקרן הפנסיה הגדולה בישראל (עד שהולאמה עקב משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות).

בשנים 1970–1973 שימש כיושב ראש המחלקה לאיגוד מקצועי ומ"מ מזכיר ההסתדרות ולאחר מכן מזכ"ל ההסתדרות במשך 10 שנים (1984-1974). בתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות התמודד עם מצב כלכלי מאתגר במשק, בכלל זה אינפלציה שהגיעה לשיעור של מאות אחוזים. באחד במאי 1980 ארגן הפגנת ענק במחאה על המצב הכלכלי. להפגנה הגיעו כ-200000 איש מכל הארץ ומכל המפלגות ושכבות החברה. מפגן חד פעמי זה של אחדות בחברה לא מונף ולא הוביל לשיפור במצב הכלכלי.^[1]

במקביל כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת המערך בכנסות התשיעית והעשירית (1977 - 1984).

בשנים 1984–1993 עמד בראש מכון לבון לחקר תנועת העבודה, שעל מקימיו נמנה. הוא נאלץ להתפטר ממשרה זו באוקטובר 1993, בעקבות תחקיר של ידיעות אחרונות, על בזבוזים של מיליוני שקלים בתקופת כהונתו.^[2]

במקביל לפעילותו בהסתדרות כיהן כחבר לשכת מפלגת העבודה במשך שנים רבות וכן כסגן נשיא של ה-ICFTU - הקונפדרציה העולמית של האיגודים המקצועיים החופשיים. במסגרת זו היה מעורב בפעילות בינלאומית ובמפגשים בלתי אמצעיים עם עמיתים ונושאי משרות בכירות במדינות אחרות, גם כאלה שלישראל לא היו קשרים דיפלומטיים עמן.

ירוחם משל נפטר ב-2002 לאחר מחלה ממושכת. הותיר אחריו את רעייתו, רחל, בן ובת, נכדים ונינים. נטמן בבית העלמין נחלת יצחק. ב-2009 קראה עיריית תל אביב רחוב בעיר על שמו.