אהרן בקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן בקר
Beker aharon.jpg
לידה 21 בדצמבר 1905
כסלו ה'תרס"ו
קוֹבְּרִין, רוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית
פטירה 24 בדצמבר 1995 (בגיל 90)
טבת ה'תשנ"ו
ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1925
עיסוק פוליטיקאי, חבר איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה מפא"י, המערך הראשון והשני
חבר הכנסת
15 באוגוסט 19551 באוקטובר 1956
(שנה ו-6 שבועות)
כנסות 3
30 בנובמבר 195923 במאי 1960
(25 שבועות ויום)
כנסות 4
4 בספטמבר 196121 בינואר 1974
(12 שנים)
כנסות 5 - 7
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהרן בֶּקֶר (21 בדצמבר 190524 בדצמבר 1995) היה מנהיג פועלים, מזכ"ל ההסתדרות (19611969), חבר הכנסת, ממייסדי האגודה הציונית "בני-ציון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן בקר נולד בעיירה קוֹבְּרִין (Kobryn) שברוסיה הלבנה, אז בתחומי האימפריה הרוסיתתחום המושב היהודי), בגיל 1905. בגיל ארבע עבר עם משפחתו לבריסק-דליטא, שם למד בחדר מתוקן. בתחילת מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לעיירה ורכנידנייפרוסק הסמוכה ליקטרינוסלאב, שם למד בגימנסיה הרוסית. בעקבות פרעות פטליורה בשנת 1917, עברה המשפחה פעם נוספת, הפעם לעיר יקטרינוסלאב.

היה בין מייסדי האגודה הציונית בני-ציון והיה פעיל בה עד שנסגרה על ידי השלטונות הסובייטים בשנת 1920. בשנת 1921 חזרה המשפחה לבריסק דליטא, שהייתה בשלטון פולין. בפולין הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר". באותה עת למד הנהלת חשבונות בבית ספר פולני למסחר בעיר.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 עלה בקר לארץ ישראל, עבד כפועל חקלאי בפתח תקווה ואחר כך כפועל בניין. היה פעיל במפלגת "אחדות העבודה", ואחר כך, מאז האיחוד בין אחדות העבודה למפלגת הפועל הצעיר בשנת 1930, במפלגת מפא"י. היה בין מייסדי תנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית העברית בארץ ישראל" בשנת 1926, ושימש כמזכירה עד לסוף שנת 1927.

בשנת 1932 נבחר לתפקיד מזכיר ועד פועלי רמת גן. בשנים 19321943 היה חבר מועצת פועלי תל אביב של ההסתדרות. בשנים 19431947 שימש כחבר הנהלת "המשביר המרכזי". בשנת 1944 נבחר כחבר המזכירות של מועצת פועלי תל אביב בהסתדרות.

בשנים 19481949 מילא תפקידים שונים הקשורים ברכש לצה"ל (נשלח לארצות הברית, התמנה למנהל הכללי של "המוסד לאספקה", שמתפקידו היה לספק את הצרכים האזרחיים של כוחות הביטחון והיה מנהל אגף הקניות במשרד הביטחון).

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן בקר בפגישה עם הפוליטיקאי מקניה טום מבויה (Tom Mboya) בשנת 1962

בשנת 1949 נבחר מטעם מפא"י כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וראש המחלקה (לאחר מכן: האגף) לאיגוד מקצועי. תפקיד זה הוערך כשני בחשיבותו (לאחר המזכ"ל) בהסתדרות. בבחירות לכנסת הרביעית נבחר לכנסת ברשימת מפא"י, אולם לאחר כחצי שנה התפטר מהכנסת, לאחר שנתבקש להמשיך בתפקידיו בהסתדרות ומכיוון שהרגיש ש"בהמשיכי בתפקידי ההסתדרותיים לא אוכל לעמוד בהתחייבויותי המלאות כראוי לחבר הכנסת"[1].

הוא מילא תפקיד זה עד שנת 1961, שבה נבחר להיות מזכ"ל ההסתדרות (לאחר התפטרותו-פיטוריו של פנחס לבון). שימש כמזכ"ל ההסתדרות עד לשנת 1969, אז החליפו יצחק בן-אהרן. בשנת 1974 נבחר להיות יושב ראש קופת חולים. בנוסף היה חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל.

היה חבר הכנסות השלישית עד השביעית; בכנסות השלישית, הרביעית והשביעית היה חבר בוועדת העבודה והרווחה. לאורך כל פעולתו הפוליטית השתייך למפלגת שמאל-מרכז: מפא"י וממשיכיה (המערך ומפלגת העבודה).

אהרן בקר הלך לעולמו ב-24 בדצמבר 1995. בקר היה אביהם של חוקרת יהדות ספרד אביבה דורון, תמי שנער וצחי בקר. סבם של איש הטלוויזיה והתאטרון אייל דורון והגרפולוגית מיכל דורון.

בתל אביב רחוב על שמו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העובד השכיר בעשור למדינה, 1958.
  • העובד בישראל, 1969-1949, 1970.
  • בשליחות העובד, 1973.
  • עם הזמן ובני הדור (אוטוביוגרפיה) עם עובד, 1983.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן בקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]