ישראל קיסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל קיסר
NACHUM3 - Yisrael Kessar.jpg
תאריך לידה 20 במאי 1931 (בן 85)
תאריך עלייה 1933
ממשלות 25, 26
כנסות 11 - 13
סיעה סיעת המערך, מפלגת העבודה
תפקידים בולטים
עיסוק נוסף מזכ"ל ההסתדרות
ישראל קיסר, לצד נחום פסה, בהפגנת אחד במאי

ישראל קיסר (נולד ב-20 במאי 1931) היה סגן ראש הממשלה, שר התחבורה, חבר כנסת ומזכ"ל ההסתדרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצנעא, תימן, בשם ישראל כְּסָאר, למשפחת כסאר אלחכם, משפחת סוחרים ידועה שהעמידה רבנים גדולי תורה (בהם הרב חיים כסאר, מזקני חכמי תימן בירושלים). בגיל שנתיים עלה לישראל עם משפחתו.

למד ועבר במרכז נוער לעולים חדשים. את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סרן, והוא בעל תואר בוגר מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1956) ותואר מוסמך מאוניברסיטת תל אביב (1972).

קריירה ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסר החל את פעילותו הציבורית כבר בגיל צעיר. כשהיה בן 21 בלבד, בתחילת שנות ה-50, הוא נמנה עם ראשי המחלקה ליוצאי תימן שליד מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל. בסוף שנת 1954 נבחר למזכירות מפא"י המצומצמת לצד דוד בן-גוריון, משה שרת ופנחס לבון. בשנים 1960-1961 שימש כיועץ לשר העבודה גיורא יוספטל. בשנים 1961-1966 שימש כיועץ תעסוקה ראשי במשרד העבודה. ב-1961 עמד קיסר בראש ועדה ציבורית להכוונה לעיירות פיתוח.

עיקר פעילותו הציבורית של קיסר הייתה במסגרת הסתדרות העובדים הכללית, שבה שימש כגזבר, ולאחר מכן כראש האגף לאיגוד מקצועי. בשנת 1984 נתמנה למזכ"ל ההסתדרות ה-11, ומתוקף תפקידו זה שוריין לו מקום ברשימת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-11.

בתקופת כהונתו כמזכ"ל ההסתדרות, בשנת 1988, נחתם הסכם קיבוצי למעבר המגזר העסקי לשבוע עבודה בן חמישה ימים, ובשנת 1990 הוצא להסכם זה צו הרחבה[1]. שני צעדים אלה ביססו תהליך שהחל בשנות ה-70, ונמשך גם לאחר הוצאת צו ההרחבה, של מעבר הדרגתי של המשק לשבוע עבודה בן חמישה ימים.

בשנת 1991 התמודד על ראשות מפלגת העבודה מול יצחק רבין, אורה נמיר ושמעון פרס בפריימריז הראשונים שהתקיימו במפלגת העבודה וזכה בכ-20% מקולות המצביעים. בשנת 1992, לאחר ניצחונו של רבין בבחירות לכנסת ה-13, נתמנה לסגן ראש הממשלה ולשר התחבורה, כהונה שנמשכה עד 1996. עקב מינויו לשר נאלץ לפרוש מתפקיד מזכ"ל ההסתדרות, ולהעביר את התפקיד לחיים הברפלד.

במסגרת כהונתו כשר התחבורה, יזם את הקמת הוועדה למונחי התחבורה באקדמיה ללשון העברית בשנת 1995. תקופתו התאפיינה בפיתוח גדול של תשתיות התחבורה, שהועלו לראש סדר העדיפויות בידי ממשלת רבין.

בשנת 1996 קבעה מבקרת המדינה, מרים בן פורת, כי במסגרת תפקידו כשר התחבורה העדיף רשויות מקומיות שראשיהן חברים במפלגת העבודה, בעת הקצאת כספים לפרויקטים תחבורתיים.

קיסר היה נשוי למזל, ולהם בן ובת. מתגורר בראשון לציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]