אבי ניסנקורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבי ניסנקורן
אבי ניסנקורן בהפגנת עובדים מול משרד האוצר, דצמבר 2015
לידה 20 במרץ 1967 (בן 52)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, עורך דין, חבר איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה העבודה, חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(25 שבועות)
כנסות ה־2122
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אבי ניסנקורן באירוע שבתרבות בגבעת שמואל

אברהם (אבי) דניאל ניסנקורן (נולד ב-20 במרץ 1967, ח' באדר ב' ה'תשכ"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, המשמש גם כיו"ר הסיעה בכנסת. קודם לכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות החדשה בין יוני 2014 למרץ 2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעפולה בשם אברהם דניאל ניסנקורן, לאילנה וישראל ניסנקורן, זוג רופאים מפולין, שעלו לישראל במסגרת "עליית גומולקה". בנעוריו היה אלוף ישראל בריצות קצרות. בצה"ל הוא הוגדר כספורטאי מצטיין והיה מדריך בבה"ד 4.[1] הוא למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, והוסמך כעורך דין. שימש ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. בתפקידו זה הוביל הסכמים קיבוציים לסקטורים שונים במשק הישראלי. עסק בין היתר במשא ומתן להסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, הסכמי שכר ארציים במגזר הציבורי, והסכם עבודה חדש בחברת בזק.

בשנת 2001 הקים משרד עורכי דין פרטי שעסק ביחסי עבודה, קופות גמל ופנסיה וייצג בעיקר ועדי עובדים גדולים.[2] הוא סגר את המשרד כשמונה בידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי, בפברואר 2010.[3] בתפקידו זה הוביל מהלכי התאגדות עובדים במפעלים בולטים בישראל וטיפל בסכסוכי עבודה.

באוקטובר 2013 הודיע עופר עיני על כוונתו לפרוש מתפקידו בפברואר 2014, והמליץ למנות את ניסנקורן למחליפו. המלצה זו נתקלה בהתנגדות, בנימוק שלקביעת יו"ר ההסתדרות יש לערוך בחירות כלליות להסתדרות. עתירה לבג"ץ לביטול המינוי נדחתה, ובמאי 2014 אישר בית נבחרי ההסתדרות את מינויו של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות במסגרת סיעת עוגן.[4]

בדצמבר 2014 חתמה ההסתדרות על הסכם קיבוצי עם נשיאות הארגונים העסקיים, להעלאת שכר המינימום, בשלוש פעימות, ל-5,000 ש"ח, ובאוקטובר אותה שנה הוסכם על פעימה נוספת שתעלה את שכר המינימום ל-5,300 ש"ח.[5] בהתאם להסכם זה תיקנה הכנסת, בחקיקת בזק, את חוק שכר מינימום. הסכמים קיבוציים בולטים נוספים (להם הוצאו צווי הרחבה) שנחתמו בהובלתו:

  • הסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, מ-22 ביולי 2014[6]
  • הסכם קיבוצי להגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק[7]
  • הסכם קיבוצי שהורחב על ידי שר הכלכלה המחייב כל מעסיק של למעלה ממאה עובדים להעסיק 3% עובדים עם מוגבלויות.[8]
  • הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי שנחתם מול שר האוצר משה כחלון, שחלקו יושם בהעלאות שכר דיפרנציאליות (שיקליות). כמו גם הסכם המורה כי עובדי הקבלן בניקיון ושמירה במגזר הציבורי יהנו אף הם משני מענקים חד פעמיים בסך 1000 ש"ח כל אחד בתקופת ההסכם.[9]
  • הסכם מיולי 2015 המורה על קליטתם של כ-15 אלף עובדי קבלן במקצועות הליבה במגזר הציבורי.[10]

בפברואר 2016 התפקד למפלגת העבודה.[11]

ביולי 2016 הגיע להסכמה עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת תאגיד השידור הישראלי לתחילת 2018.[12] בהסכמה זו פעל ניסנקורן להגנת עובדי רשות השידור,[13] אך היא עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה ביוצרים העובדים בהפקות למען התאגיד[14] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד.

במרץ 2017 חתמה ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן עם התאחדות התעשיינים על הסכם לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות (כך שחודש עבודה בישראל יעמוד על 182 שעות במקום 186 שעות). ב-15.3.18 נחתם צו הרחבה הקובע כי מה-1.4.2018 שבוע העבודה במשק יקוצר ל42 שעות שבועיות ללא הפחתה בשכר. בעקבות מאבקו של ניסנקורן בנושא זה נקבע (בהחלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בצו ההרחבה לעניין קיצור שעות העבודה במשק וכן על פי עמדת משרד העבודה) כי שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,300 ש"ח) ב-182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ש"ח לשעה.

במאי 2017 התמודד ניסנקורן על ראשות ההסתדרות מול חברת הכנסת שלי יחימוביץ' במסגרת סיעת עוגנים וניצח עם 62.42% מקולות הבוחרים.[15] מערכת בחירות זו הייתה יצרית ורווית מתחים, ובמהלכה אף עלו טענות מצד יחימוביץ' ואנשיה לזיופים מצד אנשי ניסנקורן, וספירת הקולות אף נעצרה בשל טענות אלו באמצעה לחצי יממה. יחימוביץ' עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את תוצאות הבחירות.[16] באוגוסט 2017 דחה בית המשפט את עתירת יחימוביץ' בטענה כי בית הדין של ההסתדרות אמור להכריע בנושא זה.[17]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-16 בפברואר 2019 לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו בהסתדרות והצטרף למפלגת חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.[18] ניסנקורן שובץ במקום השלישי ברשימת חוסן לישראל-תל"ם אחרי יו"ר הרשימה בני גנץ ואחרי יו"ר תל"ם משה יעלון, אך לאחר מכן בעקבות איחוד המפלגה יחד עם מפלגת יש עתיד להקמת רשימת כחול לבן הוא הוצב במקום החמישי ברשימה, כשבמקום השני שובץ יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ובמקום הרביעי שובץ הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. ניסנקורן הכריז כי הוא מצפה להיות שר האוצר הבא בישראל בתמורה לתמיכתו בבני גנץ.[19] בבחירות קיבלה הרשימה 35 מנדטים וניסנקורן נבחר לחבר הכנסת העשרים ואחת, בה מונה על ידי בני גנץ ליו"ר סיעת כחול לבן.

בסוף מרץ 2019 פרש מתפקידו כיו"ר ההסתדרות והוחלף בארנון בר-דוד.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאנדריאה, רופאה המנהלת את השירות למחלות נוירולוגיות נדירות בבית החולים לילדים ע"ש ספרא בתל השומר, ואב לשני ילדים. בנם הצעיר מתמודד עם מחלה אפילפטית קשה המלווה במוגבלות שכלית התפתחותית, דבר אשר דחף את ניסנקורן לעסוק בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתפקידו כיו"ר ההסתדרות. המשפחה מתגוררת בהוד השרון.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבי ניסנקורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החדשות - בחירות 2019: איפה המתמודדים שרתו בצבא, mako, ‏2019-04-09
  2. ^ שי ניב, ‏אבי ניסנקורן נבחר ליו"ר ההסתדרות, באתר גלובס, 20 במאי 2014
  3. ^ אבי ניסנקורן - יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות, באתר ynet, 18 בפברואר 2010
  4. ^ בילי פרנקל, אושר המינוי של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות, באתר ynet, 20 במאי 2014
    מיקי פלד, עכשיו זה רשמי: אבי ניסנקורן יחליף את עופר עיני כיו"ר ההסתדרות, באתר כלכליסט, 20 במאי 2014
  5. ^ Ynet, אושר: שכר המינימום יועלה ל-5,300 שקל, באתר ynet, 30‏ באוקטובר 2015
  6. ^ צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, י"פ 6899 מ-28 באוקטובר 2014
  7. ^ צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק, י"פ 7287 מ-20 ביוני 2016
  8. ^ ניצן צבי כהן, ‏העסקת אנשים עם מוגבלויות בעידן צו ההרחבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביוני 2016 (הקישור אינו פעיל, 24 באפריל 2019)
  9. ^ על הסכם המסגרת באתר ההסתדרות
  10. ^ דנה ויילר-פולק‏, נמנעה השביתה: כ-15 אלף עובדי קבלן ייקלטו בשירות הציבורי, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2015
  11. ^ מורן אזולאי, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התפקד לעבודה, באתר ynet, 2 בפברואר 2016
  12. ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  13. ^ ניסנקורן מגיב על דחיית פתיחת תאגיד השידור החדש, באתר גלי צה"ל, 19 ביולי 2016
  14. ^ נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
    נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2016
  15. ^ אסף צבי, ‏תוצאות סופיות בהסתדרות: ניסנקורן ניצח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במאי 2017 (הקישור אינו פעיל, 25 באפריל 2019)
  16. ^ לאחר הטענות לזיופים: יחימוביץ' עתרה לביטול הבחירות בהסתדרות, בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2017 
  17. ^ "נדחתה עתירת יחימוביץ' לפסילת הבחירות לראשות ההסתדרות". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2017. 
  18. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, אבי ניסנקורן מצטרף לבני גנץ ויעזוב את ההסתדרות, באתר ynet, 16 בפברואר 2019
  19. ^ שר האוצר ניסנקורן: למה זה רעיון טוב, וגם למה לא, גלובס, ‏2019-02-22 (בעברית)
  20. ^ אמירה לם, ‏"היו הרבה רגעים קשים אבל לא היה לי רגע של שבירה. אחרי כל הקושי והכאב, רון הוא חלק מהמשפחה ואנחנו משפחה מאושרת", באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2017