ליסה פרץ
 | |
| ליסה פרץ בהשקת מוסף התרבות של גלובס, 29 בספטמבר 2022 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1972 (בת 52) ניו ג'רזי, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
ליסה פרץ (נולדה ב-17 באוגוסט 1972) היא עורכת ועיתונאית ישראלית. עורכת-מייסדת של מוסף התרבות של העיתון "גלובס"[1][2]. שימשה בשנים 2014–2021 עורכת "גלריה-שישי" ומוסף "ספרים" של העיתון "הארץ. ב-2024 התמנתה לתפקיד ראש מנהל התרבות בעיריית חיפה[דרוש מקור].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרץ נולדה בשם ליסה קוצויאניס בניו ג'רזי שבארצות הברית, לסוזאן שוורצקופף קידר, ישראלית אמריקאית, ולאתנאסיוס קוצויאניס, יווני שהיגר לארצות הברית בשנת 1970 לאחר שירותו כקצין בכיר בחיל הים המלכותי של יוון[3].
ב-1981 נפטר האב. האם סוזאן ובתה ליסה עלו לישראל והתגוררו בקריית שמונה. אמה נישאה בשנית ושם נישואיה השניים הוא פרץ. הופעתה התקשורתית הראשונה של ליסה פרץ הייתה בשנת 1984, בתשדיר בחירות של רשימת הליכוד[4], אשר עורר תשומת לב רבה, ולאחר שידורו היא אף נפגשה עם ראש הממשלה יצחק שמיר[5]. בעקבות התשדיר, שם הוצגה כליסה פרץ, שם אותו אימצה אחר כך כשמה המקצועי. לאחר שסיימה את לימודיה במגמה עיונית בתיכון "המתמיד" בעיר, התגייסה לצה"ל ושירתה ביחידת "אגרופן" של חיל האוויר, בבסיס סירקין[6].
קריירה עיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרורה מצה"ל בשנת 1992, עברה להתגורר בתל אביב והחלה לעבוד כעיתונאית במקומון "זמן תל אביב" של עיתון מעריב וכיסתה תחומי תרבות וחיי לילה. בשנת 1993 עברה למקומון "העיר" של רשת שוקן שם שימשה ככתבת מגזין ואת הטור השבועי "ליסה בארץ הפלאות". במקביל פרסמה כתבות מגזין במוסף "הארץ".
בסוף 1998 חזרה למעריב, שם שימשה ככתבת מגזין במוספים "סופשבוע", "תרבות מעריב" ו"סגנון", תוך התמקדות בתרבות ואופנה. במקביל, כתבה את הטור האישי "ספורט אלגנט" בשבועון הטלוויזיה "רייטינג", מאז הקמתו בשנת 2000 ובמשך שמונה שנים. טור זה עסק לראשונה בקשרים הסמויים והגלויים בין עולמות הבידור, הטלוויזיה והתרבות הפופולרית, לעולם האופנה המקומי והבינלאומי, על היבטיו הרחבים[7].
בשנת 2003 מונתה לעורכת מוסף האופנה והלייף-סטייל "סגנון" של מעריב, הרואה אור מדי יום רביעי. היא שימשה בתפקיד זה עד 2008. בתקופת כהונתה כעורכת "סגנון", עבר המוסף לפורמט כרומו מלא, בהיקף עמודים גדול מבעבר. היא חוללה שינויים מרחיקי לכת במוסף, כשהעבירה את כובד המשקל לתכנים מובהקים של אופנה, תוך התמקדות בהיבטים המסחריים-חברתיים-תרבותיים של תחום זה בישראל ובעולם[8].
ביוני 2008 עזבה את מעריב ומונתה לעורכת מוסף התרבות היומי "גלריה" בעיתון "הארץ"[9]. מסוף 2014 ערכה במשך 7 שנים את מוסף "גלריה" בשישי ואת מוסף הספרים[10].
באוגוסט 2021 פרסם העיתונאי אבנר הופשטיין באתר זמן ישראל תחקיר על התעמרות בעבודה לכאורה של פרץ בעובדים הכפופים לה[11]. שישה חודשים לאחר פרסום התחקיר עזבה פרץ את עיתון "הארץ"[12].
בינואר 2022 הצטרפה למערכת העיתון "גלובס" ומונתה לעורכת של מוסף התרבות החדש. ב-1 בספטמבר 2022 ראה אור הגיליון הראשון.
בספטמבר 2023 יצא סרטה התיעודי (אותו ביימה עם רובי אלמליח) "הבית בקריית שמונה" החוזר אל הפיגוע בקריית שמונה (1974).
במרס 2024 התמנתה לתפקיד בכיר בעיריית חיפה וקיבלה את הובלת התוכנית הרב שנתית לחידוש חיי התרבות בחיפה[דרוש מקור].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיה הצעיר הוא השחקן, הרקדן והכוריאוגרף שחר פרץ[13]. בשנת 2003 הייתה מאורסת לעיתונאי והסופר ליאור דיין, אך ברגע האחרון ביטלו את החתונה[14]. ב-2014 נישאה לאמן יעקב מישורי[15] והם חיים בחיפה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרי ליסה פרץ, באתר "הארץ"
- ליסה פרץ לגולש: מחוייבים לסדר יום פמיניסטי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2013
- ליסה פרץ | פאריס, אביגדור אריכא ז"ל - הראיון האחרון חלק ראשון, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
- ליסה פרץ | פאריס, באמצע הקו הראיון האחרון עם אריכא חלק שני, באתר הארץ, 1 במאי 2009
- ליסה פרץ, אני ההון והשלטון - ריאיון עם איש יחסי-הציבור רני רהב, "סופשבוע" מעריב, 30 במרץ 2007
- אורטל בן דיין, תרבות גבוהה - ריאיון עם ליסה פרץ, באתר "את", 2 באוקטובר 2014
- דוד אברהם, ליסה פרץ מציגה: משפיעים, ומשפיעים יותר, באתר וואלה, 6 באוגוסט 2013
- דוד ורטהיים, ליסה פרץ: "ב-2016 אתה לא יכול לעשות עיתון תרבות שהוא לא פוליטי", באתר וואלה, 2 במרץ 2016
- אלעד מן, זו תקופה שמאפשרת לנו לעשות עיתונים מהודקים ואיכותיים, וכן - גם להמציא את עצמנו מחדש, באתר העין השביעית, 6 במאי 2020
ליסה פרץ | ציר קנזס-קריית שמונה, "בדם קר" וניו-ז'ורנליזם, הקוגיטו – אברום בורג משוחח עם אנשים מעוררי מחשבה, באתר All•in
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 7 הערות על ניסיון ההתנקשות בסלמאן רושדי, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2022
- ^ נבו טרבלסי, ליסה פרץ ובני ציפר בשיחה פומבית: "אחפש את הנקי", "נמאס מאג'נדות", באתר גלובס, 30 בספטמבר 2022
- ^
ליסה פרץ, מדורת השבטים: ליסה פרץ, ישראלית לא טיפוסית, באתר הארץ, 22 באפריל 2015
- ^ ליסה פרץ בתשדיר תעמולת בחירות למען הליכוד, שנת 1984 – עמוד כאן 11, באתר טוויטר.
- ^ מנחם הורוביץ, כוכב נולד לליכוד – ליסה פרץ, חדשות, 5 ביולי 1984
- ^ מש"קית סטייל, באתר מקור ראשון
- ^ יובל נתן, היה שלום, "רייטינג", באתר גלובס, 23 בספטמבר 2011
- ^ יעל גאוני, ליאת תימור חוזרת ל"מעריב": מונתה לעורכת תחום הפנאי וסגנון החיים בעיתון ובאתר, באתר גלובס, 17 ביוני 2008
- ^ אורן פרסיקו, עניין של סגנון, באתר העין השביעית, 25 במאי 2008
- ^ אורן פרסיקו, "גלריה" של "הארץ" משנה פניו: פחות עובדים, ללא כתבות וראיונות, באתר העין השביעית, 24 בדצמבר 2014
- ^ אבנר הופשטיין, ההשפלות וההתעמרויות: שיטות הניהול של עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ נחשפות, באתר זמן ישראל, 16 באוגוסט 2021
- ^ דוד ורטהיים, אחרי שעזבה את "הארץ" בעקבות תחקיר על התעמרות - ליסה פרץ מגיעה לגלובס, באתר וואלה, 26 בינואר 2022
- ^ שחר פרץ, באתר "אישים"
- ^ סמדר שילוני, ליסה פרץ בדרך לערוץ "החיים הטובים", באתר ynet, 6 בנובמבר 2005
- ^ טרגדיה של טעויות | ערב רב Erev Rav, באתר ערב רב Erev Rav, 5 ביולי 2020
