לדלג לתוכן

לכיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןלכיד
לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
שבט: Heliantheae
תת־שבט: Ambrosiinae
סוג: לכיד
שם מדעי
Xanthium
לינאוס, 1753

לְכִיד (שם מדעי: Xanthium) הוא סוג צמחים במשפחת המורכבים, מקורו באמריקה, מזרח אסיה וחלקים מסוימים של בדרום אסיה.[1][2][3]

לכידים הם צמחים שנתיים עשבוניים גסים שגדלים לגובה של 50–120 סנטימטרים. העלים מסודרים בצורה ספירלית, עם שוליים בעלי שיניים עמוקות. מינים מסוימים, במיוחד לכיד קוצני (Xanthium spinosum), הם קוצניים מאוד עם קוצים ארוכים ודקים בבסיס העלים.[4]

ראשי הפרחים הם משני סוגים; אחד, בעל ענפים מסועפים קצרים, המייצרים אבקה בלבד. השני, מורכב ממקבצים בצירי העלים, המייצר זרעים.[4]

בשונה מסוגי צמחים אחרים במשפחת המורכבים, שזרעיהם נישאים באוויר עם פלומת שערות משי המזכירות מצנחים מיניאטוריים, זרעי הלכיד מיוצרים בקליפה קשיחה, קוצנית, ספירית או סגלגלה, חד-זרעית באורך של 8–20 מילימטרים. הקליפה מכוסה בקוצים נוקשים ומחוברים, הנדבקים לפרווה ולבגדים ויכולים להיות קשים לניתוק. חריצים קליפות זרעים אלו נישאות למרחקים ארוכים מצמח האם במהלך הפצת הזרעים בעזרתם של בעלי חיים.[5]

הלכידים הם צמחים קצרי יום, כלומר הם מתחילים את פריחתם רק כאשר הימים מתקצרים בסוף הקיץ והסתיו, בדרך כלל מיולי עד אוקטובר בחצי הכדור הצפוני, כאשר אורכו של היום הוא קצר מ-15 שעות. הם יכולים גם לפרוח באזורים הטרופיים שבהם אורך היום קבוע.[6]

למעלה מ-200 שמות הוצעו למינים, תת-המינים והזנים בתוך הסוג. רוב השמות נחשבים למילים נרדפות למינים שונים. בחלק מהמקורות מזהים עד שניים או שלושה מינים בסוג. ה-Global Compositae Checklist מכיר במעל ל-80 מינים (אשר קיימת מחלוקת לגבי חלקם), המוכרים והמבוססים יותר מבניהם הם:[2]

נכללו בעבר[2]

בסוג אמברוסיה:

  • Xanthium artemisioides – כיום Ambrosia arborescens
  • Xanthium fruticosum – כיום Ambrosia arborescens

רעילות ושימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכיד הנחלים שמקורו בצפון אמריקה, הפך למין פולש ברחבי העולם, ובין היתר גם בישראל.[7] הוא פולש לאדמות חקלאיות ועלול להיות רעיל לחיות משק, כולל: סוסים, בקר וצאן. חלק מהחיות המבויתות יימנעו מלאכול את הצמח אם יש מספוא אחר, אך בעלי חיים פחות בררנים, כמו חזירים, יאכלו את הצמחים ואז יחלו וימותו. השתילים והזרעים הם החלקים הרעילים ביותר של הצמחים. התסמינים מתרחשים בדרך כלל תוך מספר שעות, ומייצרים חוסר יציבות וחולשה, דיכאון, בחילות והקאות, פיתול של שרירי הצוואר, דופק מהיר וחלש, קשיי נשימה ובסופו של דבר מוות.[8]

הצמח שימש גם להכנת צבע צהוב, ומכאן שמו המדעי של הסוג (מיוונית xanthos, 'צהוב'). מינים רבים השייכים לסוג זה, שניתן למצוא באזורים רבים ברחבי העולם, עשויים להיות למעשה זנים שונים של שניים או שלושה מינים. המחלוקת הגדולה ביותר בקרב בוטנאים היא סביב זני המין לכיד הנחלים, כאשר חלק מקהילת החוקרים מגדירה מינים מסוימים כעצמאיים ואחרים כזנים של מין זה.[9] בחלק מהמינים קיימים זרעים מהם ניתן להפיק שמן אכיל וביו דיזל.[10]

לכיד הנחלים ידוע בתור סאנג אר זי (苍耳子) ברפואה הסינית המסורתית. הלכיד משמש גם לטיפול בגודש באף ובסינוסים.[11]

הקוצים והזרעים של הפרי עשירים בכימיקל הנקרא קרבואוקסיאטרקטילוציד (CAT), שכונה בעבר קסנטוסטרומרין (על שם שמו המדעי של הסוג), שהוא הכימיקל שאחראי לרוב ההשפעות השליליות מהשימוש בתרופה הסינית המסורתית. הוכח כי CAT הוא מעכב גדילה בלכיד ובצמחים אחרים, המשרת שני תפקידים, עיכוב נביטת זרעים ומעכב את הצמיחה של צמחים אחרים. רוב החומר הכימי מרוכז בקוצים. כאשר משתמשים בקליפת הזרע כתרופה צמחית, בדרך כלל מסירים את הקוצים, מה שמפחית את תכולת ה-CAT של התוצר המוגמר.[12]

ברומן של הסופר או. הנרי, "כרובים ומלכים" לכידים הם אמצעי עלילה בפרקים "נעליים וספינות" המשמשים לשכנוע התושבים, ברפובליקת הבננות הפיקטיבית אנצ'וריה, המתהלכים יחפים לרוב לקנות נעליים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לכיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Linnaeus, Carl von. 1753. Species Plantarum 2: 987 in Latin
  2. ^ 1 2 3 Flann, C (ed) 2009+ Global Compositae Checklist
  3. ^ Tropicos, Xanthium L.
  4. ^ 1 2 Flora of North America Vol. 21 Page 19, Lampourde, Xanthium Linnaeus, Sp. Pl. 2: 987. 1753; Gen. Pl. ed. 5, 424. 1754.
  5. ^ Flora of China Vol. 20–21 Page 4, 6, 852, 875 苍耳属 cang er shu Xanthium Linnaeus, Sp. Pl. 2: 987. 1753.
  6. ^ The Effect of Interrupted Days and Nights, bcs.whfreeman.com
  7. ^ Anat Zelnier, לכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח, באתר כלנית, ‏2020-09-28
  8. ^ Xanthium strumarium - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  9. ^ Surriya Amin, Barkatullah, Haroon Khan, Pharmacology of Xanthium species. A review, The Journal of Phytopharmacology
  10. ^ Cüneyt Cesur, Tanzer Eryilmaz, Tansu Uskutoğlu, Hülya Doğan, Cocklebur (Xanthium strumarium L.) seed oil andits properties as an alternative biodiesel source, TURKISH JOURNAL OF AGRICULTURE AND FORESTRY 42, 2018, עמ' 29–37 doi: 10.3906/tar-1708-21
  11. ^ English, J. (2010). "Natural Allergy Relief". Nutrition Review. 4 (2). נבדק ב-2012-01-03.
  12. ^ Cutler, H. G. and R. J. Cole. (1983). Carboxyatractyloside: A compound from Xanthium strumarium and Atractylis gummifera with plant growth inhibiting properties. Journal of Natural Products 46(5) 609-13.