מזדק
 | |
| איור ההוצאה להורג של מזדק מהשאהנאמה | |
| לידה |
המאה ה־5  |
|---|---|
| הוצאה להורג | 524 או 528 |
| השקפה דתית |
זורואסטריות |
| עיסוק |
פילוסוף, פוליטיקאי |
  | |
מזדק (פרסית: مزدک, פרסית אמצעית: 𐭬𐭦𐭣𐭪, מכונה גם מזדק הצעיר) היה כהן דת זורואסטרי, רפורמטור, נביא ואקטיביסט שצבר השפעה במהלך שלטון הקיסר הסאסאני קבאד הראשון. הוא טען להיות נביא של אהורה מזדה (האל בדת הזוראסטרית) וכונן בעלות משותפת על רכוש, כמו כן גם מערכת רווחה. פעמים רבות מתייחסים אליו כאל סוציאליסט מוקדם.
מזדקיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזדק היה הנציג הבכיר של תורה פילוסופית ודתית הנקראת מזדקיות, אשר הוצגה על ידו כגרסה "טהורה" של זורואסטריות,[1][2] למרות שהתורה שלו הושפעה גם ממניכאיזם. זוראסטריות הייתה הדת הגדולה ביותר של פרס הסאסאנית, ומזדק עצמו היה כהן דת זוראסטרי, אבל רוב אנשי הדת החשיבו את תורתו ככפירה. ככלל, המידע בנושא מאוד מצומצם, אבל ניתן להסיק פרטים מסוימים על ידי מבט על ממשיכת המזדקיות, הח'רמיה.[3]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות מסוימים טוענים כי המייסדים המקוריים של זרם זה חיו מוקדם יותר ממזדק. אלה היו כהן הדת זרתושטרה ח'ורגן (להבדיל ממיסד הזוראסטרית, זרתושטרה ספיטמה) ו/או פילוסוף זורואסטרי בשם "מזדק הזקן", שלימדו על שילוב של זולתנות ונהנתנות: "הוא לימד את חסידיו ליהנות ממנעמי החיים, לספק את התיאבון שלהם באמצעות אכילה ושתייה ברוח של שוויון, לעשות מעשים טובים; להימנע משפיכות דמים וגרימת נזק לאחרים; ולנהוג בהכנסת אורחים ללא הסתייגות". דוקטרינה זו פותחה בהמשך על ידי מזדק הצעיר.
בשלבים מאוחרים יותר המתנגדים השמרנים האשימו את חסידיו של מזדק בכפירה, ובמנהגים של "שיתוף נשים", האשמות שחוקרים לא מצאו כל הוכחות לקיומן. חסידיו של מזדק נחשבים בתור הסוציאליסטים הראשונים בהיסטוריה האנושית בשל הדגש ששמו על רכוש משותף ועבודה משותפת, על מנת שכולם ירוויחו.[4]
עקרונות תאולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו הזורואסטריות והמניכאיזם, המזדקיות הייתה בעלת השקפת עולם דואליסטית. דוקטרינה זו לימד כי ליקום יש שני יסודות: היסוד הטוב - האור, והיסוד הרע - החושך. שני היסודות האלו עורבבו בשל תאונה בעולם של מעלה. האור מאופיין בידע ורגשות, ופעולות הנעשות מתוך רצון חופשי, בניגוד לחושך, שהוא אדיש, עיוור ופועל באופן אקראי. תפקיד האדם בעולם היה "להוציא לחופשי" את החלקים ה"טובים" שבו, באמצעות מעשים טובים ונועם הליכות. יש לציין כי בניגוד למניכאיזם, שרואה את התאונה שהביאה לערבוב הטוב והרע באור שלילי, השקפתה של המזדקיות בנושא היא נייטרלית יותר, ואפילו אופטימית.
בנוסף, במחקר מאוחר נכתב כי המזדקיות לימדה על שלושה יסודות (אש, מים ואדמה), ארבעה כוחות (הבחנה, הבנה, שימור ושמחה, המקבילים לארבעת התפקידים הבכירים באימפריה הסאסאנית - שני כהנים ראשיים, מפקד הצבא וליצן החצר), שבעה וזירים ושנים עשר כוחות רוחניים. כאשר כל הנזכרים מעלה נמצאו בנפשו של אדם, הוא היה פטור מהחובות הדתיות.
אתיקה וחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני מאפיינים בולטים של המזדקיות היו הפחתת החשיבות של הטקסים הדתיים - האדם הדתי האמיתי הוא זה שמבין ופועל על פי עקרונות היקום באופן נכון, ובנוסף, ביקורת חריפה של הממסד הדתי, שלדעתו של מזדק דיכא את האוכלוסייה הפרסית וגרם לעוני רב.
מזדק שם דגש על נועם הליכות, שעירב, בין היתר, חיים מוסריים, צמחונות (הוא האמין שבשר מכיל חומרים המגיעים מהחושך לבדו), התנהגות אדיבה וחברית כלפי כל אדם, ורדיפת שלום.
במובנים רבים, המזדקיות יכולה להתפרש כקריאה למהפכה חברתית, וכונתה, בין היתר, כ"קומוניזם מוקדם". הוא וחסידיו היו גם תומכים של "אהבה חופשית".[5]
על פי מזדק, אלוהים העניק לעולם את המשאבים והשפע כדי שכל בני האדם יחלקו אותם באופן שווה, אבל החזקים כפו עצמם על החלשים, רצו לשלוט עליהם, ויצרו את אי השוויון הגדול. מצב זה בתורו חיזק את "חמשת השדים" שהסיטו את בני האדם מדרכי הצדיקות - חמשת השדים האלה היו קנאה, זעם, נקמה, דחק ותאוות בצע. כדי לגבור על העוולות האלו, הצדק היה צריך לקום מחדש, ולכן כל אחד צריך לחלוק את עודפי הרכוש שלו עם חבריו. כנראה שמזדק תכנן להשיג זאת באמצעות מתן בעלות משותפת על כל הרכוש או באמצעות חלוקה מחדש של המשאבים,[6] אם כי לא ברור כיצד התכוון להפוך את העקרונות האלו למנגנון מסודר.[7] המקורות ההיסטוריים מהם למדו החוקרים, שהיו עוינים למזדקיות (כי נכתבו בידי הממסד הסאסאני), עסקו בעיקר בהאשמות (לא מבוססות היסטורית) כלפי המזדקים ב"שיתוף" של נשים, שגרמה להפקרות מינית ולערבוב של הורים שונים ומשפחות שונות. כיון שההאשמות האלו היו נפוצות כלפי קבוצות שנחשבו "כופרות", אמינות ההאשמות מוטלת בספק גדול על ידי החוקרים. סביר להניח שמזדק גינה את הפוליגמיה שנפוצה בקרב הגברים העשירים, שבין היתר גרמה לכך שהגברים העניים נשארו פעמים רבות ללא אפשרות להינשא - כי נשים רבות כל כך כבר נישאו לעשירים.
מאמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזדקיות משכה אליה מאמינים רבים, עד כדי כך שאפילו המלך קבאד הראשון הפך למזדקי. המזדקיות צברה השפעה נוספת בכך שהממלכה אל-חירה (ממלכה ערבית באזור כופה שהייתה ווסאלית של האימפריה הסאסאנית) אימצה את האמונה, תוך כדי הדחתו של המלך הקודם.[8][9]
בזכות הגיבוי מצד הקיסר, מזדק היה מסוגל להוציא לפועל את הרפורמה החברתית שלו, שכללה פציפיזם, התנגדות לממסד הדתי ותוכניות סיוע לעניים. מזדק הסב מאגרי מזון ומשאבים ממשלתיים לצורך עזרה לעניים. הוא גם סגר את כל מקדשי האש הזורואסטריים, חוץ משלושת הגדולים ביותר.
התנגדות לאמונה והשמדתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפחד בקרב האצולה והממסד הדתי גדל עדי כדי כך שהשניים הדיחו את הקיסר קבאד בשנת 496, אך לאחר שלוש שנים (499) הוא הצליח להחזיר לידיו את השלטון בסיוע האימפריה האפתליטית (אימפריה מרכז אסייתית). מפוחד בעקבות ההדחה, קבאד הרחיק עצמו ממזדק ומהאמונה המזדקית. הוא התיר לבנו, ח'וסרו הראשון, להוציא לפועל מבצע לחיסול המזדקים (בסביבות השנים 524–528), שהסתיים בטבח המוני של רוב המאמינים, כולל מזדק עצמו, ובשינוי דת האימפריה בחזרה אל זורואסטריות אורתודוקסית. היו תיאורים שונים (כנראה לא אמינים היסטורית)[10] לגבי אופן הביצוע: לדוגמה, השאהנאמה קובע כי 3000 מזדקים נקברו חיים כשרגליהם כלפי מעלה, כדי להציגם למזדק כמחזה של "גן אנושי", ואילו מזדק עצמו נתלה במהופך ונורה מאינספור חיצים; סיפורים אחרים מציינים שיטות אכזריות אחרות. השליט החיראני המזדקי הודח גם הוא, והמלך הקודם לו חזר לשלטון. לעומת זאת, יצוין כי לאחר עלייתו לשלטון, ח'וסרו הנהיג רפורמות חברתיות ומנהלתיות משלו, שהיטיבו עם האיכרים ועם העניים.[11]
המזדקיות במסורת היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מסורת יהודית קדומה, התיקונים הדתיים שכפה המלך קבאד הראשון בעקבות נטייתו למזדקיות, ובפרט שיתוף הנשים שפגע פגיעה חמורה בטהרת חיי המשפחה של היהודים, הובילו לאי-ציות של היהודים לחוקים המזדקיים המנוגדים ליהדות, ולרדיפות קשות כלפיהם מצד השלטון. הרדיפות והגזירות הקשות הובילו את מנהיג יהודי בבל, ראש הגולה מר זוטרא, למרוד באימפריה הסאסאנית. לאחר שורת ניצחונות הצליחו היהודים לקנות לעצמם חירות מדינית והקימו ממלכה יהודית עצמאית באזור מחוזא, ששרדה שבע שנים, עד לחורבנה והשמדתה המוחלטת בידי הצבאות הפרסיים[12].
החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים" (כרך ג'), טוען שקיים בתלמוד הבבלי אזכור למזדקיות; במסכת תענית (דף כב עמוד א) מסופר על סוהר שמסתיר את היותו יהודי, מרגל בקרב הגויים ומגדיר עצמו כ"זנדוקנא". הפרשנות המקובלת למילה היא סוהר או ממונה על בית הסוהר, אך הלוי מפרש את המילה כמזדקי – האיש התחזה לאחד מבני הכת כדי שיוכל לגלות את תוכניותיה העתידיות. זו הסיבה, לדבריו, שהאיש היה מנהל בית הסוהר; המזדקים העניקו לו את התפקיד כי ראו בו חבר בכת שלהם.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט מזדקים שרדו והתיישבו באזורים מרוחקים. נאמר שקהילות קטנות של מזדקים שרדו אפילו מאות שנים אחרי כיבוש האימפריה הסאסאנית בידי המוסלמים. הרעיונות שלהם כנראה שולבו לתוך זרמים קיצוניים באסלאם השיעי, השפיעו עליהם, מה שמאוחר יותר יצר תנועות מהפכניות-דתיות נוספות באזור, כמו תנועת הח'רמיה, שאימצה את החוקים והמוסדות שמזדק הקים.[13] במאה ה-9, תנועת הח'רמיה מרדה בח'ליפות העבאסית, ובמשך 20 שנה שלטה באזורים נרחבים.[14] תנועות דתיות נוספות שעירבו בין אסלאם שיעי וזורואסטריות, כמו הבאטיניה והקאראמיטה, המשיכו את דרכה השוויונית של המזדקיות.[15]
החוקר הטורקי עבדולבאקי גולפינארי רואה אפילו את הקיזילבאש של המאה ה-16 – תנועה שיעית רדיקלית אשר סייעה להפוך את דת המדינה של איראן לאסלאם שיעי תריסרי – בתור "צאצא רוחני של הח'רמיה", ומכאן, גם של המזדקיות.[16] הכינוי "מזדקי" הפך בקרב מלומדים ערביים ופרסים טרום-מודרניים לכינוי לעג סטנדרטי כלפי כל תנועה שוויונית קיצונית בהיסטוריה האיראנית.[17] בזמן שההיסטוריוגרפיה המוסלמית הימי-ביניימית התמקדה בעיקר בנדבך ה"סוציאליסטי" של המזדקיות, המסורת הזורואסטרית, מצד שני, מציינת את מזדק מעל הכל ככופר מסוכן ואויב ל"זורואסטריות האמיתית", בדומה ליחס שלה אל מוחמד ואל מאני.
המחבר של דאבסטן-מאזאהב (ספר פרסי בנושאי דתות העולם שנכתב בסוף המאה ה-17), טוען כי פגש כמה מאמינים במזדקיות אשר קיימו את אמונתם במסווה, תוך שהתחזו למוסלמים, ואף הצליחו לשמור ספר הכתוב בפרסית אמצעית בשם "דסנד", שמכיל את תורתו של מזדק.[18][19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Yarshater, Ehsan (1983). Cambridge history of Iran The Seleucid, Parthian and Sasanian periods. Vol. 2. pp. 995–997. ISBN 978-0-521-24693-4.
- ^ Shaki, Mansour. 1985. The cosmogonical and cosmological teachings of Mazdak. Papers in Honour of Professor Mary Boyce, Acta Iranica 25, Leiden, 1985, pp. 527–43.
- ^ Shaki, Mansour (1978). "The social doctrine of Mazdak in the light of middle Persian evidence". Archív Orientálni. 46 (4): 289–306.
- ^ Wherry, Rev. E. M. (1882). A Comprehensive Commentary on the Quran comprising Sale's translation and Preliminary Discourse. Boston: Houghton, Mifflin and Company. p. 66.
- ^ Rehatsek, Edward (1 בינואר 1878). "Christianity in the Persian Dominions, from its beginning till the fall of the Sasanian dynasty". Journal of the Asiatic Society of Bombay (באנגלית). Asiatic Society of Bombay. 13: 75.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Crone, Patricia (1991). "Kavad's Heresy and Mazdak's Revolt" (PDF). Iran (Journal of Persian Studies). British Institute of Persian Studies. 29: 21–40. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-11-02. נבדק ב-2019-01-02.
- ^ Yarshater 1983, pp. 999–1000
- ^ Yarshater, Ehsan (1998). "The Persian presence in the Islamic world". In Hovannisian, Richard G.; Sabagh, Georges (eds.). The Persian Presence in the Islamic World. Cambridge, England: Cambridge University Press. pp. 4–125, page 28. ISBN 978-0-521-59185-0.
- ^ Khanam, R. 2005. Encyclopaedic ethnography of Middle-East and Central Asia: A–I: Volume 1. P.441
- ^ Yarshater 1983, p. 994
- ^ Yarshater 1983, p. 1022
- ^ "Babylonia", Encyclopaedia Judaica
- ^ Al-Bīrūnī: Father of Comparative Religion
- ^ Yarshater 1983, pp. 1003–1004
- ^ Yarshater 1983, pp. 1022–1023
- ^ Roger M. Savory (ref. Abdülbâkî Gölpınarlı), Encyclopaedia of Islam, "Kizil-Bash", Online Edition 2005
- ^ Morgan David. 2007. The Mongols. p. 145
- ^ M.N. Dhalla: History of Zoroastrianism (1938), part 5.
- ^ Dabestan-e Mazaheb
| הדת הזורואסטרית | ||
|---|---|---|
| ישויות שמיימיות | אהורא מזדא • אמשא ספנדאן • אהרימן • דיווים |  |
| דמויות מרכזיות | זרתוסטרה • מזדק | |
| כתבים זורואסטריים | אווסטה • גאת'ות • ספר אלף החוקים • ארדא ויראז נאמאג • דינכרד • יסנה • ונדידאד | |
| היסטוריה ופלגים | זורוואניזם • מזדקיזם • ח'רמיה | |
| חגים זורואסטרים | נורוז • סדה • מהרגאן • ליל הילדא • הלוח הזורואסטרי | |
| סמלים ותרבות | פרוהר • מגדלי שתיקה • מקדש אש • צ'ינוואט | |
| פורטל איראן • פורטל דת | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|