יצחק אייזיק הלוי
 | |
| רבי יצחק אייזיק הלוי | |
| לידה |
21 בספטמבר 1847 י"א בתשרי ה'תר"ח איוויינייץ, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 1914 (בגיל 66) כ' באייר ה'תרע"ד המבורג, הקיסרות הגרמנית |
| השכלה |
ישיבת וולוז'ין |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, חוקר, סופר, עסקן, והיסטוריון יהודי. נודע בעיקר בזכות סדרת ספריו דורות הראשונים, שבה הציג אפולוגטיקה מקיפה להגנת הפרשנות והאמונה המסורתיות כנגד המחקר הביקורתי של חכמת ישראל וביקורת המקרא. היה פעיל ציבורי למען האורתודוקסיה במאבק נגד הכוחות המודרניסטיים ביהדות מזרח אירופה והשתתף בהקמת אגודת ישראל.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה איווניץ באזור מינסק (כיום בבלארוס), לאליהו (בן נחום חיים) הלוי רבינוביץ, ולרחל, בתו של רבי מרדכי אליעזר מקובנא, מחבר הספר "קרני ראם". גדל בעיר מינסק אצל סבו רבי נחום, שהשפיע על מהלך רוחניותו.
החל ללמוד גמרא בגיל חמש וחצי. בצעירותו התפרסם בכישרונותיו המצוינים. בגיל שלש עשרה נשלח יצחק אייזיק ללמוד בישיבת וולוז'ין. שם למד תורה מפי רבי יוסף דב סולובייצ'יק במשך שנה, וחידש חידושי תורה חריפים, כשרבותיו העיקריים היו לפי דבריו "נודע ביהודה" ו"משנה למלך", ספרים שלמד בשקידה וידע בעל-פה.
נשא בגיל שמונה עשרה את בת דודתו אלקה. בגיל עשרים נתמנה לתפקיד גבאי בישיבת וולוז'ין. במשך השנים שלאחר מכן עסק בפעילות ציבורית. בין השאר, הוא התכתב עם הברון דוד גינצבורג בפטרבורג, בנושא הוועדה הממשלתית שהוקמה על ידי ממשלת רוסיה בעניין חיי היהודים. פרנסתו הייתה ממסחר והוא עסק בסיטונאות תה.
בשנת תרנ"ה-1895 עקר מרוסיה לפרסבורג (כיום ברטיסלאבה), שהייתה אז בהונגריה. שם החל לכתוב את ספרו "דורות הראשונים". שם כתב גם את ספרו "בתים לבדים" על כללי ספיקות. בשנת תרס"ב 1902 התיישב בעיר המבורג שבגרמניה ושימש שם כרב. נפטר בליל שבת, כ' באייר ה'תרע"ד (15 במאי 1914).
קשריו עם רבני דורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוי עמד בקשר שוטף עם גדולי רבני תקופתו. הוא התכתב עם רבים מהם, ומהתארים שכתבו עליו ניתן ללמוד על ההערכה שרחשו לו. בין השאר הוא עמד בקשר עם רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב קוק (שמכתביו אל הרב הלוי הודפסו בספרו אגרות ראי"ה) ורבי חיים עוזר גרוז'ינסקי.
השתתפותו בהקמת אגודת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוי היה אחד ממקימיה של תנועת אגודת ישראל באירופה. הוא סבר שעל הקהילות החרדיות שבארצות אירופה להתאגד במסגרת כללית עולמית, לשם שמירה משותפת על האינטרסים הדתיים שלהן. בשנת תרס"ו (1906) הוא החל להציע את רעיון ההתאגדות בפני רבנים ואישים שונים ברחבי אירופה. בין הרבנים הללו היו רבי חיים מבריסק, רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק ורבי יעקב רוזנהיים. בדחיפתו ובעידודו קרם רעיון זה עור וגידים, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוקמה תנועה עולמית זו.
מאבקו בהשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוי עסק רבות בנושאי השקפה ואמונה. בנושאים אלו הוא נאבק עם המשכילים, אשר ניסו לגרום לסגירת החדרים - תלמודי התורה החרדיים במזרח אירופה. הוא פרסם שלושה מאמרים חריפים בעיתון הלבנון שהופיע בפריז ונפוץ גם ברוסיה. כן פרסם גם מאמרים בהמליץ. הוא סיכל את מאמציהם של המשכילים להוציא לאור שולחן ערוך מחודש "מוגה ומתוקן".
חלק חשוב ממאבקו בהשכלה הייתה הוצאת הספרים "דורות הראשונים". ספריו אלו היוו תשובה תורנית מדעית לכמה מספריהם של המשכילים, מאסכולת חכמת ישראל. בין השאר הוא התפלמס עם מחקריהם של ההיסטוריונים הבאים: הרב הפוזיטיבי-היסטורי, זכריה פרנקל וספריו "דרכי המשנה" ו"מבוא הירושלמי", נחמן קרוכמל (רנ"ק) וספרו "מורה נבוכי הזמן", היינריך (צבי) גרץ וספרו "דברי ימי ישראל" ואייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו". אף עם הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) הרבה הרב הלוי להתעמת. הרב הלוי הצביע על טעויות, לדעתו, בשיטת החקירה של המשכילים, ועל עובדת הסתמכותם על ספרי קודמיהם, כגון "סדר הדורות", ללא בדיקה וחקירה יסודיים. הרב הלוי אף האשים חלק מהחוקרים הללו בהטיה ובמגמתיות, מתוך רצון להשחיר את פניהם של חכמי ישראל התנאים והאמוראים[1]. הוא עצמו לא הסתיר את מגמתו ההפוכה, להאיר את דמותם באור חיובי, דבר שגרר ביקורת מקצועית כלפיו, מפי אנשי אקדמיה ומחקר. גם שיטת מחקרו הייחודית עוררה לפעמים הסתייגויות, בעיקר במקומות שלא ביסס את הנחותיו באופן מוחלט. לצד זאת, זכה להערכת חוקרים שונים[2].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ספרי "דורות הראשונים" הוא הוציא שלא לפי הסדר הכרונולוגי, אלא לפי מה שראה כנחוץ יותר. ראשונה יצא לאור החלק השלישי של ספרו על תקופת הסבוראים והגאונים - פרסבורג תרנ"ז (1897). לאחר כמה שנים הוציא את החלק השני, על סוף תקופת התנאים וחיבור המשנה, ועל תקופת האמוראים והתלמוד - פרנקפורט תרס"א (1901). לאחר מכן הוציא שני כרכים מהחלק הראשון: הכרך השלישי – מסוף ימי החשמונאים ועד תקופת הנציבות (פרנקפורט תרס"ו (1906)), והכרך החמישי – מאחר החורבן עד חתימת המשנה (פרנקפורט, תרע"ח (1918)). הכרכים הראשון והשני מחלק זה היו אמורים לעסוק בתקופת התנ"ך[3]. לאחר פטירתו הודפסו שני כרכים נוספים: כרך שישי, העוסק בתקופת המקרא אך כהקדמה לסוף ימי הבית השני (ירושלים: מוסד הרב קוק, תרצ"ט (1939)), והכרך הרביעי מהחלק הראשון העוסק בתקופה האחרונה של הבית השני בעריכתו של משה אוירבך (בני ברק: נצח, תשכ"ד (1964)).
הלוי פרסם גם מאמרים במחקר היסטורי, שהתפרסמו בכתב העת ישורון שיצא לאור בפרנקפורט, ובכתב העת בן עמי של יהודה לייב קנטור.
בחיבוריו עוסק הלוי בשאלות היסטוריות כבדות משקל: האם יש יסוד לתאוריה הדויטרונומיסטית, המאחרת כתיבת חלקים מן התורה לראשית ימי הבית השני? מתי נתקנו תקנות חז"ל? מתי הוחל בחיבור המשנה ועל ידי מי? מי היו הצדוקים והבייתוסים? האם ניתן לסמוך על יוספוס פלאוויוס? האם קדם מרד יהודי לחורבן הבית? מהי חתימת המשנה? כיצד נערך התלמוד? מי היו רבנן סבוראי? ועוד.
ספריו "דורות הראשונים" הוערכו מאוד על-ידי הראי"ה קוק, שאף כלל אותם בחומר הלימוד המקורי לישיבתו.
זכרו מונצח ברחוב הנושא את שם ספרו "דורות ראשונים" במרכז ירושלים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'דורות הראשונים', באתר HebrewBooks:
- חלק א' - סוף החשמונאים עד נציבי רומא - א [חלק א כרך שלישי עד עמ' 357 במהדורה הראשונה, פרנקפורט תרסו]
- חלק ב' - סוף החשמונאים עד נציבי רומא - ב [חלק א כרך שלישי מעמ' 358 במהדורה הראשונה, פרנקפורט תרסו]
- חלק ג' - מאחר החורבן עד חתימת המשנה -חלק ראשון [חלק א כרך חמישי עד עמ' 432 במהדורה הראשונה, פרנקפורט תרעח]
- חלק ד' - מאחר החורבן עד חתימת המשנה -חלק שני [חלק א כרך חמישי מעמ' 433 במהדורה הראשונה, פרנקפורט תרעח]
- חלק ה' - מן סוף ימי המשנה עד אחר חתימת התלמוד [חלק ב במהדורה הראשונה, פרנקפורט תרסא]
- חלק ו' - מן חתימת התלמוד עד סוף ימי הגאונים [חלק ג במהדורה הראשונה, פרעסבורג תרנז]
- חלק ז' - תקופת המקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תרצ"ט/1939. [נקרא כרך שישי בהוצאה זו]
- אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי
- דורות הראשונים חלק ראשון, כרך רביעי - התקופה האחרונה של בית שני - זמן נציבי רומא והמלחמה, הוצאת נצח, באתר דעת
- "בתים לבדים" על ענייני ספיקות[4]
- חידושים על מסכת חולין (לא נדפס)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה אוירבך (עורך), ספר זכרון לרבי יצחק אייזיק הלוי, בני ברק : נצח, תשכ"ד (1964), באתר אוצר החכמה (חלק מהמאמרים בספר זמינים לצפיה, באתר "דעת")
- הרב ד"ר אשר רייכל, "הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי", אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשל"ב, עמ' 1–75, באתר היברובוקס
- אסף ידידיה, ביקורת מבוקרת: אלטרנטיבות אורתודוקסיות ל'מדע היהדות' 1873–1956, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ג, עמ' 145–194.
- Bergmann, Ari (2021), The formation of the Talmud : scholarship and politics in Yitzhak Isaac Halevy’s Dorot Harishonim, Berlin; Boston: De Gruyter.
- Reichel, O. Asher (1969), Isaac Halevy (1847–1914): Spokesman and Historian of Jewish Tradition, New York: Yeshiva University Press.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורות הראשונים, באתר ויקיטקסט- משה צינוביץ, רבי יצחק אייזיק הלוי ז"ל, בעל דורות הראשונים, שערים, 25 באוגוסט 1939
- הרב ר' יצחק אייזיק הלוי רבינוביץ, "הצפירה", 18 במאי 1914
- בן-ציון אייזנשטט, הלוי, יצחק אייזיק, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 28, באתר היברובוקס
- אבישי אלבוים, הרב יצחק אייזיק הלוי, "מגד ירחים", גיליון 140, אייר תשע"א, עמ' 4
- יצחק אייזיק הלוי רבינוביץ, מחבר הספר דורות הראשונים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יצחק איזיק הלוי (1847-1914), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון אוסף יצחק איזיק הלוי (רבינוביץ)., בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב ד"ר יחיאל יעקב וויינברג, לחקר המשנה, בתוך ד״ר שמעון ברנשטיין וד״ר גרשון א. חורגין, ספר יובל לכבוד הרב שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח, עמוד 233
- ^ ראה במאמרו הנ"ל של הרב ד"ר וייברג, בעמ' 235, את דברי ההערכה שלצד דברי הביקורת, וראה בספר דורות הראשונים תקופת המקרא, 'דברים אחדים' מאת ד"ר בנימין מנשה לוין.
- ^ דורות הראשונים: תקופת המקרא, עמ' 2.
- ^ בני ברק התשס"א, בהוצאת ספרי אור החיים.